עברינים קטנים או ליקוי למידה

יינים צעירים או לקויי למידה

שבעים אחוז מהאסירים בבתי הכלא הם לקויי למידה, כך מגלה מחקר חדש. הכיתות הצפופות בבתי הספר, התנאים הקשים וחוסר קשב מערכתי מקשים על השתלבותם של לקויי למידה במערכות רגילות. טיפול נכון בתלמידים אלו, עשוי למנוע את ההתדרדרות

12/09/2009 נהורה שומלי – אפוק טיימס
הקטן אות הגדל אות הדפס

למעלה משני שלישים של העבריינים בבתי הכלא בישראל סובלים מליקויי למידה. בשל תסכול, ייאוש וחוסר מיצוי עצמי, מוצאים עצמם תלמידים אלו במהירות מחוץ למסגרות רגילות ומשם לחיים של עבריינות.

ממחקר שבוצע בשבעה בתי כלא באוכלוסייה ישראלית שנולדו ולמדו לימודי חובה ושפת האם שלהם היא עברית עולה ש- 70.5 אחוז הינם בעלי ליקויי למידה מובהק. כולם נשרו מבית הספר וחטיבת הביניים. לפי דברי ד"ר עמלה עינת, חוקרת ויועצת חינוכית שבצעה את המחקר יחד עם תומר עינת, קרימינולוג המתמחה בנושא ענישה וחלופות לענישה – עולה כי העבריינים הגיעו מכל שכבות האוכלוסייה ללא קשר למצב סוציו-אקונומי.

ד"ר עינת כתבה את המחקר בספר שנקרא "כתב אישום" על המערכת החינוכית. הספר מתאר מחקר מזעזע על הקשר בין עבריינות נערים לליקויי למידה בכלל וליקויי קריאה בפרט. העבריינים מתארים רגשות של יאוש, דיכאון, חוסר מיצוי עצמי ועוד. במחקר בא לידי ביטוי הפער העצום בין היכולת האינטלקטואלית והיכולת היישומית של העבריינים.

ד"ר תומר עינת, מציין שמדובר באוכלוסיית אנשים אינטליגנטיים מאוד. לדבריו "קשה מאוד לבוא באצבע מאשימה למערכת החינוך. למורים קשה מאוד לעבוד עם 40 תלמידים בכיתה צפופה בממוצע כשבכל כיתה יש 4 תלמידים דיסלקטים, 2 תלמידים מפריעים ועוד 2 תלמידים עם ליקויי לימדה. ד"ר תומר עינת מוסיף "שגם להורים יש קושי להתייחס לבעיה זו מכיוון שזו בעיה שלא ניתן לראות אותה". לדבריו, ניתן לפתור את הבעיה גם ללא השקעה כספית רבה. "אפשר לפנות לסטודנטים לחינוך שישקעו מעט רצון טוב כדי לתמוך בילדים אלה, דבר שיוריד ויחסוך הרבה מאוד נטל מבתי סוהר". עו"ד תמר טסלר המטפלת בנוער עבריין אומרת ש-70 אחוז מתוך 750 מיליון ש"ח המוקצים לשירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, הולכים לבתי כלא ולמסגרות מחוץ לקהילה, כספים שבהחלט אפשר וצריך לדעתה להשקיע בבתי הספר וקליטה של הנוער במסגרת הקהילה.

גב' נירה אלטלף, בעלת תואר שני בחינוך תנ"ך וספרות, פיתחה את שיטת "ליטף" ללימוד קריאה לילדים עם ליקויי למידה. "אם לוקחים ילדים דיסלקטיים אפילו הקשים ביותר, ומלמדים אותם לקרוא בצורה נכונה הם ילמדו לקרוא. אולי זה יקח יותר זמן אבל הם ילמדו לקרוא", היא אומרת. ילדים שלא לומדים לקרוא נשארים עם בעיה לכל החיים. לדבריה "יש שנשארים עם הבעייה הזו ואליה מצטרפים בעיות נוספות וזה הופך להיות בעייה יותר קשה ומסובכת". לאלטלף יש ניסיון רב עם הצלחות של ילדים שלמדו לקרוא מבית ספר יסודי ועד לתיכון, ועל כך היא קבלה את פרס הנשיא לחינוך. לדבריה לפי שיטה זו הילד לומד לקרוא תוך זמן קצר, ללא כאב, ובהנאה. תוך תקופה קצרה הוא צובר חוויות של הצלחה והופך להיות ילד ככל הילדים. עוד מוסיפה אלטלף שילדים שלא שולטים בשפת האם שלהם ללא עוול בכפם, גורמים למשפחות שלמות לתסכול, השפה של הילדים דלה, והפער בין הפוטנציאל שלהם ליישום בפועל גורם בעיות חמורות מאד.

גב' אלטלף ראתה ילדים שלא יודעים קרוא שהם מתוסכלים, מופנמים, פוגעים בעצמם ובאחרים. "להיות 12 שנים בבית ספר, מקום בו הכלי הבסיסי שהילד צריך להשתמש בו הוא קריאה, בלי לדעת להשתמש בו, גורם לו לתסכול." לדבריה הילד מוכן שיקראו לו עצל, ולא להתמודד עם העובדה שהוא לא יודע לקרוא. "אלה ילדים חכמים, שלא יודעים מתמטיקה בגלל שהם לא יכולים לעקוב אחרי ההוראות, ודאי לא ללמוד שפה זרה. הם לא מכינים שעורים ומפנים את האנרגיה לכיוונים שליליים" עוד היא מוסיפה שאחרי שהילדים מזהים את הבעייה ולומדים לקרוא הם אומרים "אני פשוט לא ידעתי שזאת הבעייה". לדברי גב' אלטלף המערכת יודעת שיש בעיות קשות עם הקריאה, לדעתה אפשר לטפל בבעייה בקלות.

אימא לילד בן 8 עם בעיית לקות למידה מספרת שכבר בגן הילדים אבחנו אצל בנה ליקויי למידה, אבל המערכת לא עשתה דבר בנושא. במשך כל הזמן ביקשו ממנה להעביר אותו לבית ספר מיוחד. שלחו אותם לנירולוג שנתן לילד רטלין. האימא ראתה שהרטלין לא עזר כך שהחליפו לו תרופה אחרת שגם היא לא עזרה ואז האימא הפסיקה לתת גם אותה לילד.

בעזרת חברתה שהייתה יועצת חינוכית ומטפלת בילדים בהפרעות קשב וריכוז קיבלה כלים כיצד לעזור לבנה היא מתארת "שהיום אחרי 3 שנים שהוא למד לקרוא עם עזרה מצבו השתפר בצורה מדהימה. היום הוא יודע חשבון, הבנתו השתפרה וגם אוצר המילים שלו, היום הרבה יותר נעים להיות בחברתו והוא שמח להגיע לכיתה. הילד חווה הצלחות למידה דבר שלא חווה במשך כל 3 השנים הקודמות. בכיתה א' היה לו קשה להגיד משפטים שלמים הילדים בכיתה היו מציקים לו והוא לא אהב ללכת לבית הספר. היום הוא נפתח לחברים, בהפסקות הוא משחק עם חברים מה שלפני שנתיים היה סיפור רציני מאוד" . האימא מציעה להורים "לא לוותר לקלות. המערכת טענה שאין תקציבים ושהבן שלי לא מתאים לבית ספר רגיל, אמרו לי במילים יפות שהוא צריך בית הספר מיוחד. בגלל שלא ויתרתי הצלחתי להגיע לתוצאות".

לפרופ' חיים אדלר, מקבל פרס ישראל בנושא חינוך יש דעה שונה. "סביר להניח שמי שהמערכת לא מקנה לו מיומנויות יסוד בסיסיות הוא פוטנציאל לנשירה ולעבריינות כי העתיד שלו לוטה בערפל". פרופ' אדלר חושב שבשל הפער הסוציו- אקונומי הקיים בישראל שהוא מהגדולים בעולם, ישנן גם בעיות חברתיות בקנה מידה גדול. מי שנמצא בשוליים ומוגבל מבחינה כלכלית אינו יכול להשקיע בלימודים ובמיומנויות של קריאה, גם אם המשפחה רוצה ויש לה מודעות, הוא בבעייה.

לאחרונה תוקן חוק זכויות התלמיד שיאפשר לזהות תלמידים אלימים במסגרת בתי הספר ולמצות איתם את הדין. מורים ומנהלי בתי הספר קבלו זאת בברכה. זיהוי התלמידים עשוי לחשוף את תופעת העבריינים לקויי הלמידה ולהקטין את הסיכוי שהם עלולים לפתח בעיית התנהגות ואלימות.

תגיות: חינוךעבריינותליקויי למידה
שיתוף הכתבה עבריינים צעירים או לקויי למידה
הגש לחדש-הוט חדש-הוט הגש להZרקור הZרקור | אתרים נוספים E-mail
כתבות נוספות במדור בארץ
דעה: הביטחון החברתי חשוב לא פחות לאזרחי ישראל פקידי הסעד גנבו לי את החיים
מודעות פרסומת

One Comment Add your own


להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

Trackback this post  |  Subscribe to comments via RSS Feed

עמודים

קטגוריות

קישורים

כלים

לוח שנה

ספטמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« מאי    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

Most Recent Posts

 
%d בלוגרים אהבו את זה: