התקשורת היא אור לילדי הצללים

16 במרץ 2010 neliron

פירסום ילדי נרדים באינטרנט עלידי מנהל נרדיםמתי רוז בניגוד לחוק אמר

About these ads

Entry Filed under: Uncategorized

21 Comments Add your own

  • 2. neliron  |  17 במרץ 2010 בשעה 11:51

    עמותה לזכויות ילדים והורים-ע.ל.י.ה. (ע"ר)

    Mail: yelladim100@gmail.comhttp://sites.google.com/site/yeladim100

    טל': 050-8846712 • טלפקס': 03-7327557

    ת.ד. 932, גבעתיים 53108

    יום שלישי, 16 במרץ 2010

    הודעת גב' נחמה דיכנה, מנכ"ל עמותת ע.ל.י.ה.

    לתקשורת

    בנוגע להצעת תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 18) (צילום קטין), התשס"ח-2008

    של הח"כ אלי אפללו (פ/3316)

    בדיון שהתקיים היום (16.3.10) בכנסת בועדה לזכויות הילד, מסרה גב' נחמה דיכנה, מנכ"ל עמותת ע.ל.י.ה., את עמדת העמותה, בזכות השקיפות ופתיחות המידע לציבור, בכל הנוגע לחשיפת עדות ילדים ממקור ראשון באמצעי התקשורת.

    ח"כ אלי אפללו בתמיכת זבולון אורלב, אורי אריאל ואריה אלדד, ניסו להעביר במחטף תיקון לחוק הנוער (טיפול והשגחה (תיקון מס' 18) בנוגע לסעיף 24 לחוק בדבר איסור פרסום צילום קטינים שהוגדרו כנזקקים, איסור השמעת הקלטות קטינים והדממת כל הנוגע לקטינים שהוגדרו כנזקקים על ידי משרד הסעד.

    גב' נחמה דיכנה, מסרה לח"כ דני דנון, יו"ר ועדה לזכויות הילד, כי ילדים שהועברו לחסות המדינה המוגדרים כנזקקים, נתונים לחסדם של עובדים סוציאליים, עוברים בדרך כלל התעללויות קשות במסגרות השונות של המדינה, וחשוב ביותר, כי עדותם תיחשף בתקשורת עם טשטוש פניהם, משום שעדות זו מגינה עליהם מפני אותם גורמים מפקירים במשרד הסעד.

    בעמדתה של גב' נחמה דיכנה, תמכו עו"ד ליאת ברמן, כתבת עיתון "הארץ" ו- "ידיעות אחרונות" נציגי טלויזיה מערוץ 2, ונציגי משטרת ישראל, שאף מסרו כי פרסום קטינים בנסיבות מסוימות, הכרחי ומשמש ראיה לביצוע עבירה.

    מר יעקב בן יששכר ומר אסף פרייס נציגי התנועה למען עתיד ילדינו, מסרו כי משרד הסעד מבקשים להדמים את קולם של הילדים ובעצם מי שיחליט אם מותר לפרסם ילד נפגע עבירה, יהיו פקידי סעד.

    עו"ד נורית פולק ממשרד הסעד אמרה כי לשכת הסעד מבקשת לאסור פרסום בכל מקרה של קטינים נפגעי עבירה וקטינים פוגעים. עוד אמרה עו"ד נורית פולק, כי תינתן סמכות למשרד הסעד אם לפרסם קטינים אם לאו.

    דרישתה זו של עו"ד פולק עוררה התנגדויות בקרב משתתפי הועדה, וגב' נחמה דיכנה מנכ"ל עמותת ע.ל.י.ה. אמרה כי הינה מבקשת להדגיש כי מרבית מקרי ההתעללות בילדי מוסדות הרווחה, נחשפו על ידי התקשורת ולא על ידי משרד הרווחה עצמו, וזה מוכיח את נחיצותה החיונית של התקשורת בנושא זה, משום שמשרד הרווחה מסתיר ומטייח מקרים כאלו.

    ח"כ דני דנון יו"ר ועדה לזכויות הילד, אמר לגב' דיכנה, כי הינו מוקיר ומעריך את פעילות עמותת ע.ל.י.ה. למען זכויות קטינים, ואף אמר כי יעזור ויסייע ככל יכולתו בפעילות עמותת ע.ל.י.ה..

    ח"כ דני דנון הוסיף ואמר, כי בעקבות הערות והארות משתתפי הועדה, הינו מבקש למחוק את התיקון שהוגש על ידי ח"כ אלי אפללו, סעיף 24ד.(א) "המצלם קטין בבית משפט או בדרכו מבית המשפט או אליו, או בהיותו בתחנת משטרה או בדרכו מתחנת משטרה או אליה לצורך חקירה דינו – …..

    (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על צילום שהתיר בית משפט, על צילום שנעשה על ידי הקטין עצמו, על ידי האחראי עליו כמשמעו בפסקה (1) להגדרה "אחראי על קטין חסר ישע" בסעיף 368 א לחוק העונשין, התשל"ז-1997, ועל צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות".

    סעיף זה נמחק, על ידי ח"כ דני דנון ומשתתפי הועדה.

    נחמה דיכנה

    מנכ"ל

  • 3. neliron  |  17 במרץ 2010 בשעה 11:52

    בדיון שהתקיים היום (16.3.10) בכנסת בועדה לזכויות הילד, מסרה גב' נחמה דיכנה, מנכ"ל עמותת ע.ל.י.ה., את עמדת העמותה, בזכות השקיפות ופתיחות המידע לציבור, בכל הנוגע לחשיפת עדות ילדים ממקור ראשון באמצעי התקשורת.

    ח"כ אלי אפללו בתמיכת זבולון אורלב, אורי אריאל ואריה אלדד, ניסו להעביר במחטף תיקון לחוק הנוער (טיפול והשגחה (תיקון מס' 18) בנוגע לסעיף 24 לחוק בדבר איסור פרסום צילום קטינים שהוגדרו כנזקקים, איסור השמעת הקלטות קטינים והדממת כל הנוגע לקטינים שהוגדרו כנזקקים על ידי משרד הסעד.

    גב' נחמה דיכנה, מסרה לח"כ דני דנון, יו"ר ועדה לזכויות הילד, כי ילדים שהועברו לחסות המדינה המוגדרים כנזקקים, נתונים לחסדם של עובדים סוציאליים, עוברים בדרך כלל התעללויות קשות במסגרות השונות של המדינה, וחשוב ביותר, כי עדותם תיחשף בתקשורת עם טשטוש פניהם, משום שעדות זו מגינה עליהם מפני אותם גורמים מפקירים במשרד הסעד.

    בעמדתה של גב' נחמה דיכנה, תמכו עו"ד ליאת ברמן, כתבת עיתון "הארץ" ו- "ידיעות אחרונות" נציגי טלויזיה מערוץ 2, ונציגי משטרת ישראל, שאף מסרו כי פרסום קטינים בנסיבות מסוימות, הכרחי ומשמש ראיה לביצוע עבירה.

    מר יעקב בן יששכר ומר אסף פרייס נציגי התנועה למען עתיד ילדינו, מסרו כי משרד הסעד מבקשים להדמים את קולם של הילדים ובעצם מי שיחליט אם מותר לפרסם ילד נפגע עבירה, יהיו פקידי סעד.

    עו"ד נורית פולק ממשרד הסעד אמרה כי לשכת הסעד מבקשת לאסור פרסום בכל מקרה של קטינים נפגעי עבירה וקטינים פוגעים. עוד אמרה עו"ד נורית פולק, כי תינתן סמכות למשרד הסעד אם לפרסם קטינים אם לאו.

    דרישתה זו של עו"ד פולק עוררה התנגדויות בקרב משתתפי הועדה, וגב' נחמה דיכנה מנכ"ל עמותת ע.ל.י.ה. אמרה כי הינה מבקשת להדגיש כי מרבית מקרי ההתעללות בילדי מוסדות הרווחה, נחשפו על ידי התקשורת ולא על ידי משרד הרווחה עצמו, וזה מוכיח את נחיצותה החיונית של התקשורת בנושא זה, משום שמשרד הרווחה מסתיר ומטייח מקרים כאלו.

    ח"כ דני דנון יו"ר ועדה לזכויות הילד, אמר לגב' דיכנה, כי הינו מוקיר ומעריך את פעילות עמותת ע.ל.י.ה. למען זכויות קטינים, ואף אמר כי יעזור ויסייע ככל יכולתו בפעילות עמותת ע.ל.י.ה..

    ח"כ דני דנון הוסיף ואמר, כי בעקבות הערות והארות משתתפי הועדה, הינו מבקש למחוק את התיקון שהוגש על ידי ח"כ אלי אפללו, סעיף 24ד.(א) "המצלם קטין בבית משפט או בדרכו מבית המשפט או אליו, או בהיותו בתחנת משטרה או בדרכו מתחנת משטרה או אליה לצורך חקירה דינו – …..

    (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על צילום שהתיר בית משפט, על צילום שנעשה על ידי הקטין עצמו, על ידי האחראי עליו כמשמעו בפסקה (1) להגדרה "אחראי על קטין חסר ישע" בסעיף 368 א לחוק העונשין, התשל"ז-1997, ועל צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות".

    סעיף זה נמחק, על ידי ח"כ דני דנון ומשתתפי הועדה.

    נחמה דיכנה
    מנכ"ל
    עמותה לזכויות ילדים והורים-ע.ל.י.ה.

  • 5. neliron  |  19 במרץ 2010 בשעה 08:35

    פגיעה בחופש העיסוק של נכים / עלילות השופט שלמה אלבז מבימ"ש לעניני משפחה ירושלים
    נחמה דיכנה מנכ"ל עמותת ע.ל.י.ה. בהודעה לתקשורת בנוגדע להצעת תיקון חוק הנוער – צילום קטין
    משרד החינוך ישלם על מעשה לא חינוכי
    פורסם על ידי: לורי שם טוב בתאריך: מרץ 19, 2010
    בנושאים: 19956287 להגיב!
    Rate This
    מדוע העולים לא פונים למשרד הרווחה?

    בועז סנג'רו

    מחקר שנערך לאחרונה עבור משרד הרווחה חשף כי שישים אחוז מהעולים מחבר העמים אינם פונים לשרותי הרווחה, ובשעת מצוקה מעדיפים לפנות למסגרות קהילתיות. על פי ממצאי המחקר, נמצא כי 73 אחוז ממשפחות העולים הינן בעלות הכנסה מתחת לממוצע במשק, הסיבה לכך היא חשדנות רבה מצד העולים כלפי רשויות הרווחה והעובדים הסוציאליים וחשש מהם. עוד עלה, כי לארבעים אחוזים מילדי העולים אינם משתתפים במסגרת חינוכית בלתי פורמלית או פעילות מסוימת לאחר שעות הלימודים.
    ממצאי המחקר גילו כי 17 אחוז מהעולים רואים בענישה פיזית אלימה כלפי ילדיהם דרך לגיטימית להתמודדות עם בעיות משמעת זאת ועוד, 41 אחוז מהנשאלים במחקר ענו כי לשירותי הרווחה יש דעות קדומות כלפיהם, ו-44 אחוז דיווחו כי קשיי השפה הוא הקושי הגדול ביותר בבואם לפנות לממסד. בנוסף, עשרים אחוז מהנשים שנשאלו במסגרת המחקר דיווחו כי היו חשופות לאלימות פיזית מצד בני זוגן.
    בניית יחסי אמון בין העולים לבין שירותי הרווחה
    לאור תוצאות המחקר הורו שר הרווחה יצחק הרצוג ומנכ"ל המשרד, נחום איצקוביץ', על הכנת תכנית להגברת הקשר ובניית יחסי אמון בין ציבור העולים לבין שירותי הרווחה ברשויות המקומיות.
    במסגרת התכנית, שכבר החלה לפעול, עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות עוברים הכשרה אשר מסייעת להם לטפל בעולי חבר העמים, ובשיתוף ארגוני העולים יגבשו נציגי משרד הרווחה תכנית שתסייע לאלו מבין העולים החוששים לקבל
    לדברי השר הרצוג, "הנתונים העולים מהמחקר לא מותירים מקום לספק באשר לנחיצות חיזוקה של אוכלוסיית העולים ושילובה בחברה הישראלית". מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', אמר כי "הבסיס לקליטתם והשתלבותם המוצלחת של העולים בחברה הישראלית טמון בהבנת הרקע התרבותי שלהם, ולכן גיבש המשרד מגוון תכניות מיוחדות 'רגישות תרבות', לטיפול בעולים ממדינות שונות" הורים עולים חדשים יודעים, כי פניה למשרד הרווחה לבקשת סיוע, תניב הוצאת ילדיהם ממשמורתם:
    דוח המועצה הלאומית לשלום הילד, כפי שצוטט ע"י רותי סיני מעיתון הארץ בשנת 2004 חושף כי: "מצבם של הילדים שמתגוררים בפנימיות שיקומיות וטיפוליות מחמיר והולך, כמעט על פי כל המדדים שנבדקו על ידי משרד הרווחה במשך ארבע שנות לימוד. כך, למשל, בשנת הלימודים תש"ס סבלו 33% מהחניכים מדיכאון וחרדה, ואילו בשנת הלימודים תשס"ג גדל שיעורם לכמעט 43%. שיעורם של החניכים שהתנהגו בצורה אובדנית עלה מ-11% לכמעט 14%". על פי הנתונים, המתבססים על בדיקת מצבם של יותר מ-5,000 ילדים במצוקה שהוצאו מבתיהם ונשלחו לגור בפנימיות "חלה הרעה ב-13 מקרב 14 קריטריונים שנבדקו. שיעור הילדים שסובלים מבעיות בתחום המיני כמעט הוכפל – מ-9.4% ל-17.5%; שיעור השימוש בסמים יותר מהוכפל, והשימוש באלכוהול גדל ביותר מפי שלושה. גם שיעור החניכים שגנבו, ברחו והגיעו להישגים נמוכים בלימודים גדל באופן ניכר".

    התעללות בילדים במוסד הפסיכיאטרי נס ציונה. בעקבות פרסום עדויות הילדים במעריב וערוץ 1, שוחררו חלקם הביתה ובוצע בדק בית במוסד זה.

    פרשת אליאור חן. משרד הרווחה החליט להוסיף טרגדיה על טרגדיה ולנתק מאביו את אחד הילדים שספגו התעללות מאליאור חן. משרד הרווחה החליט לשלוח את הילד למוסד לעבריינים חרדים במקום להחזיר אותו לחיק משפחתו. התערבות ערוץ 10 מנעה את הטרגדיה הזו.

    התעללות במוסד שדה בר. בעקבות חשיפת מעריב על התעללות של מנהל המקום, יוסי שדה, הוקמה ועדת חקירה.

    התעללות במוסד ויצו הדסים – כל ילד הוא מספר. שני ילדים בני 4 ו-6 חשפו בפני התקשורת כי מנהלת מרכז החירום, העובדת הסוציאלית אורלי רובין ממספרת ילדים במקום לקרוא להם בשמם. כמו כן נחשף כי ביום השואה 2009 אשר צריך להיות מוקדש להתייחדות עם זכרם של 6 מליוני היהודים שנרצחו, היא ביצעה מעין אקציה לילדים. אורלי רובין גילתה חוסר רגישות משווע בנושא. דוקא ביום אבל זה היא הפרידה את הילדים באכזריות מהוריהם, הוציאה אותם לרחבה ופיזרה אותם למוסדות פסיכיאטרים ולבתי יתומים ברחבי הארץ.

    התעללות במוסד נרדים. ילדה שחשפה בפני התקשורת על מעשי התעללות במוסד נרדים בערד שוחררה הביתה לחיק משפחתה בעקבות הפרסום.

    התעללות במשפחת אומנה. ילד שחשף בפני התקשורת כי משפחת אומנה במבשרת ציון מתעללת בו באמצעות סמים פסיכיאטרים חזר הביתה לאימו בעקבות הפרסום.
    תגים: אתי דור, בועז סנג'רו, לילי שמי, לשכת רווחה גבעת שמואל, לשכת רווחה גבעתיים, לשכת רווחה רמת גן, שרונה קאפח

  • 6. neliron  |  20 במרץ 2010 בשעה 10:30

    השב

    לורי שם טוב אל ליהיא
    הצג פרטים 10:56 (לפני 1 שעה)
    גב' ליהיא לפיד,

    בקשר לשקרים שאת מפיצה בעד העובדים הסוציאליים, ללא בסיס ראייתי ו/או עובדתי בדין, מתוך מגמה תמוהה.

    הנה העובדות לאשורן:

    תוספת של 220 עו"ס

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3563730,00.html

    עובדת סוציאלית עולה בממוצע 130,000 ₪ לקופת המדינה מדי שנה.

    7000 עובדים סוציאליים אוכלי חינם, שותים למשלם המיסים 7000 כפול 130,000 ₪ = 910 מליון שקל.

    כמעט מיליארד ש"ח עבור שכר עו"ס, מדי שנה.

    אודה על הוצאת תיקון, לאלתר, על סילוף העובדות שאת מפיצה, וגורמת נזקים אדירים לילדים, אבות ואמהות.

    תמהתני, מי העובדת הסוציאלית שמפעילה אותך לכתוב גבבי שקרים ללא בדל ראיה ו/או בסיס עובדתי לתמוך את הנכתב על ידך.

    וזו הכותרת של ליהיא לפיד: "נזכרתי בסוף – העובדים הסוציאליים הם אלה שעל כתפיהם נשען החלק באוכלוסייה שהכי זקוק לעזרה."

    על כך כתב מר בועז סנג'רו: "מדוע העולים לא פונים למשרד הרווחה?

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/082/043.html?hp=1&loc=8&tmp=6043

    מחקר שנערך לאחרונה עבור משרד הרווחה חשף כי שישים אחוז מהעולים מחבר העמים אינם פונים לשרותי הרווחה, ובשעת מצוקה מעדיפים לפנות למסגרות קהילתיות.

    על פי ממצאי המחקר, נמצא כי 73 אחוז ממשפחות העולים הינן בעלות הכנסה מתחת לממוצע במשק, הסיבה לכך היא חשדנות רבה מצד העולים כלפי רשויות הרווחה והעובדים הסוציאליים וחשש מהם. עוד עלה, כי לארבעים אחוזים מילדי העולים אינם משתתפים במסגרת חינוכית בלתי פורמלית או פעילות מסוימת לאחר שעות הלימודים.

    ממצאי המחקר גילו כי 17 אחוז מהעולים רואים בענישה פיזית אלימה כלפי ילדיהם דרך לגיטימית להתמודדות עם בעיות משמעת זאת ועוד, 41 אחוז מהנשאלים במחקר ענו כי לשירותי הרווחה יש דעות קדומות כלפיהם, ו-44 אחוז דיווחו כי קשיי השפה הוא הקושי הגדול ביותר בבואם לפנות לממסד.

    בניית יחסי אמון בין העולים לבין שירותי הרווחה

    לאור תוצאות המחקר הורו שר הרווחה יצחק הרצוג ומנכ"ל המשרד, נחום איצקוביץ', על הכנת תכנית להגברת הקשר ובניית יחסי אמון בין ציבור העולים לבין שירותי הרווחה ברשויות המקומיות.

    במסגרת התכנית, שכבר החלה לפעול, עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות עוברים הכשרה אשר מסייעת להם לטפל בעולי חבר העמים, ובשיתוף ארגוני העולים יגבשו נציגי משרד הרווחה תכנית שתסייע לאלו מבין העולים החוששים לקבל עזרה מלשכת הסעד.

    לדברי השר הרצוג, "הנתונים העולים מהמחקר לא מותירים מקום לספק באשר לנחיצות חיזוקה של אוכלוסיית העולים ושילובה בחברה הישראלית". מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', אמר כי "הבסיס לקליטתם והשתלבותם המוצלחת של העולים בחברה הישראלית טמון בהבנת הרקע התרבותי שלהם, ולכן גיבש המשרד מגוון תכניות מיוחדות 'רגישות תרבות', לטיפול בעולים ממדינות שונות" הורים עולים חדשים יודעים, כי פניה למשרד הרווחה לבקשת סיוע, תניב הוצאת ילדיהם ממשמורתם:

    דוח המועצה הלאומית לשלום הילד, כפי שצוטט ע"י רותי סיני מעיתון הארץ בשנת 2004 חושף כי: "מצבם של הילדים שמתגוררים בפנימיות שיקומיות וטיפוליות מחמיר והולך, כמעט על פי כל המדדים שנבדקו על ידי משרד הרווחה במשך ארבע שנות לימוד. כך, למשל, בשנת הלימודים תש"ס סבלו 33% מהחניכים מדיכאון וחרדה, ואילו בשנת הלימודים תשס"ג גדל שיעורם לכמעט 43%. שיעורם של החניכים שהתנהגו בצורה אובדנית עלה מ-11% לכמעט 14%". על פי הנתונים, המתבססים על בדיקת מצבם של יותר מ-5,000 ילדים במצוקה שהוצאו מבתיהם ונשלחו לגור בפנימיות "חלה הרעה ב-13 מקרב 14 קריטריונים שנבדקו. שיעור הילדים שסובלים מבעיות בתחום המיני כמעט הוכפל – מ-9.4% ל-17.5%; שיעור השימוש בסמים יותר מהוכפל, והשימוש באלכוהול גדל ביותר מפי שלושה. גם שיעור החניכים שגנבו, ברחו והגיעו להישגים נמוכים בלימודים גדל באופן ניכר".
    התעללות בילדים במוסד הפסיכיאטרי נס ציונה. בעקבות פרסום עדויות הילדים במעריב וערוץ 1, שוחררו חלקם הביתה ובוצע בדק בית במוסד זה.

    פרשת אליאור חן. משרד הרווחה החליט להוסיף טרגדיה על טרגדיה ולנתק מאביו את אחד הילדים שספגו התעללות מאליאור חן. משרד הרווחה החליט לשלוח את הילד למוסד לעבריינים חרדים במקום להחזיר אותו לחיק משפחתו. התערבות ערוץ 10 מנעה את הטרגדיה הזו.

    התעללות במוסד שדה בר. בעקבות חשיפת מעריב על התעללות של מנהל המקום, יוסי שדה, הוקמה ועדת חקירה.

    התעללות במוסד ויצו הדסים – כל ילד הוא מספר. שני ילדים בני 4 ו-6 חשפו בפני התקשורת כי מנהלת מרכז החירום, העובדת הסוציאלית אורלי רובין ממספרת ילדים במקום לקרוא להם בשמם. כמו כן נחשף כי ביום השואה 2009 אשר צריך להיות מוקדש להתייחדות עם זכרם של 6 מליוני היהודים שנרצחו, היא ביצעה מעין אקציה לילדים. אורלי רובין גילתה חוסר רגישות משווע בנושא. דוקא ביום אבל זה היא הפרידה את הילדים באכזריות מהוריהם, הוציאה אותם לרחבה ופיזרה אותם למוסדות פסיכיאטרים ולבתי יתומים ברחבי הארץ.

    התעללות במוסד נרדים. ילדה שחשפה בפני התקשורת על מעשי התעללות במוסד נרדים בערד שוחררה הביתה לחיק משפחתה בעקבות הפרסום.

    התעללות במשפחת אומנה. ילד שחשף בפני התקשורת כי משפחת אומנה במבשרת ציון מתעללת בו באמצעות סמים פסיכיאטרים חזר הביתה לאימו בעקבות הפרסום.

    על כל ילד עושים קופה

    תעשיית סחר הילדים בישראל

    סחר ילדים לאימוץ על ידי משרד הרווחה

    השקרים של העובדת הסוציאלית חנה סלוצקי

    המעללים של העובדת הסוציאלית חנה סלוצקי

    גב' ליהיא לפיד:

    תחשבי שהילדה אלה, זו בתך.

    המראת חרום – אלה בת 14 נמלטת מהארץ – חלק א

    המראת חרום – אלה בת 14 נמלטת מהארץ – חלק ב

    המראת חרום – אלה בת 14 נמלטת מהארץ – חלק ג

    המראת חרום – אלה בת 14 נמלטת מהארץ – חלק ד

    המראת חרום – אלה בת 14 נמלטת מהארץ – חלק ה

    כל הסרטונים באדיבות גב' רונית אמרלד – רוסיה, ישראל, ארה"ב

    הרהורים על משפחה וילדים
    19.3.10 החוצפה של ליהי לפיד איננה יודעת גבול.jpg
    59K הצג

  • 7. neliron  |  22 במרץ 2010 בשעה 21:53

    ביצע מעשה סדום בילד וישלם 1.4 מיליון שקל
    מאת: קובי מנדל, מערכת וואלה! חדשות
    יום שני, 22 במרץ 2010, 13:20
    הוסף תגובה גירסה להדפסה שתף:
    גבר בשנות ה-50 לחייו הורשע בביצוע מעשי סדום ומעשים מגונים בילד בן 11. ביהמ"ש חייב את הגבר לשלם לנער 1.4 מיליון שקל במסגרת תביעה אזרחית שהגיש הנער
    תגיות: בית משפט,פדופיליה

    השופטת ציינה כי "מוטב אילו טענת הנאשם כי המעשים היו בהסכמה לא הייתה נשמעת" (אילוסטרציה: Shutterstock)
    בית המשפט המחוזי בחיפה הטיל על גבר, שהורשע בביצוע מעשי סדום ומעשים מגונים בילד בן 11, פיצויים בסך של 1,390,596 שקל, בגין נזקי הגוף והנפש שנגרמו לו. הגבר בשנות החמישים לחייו הורשע בעבר על-פי הודאתו במספר רב של מעשי סדום ומעשים מגונה ונגזר עליו עונש מאסר של שמונה שנים, מתוכן חמש שנות מאסר בפועל והיתר על תנאי, כמו כן חוייב לפצות את בפיצוי התובע בסך של 60,000 שקל.

    בעקבות הרשעתו במסגרת המשפט הפלילי, הגישה משפחתו של הנער גם תביעה אזרחית לפיצוי נזקים בגין המעשים שבוצעו בו. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה נגדו וכי אין לחייבו בפיצוי הקטין וכי גם אם יש להטיל עליו אחריות, הרי שאשמתו התורמת של הקטין מגיעה לכדי 100%, היות והיחסים היו בהסכמתו.

    השופטת ברכה בר זיו הבהירה כי עובדות כתב האישום והממצאים בפסק הדין הפלילי מעידים על מעשים "מעוררי חלחלה" שביצע הנאשם, וכי טענת הנתבע, לפיה המעשים בוצעו בהסכמת הקטין "מוטב היה לולא נשמעה". עוד הוסיפה כי מדובר במעשים נפשעים וחמורים בנסיבות בהן אין לייחס לתובע כל אשם תורם שהוא, ומוטב היה כי הנתבע לא היה שב וחוזר על טענתו זו. לעניין הערכת הנזקים שנגרמו לתובע הוגשה מטעמו חוות דעתו של הפסיכיאטר ד"ר הירשמן, אשר קבע כי הקטין סובל מהפרעה פוסט טראומטית, שעה שנכותו הנפשית התפקודית מגיעה ל- 30%, וקביעותיו בחוות דעתו לא נסתרו.

    פרסומת
    הפרשה ארעה לפני כשש שנים כשהילד היה בן 11 בעת שהוריו היו בהליכי גירושין. אותה עת גם הנתבע שהיה אז בן 47 היה שרוי בהליכי גירושין. שתי המשפחות נפגשו ונוצר קשר בין הקטין לנתבע. בחודש יולי 2004, כשהילד שהה בביתו של הגבר, הוא ביצע בו מעשי סדום ומעשים מגונים, שחזרו על עצמם בהזדמנויות רבות ובתדירות גבוהה של כפעם בשבוע או פעם בשבועיים החל מיולי 2004 ועד חודש פברואר 2006. בנוסף, מדי פעם הקרין הנתבע בפני הקטין סרטים פורנוגרפיים לפני מעשי המין שביצע בו.

  • 8. neliron  |  24 במרץ 2010 בשעה 17:21

    רצאות מאמרים הודעות שירים ספרים
    הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
    1.יואב יצחק
    2.נרי אבנרי
    3.דודו אלהרר
    4.טובה ספרא
    5.איתן קלינסקי
    6.ראובן לייב
    7.ענבל בר-און
    8.אריה אבנרי
    9.אברהם בן-עזרא
    10.איתמר לוין
    לרשימת הכותבים ב-News1
    הרשמה לניוזלטר
    הרשמה ל-SMS

    מערכת התגובות
    "הקטין גודל לחופש. יש לשחררו מאשפוז כפוי"
    מאת: ענבל בר-און | 19/07/2009
    כתוב תגובה חזרה לכתבה
    נושא התגובה שם הכותב שעה תאריך
    1 השופט מעודד פגמים פרוצדורליים מישקה 20/07/09 04:21
    הלבנת והכשרת שורה לא קצרה של פגמים פרוצדורליים,
    ע"י השופט הזה – אינה הגיונית, גם מזיקה
    במקום להרתיע מפגמים כאלה ונוספים, שיש והם עלולים
    לגרום לנזקים קשים, מראה השופט שאם הוא רוצה,
    אצלו גם המטאטא יורה..
    כך עשה השופט הזה במשפט בו טענו בפניו כי אדם הנוהג לזייף, וגם לגנוב מחנויות, יושב "לשפוט" אחרים במקום עבודתו…
    עמית הודיע כי ברור מאליו שנושא כזה חייב
    התייחסות של בית המשפט,
    אלא שנראה שזה הפריע לו להגיע לתוצאה שרצה,
    אז הוא "שכח" להתייחס,
    לאמור.. פעם הוא מכשיר פגמים במילים.. אמנם ש…
    וכשזה קשה יותר אז לא דנים בנושא ו.. זהו..
    כתוב תגובה ל- מישקה
    2 צריך משוגע כדי לזהות משוגע ע.ג1 21/07/09 07:35
    האמא הביאה אותו למצב הזה והיא צריכה לטפל בו? גם לשוםט יש כנראה בעיה נפשית או לפחות בעיה בהגיון. לפי ההגיון הזה אם יש אבא מכה צריך להחזיר את הילד הביתה כדי שהאב יטפל בו. איך מופרעים כאלה נעשים שופטים?
    כתוב תגובה ל- ע.ג1
    3 אורני זקס היא לא ד"ר פסיכוטרפיסטית 24/10/09 04:04
    אורני זקס העוסקת בטיפול באנשים על פי תורות טיבטיות איננה ד"ר ולכן השימוש בתואר זה כמי שנותנת חוות דעת
    לבית משפט הוא בגדר התחזות.
    כתוב תגובה ל- פסיכוטרפיסטית
    – אורני זקס ממתי התואר ד"ר?? סדום ועמורה 24/10/09 23:55
    מאיזה אוניברסיטה ובאיזה מקצוע???
    בכל מקרה ברכות לקבלת התואר הנכסף.
    כתוב תגובה ל- סדום ועמורה
    – תואר דוקטור מי שיודע 27/10/09 05:14
    רק מי שקיבלו ממוסד מוסמך ולא מאוניברסיטאות וירטואליות המוכרות תארים כפי שהתפרסמה כאן בארץ אוניברסיטת לטביה שסחרה בתארים ומכרה אותם לכל המרבה במחיר שרצה לשדרג את משכורתו בשרות המדינה. אל אחת כמה וכמה אסור להשתמש בתואר זה לעוסקים בטיפול אלטרנטיבי לסוגיו ושאינם דוקטורים מוסמכים.
    כתוב תגובה ל- מי שיודע
    – אורני זקס תוכיחי שאת ד"ר משפטנית 30/10/09 22:01
    בטח יש לך תעודה מאוניברסיטה מוכרת תעלי אותה לאינטרנט
    וכך תסתמי לכולם את הפה..ואם חלילה אין לך דוקטורט תפרסמי
    הודעה מטעמך לפיה מדובר בטעות סופר כי אחרת זאת באמת התחזות ןהטעייה של אנשים שחושבים שד"ר מטפלת בהם ואת צפוייה לעמוד לדין על כך.
    כתוב תגובה ל- משפטנית
    4 אהאה 03-6587314 17/12/09 16:47
    ולמשוגע הזה קוראים "ד"ר איציק וורגפט"
    זאת בושה להוסיף לו את הכינוי ד"ר.
    כתוב תגובה ל- 03-6587314
    5 כד להסיר כל ספק מלב אורני זקס 17/01/10 07:46
    אינני רופאה MD, ד"ר לרפואה, מעולם לא הייתי וכנראה לעולם לא אהיה :)

    ומעולם לא הצגתי עצמי ככזו – להיפך.

    מי שאחרי קריאת כתבה כמו זו – כל מה שמעניין אותה הוא עיסוק בטעות קולמוס של כתבת –
    אני ממליצה לה לבדוק את השפעות נפשה על ליבה.

  • 9. neliron  |  24 במרץ 2010 בשעה 17:22

    News1.co.il
    "הקטין גודל לחופש. יש לשחררו מאשפוז כפוי"

    להאסה בירת טיבט [צילום: נועם בדין]
    כך מכשירים בישראל כליאת ילדים
    ענבל בר-און
    ניצן הורוביץ יוזם חוק לאיסור כליאת ילדים * הוא מתייחס אך ורק לכליאת ילדי עובדים זרים בידי משטרת ההגירה * ומה אם מדובר בילד שהוגדר כלוקה בנפשו על-ידי עובדת סוציאלית? האם אז כליאתו תהפוך כשרה? * הכוח להגדיר הוא הכוח להגביל
    לרשימה המלאה
    בקשה למבקר: חקור פרשת האשפוז הכפוי
    רותי אברהם
    תנועת אומ"ץ מבקשת ממבקר המדינה לחקור התנהלות המערך הפסיכיאטרי בפרשת אשפוז כפוי של נער בן 13 * הנער "שוחרר" בסיוע שופט * אומ"ץ: המועצה לשלום הילד חטאה ליעדיה
    לרשימה המלאה
    אומ"ץ: להקים ועדה לבדיקת "האשפוז הכפוי"
    רותי אברהם
    תנועת אומ"ץ דורשת הקמת ועדת בדיקה בפרשת אשפוזו בכפייה של נער בן 13 תוך הפרת החוק * בפנייה לממלא-מקום שר הבריאות: על הוועדה "להגן בחירוף נפש" על הפסיכיאטר המחוזי וסגנו
    לרשימה המלאה
    דברים אלו שנכתבו בחוות דעת מטעם הקטין ואמו אומצו במלואם על-ידי השופט יצחק עמית קטין שאושפז בכפייה, תוך מאבקי סמכות קשים בין הפסיכיאטר המחוזי לבית החולים, שוחרר מאשפוז כפוי מלחמת תרבויות וסמכויות

    > עובדות המקרה

    > טענות הצדדים

    > קביעות בית המשפט

    > תוצאת ההליך

    > פרטי ההליך

    ▪ ▪ ▪
    "שנינו ולמדנו "כבולעו כן פולטו", ובאותה דרך בה נכנס הקטין למצבו הקשה והבלתי מוסבר, דרך שאינה נהירה לרופאים המטפלים, יש ליתן לו הזדמנות להיחלץ ממצבו הקשה בעזרת כלים הלקוחים מאותה דרך". את הדברים האלו קבע ( יום א, 12.07.09) שופט בית המשפט לענייני משפחה, יצחק עמית, בדיון בערעור שהגישה אמו של קטין אשר אושפז בכפייה, לשחרורו. באותה פרשה, אשר סוקרה כאן, בחדשות מחלקה ראשונה, כמו גם בכלי תקשורת נוספים, התערבבו מאבקי כוח בירורקטים עם מאבקים בין תרבותיים. ראשיתה של הפרשה באשפוזו של קטין אשר שב עם אימו בטיבט לאחר עיסוק אינטנסיבי במדיטציה. האם אשפזה את הקטין מרצונה, מצבו החל להשתפר, אולם לאחר מספר ימים השינוי לטובה נעצר, והאשפוז, לדבריה הפסיק להועיל לקטין והחל להזיק.

    מנקודה זו חפצה האם לקחתו לביתה ולטפל במצבו, אשר לטענתה אינו יכול להלכד על-ידי עולם האבחונים וההגדרות הפסיכיאטריות, בשיטות טיבטיות. לשיטתה, מצבו הינו מצב מוכר בטיבט, מצב בו לוקים אנשים רבים אשר עוסקים במדיטציה, זהו "סוק לונג". האם חפצה לטפל בו בביתה לאור ידיעותיה ברפואה טיבטית, או לחלופין להעבירו למחלקת ילדים ונוער שאינה מחלקה פסיכיאטרית, כמו גם להוציאו ממסגרת של אשפוז כפוי. האם גייסה לעזרתה שורה ארוכה של מומחים אשר ציידו אותה בחוות דעת: בין היתר הוגשו מטעם האם חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, של פסיכולוגית קלינית, כמו גם של ד"ר אורני זקס, מומחית לרפואה טיבטית. המשותף לחוות הדעת היה שאין באשפוז כפוי, ובהרחקתו ובבידודו של הקטין בכדי להיטיב מצבו, וייטב מצבו בסביבה תומכת וחמה של משפחתו. כן נטען, כאמור, באותן חוות דעת שממצב ה"סוק לונג", שהוא מצב שנוצר ממדיטצית יתר, ניתן להחלים בשיטות טיבטיות בבחינת "הפה שאסר הוא הפה שיתיר" (עמדה שנתקבלה בסופו של יום על-ידי בית המשפט).

