ארכיון עבור אוגוסט 2009




חינוך פרטי

>> "זו הנאה אמיתית ללמד אותך ולפגוש אותך מדי יום בכיתה. טוב לבך והאכפתיות שאתה מגלה כלפי חבריך ראויים להערצה. אתה מתייחס לסביבתך בדרך רגישה ומכבדת והופך את הכיתה למקום נעים יותר. תודה!" כך, פחות או יותר, נראתה כל התעודה של אביב כהן אהרונוב, שסיים בשנה שעברה כיתה ג' בבית ספר קסם בקיבוץ מעלה החמישה. בבית הספר, הדוגל בקשר שבין אדם לסביבה ולא מאמין בציונים ובמבחנים, התעודה הזו היא לא דבר חריג. ככה זה כשהתלמידים אוהבים לבוא ללמוד. נשמע מפתה? גם ילדיכם יוכלו ללמוד בבית הספר תמורת 1,500 שקל בחודש.

זהו לא בית הספר היחיד בישראל שמציע, בתמורה לתשלום חודשי גבוה, חלופה אטרקטיווית למערכת החינוך הציבורית המדולדלת. בזמן שרוב התלמידים בישראל ייכנסו ביום שלישי הקרוב בשערי בתי הספר הממלכתיים, עשרות אלפי תלמידים אחרים יתחילו את שנת הלימודים באווירה אינטימית וחמה יותר ויזכו לשבת בכיתות מאובזרות יותר.

בהערכה זהירה קיימים כיום לפחות כ-150 בתי ספר המוגדרים "ייחודיים" ובהם גם בתי ספר דמוקרטיים ובתי ספר לטבע ולאמנויות. לרוב, בתי ספר ייחודיים מתנים את השתתפות הילדים במיונים, ועדות קבלה ושכר לימוד שלעתים גבוה יותר משכר לימוד באוניברסיטאות או במכללות הפרטיות, ונע בין 10,000 שקל לשנה בבתי הספר היסודיים ועד לכ-35 אלף שקל בכיתות הגבוהות.

הציבור משלם על החינוך "הפרטי"

שכר הלימוד בבתי הספר האלה הוא אולי גבוה, אבל המימון שלהם לא מגיע רק מכיסם של ההורים, אלא מכיסם של כלל משלמי המסים. בתי הספר האלה זוכים לתקצוב של עד 75% מהתקציב שמקבל בית ספר ממלכתי רגיל והם מחויבים לעד 75% מתוכנית הליבה של משרד החינוך. התקצוב שמקבלים בתי הספר האלה תלוי ברמה הסוציו-אקונומית שלהם ובעמידה בנהלים שונים – למשל, אם יש מבחני קבלה ומיונים (מוסדות החינוך החרדיים, המכונים מוסדות הפטור, מחויבים למינימום 55% תוכנית ליבה ומקבלים עד 55% תקציב).

■ סער: דווקא במגזר החילוני יש זליגה מהחינוך הממלכתי – דבר שרק מעמיק את הפערים. לראיון עם שר החינוך גדעון סער ל"הארץ"

בקרב הציבור מכונים בתי הספר האלה "פרטיים", אך הגדרתם הפורמלית היא "מוכרים שאינם רשמיים" ולמעשה רק 23 מתוך 150 בתי ספר כאלה הם בבעלות פרטית מלאה ושבעה נוספים בהליכי רישוי, והיתר הם בבעלות ציבורית. "רוב בתי הספר האלה הם בבעלות ציבורית ושייכים לרשויות המקומיות, למדינה ולעתים לעמותות. רובם הגדול ממומן באופן מכריע על ידי המדינה. הציבור מממן אותם והם לא יכולים להתקיים במשך דקה אחת ללא תמיכה ציבורית", אומר פרופ' דני גבתון, ראש החוג למדיניות ומינהל בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, שהיה חבר בוועדת דברת.

למרות המימון הציבורי, הכניסה לבתי הספר האלה מוגבלת למעטים – או בשל מבחני הקבלה, או בשל שכר הלימוד הגבוה. כך, למשל, בית הספר לטבע ובית הספר לאמנויות הייחודיים, שפועלים תחת חסותה של עיריית תל אביב, גובים שכר לימוד של כ-11,500 שקל בשנה, לעומת תשלום חובה של 32 שקל בשנה בבתי הספר הממלכתיים של משרד החינוך ותשלומים נוספים המוגדרים כרשות ומסתכמים בעד 570 שקל בשנה לכיתות א' ועד 1,363 שקל לשנה לתלמידי י"ב.

אמנם בחלק מבתי הספר הייחודיים נקבע כי חלק ממכסת התלמידים השנתית תיועד לתלמידים בעלי יכולת כלכלית נמוכה ובחלק מהמקרים ניתנות להם מלגות, ועדיין – לא כל ילד נכלל בהגדרה זו.

"מאוד פשוט להקים בית ספר"

את הקמתם של בתי הספר הייחודיים יזמו הורים שחיפשו חלופות למערכת החינוך הציבורית והחלו להקים מסגרות חינוכיות שבהן המורים אינם מועסקים דרך משרד החינוך, אלא נשכרים על ידם ועל ידי בתי הספר.

"מה שהביא להקמת בתי הספר הפרטיים הוא מחדל מצטבר של חקיקה ופרשנות רחבה של בתי המשפט שאיפשרה את זה", אומר יו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ זבולון אורלב. "כיום, למשרד החינוך כמעט ואין סמכות למנוע פתיחת בתי ספר פרטיים. הליך הפתיחה שלהם פשוט וכרוך בכמה פרטים טכניים". ממשרד החינוך נמסר כי על מבקש הרישיון להציג אישורים בריאותיים ופגדגוגיים ושל יועץ בטיחות והוועדה האזורית לתכנון ובנייה. הרישיון הוא זמני ולפיכך הבעלות על המוסד מחויבת לחדשו אחת לשנה.

עם זאת, עשרות בתי ספר פרטיים נוספים פועלים כיום ללא רישיון ונמצאים בהליכי רישוי מול משרד החינוך ולא כלולים במניין 150 בתי הספר הייחודיים המוכרים למשרד. ממשרד החינוך נמסר כי במקרים מסוימים בתי ספר פועלים ללא רישוי עד לסיום הבדיקה בעניין, ואם נמצא שאינם רשאים לכך המשרד מוציא להם צו סגירה.

למרות שהתופעה קיימת מאז שנות ה-80, רק בשנים האחרונות החל משרד החינוך למפות את בתי הספר הייחודיים ונראה כי גם הוא לא תמיד מודע למציאות בשטח. ב-2002 ניסתה ועדה בראשות גנית וינשטיין, יו"ר הוועדה לבתי הספר הייחודיים העל-אזוריים במשרד החינוך, למפות את בתי הספר הייחודיים בישראל, אבל לא הגיעה לתוצאות חד משמעיות. בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2003 נכתב כי "למערכת החינוך אין כלים ברורים להתמודד עם תופעת בתי הספר הייחודיים".

וינשטיין אומרת כי באחרונה הושלם מיפוי בתי הספר הייחודיים וכי "הוועדה בראשותה בוחנת את בתי הספר הייחודיים ומכשירה אותם לשמש כבתי ספר ייחודיים על-אזוריים, בהם יכולים ללמוד תלמידים מכל אזור. זאת, בתנאי שבתי הספר יעמדו בקריטריונים של שהציב המשרד, ובהם הפסקת תהליכי המיון והפחתת תשלומי ההורים באופן ניכר". עם זאת, וינשטיין מודה כי מתוך 150 בתי הספר הייחודיים, רובם עדיין לא קיבל אישור מהוועדה.

פרופ' דני גבתון, ראש החוג למדיניות ומינהל בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, אומר כי "כוונתיו של משרד החינוך טובות, אבל כוחו דל. הוא מתמודד עם לחצים של קבוצות הורים ומדיניות לא עקבית שלו גרמה לכך שבתי הספר הייחודיים התרבו. עם זאת, הפעילות שלו בתחום מבורכת".

"שודדים את המערכת"

"ככל שהחינוך הציבורי מוכה ונחלש, מעמדם של המורים והמשכורות שלהם מידרדרים, כך מתחזק החינוך הפרטי לאנשים עם יכולות, שלא מוכנים לוותר על איכות החינוך של ילדיהם, וזו התוצאה", אומר אורלב. "זו תוצאה של גישה כלכלית ניאו-ליברלית שמפריטה כל דבר פה, בלי שנקבעה מדיניות. אנחנו עומדים בפני מציאות מאוד קשה ונמצאים על פרשת דרכים. ההליך הזה יכול להסתיים במהלך חברתי מאוד מסוכן לאחדותה של החברה האזרחית".

רשימת התיכונים שתלמידיהם השיגו ממוצע של יותר מ-90 בבחינות הבגרות, שפירסם באחרונה משרד החינוך, מוכיחה שהטענה של אורלב נכונה. מהנתונים עולה כי רוב בתי הספר הנמצאים ברשימת 15 המצטיינים הם מוסדות פרטיים או ייחודיים, ששכר הלימוד אצל רובם גבוה מזו שבמערכת החינוך הרגילה, וחלקם עורכים מבחני קבלה לתלמידים. לעומתם, בתי ספר ממערכת החינוך הרגילה כמעט ואינם מיוצגים ברשימה.

"שלמה דברת נהג לומר שיש מתאם גבוה בין הכישרון המוסיקלי של התלמידים לבין גודל רכב השטח של ההורים שלהם", אומר גבתון. "המערכת הייחודית הזאת היא מסווה לתהליך ההפרדה מחדש של המעמד הגבוה משאר החברה".

גבתון אומר כי ההשפעה של בתי הספר הייחודיים לא גבוהה במיוחד, בעיקר לעומת בתי הספר המוכרים לא רשמיים בעלי האופי הדתי: "הם עושים הרבה רעש, אבל חשוב לדעת שההשפעה שלהם על המערכת היא עדיין שולית מאוד". עם זאת, הוא מסביר שהם "מפירים את האיזון" במערכת, כי כאשר התלמידים "החזקים" עוזבים בית ספר הוא נותר עם התלמידים החלשים יותר. "המערכת שודדת את המערכת הציבורית שלנו לאט לאט". מנגד, טוענת עו"ד קרן רז מורג, ממשרד עוה"ד כבירי נבו קידר, שבין היתר מייצגת עמותות המנהלות בתי ספר מוכרים ולא רשמיים מול משרד החינוך, כי "הניסיון בישראל מוכיח כי בכל עיר שבה החלו הורים 'להצביע ברגליים' והקימו מוסדות פרטיים, השתבחה המערכת הממלכתית".