    בעוד האם מעמתת את השקפת העולם של הרפואה המערבית עם השקפות עולם מתחרות, ועם גישות רפואיות אלטרנטיביות, התקוטטו הפסיכיאטר המחוזי ובית החולים זיו בצפת על סמכויות, וזאת היות וניתן לאשפז קטינים בכפייה הן מכוח חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991, והן מכוח חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך – 1960 – הפסיכיאטר המחוזי כמו גם פקידות הסעד ובית החולים זיו בצפת – כולם כאחד הסכימו על הצורך באשפוז כפוי (אם כי הפסיכיאטר המחוזי תמך בעמדת האם ולפיה יש לאפשר לה הזדמנות לנסות גישה נוספת) – אך כל אחד מן הנצים גרס כי הסמכות לבצע את האקט – שלו היא ("שניים אוחזין בסמכות פטרנליסטית, זה טוען 'כולה שלי' וזה טוען 'כולה שלי').

    בפסק דין שנראה בראשיתו טכני והפך עם התקדמות השורות, האותיות והפסקאות למהותי, קבע השופט עמית כי אין זו משנה מכוח איזה חוק יאושפז בכפייה הקטין, ובכל מקרה, לצורך אשפוזו בכפייה היה צורך בשיתוף פעולה של גורמי הסעד עם הפסיכיאטר המחוזי (במקום מאבק סמכויות). לאחר שמסיים השופט עמית להדרש לשאלת הסמכות – תוך שהוא מבטל את טענות הפסיכיאטר המחוזי ולפיהן האשפוז הכפוי אינו חוקי משום שלא בוצע דרכו, ודרך החוק "שלו" (חוק האשפוז הכפוי)- אלא דרך פקידת הסעד והחוק "שלה" (חוק הנוער) – הוא עובר לשאלת הטיפול בקטין.

    לאחר שבדק את מירב חוות הדעת קבע השופט עמית כי בנסיבות שבהן טיפול תרופתי ופסיכולוגי אינו משפר את מצב הקטין, ובנסיבות שבהן הסכנה היחידה שלו לעצמו מתבטאת באי יכולת לאכול באופן עצמאי – אין סיבה להשאירו באשפוז כפוי שכן אימו יכולה להאכילו ולשהות במחיצתו. השופט עמית מאמץ את חוות הדעת של המומחים מטעם האם ולפיה – "הפה שאסר הוא הפה שיתיר", קרי, מקום בו השיטות הטיבטיות הובילו את הקטין למצבו, הן אלו שיכולות לחלצו משם. תחת תנאים המגבילים את האם (עליה לקבל ביקורי פתע של פקידות סעד ולא לעזוב את הארץ) שוחרר הקטין לחיק אימו, משפחתו, ואורח החיים שהוא הורגל בו (גם אם זה אינו נתפס כסטנדרטי בעיניים מערביות).

    להסה, טיבט [צילום: נועם בדין]
    עובדות המקרה
    קטין כבן 14, אשר אמו הינה בעלת תואר ד"ר ועוסקת ברפואה אלטרנטיבית ובתורות המזרח, ואשר חונך במסגרות פתוחות (כגון חינוך פתוח), נסע עם אימו ללהסה שבטיבט, שם פעלה האם למען זכויות הטיבטים. הקטין החל לעסוק שם במדיטציה באופן אינטנסיבי תוך שהוא לומד בשעות אחר-הצהריים עם אימו חשבון, אנגלית ומקצועות נוספים. ביולי שנת 2008 בעת שהותו של הקטין עם אמו בטיבט, החל מצבו הנפשי להדרדר, הוא סירב לאכול וחדל לדבר. באותה עת, ועל-רקע המהומות בטיבט בתקופת האולימפיאדה בסין, נאלצו השניים לעזוב את האזור והחלו לנוע ברחבי סין, הונג קונג וברזיל, עד הגיעם לארץ בחודש מרץ 2009, כאשר במשך התקופה חלה התדרדרות נוספת במצבו של הקטין, והופיעו התפרצויות זעם קשות. עקב זאת הפנתה האם את הקטין לחדר המיון של בית החולים זיו בצפת, והוא אושפז במשך שבועיים במחלקה הפסיכיאטרית של בית חולים זה. הקטין אובחן כמי שלוקה במצב פסיכוטי קטטוני, טופל בתרופות אשר הובילו להעלאת לחץ הדם שלו, מה שהצריך אשפוז במחלקה אחרת לצורך הורדת לחץ הדם.

    בחלוף שבועיים, משלא חל שיפור במצבו של הקטין, החלה האם לגלות התנגדות לאשפוז ולטיפול התרופתי ואף טענה כי מצבו הורע עקב הטיפול. לגישתה של האם, הקטין נקלע למצב מדיטטיבי בעקבות עיסוק אינטנסיבי במדיטציה, תופעה מוכרת ונורמטיבית בטיבט שהטיפול בה ידוע שם, ואין מדובר במצב פסיכוטי.

    עקב התנגדות אימו של הקטין הוציא הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר ג'ראיסי, הוראת אשפוז וזאת מכוח סעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991 (להלן: "חוק האשפוז הכפוי"). בחוות הדעת נכתב כי "הקטין גדל בסביבה כאוטית ויוצאת דופן כבר שנים רבות, כי לפחות מחודש יולי 2008 נמצא במצב פסיכוטי-קטטוני, קיבל טיפול תרופתי שלא הביא לשיפור משמעותי במצבו, כי בבדיקה ישב בכסא בראש שפוף, לא שיתף פעולה, לעיתים מלמל לעצמו דברים ולעיתים נראה בוהה והלוצינטורי". ועדה פסיכיאטרית לילדים ולנוער שהתכנסה המליצה לבית המשפט לנוער להאריך את האשפוז הכפוי לפי שיקול דעתו. במקביל, פנתה גם פקידת הסעד לפי חוק הנוער לבית המשפט לצורך הוצאת צו אשפוז כפוי, ובמקביל החלה בהליכים להכרזה על הקטין כקטין נזקק. בית המשפט הורה לוועדה פסיכיאטרית לילדים ולנוער להתכנס שוב ולדון בין היתר בטיפול בקטין בנזעי חשמל.

    במקביל, שכרה האם עו"ד אשר פגשה את הקטין, ושאלה אותו לרצונו. הקטין הביע רצונו החד-משמעי להשתחרר מן האשפוז הכפוי.

    משהחלה האם לגלות התנגדות לאשפוז הכפוי, החלו להיווצר מחלוקות וחיכוכים בינה לבין הצוות הרפואי המטפל, שיצרו אווירה מתוחה במחלקה וסביב הקטין. לטענת הצוות הרפואי, האם טיפלה בקטין בטקסים שונים, דיקור סיני ופרחים, ונוכחותה העלתה את המתח של הקטין וגרמה להתפרצויות זעם מצדו. האם צעקה והשתוללה במחלקה ובאחד הימים קרא הצוות המטפל למשטרה שהרחיקה אותה ממיטתו של הקטין ואף הוצא נגדה צו הרחקה למשך כשבוע. האם מצדה טענה כי האבחנה שנעשתה לקטין שגויה, הטיפול התרופתי שקיבל לא הועיל ואף הרע את מצבו הן מבחינה בריאותית והן מבחינה נפשית, וגרם לו לתופעות לוואי קשות. האם ביקשה בדיון כי הקטין ישוחרר מהאשפוז הכפוי, יטופל במחלקת ילדים על-ידי רופא שהיא סומכת עליו, ויהיה בהשגחתה.

    בית המשפט הורה על אשפוזו הכפוי של הקטין למשך 30 ימים, חרף התנגדות האם שלא התנגדה לעצם האשפוז אלא לאשפוזו בביה"ח זיו בצפת, בו הקטין נחשף תדירות למתיחות עקב המחלוקות בין האם לצוות בית החולים לעניין הטיפול בו.

    ביני לביני הפסיכיאטר המחוזי, אשר סבר כי ייזום האשפוז הכפוי מכוח חוק הנוער ולא מכוח חוק האשפוז הכפוי הינו בלתי חוקי, שלח מכתבים בתפוצת נאטו לגורמים שונים, לרבות לבית המשפט. בית המשפט בתשובתו הפנה, בין היתר, את הפסיכיאטר המחוזי להוראות החיסיון החלות על הליכים לפי חוק הנוער, ולכך שהעברת מכתבו לגורמים מחוץ למערכת המשפטית מהווה הפרה של אותן הוראות ופוגעת בקטין.
    טענות הצדדים
    האם טוענת כי אבחנת הקטין כמי שלוקה במצב פסיכוטי הינה שגויה. מצבו הינו מצב מוכר בטיבט בקרב אנשים שעוסקים במדיטציה כ"סוק לונג", והתרופה למצב זה אינה ברפואה הקונבנציונלית. בכל מקרה, האם אינה מתנגדת לעצם האשפוז אלא לאשפוז בביה"ח זיו בצפת שם היחס עם הצוות עכור.
    הפסיכיאטר המחוזי גרס כי האשפוז הכפוי אינו חוקי שכן נערך מכוח חוק הנוער בלא שהקטין הוכרז כנזקק טרם פתיחת ההליכים כנגד המשפחה. הפסיכיאטר המחוזי תמך במכתבו בזכותה של המשפחה לקבל דעה נוספת וטיפול במקום אחר לפי בחירתה, בעיקר כאשר לא חל שיפור משמעותי במצבו של הקטין בתקופת האישפוז. לטענת הפסיכיאטר המחוזי, בסמכותו לקבוע את מקום האישפוז והטיפול ולכן "הרינו פונים בקריאה נרגשת לכבוד בית המשפט לתקן את הטעון תיקון ולאשר קביעתנו כי הקטין יועבר להמשך אישפוז וטיפול במחלקת ילדים ונוער בביה"ח שלוותה – לאלתר!".

    להסה, טיבט [צילום: נועם בדין]
    קביעות בית המשפט
    הפגיעה באוטונומיה המשפחתית המובנית בחוק הנוער – חוק הנוער עוסק באמצעי הטיפול וההשגחה שרשאים לנקוט גורמי הרווחה, בהוראת בית המשפט ועל-פי פניית פקיד הסעד, בנוגע לקטינים נזקקים. החוק פוגע באוטונומיה המשפחתית, באחריות הטבעית של הורים על ילדיהם ובזכותם לקבל החלטות בנוגע לילדיהם, ןמטרתו לאפשר התערבות למען טובת הילד ולהגנת שלומו הגופני והנפשי. הדבר יעשה במקרים קיצוניים וקשים ועל הרשות הציבורית להתאים את סוג האמצעי הננקט, אופיו ומידתו, להיקף הנזקקות של הקטין. בחוק הנוער קיימים שני מסלולים – מסלול רגיל ומסלול חירום.
    המסלול הרגיל בחוק הנוער – "המסלול הרגיל" הוא דרך המלך, ולפיו הדיון בעניינו של הקטין נעשה בשני שלבים: בשלב הראשון – הכרזת הנזקקות לפי סעיף 2, ובשלב השני – ההחלטה בדבר דרכי הטיפול וההשגחה המפורטים בסעיף 3 לחוק, לרבות סעיפים 3ב-3ז שנוספו בתיקון תשנ"ה, ואשר מאפשרים הפעלת אמצעי כפייה פסיכיאטרים.
    כיצד הגדירה הפסיקה קטין נזקק? – "היותו של הקטין עזוב, מוזנח, מעורב בפלילים או נתון להשפעה רעה או השפעה עבריינית, משוטט או פושט יד, או מקום ששלומו הגופני או הנפשי נמצא בסכנה. סיווג קטין כקטין נזקק מופנה, איפוא, בעיקרו, לילדים המצויים במצבי מצוקה קשים ביותר כשמתלווה לכך פגיעה בהתפתחותם הטבעית והבריאה. מדובר במצבי נזקקות אקוטיים המחייבים את התערבות רשויות הסעד לצורך מתן עזרה".
    מסלול החירום בחוק הנוער – המסלול השני, "מסלול החירום" יינקט על-ידי פקיד הסעד ו/או בית המשפט במצבים קיצוניים שאינם סובלים דיחוי לצורך מניעת סכנה לקטין, על-פי סעיפים 11-14 לחוק הנוער. סעיף 12 לחוק, שבמסגרתו ניתנה החלטת בית המשפט לנוער, קובע כי "רשאי בית המשפט בהחלטת ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי חירום שננקטו לגביו על-ידי פקיד סעד…".
    היחס בין חוק הנוער, לבין חוק טיפול בחולי נפש – הפסיכיאטר המחוזי גרס כי כל עוד הקטין לא הוכרז כנזקק, חוק הנוער אינו חל עליו, אלא אך ורק חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991 (להלן: "חוק האשפוז הכפוי"), ועל כן, אשפוזו הכפוי צריך להיעשות מכוח חוק אחרון זה.
    הסמכויות לאשפז קטין לפי חוק האשפוז הכפוי – מכוח סעיף 5 לחוק האשפוז הכפוי, מנהל מחלקה פסיכיאטרית יכול לקבל קטין לאשפוז כפוי דחוף, אם מפאת מחלה או הפרעת נפש שהוא לוקה בה הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי, ותוך 48 שעות יש להוציא הוראת אשפוז כפוי, אשר בלעדיה, ישוחרר הקטין. מכוח סעיף 6 לחוק האשפוז הכפוי ניתן להביא קטין לבדיקה פסיכיאטרית כפויה מקום בו הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי (לא בהכרח מיידי) כתוצאה מהפרעה או ממחלה נפשית. בעקבות בדיקה זו ניתן לאשפזו בכפייה לפי סעיף 9 לחוק זה.
    הפעלת סעד זמני מכוח חוק הנוער טרם הוכרז הקטין כנזקק – שלא כפסיכיאטר המחוזי, סבור השופט עמית כי בית המשפט יכול להורות על מתן סעד זמני לצורך הפעלת מסלול החירום, מכוח חוק הנוער, גם בטרם הוכרז הקטין כנזקק, בהתקיים שלושה תנאים והם: האמצעי חיוני ומידתי והקטין נזקק. לדברי השופט עמית: "הצורך באשפוז פסיכיאטרי או בדיקה פסיכיאטרית, עשוי להתעורר במקרים של סכנה מיידית לשלומו הגופני והנפשי של הקטין. איני סבור כי המחוקק ביקש לשלול מבית המשפט סמכות להורות על אשפוז כפוי כאמצעי חירום דרך סעיף 12 לחוק הנוער. פרשנות הפסיכיאטר המחוזי משמעה כי לצורך אשפוז כפוי יש לפעול ב"מסלול הרגיל" ולהכריז תחילה על הקטין כנזקק, הליך שעלול להתארך כדי חודשים ארוכים עד לקבלת תסקיר, והמקרה דנן אך יוכיח".
    הרציונל למסלול מהיר דרך 'חוק הנוער' – הצורך לאשפז קטין דרך חוק האשפוז הכפוי פירושו הדבקת סטיגמה של "חולה נפש" לקטין (מה גם שמחלת נפש מתגבשת תוך שנים ועל כן לא ניתן להכריז בקלות כי קטין הוא חולה נפש). לעומת זאת, כל שנדרש לצורך הפעלת אמצעי כפייה פסיכיאטרים מכוח חוק הנוער, הינו אך ורק 'הפרעה נפשית קשה'.
    מאבק הסמכויות שהתנהל בין הפסיכיאטר המחוזי לבין ביה"ח זיו בצפת – היות והפסיכיאטר המחוזי חלק על סמכותם של גורמי הסעד לפנות לביהמ"ש טרם הוכרז הקטין כנזקק הוא הוציא מטעמו הוראת אשפוז כפוי לפי סעיף 9 לחוק האשפוז הכפוי, ולא שיתף פעולה עם ניסיונותיו של ביה"ח זיו בצפת להכין כדבעי פניה לבית המשפט לצורך אשפוזו הכפוי של הקטין לפי חוק הנוער. גם כאשר בית המשפט הורה לפסיכיאטר המחוזי להכין חוות דעת מטעמו לצורך אשפוז הקטין לפי חוק הנוער, סירב הפסיכיאטר המחוזי לשתף פעולה, כשהוא מתעקש שלו הסמכות הבלעדית בחוק לאשפז בכפייה קטין, טרם זה הוכרז כקטין נזקק.
    התייחסות בית המשפט להתעקשות הפסיכיאטר המחוזי לפרש את החוק כהבנתו – "אני נכון להניח שהפסיכיאטר המחוזי מאמין באמונה שלמה בפרשנותו את הוראות החוק. אך עם כל הכבוד לדרכו הפרשנית, לא הוא הממונה על פרשנות החוק אלא בית המשפט. אם סבר הפסיכיאטר המחוזי כי בית המשפט שגה בהחלטתו, הדרך הנכונה היא לערער על החלטת בית המשפט, ולא להתעלם באופן בוטה משתי בקשות דחופות של פקידת הסעד (מיום 7.4.09 ומיום 7.5.09), מהוראת בית המשפט לנוער, ומהוראות בית המשפט המחוזי להמציא חוות דעת. במקום חוות דעת, זכינו לתכתובת ולהתנצחויות מיותרות בין הפסיכיאטר המחוזי וסגנו עם בית המשפט ועם גורמים נוספים (כגון מנהל בית החולים שלוותה), שעה שתפקידם הוא מקצועי ולא משפטי, ובעניינים שבמשפט הם מיוצגים בבית המשפט על-ידי באת-כוח המדינה".
    מאבקי הכוח בין ביה"ח זיו בצפת לפסיכיאטר המחוזי – על חשבון הקטין – " בסופו של יום, ובחלוף כמעט ארבעה חודשים מיום אשפוזו של הקטין, אין בפני בית המשפט חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי. בכך לא סייע הפסיכיאטר המחוזי, בלשון המעטה, לפקידת הסעד ולבית המשפט במלאכתם ויש להצר על כך. ככלל, על כל הגורמים הנוגעים בדבר, לשתף פעולה עם פקידת הסעד, להתגייס ולעשות ככל יכולתם על-מנת ליתן את חוות הדעת במהירות האפשרית, כך שאלו יהיו בפני בית המשפט מוקדם ככל האפשר על-מנת שיתאפשר לבית המשפט לקבל החלטה מושכלת במסגרת התנאים הנדרשים לצורך אשפוז כפוי בסעיף 3ה לחוק הנוער….. בית המשפט נחשף, שלא בטובתו, ליחסים עכורים השוררים בין הפסיכיאטר המחוזי לבין המחלקה הפסיכיאטרית בצפת….. במהלך הדיון ביום 9.7.09, אף טען הפסיכאטר המחוזי כי בית החולים בצפת הודיע לו שהוא מנתק עמו קשר, והוא מצידו, הודיע לד"ר וורגפט כי הוא מסיר את הכרתו בו כבודק מטעמו".
    האם הגדרת הקטין כנזקק הייתה כדין? – עצם מצבו הבריאותי המדורדר של הקטין כשלעצמו לא הפכה אותו לנזקק, אך עצם סירוב האם להמשיך לטפל בו בביה"ח זיו בצפת לאחר התקופה הראשונית, הפכה אותו לקטין נזקק.

    הפגמים הפרוצדורלים אשר נפלו בהליך – ניתנים לתיקון – נכון אומנם שלא ניתנה חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי באשר לקטין, כמתחייב בחוק, אך מכתב מטעמו בן שורה אחת אשר מאשר את החלטת ביה"ח זיו בצפת לאשפזו – מספק. נכון אומנם שהוועדה התכנסה בהרכב חסר אך בנסיבות שבהן התכנסה הוועדה ליד מיטת אשפוזו של הנער, הדבר מספק. נכון אומנם שביהמ"ש לנוער אינו מוסמך לדון כערכאת ערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית, אלא אך ורק ביהמ"ש המחוזי, אך ניתן לאמר שבנסיבות שבהן האשפוז נעשה גם מכוח חוק הנוער, – מכוח חוק זה קמה לביהמ"ש לנוער סמכות לדון בערעור על אשפוזו.
    האם המשך אשפוזו הכפוי של הקטין הינו לטובתו? – אין חולק כי הקטין סובל מהפרעה, אך הצדדים נחלקו הן בשאלת האבחון והן בשאלת דרכי הטיפול. הרופאים המטפלים סבורים שהקטין סובל ממצב פסיכוטי-קטטוני וזקוק לאשפוז פסיכיאטרי וטיפול פסיכיאטרי, ואילו המומחים מטעם המערערים גורסים כי מדובר במצב מדיטטיבי, שהקטין יכול לצאת ממנו בעזרתה ובטיפולה של האם בשיטות ובדרכים המקובלות בטיבט במצבים מעין אלו.
    הנחות המוצא הנוגעות לאשפוזו הכפוי של קטין – א. ההורה הוא האפוטרופוס הטבעי על בנו, הוא רשאי להחזיק בילדו והוא מוחזק כמי שפועל לטובת הקטין. ב. אשפוז בכפיה הוא פגיעה קשה באוטונומיה, בחירותו, בכבודו ובדימויו העצמי של חולה הנפש ו"יש בו משום אחת הצורות החמורות והמדכאות של שלילת חירותו של האדם" – ב"ש 196/80 טולידנו נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 332, 336. יש לנקוט באמצעי שפגיעתו פחותה ביותר בקטין. אשפוז כפוי הינו האמצעי הקיצוני ביותר, ויש לנקוט בו רק אם לא ניתן להבטיח את שלומו של הקטין באמצעי מתון יותר.
    אין זה תפקידו של בית המשפט לשפוט את האם או את אורח חייה דומה כי על האם רובצת האחריות למצבו הנוכחי של הקטין. האם עקרה את בנה מסביבתו הטבעית בארץ לטיבט בגיל 12, לא דאגה כי ישתלב בבית ספר, חשפה אותו לתורות רוחניות בגיל רך, ואיפשרה לו לעסוק בגילו במדיטציה משך שעות ארוכות ביום, מה שהביא אותו, גם לדברי האם עצמה, למצבו הנוכחי. ברם, האשפוז הכפוי לא נועד להעניש את הקטין או אמו. אין זה תפקידו של בית המשפט "לשפוט" את האם על אורח חייה ואמונותיה והיותה שקועה בחיפוש רוחני ובתורות בודהיסטיות למיניהן. השאלה הצריכה לעניין היא, אם ניתן כיום לסמוך על האם שתטפל בקטין כהלכה באם ישוחרר מהאשפוז הכפוי.
    האם יש להפקיע את הטיפול בקטין מרשות האם? – האם אינה מתנגדת באופן עקרוני לרפואה המערבית, אלא לשיטתה, לאחר ארבעת ימי האשפוז הראשונים, משהוצא הקטין ממצב החירום שלו, היא בחרה להמשיך ולטפל בו בדרכה. מדובר באישה אחראית אשר יכולה לטפל בבנה ולבקש עזרה במידת הצורך, וממילא לא הוכח כי הקטין נזקק.
    חוות הדעת אשר הוגשו מטעם הצדדים – האם גייסה לעזרתה שורה ארוכה של חוות דעת וביניהן חוות דעתו של ד"ר פלשמן ולפיה "לא ניתן לאפיין או לסווג את מצבו על-פי הספרות המדעית המערבית, והדומה ביותר למצבו הוא מה שמכונה טראנס ספונטאני, ומתאים יותר לסיבוך מדיטטיבי כמו תופעת ה"סוק לונג" הטיבטית. … מדובר בתופעה שאינה ברורה דיה לרפואה המערבית ומוכרת יותר בתרבות המזרח, ויש להיפתח ולהיעזר במומחים ובידע שצברה המערערת בתחום על-מנת לעזור להקטין ולנסות למצוא אבחנה מבדלת. אימו של הקטין אינה מסוכנת עבורו אלא מגויסת עבורו וכל ניסיון ליתן להקטין טיפול בניגוד להסכמתה אינו מיטיב עימו", וכן חוות דעת דומה של ד"ר אורני זקס, וכן חוות דעת נוספת של ד"ר נעמי כהן ולפיה "לא יתכן לטפל בקטין במצבו ללא סיוע רגשי ותמיכה של האם שהיא הדמות הכי משמעותית לאורך חייו" וכי "אינני סבורה גם שיש לאשפזו בכפיה. הקטין הוא ילד שגודל לחופש. החופש היה והינו ערך יותר משמעותי בחייו".
    יש לשחרר את הקטין מאשפוז בכפייה – גם אם הקטין אינו אוכל בכוחות עצמו, וזקוק להאכלה, אימו המסורה יכולה להאכילו, ואין קשייו באכילה מצדיקים אשפוז כפוי. זאת ועוד – נכון שבראשית הדרך האשפוז שיפר את מצבו, אך לא חל שיפור נוסף, שום טיפול שהוצע לו בבית החולים לא סייע (לא טיפול תרופתי, לא טיפול פסיכולוגי, ולא נזעי החשמל אשר הוצעו לו אך נפסלו). מצבו ממשיך להדרדר מהמשך האשפוז.
    אין לשלול שהאם תטפל בקטין בשיטות טיבטיות – "שנינו ולמדנו "כבולעו כן פולטו", ובאותה דרך בה נכנס הקטין למצבו הקשה והבלתי מוסבר, דרך שאינה נהירה לרופאים המטפלים, יש ליתן לו הזדמנות להיחלץ ממצבו הקשה בעזרת כלים הלקוחים מאותה דרך. עמד על כך ד"ר פלשמן בחוות דעתו: "…מאחר שהמדע המערבי אינו יכול לאפיין ולסווג היטב את התופעות של אנשים העוסקים בתחומים אלה, הגישה המדעית מחייבת פתיחות ללמידה מאנשים עם ניסיון בתחומים האלה. אימו של הקטין מומחית ידועה בתחום הרפואה המסורתית כולל הסינית והיא מספיק צנועה ומדעית כדי לגייס מומחים יותר מנוסים ממנה בתחום של המדיטציה בטיבט. כל המידע הרחב שבידיה היא פותחת לכל מי שיקשיב. אין סיבה מדעית כלשהי להימנע מלאמץ את המידע שהאם אספה ולקבוע שמצבו של הקטין, על-פי הבדיקה שלי הנוכחית, ועל-פי תולדות התפתחות ההפרעה מתאים יותר למצב המתואר "סוק לונג" ולתכנן את הטיפול בקטין בהתאם".
    תוצאת ההליך
    הוחלט על שחרור הקטין בתוך 48 שעות, תוך שניתן לאם (לבקשתה ולרצונה) צו עיכוב יציאה מן הארץ. בית המשפט הורה לאם למסור לפקידת סעד את הכתובת בה תשהה. פקידת הסעד או מי מטעמה יהיו רשאים לבקר את הקטין בכל עת לפי שיקול דעתם, וזאת בכדי לעמוד על מצבו. באם יתעורר צורך בכך, פקידת הסעד תוכל, אם תשתננה הנסיבות, להפעיל את סמכותה כלפי המשפחה ולכפות טיפול או בדיקה פסיכיאטרית כפויים בהתאם לחוק הנוער.
    פרטי ההליך
    – בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה
    – בפני השופט יצחק עמית
    – בשם המערערים: עו"ד שמואל ברזני