דוגמה לחוזקם של בתי הספר הייחודיים אפשר לראות ברשימה מדגמית של הורי התלמידים בבתי הספר לאמנויות ולטבע בתל אביב הכוללת, בין היתר, את שרי אריסון, נתן דטנר, עפרה שטראוס ודן להט, מיקי חיימוביץ', ששון גבאי, גיא זוהר, רונאל פישר ואף שר החינוך גדעון סער (ראו מסגרת).

בקרב ההורים שילדיהם לומדים במערכת החינוך הציבורית הרגילה יש מרמור כלפי המערכת הייחודית. "השנה היו בשכונה שלנו מאבקי אימים בין ועד ההורים של בית הספר הרגיל לבין ועד בית הספר הייחודי", מספרת אמא משכונה אמידה באזור המרכז. "שני הצדדים יצאו בקמפיינים בעד המוסד שאותו הם מייצגים, והנציגים של בית הספר הרגיל טענו שיש בריחת מוחות של ילדי השכונה לשכונה הסמוכה וצריך לעצור את זה".

רונית, אם לשניים מאותה שכונה, דווקא שולחת את ילדיה לחינוך הרגיל: "אני לא מסכימה עם הרעיון של להוציא את הילד מהקהילה שבה הוא נמצא ולשים אותו בבית ספר מרוחק. בנוסף, במרבית בתי הספר האלה הלימודים נמשכים עד 15:30 וזה יותר מדי שעות לילד קטן".

להפוך את המערכת לאטרקטיווית

"כהורה אני יכול להבין מדוע הורים מעוניינים לברוח מהמערכת הציבורית. בסופו של יום כל אחד דואג קודם כל לילדיו", אומר פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר מדיניות החברתית בישראל וכלכלן באוניברסיטת תל אביב. "ברמה הלאומית יש כאן בעיה. ישראל היא מדינה שכבר יש בה את הפערים הכלכליים הגבוהים בעולם המערבי, והם גדלים בהתמדה כבר שלושה עשורים ברציפות. במקביל, קצב הצמיחה הבת קיימא נמוך באופן יחסי מהמדינות המובילות במערב. זה סיפור שייגמר מאוד רע אם הוא יימשך 30 שנה נוספות".

אחד הגורמים לפערים, מסביר בן דוד, היא מערכת החינוך בישראל. "רמת ההישגים של הילדים בה היא מהנמוכות בעולם המערבי, מה שמבטיח שלא נצליח לצמוח מהר גם בעתיד". בנוסף, אומר בן דוד: "הפערים החינוכיים בקרב ילדי ישראל הם הגבוהים בעולם המערבי. אם כל אחד יכול לפתוח מערכת חינוך משל עצמו, זה לא בדיוק מה שיסגור את הפערים וזה לא יעלה את פוטנציאל ההשתכרות של ילדים שיקבלו חינוך רע. צריך להפוך את המערכת הציבורית ליותר אטרקטיווית. אז אנשים יבחרו אותה בעצמם".

********

סייע בהכנת הכתבה: אור קשתי

***********

משפחת גלסמן: בית ספר לטבע, סביבה וחברה בתל אביב

"המורים בבית הספר נבחרו בקפידה"

המשפחה: הדס (37), עורכת דין ודייוויד (47), עקר בית

התלמיד: נעם (7.5)

מספר תלמידים בכיתה: 40

מתי מסתיימים הלימודים: בית הספר עד 13:20, מועדונית עד 15:00

שכר לימוד חודשי: כ-800 שקל לבית הספר ועוד כ-600 שקל למועדונית

מבחני קבלה: "יש. בודקים עצמאות בחשיבה, מוכנות לכיתה א' ועצמאות בהתנהגות. בנוסף, הילדים מוזמנים ליום אבחון תצפיות שבו הם מחולקים לקבוצות, מקריאים סיפור, שואלים שאלות".

הלימודים: "רוב הכיתות מחולקת לשתי קבוצות ויש מורה אחת לכל 20 ילדים. מעבר לשיעורים הרגילים, ההתמקדות היא בשיעורי הטבע. בבית הספר יש מעבדות מאוד מתקדמות, הילדים יוצאים לסיורי טבע ולשמורות וחוקרים את החיות בהן".

למה פרטי? "בעיקרון אנחנו חושבים שבית ספר אזורי עדיף כי הילד לומד בשכונה שלו, אבל בית הספר האזורי אצלנו מאוד בעייתי, עם סיפורים על אלימות וניהול לא טוב. הגענו למסקנה שבית הספר לטבע מתאים מאוד לילד שלנו ונרשמנו".

על מערכת החינוך הציבורית: "קשה לחוות דעה. אני מרגישה שגם אני שייכת למערכת החינוך הרגילה, אבל ברמה הכי גבוהה שאני יכולה לקבל מבחינת רמת הלימודים ועם מורים שנבחרו בקפידה".

משפחת מידן: בית ספר עם מסלול אנתרופוסופי בנס ציונה

"במערכת הרגילה הילדים שונאים את ביה"ס"

המשפחה: מירב (36), דוקטורנטית ועינב (41), עוסק במכירות, אבישג (שנה וחצי)

התלמיד: אוריה (8.5)

מספר תלמידים בכיתה: 25

מתי מסתיימים הלימודים: 13:30

שכר לימוד חודשי: 750 שקל

מבחני קבלה: "המטרה של המבחנים היא ליצור כיתה מאוזנת. אבל קשה להגדירם כמבחנים, כי אי אפשר לא לעבור אותם".

הלימודים: "הילדים סורגים, לומדים שפות (ערבית ואנגלית) – לא בהכרח קרוא וכתוב אבל לומדים אותיות, מנגנים בחלילית, עושים התעמלות בוקר. בכל תקופה לומדים דברים אחרים: צורות, חשבון, קריאה, כתיבה. כל יום הם יוצאים לחצר ובימי שישי מטיילים".

למה פרטי? "חיפשתי בית ספר לא רגיל והכרתי את החינוך האנתרופוסופי. הכסף לא היה שיקול. חלק גדול מהשכר שלנו הולך לחינוך וזה שווה את זה ואין לי התלבטות. כל רגע שאני שולחת ילד בשמחה לבית ספר שווה כל שקל. המורה מתבוננת על הילד בתור בודד. חיפשתי מערכת שרואה את הילד כמכלול, שלא תשים עליו סטיגמה והוא יסווג כחלש/חזק או טוב/לא טוב.

על מערכת החינוך הציבורית: "במערכת הרגילה הילדים שונאים את בית הספר. המערכת הזו היא בלתי אפשרית לילדים, גוזלת מהם את העניין ואת הסקרנות שבלימודים והם מבלים שעות בלשמוע איך צועקים על ילדים אחרים או עליהם".

משפחת רומשטיין: בית הספר הפתוח בכפר הירוק

"הלמידה היא לא משהו שמתחיל ונגמר בצלצול"

המשפחה: אורית (41), בעלת עסק למתנות אורגניות אקולוגיות בתל אביב

התלמידה: יקו רומשטיין (5)

מספר תלמידים בכיתה: 30 בכל בית הספר, בגילאי 5-8. לרוב יש קבוצות של שמונה תלמידים לחונך

מתי מסתיימים הלימודים: 13:30

מבחני קבלה: אין

שכר לימוד חודשי: 1,700 שקל

הלימודים: "בכל רגע נתון מתקיימות שלוש פעילויות במקביל והילד בוחר באיזו מהן להשתתף – שיעור, פעילות עם החונך (גינה, טיול) או פעילות חופשית כלשהי. ערכי הליבה הם של משרד החינוך, אבל עם תוספות כמו שיעור להכנת סבונים או שיעור ליצירת קומפוסט – לבקשת הילדים ובהנחיית ההורים. בכלל, ההורים מאוד מעורבים בחינוך ובבית הספר".

על מערכת החינוך הציבורית: "רמת הלמידה בבתי הספר הרגילים היא ממוצעת ולא גבוהה, מאחר שקשה למצוא מכנה משותף בין כל הילדים בכיתה".

למה פרטי? "כי הלמידה לא מתקיימת רק בין ארבעה קירות, גיר ולוח. רוב הלמידה שאנחנו מכירים מתרחשת תוך כדי עבודה, תחושה בגוף, בידיים, אינטראקציה עם אחרים.גם כשילדה זורקת פלסטלינה לאש והיא נמסה היא לומדת פיסיקה ומבינה מה קורה מבחינה כימית. הלמידה אצלנו היא לא משהו שמתחיל ונגמר בצלצול. בראייה שלנו מדובר ברצף".

משפחת וינדזברג ששון: בית ספר קסם במעלה החמישה

"איש החינוך הוא ההבדל"

המשפחה: רונית (34), יועצת חינוכית ומדריכה פדגוגית ואורי (35), עורך דין

התלמידות: יעל (5), נועה (7)

מספר תלמידים בכיתה: עד 28 ילדים

מתי מסתיימים הלימודים: 14:00. הילדים הקטנים אוכלים ארוחת צהריים

שכר לימוד חודשי: גן – 1,400 שקל, כיתה ב' – 1,500 שקל

מבחני קבלה: אין. כל הקודם זוכה.

הלימודים: "יש שיעורי חובה ובנוסף שיעורי בחירה בתחומי האמנות (אוריגמי, ארכיאולוגיה, חרוזים, חימר) או שיעורי בחירה כמו מוסיקה, תנועה וחשיבה חשבונית. תהליך הבחירה נעשה עם הילדים. מוקצבות שעות לשיחות אישיות של המורים עם הילדים. השיחות יכולות להיעשות סביב משחק או טיול.

למה פרטי? "חיפשנו המשך טבעי לגן הילדים. רצינו שהילדות יקבלו מסגרת קטנה ושהמורים יוכלו לראות אותן, להיות עמן בדיאלוג. בחרנו בבית הספר הזה בעיקר בגלל גישתו של החינוך הזורם, שגם מקבל את הרצונות של האינדיווידואל וגם מבקש לראות את הסביבה והאחר. איש החינוך הוא ההבדל – הוא מנהל דיאלוג פתוח, כן ואמיתי עם הילדים בשטח".

על מערכת החינוך הציבורית: "אין לי שום דבר נגד המערכת הרגילה, אבל בחרתי בייחודי בגלל הדברים שהוא מציע".

משפחת שמואלי: בית הספר נטעים ברמת גן

"בבתי ספר הרגילים הילדים רק שורדים"

המשפחה: זוהר (45), בעלת חברת קייטרינג ורן (46), שף

התלמידה: גילי (6)

מספר תלמידים בכיתה: 34

מתי מסתיימים הלימודים: 15:30, כולל ארוחת צהריים וחוגים

שכר לימוד חודשי: 900 שקל

מבחני קבלה: "תצפיות. צופים על התפקוד שלהם. זה אמנם סוג של סינון, אבל זה סינון של מבחני יכולת ריכוז, לא מבחני אינטיליגנציה. זה מה שהם אומרים, אבל אני לא יכולה להגיד שאני חותמת על זה", אומרת שמואלי.

הלימודים: "מתפצלים לשתי קבוצות בכל שעה נתונה ולומדים כל הזמן שיעורים במקביל, כמו בכל בית ספר רגיל. בנוסף, לומדים מקצועות שקשורים לטבע, ומקיימים 7 טיולים בשנה בדגש על טבע".

למה פרטי? "חיפשנו בית ספר עם אג'נדה אחרת. היה לנו חשוב שהילדה תגדל במקום פלורליסטי, ולא בשכונה ההומוגנית שבה אנחנו גרים. בחרנו בבית הספר לטבע כי יש שם לימודי סביבה, הילדים נמצאים כל שבועיים בספארי ולומדים לטפל בחיות ואת המסרים החינוכיים מעבירים דרך הטיפול בחיות. בהתחלה גילי לא ממש רצתה ללכת לבית הספר הזה, כי היא רצתה ללכת עם רוב הילדים מהגן שהיא כבר מכירה, אבל דיברנו איתה והסברנו לה מה הולך להיות שם, ונראה שהיא התחברה".

על מערכת החינוך הציבורית: "אנחנו הורים יחסית מבוגרים ומרבית החברים שלנו כבר עם ילדים חיילים, אז יצא לנו לשמוע הרבה סיפורים על מערכת החינוך. שמענו הרבה ביקורת. הילדים איכשהו שרדו את זה, אבל זה הסתכם בזה שהם שרדו. אף פעם לא שמענו את החברים שלנו אומרים משפטים כמו 'לבן שלנו יש מחנכת מדהימה' או ש'בית הספר בא עם מסר חברתי מרגש'".

משפחת שירי: בית הספר הדמוקרטי קהילה בתל אביב

"היה לנו ברור שבית ספר רגיל יגביל את הילדה"

המשפחה: איריס (42), בעלת משרד תיווך ואילן (47), בעל חברה לתחזוק ושיפוץ בניינים, זואי (18)

התלמידה: מאי (8)

מספר תלמידים בכיתה: 14 ילדים לחונך

מתי מסתיימים הלימודים: 13:30 ואז מועדונית

שכר לימוד חודשי: 1,300 שקל. מועדונית – 700 שקל

מבחני קבלה: "הילד עובר יום עיון בבית הספר, שבו בודקים איך הוא מסתגל למקום ומתקיים ראיון עם ההורים כדי לבדוק שהם מבינים את מהות הדמוקרטיה. המטרה היא שיותר ויותר והורים יגיעו מהעניין הדמוקרטי", אומרת שירי.

הלימודים: "בכל רגע נתון הילד יכול לבחור בין ארבעה שיעורים שונים, כמו מחשבים, מדע או רוקנרול. יש להורים אפשרות להיכנס ולהשתלב בשיעורים".

למה פרטי? "מאי היא ילדה מאוד אמנותית, אוהבת חיות ובעלת עולם נפשי עמוק, ומראש ידענו שלא בא בחשבון בית ספר רגיל, כי הוא יסרס אותה. בהתחלה חשבנו על בית הספר לטבע כי היא קשורה לחיות, אבל לא התקבלנו. אנחנו מאמינים בלהעצים את הביטחון העצמי של הילד ואז הלימודים יבואו לבד. בית הספר הוקם על ידי קבוצת הורים שלא מאמינים בחינוך הפורמלי הרגיל. בבית הספר הדמוקרטי יש תוכנית ליבה של לימודים שמחויבים לה, שהיא 65% מתוכנית האם, כך שיוצא שהילד לא מחויב ללמוד שיעורים שלומדים מערכת החינוך הרגילה, כמו תנ"ך".

מערכת החינוך הציבורית: "בבית הספר הרגיל העירייה קובעת את הכללים יחד עם המנהל, וההורים רק שולחים את הילדים. בבית הספר הדמוקרטי יש להורים את הזכות לקבוע את הכללים של בית הספר. כל דבר קטן שנעשה בבית הספר עובר ועדות. יש מליאה שבה קוראים לכל ההורים לבוא ובה נבחרות ועדות שמורכבות מהורים, והן קובעות את הכללים של ניהול בית הספר".

כתבות נוספות
מצב החינוך בארץ לא מותיר ברירה: לפנות לחינוך פרטי
הסכנה הטמונה בחינוך הפרטי
letters@themarker.com
מודעות פרסומת

4 תגובות 29 באוגוסט 2009

אתר הצופה

ראשי > מדורים > עמדות
הרצוג האיש הנכון בתפקיד הנכון
25/02/2007

כניסתו של השר יצחק הרצוג למשרד הרווחה הרימה השבוע הרבה גבות. אדם שנולד עם כפית כסף (אולי זהב), בפה, ולא ידע מחסור מימיו, הוא זה שיוכל לקדם מתוך הזדהות עמוקה את האינטרסים של השכבות החלשות? ההיגיון מחייב מינוי של אישיות שצמחה בעוני ומכירה אותו מקרוב. למשל עמיר פרץ, שבטח יילחם בלהט יותר גדול מהרצוג לתקן עוולות חברתיות. או סילבן שלום שילדותו עברה עליו בבאר-שבע.
אבל המציאות מוכיחה שהיגיון לחוד, ועובדות בשטח לחוד: אנשים מרקע של מצוקה, מעדיפים בדרך כלל להתבשם בניחוחות הצלחתם במקום לפתוח את שערי ההצלחה גם ליתר בני קהילתם. אנשים מסוג סילבן שלום, המובא כאן רק כדוגמא, ואפילו ראש הממשלה אהוד אולמרט (שמתכחש היום לעברו הבית"רי), שצמחו ברקע הנמוך ממעמדם הנוכחי, כאילו שכחו מאין הם באו. התופעה מוכרת גם במגזר הציוני-דתי: צעירים חובשי כיפה סרוגה, שהצליחו מאוד בתקשורת, בעסקים או באקדמיה, מנכסים לעצמם בדרך את השקפת עולמו של השמאל המתון, בשאיפה להשיג כרטיס קבלה לעשירון העליון התרבותי והכלכלי, ומפנים עורף לעולם ילדותם, או לאנשי יש"ע שהיו ערש גידולם.
וזה מחזיר אותי למינוי של הרצוג: בהחלט מינוי מוצלח. בתחומי רווחה עדיף למנות איש חזק שלא טעם עוני מימיו. אדם שיוכל להישיר מבט למציאות הקשה בלי שיהיה רדוף על ידי שדים מעברו. אדם כזה יוכל להתגייס לשיקום שליש מהחברה הישראלית.
יצחק הרצוג מקושר עסקית וכלכלית לעשירים שבאזרחי ישראל, ולכן יוכל לדחוף לרפורמות מרחיקות לכת בלי שיקומם עליו את המגזר העסקי, או לפחות תוך כדי משא ומתן איתם. החשדנות שהיה נתקל בה שר רווחה מ"ישראל השנייה", תהפוך להקשבה במקרה של הרצוג, כיוון שפעילותו לא תיתפס אפריורי כלחימה במגזר העסקי. לו יאמינו יותר.
אולם, כדי ששר העבודה והרווחה החדש אכן יצליח בתפקידו, הפעילים בתחום חייבים להתגייס לעזרתו. אסור לגורמים כמו הקשת המזרחית הדמוקרטית ואחרים לטעות ולראות בו את נציג ההון והקפיטליזם, ולשים לו מקלות בגלגלים.
למרבה האבסורד, הקושי הגדול של יצחק הרצוג עלול להתגלות לא בקרב בעלי ההון אלא בקרב פעילי זכויות אדם, שגיבשו בעשור האחרון השקפת עולם אנטי ממסדית ורואים בשלטון עצמו את מקור העוולות. בהשקפת עולמם של פעילים כאלה, למשטר יש אינטרס לשמר את אזרחי המדינה כעניים, כדי שיהוו כוח עבודה זול עבור ברוני המשק. גישה זו הפכה אצל רבים מהם מעין דת שנייה, והיא מכתיבה יחס עוין לשר הרצוג. אחרת לא יצליחו להוכיח את אמיתות התזה שלהם. קיים אפוא חשש ממשי שבמקום לסייע לשר הרווחה שנחשב לאיש ביצוע מעולה, עלולים להכשילו ואז לטעון שוב שהממשל מסייע רק לחזקים.
על יצחק הרצוג להיזהר גם מגורמי ימין המעוניינים בכישלונו מסיבות פוליטיות. הרי האיש תומך בנסיגה מיש"ע, והצלחה שלו תחזק את מחנה השלום הדוחף להמשך הנסיגות. שוב מתגלה שלשם אמת אידיאולוגית יש המוכנים להקריב שליש מהחברה בישראל, השליש העני. הקנאים לאמונתם יעדיפו שילדים רבים יעברו ניצול מיני או רעב ממשי, העיקר שנמשיך להחזיק בגבעות ובמאחזים.
חלילה לי להוציא את דיבת הציבור כולו רעה. יש בינינו רבים הפועלים למען הנזקקים והנדכאים, ודבריי יזעזעו אותם. אז אני מציע להם מבחן שיוכיח את כנות כוונותיהם: שתפו פעולה עם יריב אידיאולוגי, למען מטרה משותפת חשובה כמו מיגור העוני בישראל. נכון ששילוב כוחות כזה עלול לחזק את מעמד מפלגת העבודה, אולם מדובר בקרבן קטן ביחס לרווח שתרוויח כלל החברה בישראל.
עלינו להכיר בעובדה שחולשתה הכלכלית-חברתית של מדינת ישראל היא סכנה קיומית לא פחות מאשר נסיגה נוספת ביש"ע. עלינו להסתכל בנכוחה בייאוש שגורם לרבים מאוד לחשוב על ירידה ולחפש דרכים להשגת דרכונים זרים (אפילו של פולין או רומניה!). אנחנו מדברים כאן על החלשת כוחנו הפיזי, שלא לדבר על הדרדור המוסרי שקיים כיום בארץ עקב הפערים הכלכליים הגדולים. מכל זה יוצא שעלינו להתפלל להצלחת שר הרווחה וגם ולפעול להצלחתו בכל דרך שקיימת בידנו. כן, אולי נחזק יריב אידיאולוגי מר, אבל גם נציל את החברה הישראלית מפרוק והרס נוספים.

הוספת תגובה
גירסא להדפסה
שלח לחבר

רשימת התגובות
תוכן התגובה
27/02/2007
יהודי
אנשים משום מה שכחו את מעלליו של האיש
בכל מדינה נורמלית סביר להניח שהוא היה יושב במקום אחר ולא בכורסה של שר, אבל במדינה הזו מי שהתקשורת לא טורחת לחזור וספר על מעלליו (בניגוד לטרטמן למשל שאסור לה לעבוד הרבה שעות…) אז הוא פתאום זוכה לתואר האיש ההגון בכנס שדרות לפני כשנה וחצי
אפשר לקרוא קצת על האיש (ושתיקתו לאחר מכן בחקירות) באתר של מבקר המדינה:
http://www.mevaker.gov.il/serve/contentTree.asp?bookid=167&id=94&contentid=&parentcid=undefined&sw=800&hw=530
בלי להיכנס לתיאורים יותר מפורטים שבאו מכיוונים פוליטיים
26/02/2007
מאמר מגוחך ואינטרסנטי
הכותב מניח שהרצוג יהיה "בעתיד" שר טוב
על סמך הנחות מופרכות ולא עניניות, כמו למשל מוצאו החברתי של הרצוג וכו`. מה הקשר בין כישורים ובין מוצא חברתי? המאמר אפוף באדי התיאוריה, אבל מתבהר לקראת סופו, כאשר הכותב משנה כיוון ותומך תמיכה ללא סייג באדם שעדיין לא הוכיח את עצמו. הוא מוכן, לכאורה, להקריב את רעיון ארץ ישראל השלמה לטובת אדם שלא הוכיח עד כה כלום. מעניין ! הכותב גולש להתלהמות ושם על כף המאזניים הוירטואלית מצד אחד את רווחת העניים, ומצד שני את יש"ע וארץ ישראל השלמה. מה הקשר. אולי נשאל למה הרצוג לא הפנה אותם מליונים שהתרים באופן לא חוקי למפלגת העבודה לטובת העניים. ולמה לא יעשה הכותב הנכבד חשבון כמה מיליארדים עלה לנו הסכם אוסלו הנורא, וכל ספיחיו כמו ההתנתקות, כסף שיכול היה לפתור את בעיות העניים לעשרות שנים. הרצוג, כזכור לנו, הוא אחד מאנשי אוסלו, ההתנתקות ושאר ירקות. מאמר לא מוצלח, בלשון המעטה. ואני מתפלא על מערכת הצופה שמדפיסה מאמר זה, שמקומו יכירנו בעלון השומר הצעיר. אפילו הארץ לא היה נותן ידו לניתוח חובבני וחנפני כזה.
26/02/2007
א
כפית של זהב.
נוכחנו כבר איך שר, שנולד וגדל עם כמה כפיות זהב בפה, התייחס לשכבות החלשות ולא מתוך אידאולוגיה. אמנם לא שר רווחה אך גם שר אוצר היה צריך לגלות קצת התחשבות בשכבות החלשות ולא לקצץ מלחמם הדל לטובת העשירים.

Add a comment 29 באוגוסט 2009

חשד: אם ניפצה חלון בביתה של מנהלת המעון

חשד: אם ניפצה חלון בבית מנהלת המעון
חלון ביתה של מנהלת מעון לילדים בסיכון בצפון נופץ ובמקום הושאר מכתב איום, בו נכתב: "את תשלמי". המשטרה חושדת שאמם של שני בנים המטופלים במעון עומדת מאחורי האיומים
אחיה ראב"ד
פורסם: 17.08.09, 18:22
תושבת תל-אביב נעצרה בחשד כי גרמה נזק לביתה של עובדת סוציאלית מהקריות, ואיימה על חייה. העובדת הסוציאלית מנהלת מעון לילדים בסיכון, בו מוחזקים שניים מילדיה של החשודה. מעצרה של האם הוארך היום (ב') ביומיים.

ביום שישי הגיעה מנהלת המעון לביתה בקריית אתא וגילתה כי מישהו "ביקר" במקום. מפקד משטרת זבולון, ניצב משנה ג'מאל חכרוש, סיפר כי אחד החלונות בבית נופץ, ובמקום הושאר מכתב איום בכתב יד. "במכתב היו איומים מפורשים על המנהלת, נכתב שם 'את עוד תשלמי על מה שעשית'", סיפר.

המכתב הועבר לבדיקה במעבדות המטה הארצי של המשטרה.

במקביל נפתחה חקירה, והמשטרה איתרה בסופו של דבר את החשודה, כבת 40 מתל-אביב. שני ילדיה של החשודה, בני חמש ושש, מוחזקים במעון לאחר שהוצאו מחזקתה.

האשה המתגוררת בגפה, נעצרה הבוקר ונחקרה. "היא אינה משתפת פעולה והחקירה עוד בראשיתה", אמר נצ"מ חכרוש. אביהם של הילדים אמור להיחקר אף הוא.

4 תגובות 18 באוגוסט 2009

סייעות לילדים נכים

אתרים | כתבות | אנציקלופדיה | פורומים | קניות

חפשו אתרים

חדשות מיוחד

תחקיר ynet

דפנה אזרזר עם בנה אילאי. "ברור שסייעת זו טובת הילד שלי" צילום: שמעון אזרזר

לפעמים הבן שלי לא נכנס לשירותים כל היום, מתאפק בטירוף, כי אין סייע שיקח אותו. מה משרד החינוך רוצה? שנהפוך שולחנות? שנצא להפגנות? זה גם יקרה, כי לילדים שלנו מגיע לחיות בכבוד. אין לנו ברירה אחרת. הילדים לא אשמים שבאו שונים לעולם, וגם להם מגיע ללמוד כמו כולם"

יושבים איתי ואומרים לי שנושא הסייעות טופל. אחר כך עושים ממני מטומטמת כי מפקחות מנסות לשכנע אותי שזה לא טובת הילד, למרות שברור שסייעת אישית זו כן טובת הילד שלי. שבוע אחר כך מפקחות אומרות – אין סייעות אישיות. משרד החינוך עסוק באיך הוא מנתב את התקציב לאן שהוא צריך, ולא באיך לתת מענה לילדים שצריכים, או לקיים את חוזרי המנכ"ל שהוא עצמו כתב"

אין שום הלימה בין מה שהובטח למה שקיים בפועל. אני לא יודעת איך האנשים במשרד החינוך ישנים בשקט בלילה כשהילדים שלנו בסכנת חיים. הבן שלי לא זומן, אף אחד לא ראה אותו. כל מי שרואה אותו מבין שהוא צריך סייעת, אבל משרד החינוך מעדיף לשלם לעורך-דין במקום לדאוג לילדים שלנו"

הם מוצאים כל מיני דקויות, ולפי זה הולכים, משחקים עם החוק כדי לחסוך כסף על חשבון הילדים. הבן שלי סובל ממחלה סופנית שגורמת לסרטן ולסיבוכים רבים. אני לא יודעת מה יהיה ב-1 בספטמבר. אני צריכה להיאבק שהבן שלי לא ייחנק בבית הספר, לא יינזק, לא ימות"

הפנינג חופשות
ענק!

סמסונג גלאקסי
מתנה!

הפנינג חופשות
ענק!

סייעות לילדים נכים: המדינה מתעלמת מביהמ"ש
שנה חלפה מהפסיקה שדרשה להצמיד סייעות לילדים עם נכות קשה, בכפוף להחלטת ועדת חריגים. מאז, למרות עשרות בקשות, התכנסו רק 2 ועדות חריגים – וגם בהן טרם התקבלה החלטה. 3 שבועות לתחילת הלימודים, מתריעים ההורים שהסחבת רומסת את ילדיהם: "הם בסכנת חיים, איך במשרד החינוך ישנים?". ומה אומרים במשרד? הם מנועים מלהגיב בגלל "צנעת הפרט"
יהלי מורן זליקוביץ'
פורסם: 12.08.09, 09:51
לפני כחודש שב אלעד רטיג בן ה-11 מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל-אביב שבו הוא לומד, לביתו בראשון-לציון. כשהגיע הביתה, התברר לאביו כי בנו, הסובל משיתוק בארבע גפיו ונזקק לסיוע, לא היה כל היום בשירותים. מבויש סיפר אלעד כי למרות שנזקק לכך, התאפק במשך כל יום הלימודים הארוך. הסיבה – העדר סייעת אישית בבית הספר שיכולה לסייע לו לעשות צרכיו.

אלעד, שנפגע במהלך הלידה, זקוק לעזרה צמודה גם בהאכלה. לדברי האב, חיים רטיג, הוא שלח מכתב בנושא לשר החינוך גדעון סער, אך לא קיבל תשובה. "אנחנו מרגישים שהבן שלנו לא מטופל כמו שצריך", הוא אומר. "משרד החינוך מנסה כמה שפחות. ביקשנו ועדת חריגים, אבל לא קיבלנו. לפעמים הבן שלי לא נכנס לשירותים כל היום, מתאפק בטירוף, כי אין סייע שיקח אותו. מה משרד החינוך רוצה? שנהפוך שולחנות? שנצא להפגנות? זה גם יקרה, כי לילדים שלנו מגיע לחיות בכבוד. אין לנו ברירה אחרת. הילדים לא אשמים שבאו שונים לעולם, וגם להם מגיע ללמוד כמו כולם".

אלעד וחיים רטיג. "שנהפוך שולחנות?" (צילום: דודו אזולאי)

חיים מדבר על "הילדים", בלשון רבים, ואכן – בנו אלעד אינו לבד. למרות פסיקת בית משפט לפני כשנה, שקבעה כי ילדים עם נכויות קשות זכאים לקבל סייעות אישיות באישור ועדת חריגים של משרד החינוך, הרי שבפועל עדיין ילדים רבים נטולי סייעת. משרד החינוך לא מכנס את ועדות החריגים כפי שקבע בית המשפט, וללא ועדה כזו לא ניתן לקבל סיוע. במקרים נדירים שהוועדה כן מכונסת, עוברים חודשים והחלטה אינה מתקבלת.

בין הנפגעים מהמצב – כ-150 ילדים הסובלים מבעיות רפואיות ונכויות קשות ומיוחדות, בהם ילדים הניזונים דרך הבטן, ילדים הזקוקים להשגחה 24 שעות ביממה, ילדים שפוגעים בעצמם, בעלי לקויות משולבות, משותקי מוחין, ילדים הסובלים מניוון שרירים וכאלו המונשמים. בלא סייעת, חלקם שרויים בסכנת חיים ממשית, ואחרים פשוט אינם מסוגלים לתפקד.

אבל תלאותיהם לא מסתיימות בזה. שלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים, הורים מדווחים על בעיות קשות נוספות, בין היתר בתחום ההסעות לילדים נכים וליווי הילדים האלה בהסעות. עוד מתריעים ההורים כי המכרז החדש שהוציא משרד החינוך בנוגע לסייעות רפואיות, הוא בלתי ישים והדרישות בו מקשות על ההורים.

"משרד החינוך עובר על החוק"
בתחילת שנת הלימודים 2007-2008 ביטל משרד החינוך את הסייעות האישיות ל-136 ילדים הסובלים מנכויות קשות. בעקבות זאת פתחו ההורים במאבק ממושך בנושא נגד משרד החינוך.
לפני חצי שנה
הורים על דו"ח דורנר: מקיאים את ילדינו מהחברה / יהלי מורן זליקוביץ'
הורים לילדים עם מוגבלויות בירכו על דו"ח דורנר המתיר להם לקבוע את המסגרת החינוכית לילדיהם, אך רבים מאוכזבים מקביעת הוועדה כי סייעות אישיות הן פחות רצויות מסייעות כיתתיות
לכתבה המלאה
נקודת ציון במאבק נרשמה באפריל 2008, אז החל המאבק המאורגן במסגרת ארגון אהב"ה, המאגד הורים לילדים נכים שהחליטו לקחת בידיהם את גורל יקיריהם. לבסוף, בספטמבר, פסק בית משפט מינהלי בעתירת ההורים, וקבע כי לכל ילד תוקצה סייעת, בכפוף להחלטת ועדה.

בית המשפט קבע בהחלטתו כי התהליך יהיה "דו שלבי" – בשלב הראשון יקיים הצוות המטפל בבית הספר תהליך בחינה שמסגרתו יישמעו ההורים גורמים אחרים. "במקרה שבו ידחה הצוות המטפל בקשה להכללת סיוע אישי צמוד לתלמיד מסוים", נכתב בפסיקה, "יובאו השגות ההורים לפני צוות בדיקה נוסף (להלן: 'ועדת חריגים') בראשות המפקח על החינוך המיוחד המקיים פיקוח על אותו בית ספר". לקראת תחילת פעולתן של ועדות החריגים, אף עדכן משרד החינוך את חוזר המנכ"ל בנושא וקבע כי במקרים חריגים, כשילד סובל מנכות מורכבת, יש לספק לו סייעת אישית.

המאבק, לכאורה, הוכתר כהצלחה – אבל עד מהרה התברר כי השמחה הייתה מוקדמת. במשרד החינוך מסרבים לספק נתונים מסודרים בנושא, אולם על פי ארגון אהב"ה, שבו חברים רוב הורי הילדים, מאז החלטת בית המשפט לפני יותר משנה התכנסו רק שתי ועדות חריגים – וגם זאת, רק לאחר שההורים עתרו לבית משפט. בשני המקרים, טרם התקבלה תשובה. בארגון אומרים כי עשרות הורים דורשים כינוס של ועדה כזו – אך משרד החינוך "מורח" אותם שוב ושוב.

"משרד החינוך עובר על החוק כי הוא לא מקיים החלטת בית המשפט", קובעת מנכ"ל אהב"ה, דפנה אזרזר. "הוא פשוט לא מתפקד". לטענת אזרזר, שבנה אילאי בן החמש סובל מנכות קשה, לנגד עיני המשרד לא עומדת טובת הילדים, אלא "איך למכור סיפורים". היא פונה למשרד בתוכחה: "יושבים איתי ואומרים לי שנושא הסייעות טופל. אחר כך עושים ממני מטומטמת כשמפקחות מנסות לשכנע אותי שזה לא טובת הילד, למרות שברור שסייעת אישית זו כן טובת הילד שלי. שבוע אחר כך מפקחות אומרות – אין סייעות אישיות. משרד החינוך עסוק באיך הוא מנתב את התקציב לאן שהוא צריך, ולא באיך לתת מענה לילדים שצריכים, או לקיים את חוזרי המנכ"ל שהוא עצמו כתב".

"ועדה? שלחו רופאה"
רועי גינת, בן 12 וחצי מנתניה, נולד ילד רגיל, אך בגיל שנה התגלה גידול סרטני בראשו. התוצאות היו קשות – כיום הוא עיוור וסובל משיתוק מוחין ומאוטיזם. רועי למד גם כן ב"'און", ולדברי אמו עירית, הובטחה לו סייעת אישית: "בתחילת השנה קיבלנו סייעת, ואמרו לנו 'לא נקרא לה סייעת אישית אבל היא רק של רועי'. בהתחלה היה בסדר אבל אחר כך היא עזבה. פתאום אמרו לנו, 'אין לכם סייעת אישית, אלא יש לכל הכיתה שתי סייעות לכולם, לתשעה ילדים'. אנחנו מאד כועסים".

רועי גינת עם אביו רוני. "אנחנו מאוד כועסים"

דקל לין מקיבוץ משמר העמק, הלומד גם הוא ב"און", סובל משיתוק מוחין, מוגבל בארבע גפיים עם לקות ראייה, מתנהל בכסא גלגלים ונעזר במתגי ראש. הוריו הגישו לפני חצי שנה בקשה לוועדת חריגים, אך עד היום לא כונסה ועדה כזו. "זו פשוט בושה", אומרת אמו, עופרה חנון-לין. "אין שום הלימה בין מה שהובטח למה שקיים בפועל. אני לא יודעת איך האנשים במשרד החינוך ישנים בשקט בלילה כשהילדים שלנו בסכנת חיים. הבן שלי לא זומן, אף אחד לא ראה אותו. כל מי שרואה אותו מבין שהוא צריך סייעת, אבל משרד החינוך מעדיף לשלם לעורך-דין במקום לדאוג לילדים שלנו".

ומה קורה כשוועדה כבר מתכנסת סוף סוף? אוראל כלפא בן ה-17 מתל-אביב סובל מ-A-T, מחלה קשה וסופנית המתבטאת בין היתר בנכות פיזית ההולכת וגוברת עם השנים. גם הוא לומד בבית ספר "און", ונאלץ להסתדר ללא סייעת. לפני חצי שנה זכתה אמו אורלי במאבק משפטי שניהלה נגד משרד החינוך, וחילצה החלטה תקדימית של בית משפט מינהלי לפיה יש לקיים לו ועדת חריגים.

אולם החלטות לחוד ומעשים לחוד – חודשים חלפו, והוועדה טרם הגיעה להחלטה. "אחרי כל המאבק לא השגנו שום דבר", היא מקוננת. "לבן שלי עדיין אין סייעת אישית. ועדת חריגים? אי אפשר לקרוא לזה ועדת חריגים. הם שלחו רופאה לבית הספר, וקראו לזה ועדה. ואז התחילה סחבת מכוונת. זאת, למרות קביעה מפורשת של רופאים שהוא נזקק לסיוע אישי. הם מוצאים כל מיני דקויות, ולפי זה הולכים, משחקים עם החוק כדי לחסוך כסף על חשבון הילדים. הבן שלי סובל ממחלה סופנית שגורמת לסרטן ולסיבוכים רבים. אני לא יודעת מה יהיה ב-1 בספטמבר. אני צריכה להיאבק שהבן שלי לא ייחנק בבית הספר, לא יינזק, לא ימות".

במשרד החינוך דוחים את טענות הארגון, אך מאידך, לא ממש מספקים הסברים. "בית המשפט לא קבע כי יש למנות סייעת אישית לתלמיד", מבהירים במשרד, "אלא רק קבע כי תוקם ועדת חריגים". על פי משרד החינוך, "ועדת חריגים מונתה מיד עם החלטת השופט, ומחמת צנעת הפרט מנוע המשרד מלמסור את החלטת הוועדות שהיו בנושא". במשרד נמנעו ממתן תשובה לשאלה מפורשת – מדוע לא הוקמה ועדת חריגים לכלל הילדים. "שוב ניתן לראות איך במצח נחושה הנהלת משרד החינוך משקרת לעיתונות", אומרת אזרזר בתגובה. "הוועדות עד היום לא התקיימו כלל, וכנראה שאנשי המשרד מצפצפים גם על בתי המשפט".

שנת הלימודים קרבה, ואין זוכה במכרז
בעיית הסייעות אף סבוכה יותר: באחרונה פירסם משרד החינוך מכרז חדש לתפקידי סייעות רפואיות. ככל שדרישות המשרד מורכבות יותר, כך מתקשים הורים רבים יותר למצוא סייעת מתאימה. בעבר, היו משרד הבריאות ומשרד החינוך אחראים על השירות במסגרת "האגודה למען בריאות הציבור". כיום, השירות מופרט לחברה פרטית, אולם פתיחת שנת הלימודים קרבה, ואין עדיין זוכה במכרז – וההורים לא יודעים מה יהיה בשנה הבאה.

כך למשל, שינה המשרד לאחרונה את דרישותיו כך שסייעת רפואית חייבת להיות אחות מוסמכת. "זה נראה רעיון נכון, אבל עבור משפחות מסוימות זה מהווה בעיה, כי אם יש כבר סייעת שעובדת עם הילד, פתאום אומרים למשפחה שהיא לא יכולה לעבוד איתם יותר", אומרת אזרזר.
שרירות לב
סירבו לשלוח ילד לביה"ס – ויישפטו / רענן בן-צור
בלי ליווי צמוד של סייעת הוא עלול למות – טוענים הורים לבן 9, הסובל משורת מוגבלויות. הם עומדים לדין כי מאז שמימון הסייעת פסק, לא שלחו אותו ללימודים
לכתבה המלאה
"אף אחד מההורים לא יודע אם הסייעת צמודה לילד או לא. לחלק מההורים נמסר שהסייעת לא תהיה צמודה. שלחנו למשרד החינוך מכתב וביקשנו לברר את העניין באופן ברור. עד היום לא קיבלנו תשובה".

במשרד החינוך ביקש להבהיר בהקשר זה כי "המשרד תמה על דרישתם של אנשי הארגון להקל בדרישות המכרז". עוד מציינים כי המכרז החדש הוכן על ידי גורמי המקצוע במשרד, בתיאום עם משרד הבריאות, "כמתחייב מחוק חינוך מיוחד ומתוך מטרה להיטיב את השירות אותו מקבלים התלמידים". בעניין העדר ההוראות בנושא לקראת פתיחת שנת הלימודים, נמנעו במשרד ממתן תשובה – למרות שנשאלו על כך מפורשות.

בעיית ההסעות: "מתריעים מפני אסון"
בעיה קשה נוספת הניצבת בפני הילדים והוריהם היא הסעת הילדים הנכים לבית הספר וממנו, וליוויים במהלך הנסיעה. ארגון אהב"ה מקבל עשרות תלונות בעניין זה, שבמקומות רבים אינו מוסדר באופן חוקי. כך למשל, ישנן הסעות ללא ליווי כלל, ואף הסעות הפועלות ללא רישיון והסעות שעוצרות בצד הדרך ואוספות ילדים לערים אחרות. לדברי אזרזר, גם שנושא זה פנה הארגון למשרד החינוך – וטרם קיבל תשובות. "אנחנו מחויבים להתריע לפני שקרה אסון", היא אומרת.

בעניין זה, מעבירים במשרד החינוך את האחריות לרשויות המקומיות, האחראיות על ההסעות, ומוסיפים כי המשרד מפקח על פעילות הרשויות ואף נוקט סנקציות במקרה של חריגות. עוד אומרים במשרד כי "טענת ארגון אהב"ה לגבי העברת ילדים מרכב לרכב לשם שילוב הסעות של מספר רשויות, הועלתה לראשונה בפניית ynet". האומנם? מתברר כי הטענה דווקא מופיעה בפרוטוקול של פגישת אנשי המשרד עם הורי הילדים, שנשלח ל-ynet על ידי דוברת המשרד.

במרכז השלטון המקומי מסבירים את אי הסדרים בבעיה תקציבית: "כידוע, משרד החינוך קיים סקר להסעות החינוך המיוחד, תוצאותיו הוצגו לנו לפני כחודשיים ואנו במגמת שיפור גבוהה. הרשויות המקומיות משקיעות משאבים, במקרים בהם יש צורך להסיע במיוחד, לעתים למרחקים של למעלה מ-60 ק"מ, במונית, אנו עושים זאת. ייתכן ויש ליקויים נקודתיים… אנו מאוד רגישים לנושאים של התנהגות נהגים או עבירה על החוק. המכרז בו נדרשים הקבלנים לעמוד הוא מכרז בעל תנאים נוקשים שקבע משרד החינוך. כאשר מתגלה שתנאי המכרז הופרו, הרשות רשאית לקנוס את החברה, ובמקרים קיצוניים אף להפסיק את ההתקשרות עמה".

תגובה לכתבה הדפסת כתבה שלחו כתבה לדיון בפורום

שלחו את המילים "התחל חדשות" ל-5335 וקבלו עדכוני חדשות מ-ynet לסלולרי.

נקלעתם לאירוע חדשותי מעניין? שלחו ל – 5335 ישירות מהסלולרי שלכם.

עוד בערוץ משעל: התמיכה האיראנית בחמאס תימשך אמהּ של החשודה: היא קלת דעת, סיממו אותה

לכתבה זו התפרסמו 50 תגובות ב-45 דיונים
סגירת כל התגובות

מהסוף להתחלה
|
מההתחלה לסוף
|
מומלצות גולשים
|
עוררו עניין

45. עצוב

הגר

,

ת"א

(13.08.09):

עצוב שדוקא לדברים החשובים באמת לא מוצאים תקציב

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

44. לנו יש סיפור חמור עוד יותר, כאשר תסבוכת ביורוקרטית במשרד

אזרח

(12.08.09):

החינוך מונעת מהבן שלנו לקבל את השירות לו זכאי על פי החוק.

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

43. תהיו חזקים..

שוש

,

ראשון לציון

(12.08.09):

למשפחות האצילות..תהיו חזקים ואל תישברו במלחמתכם.
תזכרו שהצדק תמיד מנצח..(אפילו אם זה לוקח זמן)..
המלחמה בסוף משתלמת..

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

42. סייעים וסייעות בחינוך המיוחד

סייע בחינוך המיוחד

,

חיפה

(12.08.09):

אני סייע באחד מבתי הספר לחינוך מיוחד בחיפה.ואני רוצה לומר שעלי לא מקובל שאב יבוא ויגיד שלא לקחו את הבן שלא כל היום לשרותים ! זה אחד מהתפקים הראשיים שסייע מחויב לעשות. סייע הוא לא נביא ולא קורא מחשבות ! אולם כאשר הילד יבקש ממני לקחת אותו לשרותים אני אהייה תמיד לשרותו. והדבר נעשה מכל הלב והאהבה לילדים.ותאמינו לי שיש והרבה! אז אבקש לא ליזרוק סתם "בוץ" על הסייעים הקיימים בבית הספר ! העבודה היא קשה מאד ושוחקת מאד ואין לה גמול נאות מהגורמים.הייתי רוצה שמתוך כל המערכות האלה ישלחו אנשים לעבוד יום אחד בבית ספר כזה ואז אולי יבינו מה עובר על הסייעים והסייעות.

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

לסייע

לימור

,

בת ים

(12.08.09):

אבל מה עושים במקרה שאין מספיק כח אדם? ובמקרה שהילד לא יודע להגיד שהוא צריך לשרותים?וחוץ מזה מה עושים כשאין סייע צמוד לילד שחייב סיוע צמוד?

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

41. למה חייבים להוציא את המיץ

אירית

(12.08.09):

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

40. מחליא! בושא וחרפה

מיכל

,

מרכז

(12.08.09):

דורון אלמוג אמר שחברה נמדדת ביחסה לחלשים ואני מסכימה עם זה בכל לב.
בארץ הזאת אין שום רצון לקבל את ילדינו השונים – כל אחד מסיבותיו הוא ובוודאי שלא באשמתם או בשליטתם.

וזה לא מפתיע בכלל שתמיד היד על סכין חיתוך התקציב קלה וזריזה מאוד כשמדובר בחלשים.

אלא שמשרד החינוך כבר התחיל לגלות ועוד ימשיך להיווכח שאולי הילדים שלנו לא יכולים תמיד לזעוק את זעקתם אבל הוריהם יכולים גם יכולים.

רק חבל שתמיד זה צריך להיות תהליך ארוך ומשמאים ומתנים מתישים לקבלת זכויות אלמנטריות ביותר לרווחת הילדים.
למה להקשות על מי שגם ככה קשה לו?!

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

1

39. שר החינוך – סתם בחור צעיר ומנופח

(12.08.09):

כנראה שהתפקיד גדול עליו

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

38. פניה אישית לגדעון סער !!!!

יובל בן בסט

,

אזור

(12.08.09):

הכנסת רוח רעננה וחדשה במשרד החינוך, המשך כך..
תמצא את הכסף לאנשים יקרים אלה

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

37. אם למשהו בממשלה היה ילד נכה בדרגת

מזי

,

ק. מוצקין

(12.08.09):

קושי כזו, ומצב כל כך מתסכל, הם היו יודעים היטב מה עושים.
רק מה, הילדים החמודים האלה, לא שלהם !!!

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
להמלצה הירשמו חינם. רשומים? התחברו

36. אין מה לעשות – חייבים ייעוץ משפטי

משה

,

תל אביב

(12.08.09):

גם לי היו בעיות מול המערכת, וחשבתי בהתחלה שאני אצליח לשכנע את האטומים במשרד החינוך לבד. התוצאה היתה בדיוק כמו שקראתם למעלה. נאלצתי לפנות לעורכי דין שמתמחים במאבקים עם משרד החינוך, ולהגיע עם משרד החינוך לבית משפט, והדברים השתנו. רק ככה עניינים זזים. אני לא אכתוב את שם המשרד כדי שלא יאמרו שזו איזו פרסומת, אבל תחפשו עורכי דין וחינוך בגוגל, ותגיעו.

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
להמלצה הירשמו חינם. רשומים? התחברו

הוספת תגובה חדשה

רוצים שיקראו אתכם יותר? הירשמו ל-ynet. רשומים? התחברו כאן.

שם:

אזור מגורים:

דואר אלקטרוני:

כותרת:

תוכן

תצוגה מקדימה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

סגור שלח

35. מחדל!!

שרון

(12.08.09):

הנושא חייב להיות בסדר עדיפות ראשון של שר החינוך והממשלה!

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

34. אתה בעצמך ליצן.סתם פוגע ומעליב (לת)

עעו

(12.08.09)

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

33. ליבי כולי איתך, לצערי הרב אתה אזרח קטן ואתה לא שווה כל כך

המשקיף

(12.08.09):

ככה הממשלה מתייחסת לאזרח הקטן, תתגייס בגיל שמונה עשרה לצבא, תן 3 שנים מחייך לצבא וכשאתה משתחרר לא מכירים אותך יותר, לא בביטוח לאומי, והכי גרוע גם בבתי חולים שם מבחינתם אתה יכול למות אם אין לך כסף לממן את הטיפול אבל כמובן דואגים לקרוא לך למילואים פעם בשנה ,בוא נגיד שנזכרים בך לכמה ימים כי צריכים אותך, אז אני במקומך לא הייתי מצפה לכל כך הרבה כי בממשלה הזאת והקודמות יושבים חברי כנסת עם IQ של עכברים ואל תאמין לסיפורים שמספרים לך שאין להם כסף כי השבוע התבשרנו שהממשלה עשתה רווח של 6 מילארד ש"ח מרכישת הדולרים היומית, מעניין לאן יילך הכסף, מה שבטוח לא לאזרח הקטן כי האזרח הקטן חשוב רק ביום הבחירות, בכל מקרה אני מקווה שהבעיה שלך תסתדר.

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

32. איזו אטימות לב

אייל

(12.08.09):

כנראה שבמשרד החינוך אחד מתנאי הקבלה הלא כתובים זה אטימות לב!
איך אפשר לשקר במצח נחושה?
איך אפשר לזלזל בציבור?
איך אפשר להיות כל כך אדיש למצוקות?
איך אפשר להיות כל כך רע לב?
איך אפשר לישון בלילה בידיעה שהוספת עוד מצוקות על מצוקות שיש?
איך אפשר לא להתבייש בעבודה במשרד החינוך?

רק למשרד החינוך (ורוע הלב) הפיתרונים והתשובות לחידות הללו.

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

31. עובדת בחינוך המיוחד

עובדת במערכת החינוך

(12.08.09):

אני עובדת בביה"ס הספציפי הזה ואלו טענות ממש לא נכונות שסייעות לא לוקחות לשירותים ומשאירות ילד להתאפק כל היום.
למרות שכרנו הזעום אנו עושים את עבודתנו נאמנה ושידאגו לשכר הולם אז לא יהיה חוסר בסייעות.

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

30. סייעות לילדים נכים

תקוה בן יוסף

,

מודיעין

(12.08.09):

חלמאות, פשוט חלמאות.
האם אין אפילו צדיק אחד בסדום?
חוסר האכפתיות במדינה הזו בכל התחומים ובעיקר בתחום החינוך זועק לשמיים.
מתי יגיע הגואל ויגאל את העם הזה מאוזלת ידיהם של "המנהיגים"?

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

29. רווחת הילד – לא בבית ספרנו…

אמא לילד עם סייעת

(12.08.09):

לצערנו, לאורך כל הדרך, את משרד החינוך (במקרה שלנו), משרד הבריאות (במקרה של הכתבה) מעניין רק כמה זה עולה היום.
רווחת הילד, עתידו… זו כבר רק הבעיה של ההורים…
אח"כ המערכת אומרת לנו (וזה ציטוט) שיש בעיה של חוסר אמון ביננו (ההורים) לנציגי משרד החינוך… ברור שאין אמון – במשך שנים, אם שלחתם מישהו לכיתות של הילדים שלנו – זה היה רק כדי לקצץ את שעות הסיוע…
הבן שלי ילד אוטיסט בתפקוד גבוה. לאורך כל הדרך משולב בחינוך הרגיל, עם סייעות. המדינה משלמת שכר מינימום – אנחנו משלימים – אחרת אין לנו שום סיכוי למצוא כח אדם איכותי. זה עולה אלפי אלפי שקלים בחודש… (כולל כל הטיפולים שצריך להשלים אחה"צ, כי הילד בחינוך רגיל, אין קלינאית, מרפאה בעיסוק…).
זה קשה – אבל זה גם הסיכוי של הבן שלנו לעתיד, להיות כמעט כמו כולם, ללמוד לעבוד… זו המלחמה שלנו, ההורים. אבל אם ננצח בה – קופת המדינה תחסוך איזה שישים שנה מימון של הוסטל.
אבל כאמור – אף אחד לא רואה קדימה, רואים רק את הסכום שהילד עולה היום. למרות שילד משולב עם סייעת, עולה הרבה פחות מילד בחינוך המיוחד.
אז אנחנו נמשיך להילחם, ונמשיך לממן, כי זה הילד שלנו…

אבלכשאני קוראת כתבות כאלו, ואת התירוץ המדהים של משרדי הממשלה – שאם לא תהייה סייעת – הילד יהיה יותר עצמאי… איזה קשקוש, הילדים האלו (עם הלקויות הקשות) אף פעם לא יהיו עצמאיים, זה רק תירוץ כדי לפגוע להם, ולמשפחות שלהם, באיכות החיים.

באמת מתנצלים שנולדו לנו ילדים עם קשיים… (במקרה שלנו – באדיבות סיבוך קשה בפגיה). אבל הם כאן, וזה שלא תממנו אותם – לא יעלים אותם.

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

28. עירית ת"א

רחלה

,

תל אביב

(12.08.09):

לאחר שקראתי את הכתבה אני ממש בשוק, אני כבת 50 ומאוד אוהבת ילדים ופעילה בבית הספר של בתי, לאחרונה פניתי לעיריה בבקשה להתקבל לעבוד כסייעת בחינוך המיוחד לאחר שהבנתי שהם זקוקים בדחיפות לסייעות בתחום, הסיפור העניין הוא שהמפקחת תענה שעם כל ההמלצות שקיבלה לגביי, אין ביכולתה להעסיקני היות ובזמנו סיימתי בי"ס רק עם 10 שנות לימוד אז תבינו קוראים יקרים כמה הילדים האלו זקוקים ליד אוהבת ותומכת אבל הרשיות כולל משרד החינוך אטומים וכמה נשים בני גילי יכולים לתרום לחברה לו עירית ת"א הייתה קצת גמישה וכך גם הילדיים היו יוצאים נשכרים (במשכורת שכר מינימום) ח. ב. ל………………………………..

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

27. להגיש תביעה ייצוגית ומהר!!! (לת)

אמא לילד מיוחד

(12.08.09)

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

26. גדעון סער , הוכחת אצילות נפש בנושא ילדי העובדים הזרים

חן טנא

(12.08.09):

תן דעתך, למתואר בכתבה , אני מכיר את הנושא מקרוב מאוד:את הילדים בכתבה שמייצגים ילדים אהובים שבעיני אין גיבורים מהם ואת ההורים שאין גבול למסירותם ודבקותם במתן הזכות הטבעית והבסיסית להתקיים בכבוד,
שר החינוך , חברה נמדדת ביחס לחלש , זה המבחן, כן ועכשיו ! , הכן צוות משימה יעיך , דנמי מקצועי ונטול פניות, שיעבור ביה"ס בי"הס ויתחיל מהמקרים שמתוארים בכתבה זו, ויבדוק האם המשאבים עומדים בסבירות נאותה מול הצרכים, זה אינו עניין סמנטי , או משפטי מדובר בילדים שלנו ואתה גם אבא

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

25. מחליטים לא להחליט-מעכבים..!!

yosef

,

rehovot

(12.08.09):

כך הם כל משרדי הממשלה,כי זו המדיניות.כשמשרד לא מעויניין לבצע דבר מה כי זה יעלה הרבה כסף,פרוטות יחסית למשרדי הביטחון אבל הרבה מאוד יחסית למשרדים אחרים-המדיניות היא לאשר ישיבות אינספור על מנת "ללמוד הנושא",כך משרד הבריאות,משרדי הביטוח הלאומי ,עדיף לקנות טנק נוסף מאשר אישור תקציב לעוד משפחה נזקקת.כמו ששר ביטחון מאוד מוערך לפני שנים אמר לחיילים בקיץ חם ולח למה לא קונים להם מאווררים:"אם הוא לא יורה אז לא קונים"

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

24. תתלונו לנציב תלונות הציבור

תמר

,

ירושלים

(12.08.09):

אפשר לנסות לשלוח תלונות על משרד החינוךלנציבות תלונות הציבור (שייך למשרד מבקר המדינה). כדאי לצרף כמה שיותר חומר שקשור לתלונה. כדאי להתלונן על זה שלא מכונסת ועדה וכו'. ניתן לעשות זאת דרך אתר האינטרנט שלהם או לשלוח בדואר

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

23. בואו נפנים- אכפת להם(ל 120)רק מעצמם ובני משפחותיהם (לת)

שחר

(12.08.09)

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

22. נוגע ללב ומזעזע! (לת)

דליה

(12.08.09)

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

21. ברוקרטיה

אמא

(12.08.09):

לא מספיק שכל כך קשה לגדל את הילדים האלה והמדינה הזאת מקשה עלינו עוד יותר , אני אמא לילד נכה כל שנה בחודש אוגוסט מתחילה הבעיה והפחד האם תהיה סיעה וכמה שעות , למה לצמצם בדברים כאלה. רק אם מי שיושב שם ומחליט את החלטות היה מתנסה בגידול ילד נכה ,אולי המצב היה אחר.

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

20. כאמא לילדה פגועה..

רחל

(12.08.09):

בכל נושא החינוך המיוחד קיימת אנדרלמוסיה נוראית..בין השאר בגלל העומדות בראשו..ובעיקר לאה שקד..אין שם אנשים אנושיים עם לב רחב כפי שמתבקש בתפקיד כזה..אלא רק פונקציונריות שמה שמעניין אותן הוא הכסא שלהן..לאבה שקד מנהלת מסע הפחדות נגד הורים..מאיימת עליהם שתושיב את הילדים בבית..(ילדים חולים קשים יושבים בבית ומקבלים איזה שיעור פעם בשבוע)..וזאת במקום להאבק על הילדים כדי שיוכלו להגיע לביה"ס..אז עם גישה כזו בחינוך המיוחד למה כבר אפשר לצפות..

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

1

19. ב-י-ז-י-ו-ן-!-!-!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נדב

,

נתניה

(12.08.09):

איך לאנשים במדינה הזאת אין בושה.. אמא שלי מורה כבר 30 שנה בחינוך, לאט לאט היא ראתה איך המצב מתדרדר ורק דרכה הבנתי איזה קרקס הולך במשרד החינוך. תרימו טלפון, תראו איזה אנשים ירימו לכם. עסוקים בלחלק ג'ובים לאנשים שלא עושים כ-ל-ו-ם במקום להוציא את הכסף על הילדים.

איך.. איך זה יכול להיות, איך הפכנו למדינה כל כך עלובה, מושחתת, שאין בה כבוד לזולת, לאנשים עם מוגבלויות, פשוט כואב לי הלב לראות ולקרוא את הכתבה הזאת.

אם צריך שנהפוך שולחנות, נשבור אותם. כי פשוט אי אפשר לתת לאנשים לחיות ככה.

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
להמלצה הירשמו חינם. רשומים? התחברו

18. לעם הנחות הזה מגיע בדיוק מה שהוא ביקש הנהגה עלובה ורעה (לת)

זה מה שבחרתם וקיבלתם

(12.08.09)

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
להמלצה הירשמו חינם. רשומים? התחברו

17. מעניין מאוד שביבי רוצה להפריט קרקעות החוק מועבר בשבוע

שלומי

,

תל אביב

(12.08.09):

אבל שצריך לסייע לילדים מוגבלים ולהעניק להם חיים טובים יותר
זה לוקח שנים !!!
ונקבר בועדות
זאת מדינת ישראל שלי !!
וזה ביבי !!!
הרי אם היה מדובר בבעלי הון שצריכים סיוע במשהו זה היה עובר תוך יומיים
איפה שרי ??
איפה האחים עופר ??
למהעל זה אתם לוחצים בלוביסטים שלכם

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
להמלצה הירשמו חינם. רשומים? התחברו

16. מי האחראי לעניין הזה? האם יש סיכוי שישלם במשרתו? (לת)

זיו

,

יהוד

(12.08.09)

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

1

15. אחריות אישית יש להטיל על נציגי משרד החינוך

חיים

,

רעננה

(12.08.09):

רק אם יוטל כאן העונש המגיע לחברי הועדה או הממונים עליהם על "בזיון בית המשפט" יתכן והעניין יזוז. אדם קרוב רק לעצמו

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
להמלצה הירשמו חינם. רשומים? התחברו

14. מה עם האוטיסטים? מביאים להם סייעות לא מקצועיות ולא מיומנות

שלי

(12.08.09):

הן על תקן של שומר ראש ולא עושות מה שהן צריכות לעושת, לעזור בשילוב.

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
להמלצה הירשמו חינם. רשומים? התחברו

13. להורים האמצים- נא להכנס

אחות לילד מיוחד

,

צפון

(12.08.09):

לכל ההורים והמשפחות המתמודדות עם המצבים הקשים וקורע הלב האלה
אני מחזקת את ידיכם!!!!!!!!!!! תהיו חזקים!!!!!!!!! אל תוותרו!!!!!!!!!!!!!!!!!
מבינה את מצבכם וחיה אותו גם בעצמי

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
להמלצה הירשמו חינם. רשומים? התחברו

12. כבוד לכל האזרחים

שוש

,

שוויץ

(12.08.09):

אנחנו מתגוררים בשוויץ כבר 3 שנים במסגרת שליחות. הכבוד שהשוויצרים מפגינים כלפי מוגבלים ראוייה להערצה. מהתחלה המדינה לוקחת על עצמה אחריות לחינוך של ילדים מוגבלים, בין אם שכלית או פיזית. הם משולבים במערכות חינוך מותאמות ובתום הלימודים הם משולבים במקומות עבודה מתאימים והאזרחים תומכים בהם. נתקלתי בבחורה כזו שעבדה במקדונלד. היא פעלה לאט יחסית אבל כולנו עמדנו בתור ונתנו לה לתת לנו את השרות הרגיל בקצב איטי יותר. כולנו עם חיוך. בשוויץ קלטו מזמן את הצרכים של הנזקקים ונותנים להם את הכבוד הראוי ככל אזרח אחר במדינה.
מתי בארץ נלמד לכבד את כל אזרחינו?

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

11. זו בדיוק הבעיה

ליאורה

,

באר שבע

(12.08.09):

המפקחות יושבות שם 30 שנה והם מנהלות את הקיים. לא כמו שכולם חושבים מר גדעון סער היקר אינו יכול לעשות כלום. הרי אם יפטר אותם בטח יאשימו אותו במינויים פוליטיים.

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

10. משרד הניתוק. (לת)

אבשלום קפור

(12.08.09)

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

9. *** גם משרד החינוך מצפצף על פסק דין של בית משפט *** (לת)

דוגמא לחינוך נהדר

,

עבור כל האזרחים

(12.08.09)

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

8. בושה וחרפה! חינוך הוא הדבר הכי חשוב והוא העתיד

חשיבה לעתיד

(12.08.09):

בגלל פקידונים באוצר ובמשרד החינוך המורים,ההורים והילדים סובלים! זה הייצוא מספר אחת שלנו,מספיק לסחוט חינוך אפור ,משלמים מספיק מיסים

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

7. שערוריה

ליאת

(12.08.09):

פשוט מזעזע,כל כך מרגיז ,לא מספיק שהמשפחות מתמודדות מול קשיים עצומים מערימים עליהם עוד אינספור מכשולים.התנהלות מגעילה של משרד החינוך ממש עושה רע…

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

ביזיון למדינה

משה

(12.08.09):

זהו פשוט ביזיון. צפצוף ארוך על רשויות המשפט ועל הנכים והוריהם. בכל מקום עבודה נורמלי היו מראים את הדלת לכזה חוסר מעש. בינתיים הילדים גדלים וההורים והמשפחה נקרעים.

משה

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

6. פרופר, אכן מדובר בעבירה על החוק

רוני

,

תל אביב

(12.08.09):

וזה מה שקורה, ילדים, כשבמשך שנים על גבי שנים כל ממשלות ישראל מקצצות בתקציב החינוך, הוא הופך למשרד של פושעים במלוא מובן המילה, שמשתמשים בתרגילים בירוקרטיים מכוערים על מנת לחסוך עוד שקל על גבם של הילדים שהם אמורים להשקיע בהם את הכסף.
הרי ברור, צריך להעביר עוד לתקציב הביטחון. לא שמישהו טורח לעשות איתו משהו, כמו מקלטים בשדרות, אבל עדיין חייבים עוד לתקציב הביטחון. ממי נקצץ? ברור, מהעתיד שלנו.
מסופקני שאפילו גדעון סער, שהוא אחלה של בן אדם, יוכל לעשות משהו עם המערכת המחוררת הזאת.

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

5. מדינה בפשיטת רגל, אין מה להגיד

אלי

,

חיפה

(12.08.09):

יותר מזה,
עצוב 😦

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

צודקים אבל… החלטות בית משפט עולות כסף רב

דוד

(12.08.09):

אם בית המשפט מחליט איך לנהל את המדינה שגם ינהל בעצמו, יקבע מהיכן לוקחים את הכסף ועל חשבון מי. אחרת ההחלטות נראות חסרות משמעות כי להחליט כל אזרח יכול.
כך נראה בית המשפט כאשר הוא מתערב בתחומים שאינם בסמכותו. מצד אחד בית המשפט רוצה לשפוט כל דבר שזז במדינה, ומצד שני כולם יודעים שהוא בלון נפוח ללא תוכן.
סתם החלטות. ויש כאלה לא מעט.

ועם כל זאת המצב בלתי אפשרי וחייבים לפתור את הבעיה, אך זה לא צריך להיעשות דרך בית משפט. הוא יכול "להחליט"…. אז הוא מחליט….

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

4. בושה

אמא לילד מיוחד

(12.08.09):

הורים לילדים מיוחדים קורסים תחת העומס, והמערכת מנצלת את העובדה הזו. האם זו בקשה מוגזמת לבקש שהילד שלך ילך לבית הספר ואתה תוכל להיות רגוע ובטוח שהוא יקבל טיפול ראוי? הבן שלנו הגיע למיון כי ילד אחר תלש לו את כפתור הגסטרוסטומי מהבטן בלי שאף אחד שם לב. עם סייעת צמודה זה לא היה קורה. יישר כח לדפנה שלא מוותרת, וממשיכה להיאבק בשביל כולם.

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

3. יישר כוח לאינטרנט!!!

ציפי

,

ירושלים

(12.08.09):

טוב שקיים כיום שופר כלשהו שבעזרתו ניתן לזעוק את זעקתם של מי שגם כך גורמים קשיים רבים למשפחותיהם – ותשומת לב ציבורית להם ולצרכיהם נועדה בין היתר להבטיח שיראל איננה מתנהלת חו"ח כמו ספרטה, הידועה לשמצה!
כעת , לפחות לפי השמועה – יש חוסר עבודה וגדעון סערק קנה לעצמו שם של מזיז הרים.
האם זה מוגזם לבקש שעוד מחר תתפרסם מודעת דרושים לקורס- הכשרה שייפתח תוך שבוע/יים בדי להבטיח שיהיו לילדים סייעים כבר בפתח שנה"ל תש"ע ?!
לדעתי לא – וזה מה שאני מצפה מגדעון סער !!

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

2. הולכים להוציא מיליונים על איזה חיסון שלא ברור מה טיבו

ענבל

(12.08.09):

לאיזו שפעת שבקושי קיימת, וכסף ל150 סייעות לא יכולים למצוא…

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

0

1. האנשים שיושבים במשרד החינוך – ליצנים אוכלי חינם

שושקה

(12.08.09):

אין להם מושג בכלל מכלום, לא מתעסקים בדברים החשובים באמת ולא מבינים כלל את הצרכים של הנכים.

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

1

כסף לממשלה עם 30 שרים יש, אפילו נהג לחכ נכה

(12.08.09):

יש
אבל אם אתה נכה "רגיל" לא תקבל עזרה

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

1

בדיוק כמו אוכלי החינם שיושבים בממשלה. רפובליקת בננות זה כאן! (לת)

מדיניות נבזית ורעה

(12.08.09)

תגובה חדשה

הגיבו לתגובה
המלץ:

2

3 תגובות 16 באוגוסט 2009

להיות ללא אמא ואבא בכלא

ביתנו הוצאה רק כדי לכפות עלינו דרכי טיפול , טיפול לא היה התעללות כן הוצאנו כספים רבים להחזרת הבת הילדה בת ה8 כבר בת 10 ללא הוריה שנתיים ללא זכויות אין הסדרי ראייה אין דיון הוחכות רק תסקירים שקריים של פקידות סעד עוינות , מעולם לא הסכמנו לותר על ביתנו ולא ויתרנו על רצון לבקר את ביתנו הן נמנעו מאיתנו על ידי מערכת שחטפה את ביתנו ללא זכויות מאיתנו ומילדתנו עכשיו רוצים לקחת לנו את הזכות לפנות לעיתונאיםלפנות לחברי כנסת ואפילו הזכות לדעת מדוע ולמה הוצאה ביתנו נמנעה מאיתנו במשך שנתיים , נכתבו דברי שקר כדי להוציא מאיתנו את זכותנו לראות את ביתנו

3 תגובות 15 באוגוסט 2009

עמודים

קטגוריות

קישורים

כלים

לוח שנה

אוגוסט 2009
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

Posts by Month

Posts by Category