  • 10. neliron  |  25 במרץ 2010 בשעה 18:45

    עו"ד רז משגב,

    בחודש אוקטובר 2009, שכרתי את שרותיך, על מנת להשיב את ילדיי אורם ואריאל אלי, לאחר שהגרוש ופקידות הסעד תפרו לי עשרות תיקי שווא על התעללות והזנחת ילדיי. כל התיקים ללא יוצא מן הכלל נסגרו נגדי. כמובן שכל החומר בידיך.

    שילמתי לך 98,000 ש"ח בתחילת חודש נובמבר 2009, במזומן על מנת שתילחם בשבילי להשבת משמורת ילדיי, וכדי שאראה את ילדיי, אותם לא ראיתי שנה תמימה. קבלה לא טרחת לתת לי, כולל קבלות על כל הסכומים הנוספים ששילמתי לך בין היתר.

    לתדהמתי, ביום שני, התקשרת אלי בשעה 11:00 בבוקר, והודעת לי כי היה דיון בבית המשפט לעניני משפחה, ואמרת לי "רוצי לקחת החלטה מבית המשפט."

    לא יידעת אותי על הדיון. כמובן שגם לא התייצבת לדיון.

    הגעתי לבית המשפט נסערת כולי, ואני רואה שהשופט נפתלי שילה, נתן החלטה בזויה ומבישה, שאיננה כוללת הסדרי ראיה עם ילדיי. הגרוש ועורך דינו המוצלח ביותר, שוב פעם עשו זאת, השמיצו ודרכו עלי. התקיים דיון בלעדיי וכמובן בלעדיך שכן לא טרחת להופיע לדיון.

    אתה, שהיית אמור להיות מקור מבטחי, לעזור לי ולסייע לי, לגרום לכך, שאראה את ילדיי, שהיית אמור להוביל אותי קדימה, זלזלת בי, מעכת אותי כמו ג'וק, נתת לפקידות הסעד ולשופט לרמוס אותי.

    הגעתי לבית המשפט וחשכו עיניי. לא האמנתי שיש תסקירים וחומר של פקידות הסעד נגדי, והחלטות שופט בתוך התיק. כל החומר היה אצלך, ולא יידעת אותי על קיומו של החומר.

    אפילו בתביעה של אתי דור פקידת הסעד נגדי, לא עשית מאומה, ולא טרחת ליידע אותי כי התקיים דיון. ביום של הדיון התקשרת אלי ואמרת לי: "איפה את? יש דיון היום". ברם אני ויקי היינו בועדה לזכויות הילד בירושלים.

    לקחת את הכסף, לא נתת לי קבלה, ונעלמת עם התיקים והכסף.

    אתה לא עונה לי לטלפונים, לא משיב להודעות המייל.

    אתמול הסרתי את יצוגך מהתיק בבית משפט.

    לצערי הרב, לקחתי הלוואה של 60,000 ש"ח מהבנק בשביל עוה"ד החדשים שייצגו אותי על השבת משמורת ילדיי. אפילו תביעת משמורת לא הגשת לבית המשפט.

    גרמת לי נזק גדול. היווית בשבילי מקור תקוה להשבת ילדיי. סמכתי עליך ובטחתי בך, כי האמנתי שיש לך הגינות ויושרה לראות את העוול שנגרם לי, כך גם אמרת. אמרת לי: "אני לא יכול להבטיח תוצאות. אני יכול להבטיח שאלחם בשבילך". בפועל, לא נלחמת. אני זו שהמשכתי להגיש חומר. אני זו שרצתי בלי הפוגה כמו משוגעת, המשכתי להדפיס ולהדפיס ולעשות הכל כדי לראות את ילדיי.

    אם מקודם הייתי חיה נרדפת, כעת הפכת אותי לגרגר אבק בלתי קיימת, נאבקת על קיומי, על הזכות שלי לראות את ילדיי.

    בל נשכח, כי אני זו שהבאתי אותך לכנסת לשדולה של ד"ר מרינה סולודקין, הבאתי לך תיקים וגם פרסום רב. עבדת עלי וסידרת אותי.

    שבורה וכואבת,

    לורי שם טוב, אמא ללא ילדים.

  • 11. neliron  |  4 באפריל 2010 בשעה 12:35

  • 13. neliron  |  11 באפריל 2010 בשעה 19:58

    http://cafe.themarker.com/view.php?u=346510

  • 14. neliron  |  16 באפריל 2010 בשעה 18:47

  • 15. neliron  |  18 באפריל 2010 בשעה 09:14

    הרהורים על משפחה וילדים
    על הפרת זכויות הילד והמשפחה בישראל
    עמוד הבית אודותינו דוחות דפי עבודה לילדים הילד הרב תרופתי הסיפור של אלה חוק הכשרות והאפוטרופסות חוק הנוער (טיפול והשגחה) חוק שירותי הסעד יתומי הרווחה כללי הזהב לא לילד הזה התפללתי פרשת ילדי תימן רווח קטלני
    טולסטוי, אנה קארנינה

    כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות – אומללות הן כל אחת על פי דרכה.
    יצירת קשר

    צרו עימנו קשר וספרו לנו על תלאות שעברתם עם הממסד הישראלי בנוגע לילדים.
    myfamilythoughts@gmail.com

    מאמר נבחר

    אני מעדיף מיטה שבורה בבית על פני מיטה שלמה בחוץ
    עצומה

    חיתמו על עצומה להקמת גוף בקורת חיצוני ובלתי תלוי על פעילות משרד הרווחה.
    סרטונים על אלימות ממסדית

    עדויות מזעזעות של אזרחים שנפגעו קשות מן הממסד הישראלי
    מהיכן גולשים אלינו

    התפלגות הגולשים האחרונים לפי ארצות:

    אתרים מומלצים

    ♣ סרטונים על אלימות ממסדית

    ♣ עמותה למאבק בתקיפה פסיכיאטרית

    ♣ בלוג על שחיתות של עובדים סוציאלים

    ♣ ע.ל.י.ה – עמותה לזכויות ילדים והורים

    ♣ אפוטרופוס-למען זכויות חסויים

    ♣ אמאבא – פינה חמה להורים

    ♣ אתר נקים

    ♣ אתר אדוה

    ♣ הטלויזיה החברתית

    ♣ פרויקט אמת אחרת

    דוחות

    תמונות מעולם אחר

    More Photos
    Subscribe

    רשומות (RSS)
    פיד RSS לתגובות
    הידעת כי

    מאמרים אחרונים

    משרד הסעד מתעלל בחסרי ישע החוסים בקיבוץ עין השלושה
    תודה מיוחדת לתורכיה
    יום העצמאות – דפי עבודה לילדי בית הספר
    זעם ברוסיה: אמריקנית השיבה בן מאומץ עם פתק
    עובדות סוציאליות? הן רק רוצות "לעזור"
    יום העצמאות – דפי עבודה לילדי הגן וכיתות א'
    ישראל 2010 – נשלטת בידי עובדים סוציאלים
    הורים וילדים, לברוח ממרפאות השיניים של קופות החולים
    חוטבי עצים ושואבי מים – על הגזענות נגד העליה מאתיופיה
    כך משטרת כרמיאל מפלילה חף מפשע
    המכנה המשותף בין משרד הסעד לכתות הסגורות בישראל
    עובדים סוציאלים מרוויחים יותר מפסיכולוגים ומורים
    חף מפשע כמעט סיים את חייו בכלא
    פסח – דפי עבודה לילדי בית הספר
    ריספרדל – מתכון לגידול שדיים
    תגובות אחרונות

    אריאלה on אומבודסמן שיפקח על משרד הרווחה…
    israelsocial on משרד הסעד מתעלל בחסרי ישע החוס…
    israelsocial on דפי עבודה לילדים
    שירה on דפי עבודה לילדים
    אמא לוחמת on לא לילד הזה התפללתי
    אמא לוחמת on עובדות סוציאליות? הן רק רוצות…
    פנסיונר שהתנצר on זעם ברוסיה: אמריקנית השיבה בן …
    הרהורים על משפחה ויל… on לא לילד הזה התפללתי
    לורי שם טוב on לא לילד הזה התפללתי
    לורי שם טוב on זעם ברוסיה: אמריקנית השיבה בן …
    ספרים מומלצים

    ילדים רחוקים

    מיתוס גידול הילדים
    ארכיון מאמרים

    מאמרים עפי לוח שנה

    ספטמבר 2009
    ב ג ד ה ו ש א
    « אוג' אוק' »
    1 2 3 4 5 6
    7 8 9 10 11 12 13
    14 15 16 17 18 19 20
    21 22 23 24 25 26 27
    28 29 30

    כל ילד הוא מספר

    אימה וטרור של עובדות סוציאליות

    חטיפת ילד לאומנה

    זעקת אם

    see all 4 videos >I collect withvodpod

    « טיפולים דיאדיים בילדים הם לעג לרשהאם חוסר משמעת הינו מחלה? »
    אומבודסמן שיפקח על משרד הרווחה הוא כורח המציאות

    פורסם ע"י הרהורים על משפחה וילדים ב ספטמבר 1, 2009

    1 Votes

    מאמר זה דן בהקמת אומבודסמן חיצוני ובלתי תלוי שיפקח על פעילויות משרד הרווחה. נחיצותו היא קריטית במיוחד כאשר מדובר בפיקוח על ילדים שהוצאו מביתם ע"י משרד הרווחה והפכו לחסרי ישע לחומרה, בשל היותם חוסים במוסדות סגורים מחוץ לבית, מנותקים בצו חוק הנוער מהוריהם ומהסביבה הקרובה להם ונתונים לחסדם של עובדי רווחה ללא כל אפשרות להביע את מצוקתם בפני העולם החיצון. הנושא חל גם על ילדים שאושפזו בכפייה במוסדות פסיכיאטריים סגורים.

    העצומה להקמת גוף בקורת מתארת בצורה מפורטת יותר על הצורך המיידי בהקמת אומבודסמן.

    מאמר זה מתייחס לילדים ונוער בלבד, ואולם בהמשך יש להרחיב את פעילותו האומבודסמן גם לגבי קשישים, חסויים, נכים, בעלי מוגבלויות שונות וחסרי ישע אחרים.

    הצלחתו של גוף כזה תלויה בעיקר ברמת האוטונומיה שלו. ככל שיהיה אוטונומי יותר כך תגדל האפקטיביות שלו.

    אומבודסמן אפקטיבי צריך לפעול בשלושה מישורים עיקריים: ביצועי, משפטי וחקיקתי.

    אופי פעילותו של גוף זה תלוי במשתנים הבאים:

    דרגת האוטונומיה.
    רמת הניטרליות (אובייקטיביות).
    היקף הסמכויות.
    אופי ההתנהלות.
    הפונקציונאליות.
    הרכב הצוות.
    הגוף הסטטוטורי אליו כפוף.
    גודל המימון.
    בשנת 2002 המליצה ועדת גילת על הקמת נציבות תלונות הציבור בנושא זה אך דבר לא נעשה בענין.

    בשנת 2008 המליצה ועדת סלונים נבו על הקמת אומבודסמן חיצוני ובלתי תלוי שיפקח על פעילותן של פקידות הסעד לסדרי דין במשרד הרווחה, אך משרד הרווחה, שוב, התעלם מן ההמלצה וטען כי הוא מפקח על עצמו בהצלחה יתרה…

    בארה"ב קיימים כ-25 גופי בקורת חיצוניים כאלו עם סמכויות נרחבות, הפזורים ברחבי המדינות. חלקם הוקמו בשנות ה-80,
    והם מכונים Office of Child Advocate – OCA

    האפקטיביות שלהם שונה ממדינה למדינה בהתאם לדרגת האוטונומיה והסמכויות שלהם. קיימות מדינות בהם מתנהל האומבודסמן הן כגוף בקורת והן כגוף ביצועי, ובמדינות אלו דוגמת מדינת רוד איילנד פעילותו מניבה תוצאות מוצלחות. מאמר זה מסתמך בחלקו על הקיים בארה"ב, עם התאמות למציאות הקיימת בישראל.

    כאמור, בהיות האומבודסמן גוף ביצועי, לכן, בנוסף להמלצות לשיפור, הוא אף ינקוט במהלכים מתאימים ליישום, בדומה לגופי הביקורת הפועלים בארה"ב.

    הרכב הצוות

    האומבודסמן צריך להיות כפוף לאחד משרי הממשלה. שר כזה יכול להיות השר הממונה על שיפור השירות לציבור, כיום מכהן בתפקיד זה ח"כ מיכאל איתן. ועדה ייעודית מטעם הכנסת תבחר את ראש האומבודסמן ואת שאר בעלי התפקידים מדי תקופה שתיקבע בחוק.

    נושאי התפקידים יגיעו מן התחומים הבאים:

    מתחום המשפט: משפטנים, עורכי דין ושופטים בדימוס, ואלה יהוו את מרבית אנשי הצוות. יטפלו בעיקר בחקירות, הגשת תביעות משפטיות, הגשת בגצים והצעות לחקיקה.
    מן התחום הטיפולי: אנשי חינוך, פסיכולוגים, קרימינולוגים, חוקרי ילדים, עובדים סוציאליים וכו'. יגישו חוות דעת מקצועיות לבית המשפט ולגורמים שונים ויבצעו מחקרים בנושא.
    מתחום האדמיניסטרציה: אישי ציבור ואנשי אדמיניסטרציה.
    כל נושאי התפקידים המקצועיים צריכים להיות בעלי עבר נקי מקשרים קודמים עם משרד הרווחה במשך תקופה שתוגדר בתקנון הועדה לבחירת בעלי תפקידים, וזאת על מנת לשמור על צביונו הניטרלי של הגוף. למשל, עובד סוציאלי שהיה בעברו פקיד סעד או עבד בתפקיד אחר כלשהו במשרד הרווחה לא יוכל להיבחר לאומבודסמן אלא אם עבר תקופת צינון מסוימת. כנ"ל שופט נוער בדימוס לא יוכל לכהן בארגון אלא לאחר שעבר תקופת צינון כמוגדר בתקנון.

    בעלי התפקידים ייבחרו עפ"י הקריטריונים הבאים:

    קורות חיים המתאימים למהות התפקיד.
    יעברו מבדקי אישיות עם דגש על אמינות ויושרה.
    עבר ללא הרשעה שיש עימה קלון.
    יעברו בדיקות רקע.
    עבר והווה מקצועי ניטרלי ללא ניגוד אינטרסים.
    סמכויות

    על מנת לבצע את עבודתו באפקטיביות, על האומבודסמן להיות בעל סמכויות נרחבות כדלהלן:

    גישה חופשית לכל חומר חסוי על כל ילד שהועבר לחסות המדינה מכל משרד רלוונטי: משרד המשפטים, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך, משטרת ישראל ועוד.
    יכולת לבצע בקורת פתע בכל מוסד ממוסדות משרד הרווחה והמוסדות הפסיכיאטריים בהם חוסים חסרי ישע, ללא כל אתרעה מוקדמת.
    יכולת לשוחח עם כל חסר ישע הנמצא בחסות המדינה ללא הפרעה וללא כל אתרעה מראש.
    יכולת לתשאל עדים, שכנים שגרים בסמוך למוסד ואנשי מקצוע שונים אשר מטפלים בילד ומשפחתו ללא כל אישור מאף גורם וללא מחסום חיסיון.
    גישה חופשית לכל חומר סטטיסטי, תיעודי וכו' הן של משרד הרווחה והן של משרד הבריאות בנוגע לחוסים על מנת לזהות מגמות, לבצע מחקרים ולהסיק מסקנות.
    נקיטת הליכים משפטיים ו/או משמעתיים כנגד גורמי רווחה שאינם משתפים פעולה עם האומבודסמן ואינם מספקים לו מידע כנדרש, בדומה להליך הקיים כיום במשרד מבקר המדינה כאשר הגורם הנבדק אינו משתף פעולה.
    תכולת עבודה

    ביצוע חקירות

    חקירת תלונות של הורים שהופקעה מהם המשמורת על ילדיהם באופן לא חוקי או שלא בתום לב או שלא לצורך ע"י רשויות הרווחה, ומתן חוות דעת נגדית לבית המשפט למשפחה ונוער במידה והתלונה נמצאה מוצדקת. הגשת תלונה במשטרה כנגד עובדי רווחה, במידה ונעשתה עבירה פלילית מצד אותם עובדים. נציבות תלונות הציבור אינה נותנת כיום מענה למשפחות שנפגעו מן המערכת כל עוד מתקיימים בענינן הליכים משפטיים, ולמעשה מתעלמת מתלונות אזרחים בנושא משום שהליכים משפטיים בבתי המשפט לנוער נמשכים לעיתים עד שהילד הופך להיות בגיר, קרי עד גיל 18. האומבודסמן, לעומת זאת, יוכל לפעול במקביל להליכים המשפטיים המתקיימים בעניינן של המשפחות.
    חקירת תלונות הציבור בדבר תנאי אחזקתם של ילדים החוסים במוסדות משרד הרווחה, במשפחות אומנה או באשפוזים פסיכיאטריים כפויים. במידה וקיים יסוד סביר להניח כי בוצעה התעללות או הזנחה בחוסים, יגיש האומבודסמן תלונה במשטרה נגד משרד הרווחה או משרד הבריאות. במידה והחקירה תמצא כי חסר ישע החוסה במסגרת משרד הרווחה נמצא בסכנה, יורה הגוף להעברתו המיידית של החוסה למסגרת אחרת.
    הקמה מיידית של ועדת חקירה ציבורית בגין כל מוות לא טבעי של ילד שמת בהיותו בחסות המדינה, בכלל זה התאבדות של ילדים ונוער.
    חקירת תלונות אנשי מקצוע המטפלים במשפחות ומדווחים כי פקידי סעד כופים עליהם להפר חובת סודיות רפואית ולספק מידע בניגוד לחוק זכויות החולה.
    חקירת תלונות של מאומצים בגירים שהשירות למען הילד מסרב להפגיש אותם עם הוריהם הביולוגים.
    חקירת תלונות פליליות שהוגשו נגד עובדים סוציאלים במשטרה, והמשטרה סגרה את התלונות בתואנות שונות.
    פיקוח

    פיקוח על כל מסגרות החוסים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות: פנימיות, בתי אומנה, מרכזי חירום, בתי מחסה, משפחות קלט ועוד, כולל ביקורי פתע ושיחות עם הילדים החוסים ללא הפרעת צוות המקום. האומבודסמן אף יפעיל קו חירום לילדים החוסים אשר יוכלו לדווח ולהתלונן על מחדלים או מעשי התעללות שנעשים במקום. האומבודסמן ישמור על אנונימיות המתלוננים ואף יפעיל תכנית הגנה על חוסים שהתלוננו מפני התנכלות מצד צוות המקום. הקו החם ישרת אף ילדים ובני נוער חוסים שברחו מן המוסדות.
    כתיבת תסקירי חירום לבית המשפט להעברה מיידית של ילד שנמצא בחסות המדינה למסגרת אחרת, במידה וקיימת סכנה לגביו.
    בקשה לבית המשפט לסגירה מיידית של מוסד שנמצא כי אינו ראוי למגורי אדם, אם בשל תנאי תחזוקה או תברואה או מגורים גרועים וכו'.
    פיקוח על נהלי חקירות ילדים – לוודא שחקירות ילדים נעשות בהתאם לנהלים והילדים הנחקרים אינם עוברים התעללות נפשית או פגיעה רגשית מצד חוקרי הילדים כדי לסחוט מהם הודאה או עדות שווא.
    הפקת דוחות

    הפקת דוח בקורת שנתי להמלצות ושיפורים אשר יוגש לוועדות הרלוונטיות בכנסת, לשר הרווחה, לשר הממונה על שיפור השירות לציבור ולמספר גורמים נוספים.
    הפקת דוחות סטטיסטיים שונים על היקף הפעילות של הגוף וכן על פעילות משרד הרווחה.
    חקיקה

    הגשת הצעות חקיקה ובגצים. במידת הצורך, טרם החקיקה, ארגון שימוע ציבורי של עדויות של ילדים ומשפחות בפני חברי הכנסת.

    מערך הסברה

    פיתוח מערך הסברה והגברת המודעות בקרב ילדים השוהים במסגרת חוץ ביתית על זכותם להתלונן כנגד מעשים שבוצעו נגדם בהיותם בחסות המדינה. ארגון כנסים, ימי הסברה, סמינרים בקרב ילדים, הורים וכלל הציבור לגבי תפקידו של הגוף.

    שונות

    השתתפות פעילה בועדות הכנסת כגון הועדה לזכויות הילד וועדת הרווחה (נציג מטעם האומבודסמן ימונה כחבר פעיל בוועדה)
    הגשת תביעות נזיקין בשם הילדים שנפגעו בעודם שוהים בחסות המדינה.
    This entry was posted on ספטמבר 1, 2009 בשעה 12:19 pm תחת Uncategorized. מתויג: אלימות, דמוקרטיה, הזנחה, התעללות בחסרי ישע, פקידת סעד, שחיתות. ביכולתך לעקוב אחר כל התגובות לכניסה זו באמצעות ה RSS 2.0 עדכונים (פידים). באפשרותך השאר תגובה, או trackback from your own site.
    תגובות 4 אל “אומבודסמן שיפקח על משרד הרווחה הוא כורח המציאות”

    Israelsocial כתב/ה

    ספטמבר 1, 2009 בשעה 4:48 pm
    מאמר מעולה,

    ארה"ב מכבדת את ילדיה בסיכון ודואגת לשלומם הרבה יותר מאשר משרד הרווחה בארץ, למרות המשמעויות הביטחוניות הכבדות של המצב החברתי בארץ.
    שם חוקרים ומפרסמים כל אירוע מוות או התאבדות של ילד בחסות המדינה. עובדים סוציאלים כמו שאר עובדי מדינה שסורחים עומדים לדין.

    האומבודסמן הוא כורח המציאות מפני שהציבור איבד את אמונו במשרד הרווחה, מידי יום אנו שומעים וחווים את הכשלים והליקויים המהותיים של רשויות הרווחה: דוח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער, דוח ועדת סלונים נבו על פקידי סעד לס"ד, ליקויים קשים ומתמשכים במעונות לנוער: גילעם, מסילה, השמת ילדים בכלא אופק בשרון כתחליף למקום מגורים ועוד ..

    אובדן האמון ברשויות הרווחה מגיע כבר לפיתחם של בתי משפט לענייני משפחה ונוער, ומיותר לציין את המשמעויות

    יש לצמצם את סמכויות פקידי הסעד עד כדי ביטולן. מפכ"ל המשטרה התנגד למשטרה עירונית וטען כי זוהי פגיעה בדמוקרטיה, יש כ-30 ראשי ערים ובכירים בעיריות הנחקרים במשטרה.
    לפקידי הסעד סמכויות נרחבות בהרבה מאלו של שוטר והן כפופים לעירייה, זוהי סופר פגיעה בדמוקרטיה.

    כל יום שעובר ללא מינוי האומבודסמן על עובדי הרווחה הוא פגיעה בדמוקרטיה, זכויות האדם, כבודו וחירותו.

    להגיב

    רונן פז כתב/ה

    ספטמבר 5, 2009 בשעה 3:54 am
    כל הכבוד,
    שערוריה שעוד לא היה אפילו דיון
    אחד בוועדות הכנסת על דו"ח ורד סלונים נבו,
    על השהית פרסומו
    ועל ודחייתו על הסף ע"י משרד הרווחה.

    זה מראה עד כמה הילדים האלו הם חסרי חשיבות
    וחסרי ערך עבור המדינה.

    להגיב

    איתן כתב/ה

    ספטמבר 7, 2009 בשעה 8:56 pm
    לרונית -חיובי חיוני- חזק ואמץ

    להגיב

    אריאלה כתב/ה

    אפריל 17, 2010 בשעה 7:21 pm
    הגיע הזמן לפעול נגד הארגון המושחת שמגובה בחסות החוק. וכמה שיותר מהר יותר טוב. בהצלחה.

    להגיב

    שרונה ועמר גל כתב/ה

    התגובה שלך ממתינה לאישור
    אפריל 18, 2010 בשעה 9:13 am
    כתבה חשובה סיפורנו ממחיש עד כמה עלוב משרד הרווחה והחינוך אין תמיכה ועזרה לילד החוזר לביתו אין חומר חסוי מוסתר מאיתנו ומעורך הדין שלנו , ביתנו נחקרה שנתיים בבית הספר שנתיים הוצאה מהבית ללא טיפול הוחזרה להוריה ברשימת טיפולים אחרי שהוזנחה על ידי פקידת הסעד עברה 4 מוסדותכלא , והעו"ס מעמק חפר מנע טיפול בילדה במשך שנים , אפס עזרה לילדה בכל העזרה על חשבון ההורים טיפולים פסיכלוגיים איבחונים חוגים חונכת עזרה בלימודים ושיעורי עזר רבקה ליבנה מקיבוץ משמר השרון חוקרת את האב היכן האם עובדת ? בעבר הגישה תלונת שווא לרווחה כי לא הסכמתי לטיפולה בבני שהיה מטופל על ידי ועל ידי התפתחות הילד בנתניה

    להגיב

  • 16. neliron  |  24 באפריל 2010 בשעה 14:31

    גופות ילדים פלשתינים [AP]
    2006: פגיעה לא מידתית בזכויות הפלשתינים לקניין, לכבוד ולחירות
    תיקון 7 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תש"י-1952 משנת 2005, הוסיף לחוק את סעיפים 5ב ו-5ג, לפיהם המדינה לא אחראית בנזיקין לנזק שנגרם באזור עימות בשל מעשה שביצעו כוחות הביטחון. העותרים, ארגוני זכויות אדם, גרסו שהחוק אינו חוקתי.

    בית המשפט העליון פסק (בג"צ 8276/05 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערב נ" שר הביטחון מאת בית המשפט העליון (2006)) כי הואיל ולכל תושב יהודה ושומרון הזכות לתבוע בנזיקין בבתי המשפט הישראלים, וזאת לפי דיני הנזיקין הישראלים, הרי שהתיקון לחוק פוגע בזכותם של התושבים לקניין, כמו גם בזכותם לחיים, לחירות, לכבוד ולפרטיות, שכן הפיצוי הנזיקי אמור להחליף זכויות אלו שנפגעו, ואשר בגין פגיעה בהם מוגשת התביעה.

    לאחר שמוצא בית המשפט העליון כי התיקון לחוק פוגע בשורה של זכויות חוקתיות של תושבי יהודה ושומרון, הוא בודק באם הפגיעה הינה לתכלית ראויה, ומידתית. העותרים מיקדו את טענתם בסעיף 5ג לחוק ולפיו "המדינה אינה אחראית בנזיקין לנזק הנגרם באזור עימות בשל מעשה שביצעו כוחות הביטחון".

    בטרם התיקון הוטלה אחריות על המדינה כלפי פלשתינים באזורי עימות אם מעשה הנזק נעשה שלא על-ידי "פעולה מלחמתית" של כוחות הביטחון. התיקון קבע כי המדינה אינה אחראית בנזיקין לנזק שנגרם באזור עימות בשל מעשה שביצעו כוחות הביטחון, ללא קשר לשאלה האם מעשה הנזק נעשה במסגרת "פעולה מלחמתית" או לא. בג"צ קבע כי צמצום זה באחריות המדינה פגע בזכותו החוקתית של הפלשתיני (או יורשיו או עזבונו) שבוצע כלפיו מעשה נזיקין שלא על-ידי "פעולה מלחמתית".

    אמנם, נפסק, כי תכלית סעיף 5ג לחוק הנזיקין האזרחיים ראויה, שכן היא מתאימה את דיני הנזיקין למצב לוחמה, אך היא אינה מידתית: ניתן להשיג את אותה מטרה באמצעי פוגעני פחות: לצורך הגשמת התכלית של התאמת דיני הנזיקין למצב לוחמה מספיקה הקביעה ולפיה המדינה פטורה מאחריות בנזיקין בגין פעולת לחימה. הדרך המידתית היא בחינה אינדיבידואלית של כל מקרה ומקרה: בחינה זו תבדוק אם המקרה נופל בגדר "פעולה מלחמתית", תהא הגדרתה אשר תהא. ניתן להרחיב את הגדרת ה"פעולה המלחמתית", אך אסור להחליף בדיקה אינדיבידואלית זו בשלילת אחריות גורפת.

    כן נפסק כי הקמת ועדה אשר תאשר פיצויים לנפגעים 'לפנים משורת הדין' אין בה כדי לקיים את עיקרון המידתיות.

    העתירה התקבלה ונפסק כי סעיף 5ג אינו מידתי, שכן אינו מקיים תוך פגיעה מינימלית את התכלית הראויה של התאמת דיני הנזיקין למצב לוחמה.

  • 17. neliron  |  24 באפריל 2010 בשעה 14:32

    הוא הגיע לאגף הסגור של מחלקה שש ב´אברבנאל´ והוא רק רצה לצאת משם: "לא רציתי שימשיכו לדחוף לי הלידול. פעם פעמיים ביום היו נותנים לי את הכדור. אתה לא רוצה לקחת? שמים לך את זה באינפוזיה. הפכתי לזומבי. הגפיים התחילו להתכופף לי, איבדתי אנרגיה, הכדור הזה נטרל אותי מהחיים. נהייתי פאסיבי. הכדור הזה גרם לי לעצירת שתן. עשו לי קטטר, זה לא היה מביך כמו שזה כל כך כאב. במחלקה הסגורה לא ראיתי אור יום. לא טיילתי , לא היה לי חופש, הרגשתי כמו חפץ שכל מיני רופאים יכולים לעשות בי כרצונם. האשפוז הפך אותי לחצי בן אדם. נהיו לי בעיות מוטוריות בגלל זה… הייתי חייב להתחיל טיפול פרטני אצל רופא כדי לבטל את תופעות הלוואי ולעמוד בחזרה על הרגליים".

  • 18. neliron  |  24 באפריל 2010 בשעה 16:18

    נלחמים מוסתרת בושה האמריקאי "
    של בית המשפט התעללות ילדים

    אנחנו, ילדים אמיצים רשת , קבוצה הולכת וגדלה של צעירים, שילדותה התנפצה על ידי מוטה ועל פסיקות של בית המשפט לא אנושי, אשר אילץ אותנו לחיות עם ההורה המתעלל שלנו, תוך צמצום או ביטול מוחלט לפעמים קשר עם ההורה האוהב המגן שלנו.

    חלק מאיתנו, שאמותיהם ניסה להגן עלינו מפני שימוש לרעה, לא ראינו האמהות שלנו במשך שנים, או הורשו רק כדי לראות את האמהות שלנו תחת דיכוי צווי הביקורים בפיקוח. לא הורשינו לחבק שלנו האמהות, או לדבר על כיצד הרגשנו. כמה מאיתנו הופרדו אחים, סבים המשפחה המורחבת. איבדנו את הבית שלנו, חיות מחמד, צעצועים, חברים, … ילדותנו. גרנו פחד, דיכאון, חוסר תקווה וחוסר האונים במשך שנים. כמה מאיתנו ברחו מתעללים שלנו. חלקם לא הצליחו להתמודד עם הטראומה התאבד.

    אנחנו ששרדו, יש יותר וחזק יותר. עכשיו אנחנו לספר לעולם כמה אנחנו נפגעו, הראשונה על ידי צרכני שלנו ולאחר מכן על ידי בית המשפט כי סירב להגן עלינו.

    הצטרפו אלינו מאי 2010 למשמרת שקטה ושלווה בבית הלבן בוושינגטון:
    ילדים CA3 – מקום בטוח 'התעללות' כדי למצוא את הקול שלהם
    אמיץ ילדים רשת פיצה המפלגה!
    7 אפריל 2007, 07:00, 5 הבא
    הילד שנתי התעללות מינית למודעות כנס
    ביום עם המחוקקים בקליפורניה
    יום שישי 6 אפריל 2007, 10:30-3: 12:00
    See: שוברים שתיקה: סיפורי ילדים
    A PBS Documentary – First aired in October 2005
    Please contact Pat Mitchell, CEO of PBS pmitchell@pbs.org
    to support us and thank PBS for airing the powerful documentary
    *Also see responses to the controversy over this excellent documentary here
    ראה מכתב הגנה פרו ההורה-המשפטי לממשלה, מיכאל Lesher כאן.

    אמיץ ילדים NETWORK
    ת.ד. 1903, דייוויס, CA 95617
    http://www.courageouskids.net

    אנחנו, הילדים אמיץ רשת, קבוצה הולכת וגדלה של צעירים אשר הילדות התנפצה על ידי מוטה ועל פסיקות של בית המשפט לא אנושי, אשר אילץ אותנו לחיות עם ההורה המתעלל שלנו, תוך צמצום או ביטול מוחלט לפעמים קשר עם ההורה האוהב המגן שלנו. אנחנו יודעים כמה נורא זה להיות כפוי לזרועותיו של המתעלל. אנחנו כבר שם. עכשיו אנחנו חופשיים.

    יש לנו כמה הצעות בשבילך מי צריך לחיות עם המכה או התוקף, כי עורך דין, מעריך, מתווך, או שופט לא מאמין לך.

    צור קשר ב http://www.courageouskids.net מהכספת מחשב (חבר שלך, בית הספר, הספרייה), לכתוב את הבלוג שלנו על messageboard עם השם שלך, גיל, בית הספר, ואת מה שיש לך סבל.

    דואר התמונות של חבורות או תמונות אחרות כדי ת.ד. 1903, דייוויס, CA 95617.

    תמשיך לספר לאנשים על ההתעללות. אל תפסיק, לא משנה מה. תגיד מישהו חדש לפחות פעם בחודש. תגיד למורה שלך. תגידי המנהלת שלך. תגיד היועצת בבית הספר שלך. תגיד למאמן שלך. ספר המטפל שלך. תגיד להורים חבריך. תגיד את המשטרה. Call 911. תמשיכו לספר. בקש ייעוץ והגנה.

    הגש תלונה נגד עורך הדין שמינה בית המשפט שלך אם שלך לא היו מוגנים על ידי התובע. פשוט לכתוב מה התובע עשה או לא עשה ולא למלא את הטופס ב http://www.calbar.ca.gov/state/calbar/calbar_generic.jsp?cid=10179

    התקשר עורך דין טוב ולהגיד לו או לה בדיוק מה שקורה לך – מתי, היכן ובאיזו תדירות אתה התעללות. שאל את התובע להחליף עורך דין, שמינה בית המשפט שלך.

    לכתוב מכתב לשופט שואל השופט להיפטר התובע.

    קבל ראיות. אם אתה מקבל אנס, לא לשטוף. עבור הזכות חירום במחלקה של חולים עם אונס יחידת טראומה ולכן הם יכולים לעשות בדיקת דנ"א על הזרע. אם אתה יכול לקבל תמונות פורנוגרפיות במחשב איתך בתמונות, לתת אותם למשטרה מיד תן לנו לדעת מי נתן לך את התמונות.

    תמיד לומר את האמת לגבי ההתעללות, גם אם אתה מאוים או נפגע, או אם יש איומים על אנשים שאתה אוהב. זה חשוב מאוד, במיוחד כאשר אתה מדבר עם אנשים בבית המשפט.

    אל תפגעי בעצמך! אתה יום אחד להיות חופשי. לנו אכפת לך ואת צריכה אותך להצטרף אלינו.

    זה צריך לבוא ממך. בית המשפט תמיד מאשימה את הדברים על האמהות שלנו, אז תיזהר לא לספר את המבצעים על ילדים אמיצים. אנחנו סומכים עליך.

    בכבוד על האומץ שלך כל,

    האמיץ ילדים

    עבור גרסת PDF להדפסה של הצעות לעיל, אנא לחץ כאן . בבקשה לשתף את הודעה זו לכל מי זקוק לזה.

    המשך

  • 19. neliron  |  24 באפריל 2010 בשעה 16:19

    http://www.courageouskids.net/

  • 20. neliron  |  24 באפריל 2010 בשעה 16:21

  • 21. neliron  |  5 במאי 2010 בשעה 04:10


כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

Trackback this post  |  Subscribe to comments via RSS Feed

עמודים

קטגוריות

לוח שנה

מרץ 2010
א ב ג ד ה ו ש
« פברואר   אפריל »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

Most Recent Posts

 
הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

%d בלוגרים אהבו את זה: