קיבוץ

4 בנובמבר 2009 neliron
תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

עין חרוד איחוד: השיתוף ניצח ארנון לפיד 1. נווווווווו אמרנו לכם שקר שם! למה לקח 20 שנה להבין?!? לפחות בסוף חלחל חניתה , כחול לבן (21.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 2. פרסום או עיתונות? מעניין שגם בכתבה הזו כמו באחרות לא נשמע קולו של הצד השני. האם זו כתבת פרסום של איש אחד או כתבה עיתונאית? מביט מהצד (21.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 3. קרדיט מוטעה חגי אלון עבד בצוות חודשים מספר מי שליווה את הצוות כמעט שנתיים היה הכלכלן רונן סנדר מקיבוץ נחשון האם זה נעשה במכוון לא להזכיר את מי שתרומתו הייתה מכרעת? האם זה משיקולים לא עניניים? פרסומת? קרני היית צריך לבדוק ובשבוע הבא לפרסם תיקון. זה יהיה מכובד. מעין חרוד (21.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 4. שמעתי שהאמת היא שבהצבעה השתתפו רק 180 מ 300 בעלי זכות בחירה .160 תמכו בהצעה השיתופית , חישוב פשוט מראה שזה קצת יותר מ-50% מבעלי זכות הבחירה. ממש "נצחון מוחץ" . מעניין איך ייראו החיים בקיבוץ הזה כשמיעוט כל כך גדול רוצה שינוי דיפרנציאלי דודי , צפון רחוק (22.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 5. לא יאמן האיש ששכרו בכסף טוב לסייע בקמפיין של השיתופיים במחי האגואיזם מזיק והורס עם הכתבות המהונדסות שלו זיו , קיבוץ (22.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 6. יועץ של פרץ עפ"י מדד ההצלחה של חגי אלון כיועץ לעמיר פרץ במשרד הביטחון אין לעין חרוד הרבה תקווה עורך דין , מרכז (22.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 7. יש רק להצטער – אך זה יגיע נכון להיום, אף קיבוץ לא חזר בו. להפך רק קרה. באף קיבוץ לא קרסו המערכות ובוטלה רשת הביטחון. אך כמו שנכתב, אתם חזקים בלהפחיד. וזה מסתבר שעובד על אנשים. קחו את ישראל צופים ותראו שבחוכמה ובסבלנות יביא לכם את השינוי שתרצון. הרי עם תוצאה כזו אתם הלכתם עם הרוב נגד השינוי . מי ניגש בכלל להצביע! רק על דברים טובים לחברים ובעלי אופי חיובי הציבור יצביע אפילו ברגליו. כל עוד תשב קבוצה ותפחיד. ובכל קיבוץ בתהליכים ישנה פרסונה כזו. השאלה מה משקלה וכמה אנשים היא גורפת אחריה. כמו חסידי ברסלב. אסתר , קיבוץ (23.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 8. סדום ועמורה כל הכבוד לכם חברים אכן יש בראשכם חוכמה. ניצלתם מדיקטטורה אנרכוניסטית ראו קיבוץ גבעת השלושה. השינוי שם הוא אסון קיומי (23.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 9. חוזרים בגדול למודל השיתופי אין תחליף למודל השיתופי. אם אתם לא מבינים את זה היום, תבינו את זה מחרתיים. עין חרוד איחוד לקח על עצמו משימה שעין חרוד מאוחד היה צריך לקחת כדי להוביל את כל התנועה הקיבוצית. עין (23.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 10. לאסתר – תגובה 7 גב' אסתר, בודאי לא תרצי שאקרא לך חברה, שוב סונוורת בנפלאות השינוי, הפעם עד כדי כך שאינך רוצה לראות את המציאות – המציאות האוביקטיבית היא שרשת הבטחון הולכת ונסוגה ויורדת בקבוצים רבים. אם מי שמציין אמת זו נקרא 'מפחיד' אז בסדר,שיהיה כך, כל זמן שמזימים את הבדיות שלך ושל חבריך. לא סתם מדובר עכשיו על קיבוצים רבים השואפים להפוך למושב – הישוב המופרט אינו בר חיים לאורך זמן ! וכן, יכול להיות שגם בעין חרוד עוד יהיה שינוי לכיוון השני, זה לא יפתיע, החברים שלך מהקבוצה הדיפרנציאלית, שהריחו את ריח הכסף מפסידים הרבה מדי מהמצב הנוכחי.. חבר (24.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 11. למומחית לעיתונות: מה כאן "פרסום" בדיוק? ואיזה "צד שני" את רוצה שיגיב (ועל מה?). זו ידיעה חדשותית, גברתי, והיא תפורה ע"פ כל כללי האתיקה והמקצוע. יואב , אפיקים (24.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 12. מה הטענה? אם אפילו הצוות השיתופי, שנציגו רואיין בידיעה, לא מצא לנכון לציין את תרומתו של הכלכלן מנחשון, על מה תלין? שולה (24.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 13. ליואב מאפיקים בכל כתבה עיתונאית אמיתית מביא העיתונאי את גרסת הצד השני. ואם היית מודע לעומק המחלוקת (וארנון יודע היטב) היית יודע שיש כאן צד שני ברור וידוע. אם לא מובאת גרסת הצד השני זאת כתבת פרסומת שתפר העיתונאי לשולחיו וחבל!! שכן קרוב , משקיף ממערב (24.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 14. בדרך כלל רק צד אחד.. בדרך כלל מביא עיתון זה רק צד אחד של הדברים, ולא טורח לענות על הערות בנושא זה. חבר (24.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 15. אולי את באמת מאמינה במה שכתבת? לא צריך להיות גאון כדי לראות שהשינוי איננו בר קיימא ומסמן את התחלת הסוף של הקיבוץ. מאד ייתכן שזה נכון ובלתי נמנע אבל לתאר זאת כהצלחה? נושא הפנסיה איננו מדאיג את אסתר, הירידה במיסוי הפנימי איננה מדאיגה את אסתר, הקרבות המשפטיים, הפעילות הקהילתית שנעלמת, כל אלו לא מפריעים לאסתר ואולי זאת הבעיה – קפיטליזם חזירי, פערים של מאות אחוזים, בניית וילות מנקרות עיניים, ותיקים שמצטמצמים למינימום נראים נורמטיביים. אפשר היה גם לעשות זאת אחרת…….. א.ג. (24.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 16. מי שלח אותך? בניגוד לחגי אלון, הצוות מעין חרוד לא עסק בקרדיטים אלא בהנמכת הלהבות של הפירומן אלון עין חרוד איחוד (24.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 17. אל תתקפו אותי , אני חברה בקיבוץ מתחדש למה אתם חושבים שסונוורית בנפלאות הקיבוץ המתחדש. אני חיה בו 7 שנים מותר לציין שגם נולדתי בו לפני 60 שנה. ולכן "חבר" אני אוביקטיבית למה שקורה בקיבוצי. ומה שקורה זה , שלא קרסה רשת הביטחון, שלא ירדה רמת הפנסיה, שיש תרבות ענפה לכל החברים שהחינוך והבריאות הם בראש מעיינינו. ושאתם רק מפחידים ומספרים לחברים באמצעות כל כלי תקשורת כמה אנו אומללים. אז אנו לא אומללים אנו מאושרים. אם בקיבוצי היום, היו שואלים את החברים על מצבם חברתי כלכלי הם היו ב 98% . מאשרים שהם מאד מרוצים. אז לפני שאתם יושבים וכותבים ומצלצלים לתקשורת ומנסים לפסול את השיטה שאנו בחרנו ברוב מוחץ 80% לחיות בה. בוא "לשבת" ותראו במו עינכם. טוב לנו . אני מקווה שגם לרוב החברים בקיבוצכם טוב, מפני שזה בעצם רצון של כל אדם עלי אדמות "לחיות טוב"! אסתר , חברת קיבוץ (26.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן 18. ישר כוח לעמידות,חוכמה והתבונה !!! ישר כוח לחוכמה והתבונה של חברי עין חרוד איחוד!! שינוי דיפרנציאלי מטיב באמת בסוף, עם 5% אחוזים. שמושכים איתם עוד 10%-20% מהחברים+עזרה מיועצים מטעם ,ויש לך עדר שמצביע נגד עצמו. לכידות חברתית , איכות חיים (27.10.09) להמלצה על תגובה זו לחצו כאן

מודעות פרסומת

Entry Filed under: Uncategorized

19 Comments Add your own

  • 1. neliron  |  4 בנובמבר 2009 ב- 23:05

  • 2. neliron  |  24 בנובמבר 2009 ב- 18:23

    מי קובע מהו "עוני"?
    דוח העוני של הביטוח הלאומי נותן מצג שווא ומנפח את מצב העניים בישראל. הרי לעולם לא יהיה שיוויון אמיתי בחברה

    ד"ר אמיר חצרוני | 3/11/2009 15:31
    מי שקרא אמש את הכתבות על דוח העוני לא יכול היה שלא להתעצב. לא נעים לשמוע שכמעט רבע מאזרחי ישראל הם עניים ושכמעט חמישית מהמשפחות הן עניות. מדאיג אפילו עוד יותר שבקרב מחצית מהמשפחות העניות לפחות אחד מההורים עובד. נראה, לכאורה, כי אין מפלט מהעוני.

    ◄ מי שטוען כי נתוני העוני מנופחים – אינו מבין איפה הוא חי/ רן מלמד

    אבל מה זה עוני? הכתבות על דוח העוני לא מספרות זאת, וגם הדוח הרשמי של הביטוח הלאומי שומר את ההגדרה לאותיות הקטנות בשורות התחתונות של הערות השוליים לטבלה שבעמוד 10. לטובת מי שלא הצליח למצוא, "עני" – לפי דוח הביטוח הלאומי – הוא "מי שהכנסתו נטו מעבודה ומהון (לא כולל קצבאות ומקורות הכנסה אחרים כגון רכוש) היא פחות ממחצית ההכנסה החציונית נטו". נשמע מסורבל, כי זה באמת מסורבל.

    רובנו סבורים – ובמידה רבה של היגיון – שעני הוא מי שאין לו איפה לגור, או אין לו מה לאכול, או אין לו מה ללבוש. אבל דוח העוני מטעם הביטוח הלאומי, שמנסה וגם מצליח לנפח את מספר העניים בישראל – אולי גם מתוך תקווה להגדיל את תקציבו של הביטוח הלאומי – לא מתייחס בכלל לאינדיקטורים אבסולוטיים כמו מקום לגור או בגדים ללבוש.

    דוח העוני גם מבליע את העובדה שרבים מהעניים אשמים, לפחות חלקית, בעוניים, כי הם מתעקשים להביא לעולם עוד ועוד ילדים עניים: 58% מהמשפחות שיש בהן חמישה ילדים או יותר הן עניות לעומת 18% בלבד של המשפחות שיש בהן שלושה ילדים או פחות. הקשר בין ריבוי ילדים לעוני איננו סוד, אז מדוע אותם עניים אינם משתמשים באמצעי מניעה ברגע המתאים?
    הניסיון לשיוויון – הקיבוץ – נגמר בפשיטת רגל
    לפי דוח העוני, בשביל להיות "עני" מספיק שתרוויח פחות מחצי ממה שמרוויח בעל ההכנסה האמצעית בגובהה במדינה. כשהמשכורות גדלות, ההכנסה האמצעית גדלה ומתנפח גם מספר העניים. זה מה שקורה כמעט בכל שנה, וימשיך לקרות כנראה גם אם המשכורות בישראל יגיעו לרמה של סקנדינביה או לוקסמבורג, וגם אם לא יהיה אזרח אחד שאין ברשותו אי פרטי ומכונית למבורגיני – זאת מכיוון שקו העוני של הביטוח הלאומי מתאר "עוני יחסי" כוזב ולא עוני מוחלט ואמיתי.

    זה גם מטעה את הציבור וגם מתעלם מהאמת הפשוטה, שאלוהים לא ברא אנשים שווים: כשם שלא כולנו יכולים לרוץ מהר כמו יוסיין בולט, אלוף העולם בריצת
    100 מטר, כך גם אין לצפות שנרוויח כמו ביל גייטס, שיאן העולם בעושר.

    במאה הקודמת היו מי שניסו לבנות בישראל חברה שאין בה עשירים ואין בה עניים. הניסיון, שענה לשם קיבוץ, נגמר בפשיטת רגל פיננסית, כי אי שוויון כלכלי הוא דבר טבעי בעוד שהשוויון מנוגד לחוקי הטבע. הבעיה הכואבת בחלוקת ההכנסות בישראל היא לא עצם הפער בין עשירים לעניים אלא העובדה שרבים מהעשירים מתעשרים לא בזכות כישורים, עבודה קשה או אפילו מזל, אלא תודות לקשרים עם השלטונות ועיגול פינות בדרך לזכייה במכרז רווחי או בג'וב נחשק. זה מה שצריך לתסכל את מרבית הציבור, אבל בזה דוח העוני לא מתעסק.
    עדכוני חדשות לסלולרי שלך

  • 3. neliron  |  9 בדצמבר 2009 ב- 13:20

    צבא וביטחון ▪ מדיני ▪ המערכת הפוליטית ▪ הרשות הפלסטינית

    אחד כן אחד לא

    גזענות בהתגלמותה. טיבי צילום: גיל יוחנן

    רותם. רוצים מדינה יהודית צילום: צביקה טישלר

    נטוויז'ן מציגה
    100MB לשנה מתנה

    לחץ כאן ובדוק את
    קופת הגמל שלך!

    נטוויז'ן מציגה
    100MB לשנה מתנה

    אושר טרומית: ישובים יסננו מועמדים; "זו גזענות"
    הכנסת אישרה בקריאה טרומית חוק המסדיר את זכותן של ועדות קבלה ביישובים קהילתיים לסנן מועמדים על פי קריטריונים שונים. במליאה פרץ עימות בין חברי הכנסת דוד רותם ואחמד טיבי, שטען: "זו גזענות, חוקי המשטר הלבן"
    אמנון מרנדה ושרון רופא-אופיר
    פורסם: 09.12.09, 14:14
    מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק שנועדה להסדיר את פעולתן של ועדות קבלה ליישובים קהילתיים קטנים בנגב ובגליל, ולאפשר להן לסנן מועמדים שמבקשים להתגורר ביישובים מטיעונים שונים. החוק זכה לא-רשמית לשם "עוקף בג"ץ קעדאן", על שם הפסיקה שהתירה לערבי להתגורר ביישוב קהילתי יהודי. במהלך הדיון בהצעת החוק נרשמו חילופי האשמות בין חברי הכנסת הערבים לבין חברי כנסת מהימין.

    בדיון אושרו שתי הצעות חוק זהות – האחת של חבר הכנסת ישראל חסון (קדימה) וקבוצת חברי כנסת נוספים, והשניה מטעמו של חבר הכנסת דוד רותם (ישראל ביתנו). הצעתו של חסון אושרה ברוב של 61 תומכים מול תשעה מתנגדים, ואילו השנייה זכתה לרוב של 64 תומכים מול שמונה מתנגדים.

    מדובר בהצעה שאמורה לעקוף את הבג"ץ, שבו נקבע כי מדיניות ועדות הקבלה ביישובים יהודים כלפי מועמדים ערבים מהווה אפליה. ההצעה תאפשר לוועדות הקבלה בישובים הקהילתיים בגליל ובנגב, לסנן מועמדים על-פי גילם ויכולתם הכלכלית להקים בית בישוב תוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת הזכויות במקרקעין וכן, על פי מידת התאמתם לאורח החיים ולמרקם החברתי של הישוב.

    "זה חוקי המשטר הלבן"
    במהלך הדיון במליאת הכנסת קרא חבר הכנסת אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) קריאות בגנות הצעה: "זו גזענות באצטלה של הומגניות חברתית.. זה חוקי המשטר הלבן", טען.

    בתגובה, ענה ח"כ דוד רותם לטיבי :"אתם הגזענים הכי גדולים. אל תאשימו אותנו שאנחנו רוצים לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית.

    כשאני רוצה לגור בכפר ערבי לא נותנים לי. אני גזען? אתם גזענים. אני לא מונע מכם להקים אגודה שיתופית רק לערבים". טיבי לא נרגע, וקרא לעבר רותם: "אתה מגלה את המניעים הגזעניים האמיתיים של החוק הזה".

    לאחר אישור החוק, טען טיבי כי מדובר ב"גזענות בהתגלמותה". "ספר החוקים של ישראל מכיל בתוכו יצירות תועבה גזעניות ובלתי מוסריות המתאימות למשטר הלבן בדרום אפריקה. גם מפקיעים אדמות מערבים, לא בונים להם ישובים וחוסמים את גישתם ליישובים קהילתיים בטענה של הומגניות חברתית", אמר.

  • 4. neliron  |  9 בדצמבר 2009 ב- 13:21

    לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות ב-4 דיונים
    סגירת כל התגובות

    מהסוף להתחלה
    |
    מההתחלה לסוף
    |
    מומלצות גולשים
    |
    עוררו עניין

    4. לא רק ערבים מופלים לרעה גם יהודים . (לת)

    אדר

    ,

    מרכז

    (09.12.09)

    תגובה חדשה

    הגיבו לתגובה
    המלץ:

    0

    3. טיבי =בלהבלהבלהבלה דמגוג עלוב (לת)

    ערבי דווקא

    (09.12.09)

    תגובה חדשה

    הגיבו לתגובה
    המלץ:

    0

    2. באיזו זכות

    יונית

    (09.12.09):

    באיזו זכות אתם מאפשרים לישובים לסנן את המעוניינים לגור בהם.
    ישוב קטן כמו בית משותף, מי שרוצה ויכול שיקנה ויגור, האם בגלל צבע, מוצא, השכלה, גיל ומי יודע מה עוד …ייסגרו הדלתות בפני תושבים שמעוניינים לגור ביישוב, הרי אין לזה סוף. כמו שבבית משותף יש לפעמים "תקלות" כך גם ביישוב קטן וזה חלק מהחיים ואין לאף אחד (לדעתי) זכות לשלול את האפשרות לכל אזרח במדינה לגור היכן שיירצה.

    תגובה חדשה

    הגיבו לתגובה
    המלץ:

    0

    1. זכותם המלאה להחליט מי יהיו השכנים שלהם

    שירי

    (09.12.09):

    ביישוב. גם בבתים באמריקה יש וועדות קבלה של השכנים שהם אלו המחליטים מי יהיו השכנים שלהם לפי פרמטרים שונים. זכותם ! שלא יקפצו הערבים זה לא מכוון נגדם, יש פרמטרים נוספים /אחרים .

    תגובה חדשה

  • 5. neliron  |  9 בדצמבר 2009 ב- 13:21

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3817525,00.html

  • 6. neliron  |  9 בדצמבר 2009 ב- 13:22

    6. רגע, רגע, – הקיבוצים לא עשו אותו הדבר עשרות שנים? (לת)

    שמוליק החצרן

    (09.12.09)

  • 7. neliron  |  9 בדצמבר 2009 ב- 13:22

    יבו לתגובה
    המלץ:

    0

    5. אי אפשר לערבב יהודים וערבים, הם רוצים את הרמאדן

    (09.12.09):

    חודש שלם של צום ותפילות עם מסגד ,אנחנו רוצים יום כיפור שקט.

    תגובה חדשה

    הגיבו לתגובה
    המלץ:

    0

  • 8. neliron  |  17 בדצמבר 2009 ב- 18:09

    חדשות
    ראשי / חקלאות וכפר כלכלה/עסקים מוניציפלי/מקומי ממשל נדלן סקופים | הגדל גופן הקטן גופן
    בלוגים / הבלוג שלי
    הדוא"ל שלי
    טלפון: 03-9345666
    בלוג/אתר
    פקס: 03-9345660

    הרשמה לניוזלטר
    הרשמה ל-SMS

    עידן יוסף News1.co.il
    רפורמת החנק השקט
    בלעדי: הקיבוץ יהפוך ליישוב קהילתי ואדמותיו יופקעו

    האם האדמה תעבור מהקיבוץ למפונים? הר עמשא [צילום: האתר הרשמי]

    שר החקלאות. שמחון
    מזכיר היישוב:
    "מדינה לא צריכה עוד פרוור שינה לבאר שבע או לקריית גת, ובעת הזאת, ובמיוחד על קו התפר, מול הרשות הפלשתינית צריך ישובים עם עמידה עצמאית שבדרך כלל מושגת באמצעות יכולת התפרנסות במקום – מחקלאות או ממיזמים הקשורים לקרקע"
    3,600 דונם חקלאיים השייכים לקיבוץ הר עמשא ומהווים את מקור פרנסתו עלולים להילקח לטובת מפוני חבל עזה ובעלי עניין

    > משרד החקלאות: איש לא חבר באגודה החקלאית

    > חקלאות משגשגת וללא סבסוד

    > תנופת קליטה ביישוב

    ▪ ▪ ▪
    קיבוץ הר עמשא הנמצא בפירוק יהפוך מקיבוץ ליישוב בסיווג אחר. הממשלה החליטה על שינוי סיווגו של הקיבוץ, ובכך אימצה את עמדתם של גורמי מקצוע במשרד החקלאות. במשרד החקלאות ממליצים על הפיכת הקיבוץ ליישוב לקהילתי, אך התושבים נוטים להניח, ברמת הערכה סבירה, כי מדובר במהלך שנועד להפקיע מהם אדמות לטובת עקורי גוש קטיף.

    מאחר שמדובר בסוגייה המערבת מספר רב של משרדי ממשלה, קבעה ממשלת ישראל כי צוות מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד הפנים, גבריאל מימון, ובהשתתפות מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני; מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מרדכי מרדכי; מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יוסי ישי; מנכ"ל משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שרון קדמי; מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, ורשם האגודות השיתופיות, ארי זליגמן, יבחן את שינוי הסיווג של הקיבוץ ליישוב בעל אופי התיישבותי אחר.

    תכנון היישוב ייעשה בהתאם לסיווג החדש בכפוף להחלטות גופי התכנון ושאר הגורמים המוסמכים, תוך שמירה על היבטים של איכות הסביבה ופריסת התיישבות. על הצוות להביא את המלצותיו בתוך 60 יום לאישור הממשלה ולצרף הצעה מפורטת ליישום המלצותיו.

    התק"ם נטש את המקום

    קיבוץ הר עמשא הוקם בשנת 1983 על-ידי התנועה הקיבוצית המאוחדת. הקיבוץ הדרומי נמצא בשטח המועצה האזורית תמר, בין ערד לחברון. במהלך השנים, מאז הקמתו, אין בקיבוץ חברים, וכיום מתגוררות ביישוב מספר מועט של משפחות שאינן חברות באגודה השיתופית, כ-44 תושבים על-פי נתוני משרד הפנים. כמה משפחות בקיבוץ חזרו בשנים האחרונות בתשובה, בעידודה של תנועת חב"ד.

    כך מייבשים יישוב חי

    בהודעת הממשלה נאמר כי ליישוב אין מצאי מספיק של קרקעות סמוך המאפשר את קיומו כיישוב המבוסס על חקלאות, למעט קרקעות המצויות בלב הנגב, מרחק של 45 דקות נסיעה מהיישוב. בהר עמשא טוענים כי החלטה זו משמעה: ניתוק ישוב מבודד מאמצעי היצור העיקרי שלו, מהלך שיכול להמיט כליה על היישוב כולו.

    הר עמשא מתקיים על קו התפר של דרום הר חברון וחי על חקלאות ב-19 השנים האחרונות. המציאות באזור הוכיחה כי רק יישובים שלהם זיקה לאמצעי יצור חקלאיים שרדו. דוגמאות לכך ניתן למצוא ביישובים מעון, בית יתיר, כרמל ואחרים. כעת רוצה הממשלה להפוך אותו להתיישבות במתכונת שיתופית ברמה כזו או אחרת.

    מזכיר היישוב, דודו בן-שבת, תקף את ההחלטה, ואמר ל-News1: "מדינה לא צריכה עוד פרוור שינה לבאר שבע או לקריית גת, ובעת הזאת, ובמיוחד על קו התפר, מול הרשות הפלשתינית צריך ישובים עם עמידה עצמאית שבדרך כלל מושגת באמצעות יכולת התפרנסות במקום – מחקלאות או ממיזמים הקשורים לקרקע".

    לדברי בן-שבת, ביישוב קהילתי אין עתודות חקלאיות, ומקור הפרנסה נמצא במרחק. "לא מעשי שנכתת רגלינו עד מקום העבודה". משרד החקלאות זומם, לטענתו, מזה שנים לנתק את היישוב מהקרקע החקלאית, ולאמיתו של עניין נועד העניין לשרת את המטרה להעביר את הקרקע לבעלי עניין אחרים בנגב, ובתוכם מפוני גוש קטיף. "הדעת אינה סובלת שתהא העדפה מסוג זה בין מגזרי אוכלוסיה. מנסים לסכסך בין יהודים ליהודים", אמר.

    מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי
    ▪ משרד החקלאות: איש לא חבר באגודה החקלאית
    ממשרד החקלאות נמסרה התגובה הבאה: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר כשמו כן הוא – מקדם את החקלאות הישראלית ואת פיתוח ההתיישבות הכפרית. במסגרת זו, מקדם המשרד פרויקט שמטרתו לסייע ליישובים כפריים בפריפריה הנמצאים בתת-אכלוס. נעשות פעולות לשיקום היישובים, הרחבת קליטת התושבים בהם ושינוי סיווגם לישובים קהילתיים, כל ישוב בהתאם למצבו וצרכיו.

    "במקרה הנדון, הועברה אתמול החלטת ממשלה לשינוי סיווג קיבוץ הר עמשא ליישוב קהילתי. ההחלטה נובעת בין השאר מכיוון שבקיבוץ, המונה עשרות בודדות של חברים, אין ולו חבר אחד באגודה החקלאית, רוב התושבים המאכלסים את הקיבוץ מתפרנסים מתחומים מגוונים ורק בודדים עוסקים בחקלאות. הקרקעות החקלאיות שברשות הקיבוץ מרוחקות מרחק של כשעה נסיעה מהקיבוץ עצמו. תושבים שירצו להמשיך ולעסוק בחקלאות יוכלו, כמובן, לעשות זאת ויקבלו הקצאת משאבים בהתאם לאמות המידה המקובלות".
    ▪ חקלאות משגשגת וללא סבסוד
    במינוח המקצועי קרוי סיווג מחודש של יישוב מיישוב הפועל במתווה חקלאות מתוכנן למתווה של חקלאות מזדמנת. משמעות הדברים בפועל היא שהקרקעות יכולות לחזור למדינה ללא מתן פיצוי לקיבוץ. חקלאים בקיבוץ אומנם אינם חברים באגודה החקלאית, אך הסיבה לכך היא פרוצדוראלית, ונובעת ממחלוקות שהיו בזמנו עם התק"ם, שעזב לפני שש שנים את הקיבוץ.

    הקרקע המדוברת מתפרסת על פני כ-3,600 דונם. מדובר בקרקע מעוגנת שמחזיקה כלכלית את הקיבוץ בשני העשורים האחרונים לקיומו. בניגוד להתנחלויות הסמוכות, לא מקבל הקיבוץ סבסוד מן המדינה, ומתפרנס מגידולי שדה (שום, תפוחי אדמה ירקות ייחודיים וכדומה). השטח נקרא "גדש אורה" (גד"ש – גידולי שדה, אורה – על־שם קיבוץ אורים, שיחד עם הר עמשא הקים אגודה קיבוצית השותפה בקרקע).
    ▪ תנופת קליטה ביישוב
    ראש מועצת תמר, דב ליטבינוף, העיד במכתב מדצמבר 2007 כי הר עמשא נכנס בשנים האחרונות לתנופת תכנון למימוש הרחבתו ולקליטת עוד 175 משפחות. לדבריו, מתכוונת המועצה להשקיע ביישוב סכומים גבוהים, וכל פגיעה באמצעי הייצור שלו תפגע במישרין במימוש התשתיות. עוד ציין כי הר עמשא מקיים מול המועצה פעילות מוניציפאלית רציפה בתחומי החינוך, התרבות ויתר תחומי הממשק המוניציפלי.

    המהלך בו נוקטת הממשלה מעלה את השאלה מניין לה, למדינה, הזכות לשנות את ייעודו של יישוב, ובכך למעשה לפגוע בתושב המתגורר בו. זאת משום שאדם המגיע ליישוב מסוים בוחר דרך חיים מסוימת, וכל שינוי שכזה משפיע באופן מהותי על אורחות חייו.

  • 10. neliron  |  19 בדצמבר 2009 ב- 12:26

    בעלי מקצוע | כתבות | אנציקלופדיה | פורומים
    חפשו סיווג
    איזור
    קריות וצפון

    חיפה

    שרון

    ירושלים

    מרכז

    שפלה

    דרום

    נגב וערבה

    קיבוץ

    חדשות ▪ ספורט ▪ משפטי ▪ תרבות ואמנות ▪ דעות

    סכסוך קיבוצי

    משפחת פורת. החלטה להרחבת הדירה שלא בוצעה

    אברהם פורת. 15 שנים של מאבק בהנהלה צילום: ניר פורת

    חדר קטן, סכסוך גדול
    לפני 15 שנים אושר למשפחת פורת מקיבוץ מזרע להוסיף חדר לדירתה, בזכות ילד חמישי. מאז ועד היום מתנהל מאבק בין המשפחה להנהלת הקיבוץ (לדורותיה) על מימון החדר, ועל הדרך המוסכמת לפתרון המחלוקת. עכשיו גם יידרש בית המשפט להתערב
    ארנון לפיד
    פורסם: 17.12.09, 13:48
    הסיפור של אברהם פורת והנהלת קיבוצו, מזרע – יפער גם את עיניו של קשיש שבע סיפורים, שדימה ששום דבר קיבוצי אינו זר לו. פורת (61) אינו טיפוס שוליים, ולא "עוף מוזר", ולא שוחר מדון, ולא צדקן אובססיבי – כל אותם טיפוסים, שמועדים לקונפליקט עם מסגרות והיררכיות. לפורת אין "רקע בעייתי", והסיפור גם אינו מאותם סיפורי עוולה קלאסיים – שבבים שניתזו ממהפכת ההפרטה – כי ראשיתו נעוצה בעידן הקיבוץ הישן.

    פורת הגיע למזרע מקיבוץ אושה בשנת 1980, בעקבות אשתו, אחרי שמילא שורה של תפקידים מרכזיים ב"נוער העובד והלומד", ותפקיד ביטחוני בחו"ל. במזרע הגה והקים את מכון החליבה המפואר, הפיק את חג השבעים הבלתי-נשכח, עבד במחלקת השיווק של מפעל הנקניקים (כיום הוא עובד במכירות בבית דפוס מחוץ לקיבוץ), הציג תערוכות מצילומיו, ובין לבין, הוליד חמישה ילדים, ואימץ נער נוסף. כשנולד החמישי (15) – וכאן, ב-1994, מתחיל סיפורנו – החליטה המזכירות, והחברים אישרו בקלפי, שמשפחות עם חמישה ילדים יזכו להרחבת דירתן הסטנדרטית.

    "הייתי הראשון בתור, השיפוץ אצלנו התחיל", משחזר פורת, "אלא שלפני שהגיעו לשלב הוספת החדר, כמוסכם, התחלף מרכז ועדת שיכון, והבנייה נעצרה. שאלתי: למה? ופטרו אותי בכל מיני תשובות מתחמקות. בלית ברירה שילמתי לקבלן שעזר לי להכשיר למגורים גם את עליית הגג שלנו, כדי שנוכל לחיות שבע נפשות בדירה, כמו בני אדם. 10,000 ש"ח זה עלה לי, ונכנסתי לחוב בתקציב, שהלך ותפח. אגב, מאז שהתחילו לחייב אותנו בכספי החוב, דווקא מקפידים על קיום ההחלטה, שלא קוימה לגבינו, ולפי מה שאני יודע, שתי משפחות נוספות קיבלו מימון לתוספת בנייה בגין ילד חמישי. ושוב התחלף מזכיר, וכשבאנו אליו בעניין החדר שלא נבנה, ובבקשה להחזר הכסף – החליט למנות חבר בורר למחלוקת בינינו. הבורר נתבקש לבדוק ולהשיב על שלוש שאלות: האומנם היתה החלטה על הרחבת הדירה, שלא קוימה? האם שיקרו לנו ביודעין בעלי תפקידים? האם הקיבוץ חייב לנו כסף? תשובות הבורר היו: כן, כן, ועוד פעם כן. בזה זה נגמר. ושוב התחלפו מזכירים – אני מקצר סיפור, שמשתרע על כמה קדנציות של מזכירים – והחדשים, חדשות, ליתר דיוק, החליטו שיחד, הן ואנחנו, ניגש לייעוץ אצל יועצת מטעם התנועה, אביה נבו מקיבוץ עין-השופט. הלכנו אליה, דיברנו, סוכם ונחתם שנפנה לתהליך בוררות במוסד לבוררות של התנועה. אלא שדבר לא קרה. אנחנו כבר בשנת 2000, ולתמונה מצטרף חבר הקיבוץ, עוזי שמש, ומציע לעזור לנו ליישב את המחלוקת. בשיחה בינינו העליתי את שתי הנקודות העיקריות: ההחלטה שלא קוימה, והשקרים שאני טוען ששיקרו לנו בעלי תפקידים ופגעו בנו. עניין הכסף, אמרתי לו, ייפתר ממילא, בהתאם לתשובות על שתי הנקודות. אחרי זמן קצר חזר אלינו שמש. משתי הנקודות התעלם לחלוטין. לעומת זאת, היתה לו הצעה להסדר החוב שלנו, שהגיע כבר ל-35 אלף ש"ח".

    המפשר מעלה שלוש הצעות
    ושוב מתחלפים מזכירים, והחדשים מחליטים, חד-צדדית, לבצע חלק מההסדר שהציע שמש להחזרת החוב הכספי של פורת. להוכחת טענותיו מציג פורת מסמכים וניירות עם פרטי ההסדר המוצע. "תנאים של השוק האפור", אומר פורת. "אגב, לא מזמן הבאתי את דף ההסדר הזה לבכיר בבנק, שיבדוק לי את התנהלות החוב שלי. הוא בדק, חישב, ואמר: 'שמע, אילו באת אלי בתאריך תחילת החזרת החוב, וביקשת ממני הלוואה של 35 אלף ש"ח, היית מסיים אותו – גם כלקוח רע, ובתנאים הכי קשים – כבר לפני שנתיים, וחוסך 10,000 ש"ח'. אתה מבין, לא רק מתחמקים מדרישתי לדון בהחלטה שלא קוימה לגבינו, אלא לדעתי גם בכסף משחקים איתנו".

    משפחת פורת. שיפוצים בשנת 1994 (צילום: אברהם פורת)

    לפני שנה פנה פורת להנהלת הקהילה וביקש להביא את המחלוקת בפני המוסד לבוררות בתנועה. לדבריו, ההנהלה סירבה, ואמתלתה איתה: זה היה מזמן, אטריות קרות, ואין דרך לזכור מי ומה. "אז הזמין אותי עוזי שמש, שבינתיים הפך למנהל הקהילה, לשיחה, והעלה בפניי שתי הצעות פשרה משלו. הן היו בלתי-קבילות מבחינתי, וסירבתי. לפי מה שהבנתי, בדיווח שלו להנהלה הציג כאילו הציע לנו הצעות אחרות לגמרי, וסירבתי להן. אם זה כך, הוא פשוט עיוות את אופי ההצעות שהציע לנו. כשביקשתי לפרסם בעלון הקיבוץ את הסיפור, נחסמתי".

    מה פירוש, נחסמת?
    אברהם פורת: "העלון שלנו, 'דפי מזרע', יוצא מטעם הנהלת הקהילה, ולדעתי המנהל הוא שקובע לגבי התכנים".

    ושוב חוזר פורת ומבקש בוררות תנועתית. יוסי חלבי, ראש המוסד לבוררות וגישור בתנועה הקיבוצית, שרק מילים טובות יש לפורת עליו, שומע את הסיפור, ומאשר: המוסד לבוררות הוא, אכן, המקום המתאים. אלא שאז מתברר כי מזרע הוא אחד מכמה קיבוצים שלא אשררו את התקנה המחייבת בוררות במקרה של סכסוך בין חבר לקיבוצו. לפיכך, מודיע מנהל הקהילה לפורת, כי אינו יכול לכפות בוררות על הנהלת הקיבוץ.

    חלבי, כתחליף, מציע הליך פישור בהנחייתו. "לא התלהבתי, אבל למען אשתי, ורק למענה, הסכמתי", כך פורת. "הלכנו לפישור. המפשר העלה שלוש הצעות: הקיבוץ ימחק את כל חובותיי הכספיים, ישלם לי פיצוי כספי, ויפרסם ברבים התנצלות על אי-קיום ההחלטה מ-1994, ועל עוגמת הנפש שנגרמה לי ולמשפחתי. על-פי מה שאני יודע, תגובת מנהל הקהילה היתה: הוא מוכן לשלם פיצויים, אבל מבלי שהדבר יפורסם ברבים, ומוכן לפרסם מכתב; אלא שבנוסח שהציע, לא היו לטעמי התנצלות או הודאה בעוול שנגרם לנו. ואני, על מכתב התנצלות לא הייתי מוכן לוותר".

    עכשיו – שהם לא יישנו בלילה
    כיוון שלטענת פורת, הנהלת הקיבוץ לא עמדה בסיכומי הפישור, הוא חוזר ותובע בוררות. ההנהלה, לטענתו, מסרבת. אם כך, הוא מבקש להיוועץ בעורך דין. לדבריו, אומרים לו שאין בעיה, ויש תקציב לייעוץ משפטי לחבר. לאחר פגישתו עם עורך הדין, על חשבונו, מבקש פורת החזר של דמי הייעוץ המשפטי, ולדבריו בהנהלה מתכחשים שאישרו לו תשלום כזה. "יכולת לפנות לעו"ד של הקיבוץ", אומרים לו. "אתה מבין? שאני אפנה בבקשת סיוע מול הקיבוץ, לעו"ד שהקיבוץ משלם את שכרו…"

    בקיץ האחרון, אחרי 15 שנים של מאבק מתיש על דרישותיו, איבד פורת את אמונו במערכת הפנימית, והוא יוצא החוצה. קר שם, בחוץ? בקיבוץ קר יותר. עכשיו יש לו עורך דין משלו, עירן שושני, ובדרך, כתב תביעה נגד הקיבוץ. פורת, מצדו, מודע למחיר שישלם על צעדו הדרסטי – להכפשות הצפויות, לניסיונות להטיל בו דופי, לזעם הצדקני על כיבוס הכביסה המלוכלכת בחוץ. מודע, ומוכן לכול. פתאום, לראשונה, הוא מחייך.

    "אין הידברות בתיווך העיתונות"
    עוזי שמש, מנהל הקהילה במזרע, התבקש להבהיר את הטענות שמעלה אברהם פורת, אך הסכים לומר רק זאת: "קיבוץ מזרע מצר על פנייתה של משפחת פורת אל העיתונות בעיצומו של הליך הידברות בין הצדדים ובאי כוחם. הפרסום בעיתונות אינו תורם ליישוב המחלוקות. קיבוץ מזרע אינו נוהג להידבר עם חבריו בתיווך העיתונות, ולכן, וגם מפאת שמה הטוב של משפחת פורת, אין בכוונתנו להתייחס על גבי העיתון לטענות המשפחה".

    הכתבה המלאה מופיעה בסוף השבוע בעיתון "ידיעות הקיבוץ"

  • 11. neliron  |  1 בינואר 2010 ב- 23:25

    ירושלים

    מרכז

    שפלה

    דרום

    נגב וערבה

    קיבוץ

    חדשות ▪ ספורט ▪ משפטי ▪ תרבות ואמנות ▪ דעות

    משפט חברים

    ביטוח לאומי. קיבלו תשלום פעמיים צילום: נמרוד גליקמן

    תמר רונן כרמי. ייצגה את עצמה

    שלח
    בשיתוף עם דפי זהב

    בזכות שתי קיבוצניקיות: חיסול התשלום הכפול
    תמר רונן כרמי מקיבוץ בית אורן ודניאלה כרמל מקיבוץ בית העמק הוכיחו כי הביטוח הלאומי קיבל "תשלומים כפולים" עבור חברי קיבוץ "עובדי חוץ". בית המשפט קבע שיש להשיב להן סכומים שנוכו מדמי האבטלה שקיבלו
    יעקב דרומי
    פורסם: 27.12.09, 07:59
    "הזכויות המתחדשות", בקיבוץ המתחדש, יוצרות מגרש משחקים שונה וחדש, במיוחד בתחום יחסי העבודה. עקשנותם של חברי קיבוץ, שאינם מוותרים, מייצרת, מעת לעת, הלכות חדשות, לא רק בתחום היחסים של החבר מול קיבוצו אלא גם מול רשויות המדינה, והסיפור הבא רק יוסיף לכך.

    אדם שעבד כשכיר יכול לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, אלא שהחוק גם קובע כי אם אדם זכאי לדמי אבטלה, אך באותו זמן "יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד" – "תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום".

    מה דינו, אם כן, של חבר קיבוץ שעבד כשכיר ופוטר? אכן, גם הוא זכאי לדמי אבטלה, אלא שהביטוח הלאומי טוען כי לחבר הקיבוץ המובטל יש הכנסה מהקיבוץ, שאת שיעורה הוא מבקש לקזז מדמי האבטלה המגיעים לחבר הקיבוץ.

    הכיצד? בפסק דין שניתן בפברואר 2007, בעניין פנינה גולדווסר מקיבוץ גשר-הזיו, הסביר בית הדין כי המוסד לביטוח לאומי אינו מייחס הכנסה מעבודה בפועל לחבר הקיבוץ, אלא הוא קובע מעין "הכנסה רעיונית" לחבר קיבוץ מובטל, מכוח היותו חבר קיבוץ, ששיעורה הוא כ-10% מסכום שנקבע כקצבת המחיה הבסיסית, שלפיו משלם הקיבוץ דמי ביטוח לאומי לחבריו.

    הצידוק לטיעון זה, אמר הביטוח הלאומי, הוא בכך שהקיבוץ משלם בגין חברי קיבוץ שמועסקים מחוץ לקיבוץ (בנוסף לדמי הביטוח שמשלם עבורם המעסיק החיצוני), וכך גם בגין חבר קיבוץ שעבד מחוץ לקיבוץ, והפך למובטל – דמי ביטוח על בסיס 10% מהבסיס לתשלום דמי ביטוח לחבר קיבוץ. אם כך משלם הקיבוץ, הרי יש להניח, אומר הביטוח הלאומי, שאכן יש לחבר הכנסה נוספת, בשיעור שכזה.

    בפרשת גולדווסר דחה בית הדין את עמדת הביטוח הלאומי, חייב אותו בתשלום דמי אבטלה מלאים, והסביר כי העובדה שהתובעת היא חברת קיבוץ "אינה בהכרח יוצרת הכנסה לתובעת בשיעור השווה לעשירית מדמי המחיה של חבר קיבוץ המועסק בקיבוצו", במיוחד כשמדובר בקיבוץ מופרט, בו אין החברה מקבלת כל הכנסה מהקיבוץ.

    גם המעסיק וגם הקיבוץ משלמים
    פסק הדין בעניין גולדווסר לא שכנע, כך נראה, את אנשי הביטוח הלאומי, וכאשר קיבלו, בשנת 2007, את בקשתה של תמר רונן כרמי, חברת קיבוץ בית־אורן (היום פרסומאית, בעלת עסק עצמאי, שמלווה חברות וארגונים בתהליכי מיתוג ופרסום), לדמי אבטלה – נקטו גישה דומה.

    תמר עבדה בקיבוץ עד שנת 1995. בשנה זו הופרט הקיבוץ, והתובעת החלה לעבוד מחוצה לו, כעובדת שכירה. בחודש פברואר 2007 פוטרה מעבודתה לאחר למעלה מעשר שנים בהן עבדה בחברת פרסום. במהלך תקופת עבודתה העביר מעסיקה דמי ביטוח בגינה. בנוסף, שילם גם הקיבוץ דמי ביטוח עבור תמר, לפי בסיס הכנסה שנקבע לחברי הקיבוץ (כלומר: היה כאן תשלום "כפול", בגין אותו אדם, פעם בידי המעסיק, ופעם בידי הקיבוץ). לאחר פיטוריה, הגישה תמר תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי.

    תביעתה אושרה, אך גם כאן ניכה המוסד לביטוח לאומי "הכנסה רעיונית" מדמי האבטלה המגיעים לה. תמר, בעצמה וללא יצוג משפטי, הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, וטענה כי אין מקום לנכות מדמי האבטלה את הסכום שנוכה. לדבריה, היא לא עבדה, ואינה עובדת בקיבוץ, והסבירה שקיבוצה הופרט בשנת 1995, אין לה כל הכנסות ממנו, וכל העלויות וההוצאות חלות עליה.

    תמר התרעמה על כי "לא זו בלבד שהמוסד לביטוח לאומי קיבל בגינה כפל תשלום דמי ביטוח, גם דרך מקום עבודתה וגם באמצעות הקיבוץ, הרי שכשמבקשת היא לממש זכויותיה, זוכה היא לקבל פחות מכל אזרח אחר".

    הביטוח הלאומי השיב כי קיבוץ בית-אורן (באותה תקופה, 2007) – טרם נרשם כקיבוץ מופרט אצל רשם האגודות השיתופיות, ומאחר שהוא משלם עבור תמר דמי ביטוח, כאילו היתה לה הכנסה בשיעור 10% מהכנסתם המוערכת של חברי קיבוץ – יש לראותה כמי שיש לה הכנסה ולנכותה מדמי האבטלה.

    קיבוץ בית-אורן הודיע לבית הדין שאכן, תמר לא קיבלה ממנו כל הכנסה בתקופה הנוגעת. הקיבוץ הופרט, ואינו מספק לחברים שירותי חינם אלא כנגד תשלום. הקיבוץ הוסיף שבכך ששילם עבורה דמי ביטוח, אין ללמד כי קיבלה ממנו הכנסה כלשהי.

    אפשרות לאבחן עובד חוץ
    בית הדין פוסק כי למעשה, עד לחודש ינואר 2009, לא היתה כל דרך לקיבוצים שהופרטו שלא לשלם דמי ביטוח עבור חבר קיבוץ שעובד מחוץ לקיבוץ ומשלם דמי ביטוח באופן עצמאי. מכאן עולה כי המוסד לביטוח לאומי קיבל תשלום דמי ביטוח כפולים: גם מהקיבוץ וגם ממעסיקו של החבר.

    החל מינואר 2009 חלו שינויים בנתוני הדיווח והתשלום לביטוח, ונוספו "סוגי מבוטחים" נוספים, כאשר קיימת אפשרות להבחין בין חבר שעובד במשק הקיבוץ ובין חבר המוכר כ"עובד חוץ". לפי שינויים אלה, נקבע כי עבור חברים העובדים מחוץ לקיבוץ – שמעסיקם מחויב לשלם דמי ביטוח בעדם, ודמי הביטוח משתלמים בפועל – לא ישלם הקיבוץ דמי ביטוח ולא תחושב לגביהם כל הכנסה מכוח חברותם בקיבוץ (ובלבד שאינם משולבים בסידור העבודה ואינם מבצעים כל עבודה בקיבוץ, לרבות תורנויות או גיוסים).

    השופטת מיכל פריימן קובעת, אם כן, כי "הוכח שהקיבוץ הופרט, ותמר נשאה בכל הוצאותיה במסגרת הקיבוץ. בנוסף, בתקופת האבטלה לא עבדה תמר בקיבוץ ולא נטלה חלק בתורנויות הקיבוץ", ולכן פוסק בית הדין שעל המוסד לביטוח לאומי להשיב לתמר את הסכומים שניכה מדמי האבטלה ששולמו לה, וגם לשלם לה הוצאות משפט, בסך אלף ש"ח.

    חברת בית־העמק זוכה
    יום עמוס היה לשופטת מיכל פריימן. מיד לאחר שפסקה בעניינה של תמר מקיבוץ בית-אורן, היא נתנה פסק דין זהה לטובתה של דניאלה כרמל, מקיבוץ בית העמק, שתבעה את הביטוח הלאומי בתביעה זהה (לאחר שפוטרה ממקום עבודתה, בו הועסקה, כעובדת שכירה, במשך חמש שנים). גם כאן, דניאלה ייצגה את עצמה, כאשר בית־העמק יוצג בידי עורכי הדין רמי צידון וראובן רותם. הביטוח הלאומי ישלם גם לדניאלה הוצאות משפט בסך 1,000 שקלים.

    תגובה לכתבה הדפסת כתבה שלחו כתבה

  • 12. neliron  |  1 בינואר 2010 ב- 23:26

    http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3824827,00.html

  • 13. neliron  |  7 בינואר 2010 ב- 10:27

    הבוררים: מותר לקיבוץ לקזז את קצבת השאירים יעקב דרומי
    1. כל פעם מחדש אני נדהם לראות איזה רוע
    איך הנהלת הקיבוץ ועורכי הדין שלו לא מתביישים. זה פשוט מדהים. איזה אנשים קטנים יכולים לקחת לו את הקצבה. כנראה שאין גבול לרוע האנושי ולהתעמרות בחלשים. שיהיה על המצפון שלכם ושתזכרו את זה כל חייכם
    דג דגן (03.01.10)
    להמלצה על תגובה זו לחצו כאן
    2. איך זה
    איך זה שאף קיבוצניק לא מתקומם. זה לא מכעיס אף אחד? איפה אתם? מחר יעשקו אותכם- תתעוררו!
    ק.בוצניק (05.01.10)
    להמלצה על תגובה זו לחצו כאן

  • 14. neliron  |  7 בינואר 2010 ב- 10:28

    חדשות ▪ ספורט ▪ משפטי ▪ תרבות ואמנות ▪ דעות

    משפט חברים

    הצדק וההגינות עם התובע. החוק עם הקיבוץ צילום: ויז'ואל/פוטוס

    שלח
    בשיתוף עם דפי זהב

    הבוררים: מותר לקיבוץ לקזז את קצבת השאירים
    עוזב אשדות יעקב איחוד תבע את הקיבוץ על שקיזז מהפנסיה שלו את קצבת השאירים בגין אשתו המנוחה. הבוררים התלבטו, וקבעו: התובע צודק, אך לא ניתן לקבל את תביעתו
    יעקב דרומי
    פורסם: 03.01.10, 08:04
    "הצדק עם התובע, אך הדין עם הנתבע", פוסקים הבוררים ברשות השיפוט בהסתדרות, בעניינו של אברהם זקצר, שעזב את קיבוץ אשדות יעקב איחוד, ותבע, באמצעות עו"ד אורי גלבוע, את קיבוצו, על כי זה קיזז מתוך "קצבת הפנסיה", המגיעה לו כעוזב, את "קצבת השאירים" החודשית שמשלם לו משרד האוצר בגין אשתו המנוחה, שהיתה חברת קיבוץ וצברה זכויות פנסיה תקציבית כעובדת משרד החינוך. הוא תבע מהקיבוץ 182 אלף ש"ח שקוזזו, ועוד ביקש מהבוררים לקבוע שהקיבוץ אינו רשאי להוסיף ולקזז את קצבת השאירים שהוא מקבל.

    הקיבוץ, באמצעות עורכי הדין עומר כהן וגיל דגן (שלמה כהן ושות'), טען כי סכום הקצבה, לה זכאי זקצר, נקבע ב"כללי העזיבה" משנת 1985, שהיו בתוקף בעת שעזב התובע בשנת 1992 את הקיבוץ, ולפיהם יש לקזז מתשלומי הקצבה לעוזב כל זכות או תשלום "בעל אופי פנסיוני". לפי פרשנותו את הכללים, הסביר הקיבוץ, זכאי הקיבוץ לקזז מהפנסיה שהוא משלם לעוזב, מכוח כללי העזיבה, את סכום קצבת השאירים שמקבל העוזב ממשרד החינוך בעד שנות עבודתה של אשתו המנוחה, שהועסקה בעבודת חוץ כמורה מטעם הקיבוץ.

    לאחר שעזב זקצר את הקיבוץ (ועוד קודם שמלאו לו, בשנת 2001, 65 שנים), נכנסו בשנת 1993 לתוקף כללי עזיבה חדשים, שהחליפו את הכללים משנת 1985. לפי פרשנות הכללים החדשים הללו, הוגבלה זכות הקיזוז של הקיבוץ, רק לקצבה שצמחה בגין עבודת החבר העוזב, ולא לכל תשלום פנסיוני אחר (כפי שהיה בכללים הישנים). משכך, טען עו"ד אורי גלבוע, גם אם הכללים החדשים אינם חלים על זקצר, יש להשתמש בהם ל"פרשנות תכליתית" של כללי העזיבה משנת 1985, כך שתוגבל זכות הקיזוז גם בכללים הישנים, ותמומש תכליתה הסוציאלית של הקצבה, שהרי אלמלא היה העוזב חבר קיבוץ, היה דואג לעצמו לחיסכון פנסיוני לעת פרישה. קצבת השאירים, טען גלבוע, באה לסייע לאלמן לשמור על רמת חייו (שכן קודם לכן, כל ההוצאות הקבועות של התא המשפחתי היו מתחלקות על שני בני הזוג), ולכן אין לקזזה. זכות הקיזוז, הוא הוסיף, פוגעת בזכות סוציאלית – ולכן, יש לפרשה בצמצום, נוכח הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

    עורכי הדין כהן ודגן, התנגדו לכך וטענו כי הכללים ברורים, וכי כל פרשנות מגבילה – משמעותה "התערבות חוקתית" בכללי העזיבה, שאינה בסמכות הבוררים. הם הסבירו כי לקיבוץ הזכות לקבל את קצבת השאירים, שכן זו נובעת מזכות הפנסיה שנצברה עבור רעייתו המנוחה של העובד בשנות עבודתה בקיבוץ, ובדרך זו נשמר השוויון בין החברים שנותרו בו, לבין אלה שעזבו.

    "במבחן הצדק וההגינות, מן הראוי להעדיף את האלמן", אומר יו"ר הבוררים, עו"ד ד"ר ישראל וינבוים. לדעתו, ההצדקה להעברת קצבת השאירים לקיבוץ קיימת כל עוד הזכאי לה מוסיף לחיות בקיבוץ, וכל עוד הקיבוץ מספק את כל מחסורו; אך כשמדובר בקצבה שמטרתה סוציאלית, והאלמן אינו עוד חבר בקיבוץ, אין זה ראוי להעבירה לקיבוץ, גם אם נוצרה עקב עבודת המנוחה כחברת קיבוץ. למה הדבר דומה, מדגים הבורר: למי שלמד לתואר אקדמי, עזב את הקיבוץ, ועתה כולל שכרו רכיב של "תוספת אקדמית".

    היכול הקיבוץ לחייבו להעביר תוספת זו לקיבוץ, גם אם נוצרה בהיותו חבר הקיבוץ? אך, גם כאשר הצדק עם זקצר, נאלץ הבורר וינבוים לדחות את התביעה, שכן הוא מקבל את טענת הקיבוץ, לפיה "רשות השיפוט, כגוף בורר, חסרה סמכות" לבטל את הוראת הקיזוז שבכללי העזיבה משנת 1985.

    הבורר השני, עו"ד ד"ר נתן ברון, פוסק שיש לקבל את התביעה. קצבת השאירים שייכת, לדעתו, לבן הזוג שנותר בחיים, וההסדר לפיו היא מועברת לקיבוץ נובע רק מאופי החיים המיוחד של הקיבוץ כחברה שיתופית ושוויונית. אם התובע היה נותר בקיבוץ – הקצבה היתה שייכת לקיבוץ, אך אין כל הצדקה, לדעתו, לכך שהקיבוץ "נהנה" (על דרך הקיזוז) מסכומים בגין קצבת השאירים, כאשר אינו מספק עוד את צרכיו של האלמן. התמורות שחלו במרקם הכלכלי-חברתי של התנועה הקיבוצית, אומר הבורר ברון, הביאו לשינוי הכללים, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בשנת 1993, ולכן "הצדק וההיגיון מדריכים אותנו לקבל את תביעת התובע".

    סוף דבר: הבוררת השלישית, עו"ד ניבי גל-אריאלי, הצטרפה לדעת הבורר וינבוים, וברוב דעות החליטו לדחות את התביעה, אך לא חייבו את הנתבע בהוצאות הבוררות.

    על ההחלטה הגיש זקצר ערעור לערכאה המתאימה ברשות השיפוט של ההסתדרות.

    עו"ד גיל דגן מפרט, כי כללי העזיבה החדשים, שנכנסו לתוקף במאי 2009, קובעים שהקיבוץ רשאי לנכות, מכל תשלום המגיע לעוזב, את ערכה הנוכחי של כל "זכות עתידה" של העוזב שלא הועברה לקיבוץ. בין היתר נכללת בכך הזכות לקבל סכומי כסף בגין עבודתו או משלח ידו של העוזב, או של בן זוגו שהלך לעולמו והיה חבר בקיבוץ, תוך צבירת הוותק, או של אחד מהם. "ניתן, אם כן", אומר עו"ד דגן, "לנכות מהתשלום לעוזב את שוויין של קצבאות שאירים, שנצברו מעבודתו של חבר קיבוץ כעובד חוץ, אך לעומת זאת, לא ניתן לנכות קצבאות שאירים מאת המוסד לביטוח לאומי, קצבאות ממשרד הביטחון וקצבאות נכות".

  • 16. neliron  |  13 בינואר 2010 ב- 06:47

    דיון ראשון של צוות השרים לטיפול בעבריינות מין ובקטינים
    כ' טבת תש"ע
    6 ינואר 2010

    צוות שרים שקבע ראש הממשלה מר בנימין נתניהו בישיבת הממשלה ביום ראשון השבוע בראשותו של שר המשפטים יעקב נאמן בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג, שר בטחון הפנים יצחק אהרונוביץ', וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן התכנס היום (ד') בהנחיית ראש הממשלה לדיון דחוף בנושא ההתמודדות של כל המערכות עם תופעת עבריינות מין כלפי קטינים.

    צוות השרים החליט על נקיטת הצעדים הבאים לאלתר:

    1. הרחבת חובת דיווח של כל אדם בגין חשד לביצוע עבירות מין בקטינים – הוראות חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, תשס"ו-2006 בנוגע לחובת הדיווח על-פי חוק העונשין לגבי עבירות מין נגד קטינים יורחבו גם על מי שאיננו בן משפחה או אחראי לאותו קטין.

    2. בחינת האפשרות ליידוע ציבור רחב יותר בדבר המצאות עברייני מי ן- יוגש תיקון לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, שתאפשר למעסיקים פרטיים לקבל אישור מהמשטרה בדבר היעדר הרשעות בעבירות מין לגבי עיסוקים שונים.

    3. זירוז נושא שיקום עברייני מין והמשך הפיקוח עליהם לאחר שחרורם ובחינת אפשרות לטיפול תרופתי – קידום פרק השיקום בחוק הגנה על הציבור שעניינו בין היתר, מתן טיפול תרופתי מונע ושיקום עברייני מין במסגרת הליכי שחרור על תנאי ממאסר, צווי פיקוח לאחר מאסר וצווי מבחן. צוות השרים החליט על הנחתה בכנסת של הצעת החוק הממשלתית בנושאים אלה בראשית שבוע הבא.

    4. קיצור תהליכים וזמנים בהמתנה לחקירה על ידי הגדלת תקנים – הסדרת הנושאים הנוספים הנוגעים להעברת מידע לרשויות המקומיות בנוגע לעברייני מין, הוספת חוקרי ילדים וחוקרים לאנשים עם מוגבלויות במשרד הרווחה, על מנת לקצר פרקי משך זמן ההמתנה לחקירות אלה וייעולן.

    5. ריכוז פעולות הגורמים הקשורים לטיפול בתופעות של פגיעה מינית – שיתוף פעולה בין המשרדים בטחון פנים, רווחה ובריאות בדבר הקמת צוות בכל מחוז שיורכב מנציגי משרד הרווחה, הבריאות ובטחון פנים, אשר יקבעו הסדרי תיאום ושיתוף פעולה בטיפול בתופעות של פגיעה מינית בקטינים. תיבחן האפשרות שצוותים אלו ישתלבו במסגרת צווי הפעולה הקיימים של הרשויות המקומיות.

    לבקשת צוות השרים המסקנות והצעות החוק על פי ההחלטות שנתקבלו היום תוגשנה תוך שבועיים ימים.

    משרד הרווחה מפעיל ברחבי הארץ מוקדים לטיפול בילדים ובני נוער נפגעי תקיפה מינית ובבני משפחותיהם

    בשנת 2009 טופלו במוקדים למעלה מ-2000 ילדים ובני נוער
    ובשנת 2008 טופלו כ-1500 ילדים ובני נוער

    הרצוג: "אירועי השבוע האחרון מחזקים את חיוניות הפעלתם של מוקדי הטיפול בילדים שעברו תקיפה מינית. נדרשת נקיטת צעדים מערכתיים ובין היתר הרחבת חובת הדיווח לצד הגברת שיתוף הפעולה בין הרשויות השונות הקשורות לטיפול בתופעות של תקיפה מינית"

    משרד הרווחה מפעיל ברחבי הארץ מוקדים לטיפול בילדים ובני נוער נפגעי תקיפה מינית. בשנת 2009 טופלו במוקדים למעלה מ-2000 ילדים ובני נוער, ובשנת 2008 טופלו כ-1500 ילדים ובני נוער.

    המוקדים מסייעים גם לבני משפחות הנפגעים. הטיפול ניתן על ידי אנשי מקצוע מיומנים הבונים לנפגע תכנית אישית הכוללת, בין היתר, ליווי פסיכולוגי וסוציאלי והדרכה הורית, אם באופן פרטני ואם באופן קבוצתי או משפחתי. הטיפול ניתן בחינם, ללא מבחני זכאות וללא השתתפות כספית של ההורים. כמו כן, להורים אפשרות לבחור מטפל והמדינה נושאת בעלות הכספית.

    מדובר בעשרה מוקדים שלהם שלוחות נוספות המגבירות את נגישות ההורים וילדיהם לקבלת טיפול. המוקדים קיימים, בין היתר: בבאר שבע, קריית מלאכי, צפת, טבריה, בני ברק, לוד ורמלה. הפניה למוקדים נעשית באמצעות שירותי הרווחה או על ידי פניה ישירה של המשפחות למוקדים.

    המיזם הנו מיזם של משרד הרווחה בשיתוף הביטוח הלאומי וקרן רש"י, ומתוקצב בסך של עשרה מיליון שקלים בשנה.

    במוקדים פועלים אנשי מקצוע כפסיכולוגים, פסיכיאטרים עובדים סוציאליים ומומחים לילדים ובני נוער המעניקים לכל נפגע סיוע מותאם במסגרת טיפול פרטנית, משפחתית או קבוצתית.

    לכל נפגע נבנית תכנית טיפול ספציפית בהתאם למשך הפגיעה, לחומרתה, ולהערכה קלינית של אנשי המקצוע והיא מאושרת על ידי פקידי הסעד ברשויות המקומיות.

    לדברי שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג: "אירועי השבוע האחרון מחזקים את חיוניות הפעלתם של מוקדי הטיפול בילדים שעברו תקיפה מינית. ישראל נשטפת בגל אלימות קשה שהוא תולדה של סיבות סוציולוגיות ותרבותיות. נדרשת נקיטת צעדים מערכתיים ובין היתר הרחבת חובת הדיווח לצד הגברת שיתוף הפעולה בין הרשויות השונות הקשורות לטיפול בתופעות של תקיפה מינית. במהלך 2010 יוגש לי מחקר מלווה בתחום".

    נחום איצקוביץ מנכ"ל המשרד: "העיקרון המנחה את המשרד הוא כי כל ילד וילדה בישראל שעברו חוויה מזעזעת וכואבת של תקיפה מינית יזכו לקבל טיפול חינם. משרד הרווחה הקים ועדה בין משרדית בשיתוף משרד הבריאות ומשרד החינוך כדי להעמיק את השותפות של כל הגורמים המעורבים בטיפול באכיפה ובענישה".

  • 18. neliron  |  21 בינואר 2010 ב- 11:50

    | שרונה גל
    ינואר 13, 2010 ב: 5:53 am
    ביקשתי עשרות פעמים מהשופטת את החומר החסוי וגם עורכי הדין ביקשו הנל"לא ניתן לא לנו ולא לעורך הדין הוסתר מאיתנו מידע רפואי ,תעודה מצבה הלימודי , יש פער רציני ובמשך השנה הראשונה לא למדה כלל עברה 4 פנימיות ובשנה השניה לא הכינה כלל שיעורים
    אני מחויבת לטפל בה אך איך אפשר לטפל בחומר לימודי שנתיים,ושנתיים שלא היתה בבית וכרגיל לבד אנו מטפלים בילדתנו ,לא קיבלה עזרה בפנימיה ועכשיו הטיפול החוגים והחונכות על ההורים המרוששים שגם את פרנסתם הפסיקו כדי שיצאו מהקיבוץ לעורך הדין
    אמרו שזה שבגלל שהקיבוץ מפחד שנהיה נטל , אז הנה האמת לשקרים האב עבד 16 שנה לולן לפני שנה הופסקה עבודתו אחרי 11חודש למוטט אתהמשפחה עלידי רמית.
    האם ביקשה בשנת2004 מעמד הקיבוץאיים להחתים אתהאם בניגוד לרצונה על תושבות , מזכיר הקיבוץוחברי המועצה מנעו מההורים כל שיפוץשל הדירה וההורים שיפצו בעצמםוחלק בידיהם ,האם משלמתמשנת 2004 על 4 הילדים חוגים בריאותחינוך וטיפולם , אז מי בדיוק חי על חשבון מי ?בעוד כלחברי הקיבוץ ממנים לילדיהם לימודים בחינם עלות90אלףלשנה שתתבטל כשילדי הצעירים[ בני 40] יגיעו לגיל 18 ,האם 7 שניםללא מעמד ,עבדה בביתאבות בין 5-7 ימים בין 6 ל12 שעות אך למזכיר נדב באור היתה מטרה אחת לסלק אתהמשפחה מהקיבוץ לפני שהגעתי לקיבוץ סימתי את לימודי בהצלחה ואחרי הכרתי אתבעלי התחתנו ומאוד רצית להמשיך ללמוד לרכוש מקצוע המזכיר אמר לי קודם תביאי ילד ,רק ביקשתי ללמוד לקיבוץהיה תוכניתאחרת,גזענית ששחורים ינקו רק שירותים לכן התמנים ברחו מפה .
    לא התאים להם אישה שחורה עצמאית ובעלת דעה האחראית חינוך בקיבוץ כעסה כי הייתי בעלת דעה שונה ולימים התנקמה במכתבים לרווחה פקידתהסעד מודה , שלפני חקירת ביתי התלונות הם מהקיבוץ,ואין לה הוחכה העיקר שליכלכו את שמנו והרסו את עתידנו
    להגיב

  • 19. neliron  |  26 בינואר 2010 ב- 07:18

    חדשות ▪ ספורט ▪ משפטי ▪ תרבות ואמנות ▪ דעות

    קוראים שואלים

    חבר בעצמאות כלכלית. מה אומרות התקנות צילום: ויז'ואל/פוטוס

    עו"ד ליעד סידר. תשתית לכללי התנהלות שונים צילום: עדי סידר

    שלח
    בשיתוף עם דפי זהב

    חבר בעצמאות כלכלית – מה זה אומר?
    מהן זכויותיו של "חבר בעצמאות כלכלית", ומהי מערכת היחסים בין הקיבוץ לבין חבר מהסוג הזה? יש תשובה
    יעקב דרומי
    פורסם: 25.01.10, 08:00
    קורא שאל: בת זוגי לחיים היא חברת קיבוץ מתחדש, ואני שוקל להצטרף לקיבוץ. כדי להתקבל, נמסר לי מהקיבוץ, עלי לחתום על חוזה המגדיר אותי כ"חבר בעצמאות כלכלית". הוסבר לי שלפי תקנון הקיבוץ, "חבר בעצמאות כלכלית" הוא חבר לכל דבר, להוציא את ההשתתפות בכל החלטה הנוגעת לפירות הרווחים מנכסי הייצור של האגודה השיתופית. במה דברים אמורים, ומהי מערכת היחסים בין הקיבוץ לבין חבר מהסוג הזה?

    תשובת המדור: תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) יוצרות, למעשה, מעמד חברות חדש: "חבר בעצמאות כלכלית". התקנות מתירות לקיבוץ המתחדש "לסכם בכתב עם חבר, כי החבר יכול שלא למסור את כל הכנסותיו לקיבוץ ובשל כך לא יהיה זכאי לסיפוק צרכיו בידי הקיבוץ, ובלבד שהוא תורם לקיומה של הערבות ההדדית, בסכומים ובשיעורים שקבע הקיבוץ". סכומים אלה, אומר עו"ד ליעד סידר, יכולים להיות נמוכים מהסכומים שמפרישים "החברים הרגילים" (שאינם בעצמאות כלכלית). בקיבוץ המתחדש, מאפשר השימוש בתקנת "חבר בעצמאות כלכלית" ליצור תנאים נוחים יותר בתהליך הקליטה של חבר חדש.

    כיום ניתן למצוא קיבוצים – במיוחד כאלה שטרם הופרטו באופן מלא, או כאלה שנטל החיוב (המס) הפנימי אצלם על הכנסות מעבודה גבוה במיוחד – שמתירים קליטה בתנאי "חבר בעצמאות", לתקופה קצרה או לתקופה ארוכה. כך יכול קיבוץ להתיר לחבר להיות בעצמאות כלכלית כדי שיוכל, למשל, לשאת בנטל המימון של הלוואות שלקח לצורך בניית ביתו בקיבוץ המתחדש.

    כללי התנהגות שונים
    "מעמד של חבר בעצמאות כלכלית", אומר עו"ד סידר, "יוצר תשתית משפטית לקיבוץ לקבוע לגביו כללי התנהלות שונים מאלה החלים לגבי חברים רגילים. חבר בעצמאות אינו מעביר הכנסותיו לקיבוץ, הוא אחראי באופן עצמאי לכל היבטי המס הנוגעים להכנסתו, ומנגד, הקיבוץ אינו מחויב בסיפוק צרכיו. כפועל יוצא מכך שתרומתו הכלכלית אינה כשל החברים הרגילים", מסביר עו"ד סידר, "קובעות התקנות, כי חבר בעצמאות לא יהיה זכאי להשתתף בנכסי הקיבוץ, למשל בהליך של 'שיוך אמצעי ייצור', או בהכנסותיו, אלא באופן יחסי לשיעור השתתפותו בערבות ההדדית, לעומת החברים הרגילים".

    התקנות, מדגיש עו"ד סידר, אינן מתייחסות לשאלת הזכות להשתתף בהחלטות של אסיפת החברים הנוגעות לנכסים, אולם רשם האגודות השיתופיות מתיר לכלול בתקנון הוראות המסייגות את זכות ההשתתפות בהצבעה של "חבר בעצמאות" לגבי נכסים, כאמור, שלפי ההסדר לגבי "החברים הרגילים", הוא אינו זכאי להם.

    "לפי המשתמע מ'תקנות הערבות ההדדית'", אומר עו"ד סידר, "קיבוץ אינו רשאי להתקשר בהסכם עם חבר, לפיו הוא חבר בעצמאות כלכלית, אלא אם נקבעה הוראה מפורשת בתקנון המסמיכה את הקיבוץ במפורש ליצור מעמד של חבר בעצמאות כלכלית, ולהתקשר בהסכמים עם חברים כאלה".

    ככל שעולה מהשאלה, אומר ליעד סידר, בקיבוץ אליו מבקש השואל להצטרף חלות כל החובות והזכויות על "חבר בעצמאות", כמו "חבר רגיל", לרבות החובה להעביר הכנסות והזכות לסיפוק צרכים. "הדבר היחידי שנשלל ממנו הוא הזכות להשתתף בהחלטות הנוגעות לפירות הרווחים מנכסי הייצור, משל עשו אבחנה בין חברים מתקופות שונות – הרי ספק רב אם זו היתה כוונת המחוקק בהגדרת המעמד של חבר בעצמאות כלכלית. במצב בו החבר מוסר את מלוא הכנסותיו וזכאי לסיפוק צרכים ככל החברים – מניעת השתתפות בהחלטות מסוימות נראית, על פניה, לכאורה, כהוראה מפלה, שבהמשך הדרך עלולה להגיע למחלוקת משפטית. ראוי, אם כן, שהשואל יעיין היטב בתקנון הקיבוץ או בהסכמים שהקיבוץ מבקש כי יחתום עליהם, כדי להבין את הדברים לאשורם".

    כן זכאי, לא זכאי
    קיבוצים שונים משרטטים באופן שונה את מעמד החבר בעצמאות כלכלית, אך לכולם מכנה משותף: הוא אינו מוסר את כל הכנסותיו לקיבוץ. קיימים קיבוצים, מתאר עו"ד סידר, שקבעו בתקנון, ובהחלטה מקיפה של האסיפה הכללית, הוראות מפורטות המסדירות את מערכת היחסים שבין "חבר בעצמאות" לבין הקיבוץ, אשר גובו בהסכם מפורט שנחתם בין החבר בעצמאות כלכלית לבין הקיבוץ.

    בתקנונים ובהסכמים שכאלה נקבעת הגדרה מדויקת של "ערבות הדדית קהילתית", בה נושא "חבר בעצמאות" (להבדיל מהערבות ההדדית החלה בין החברים הרגילים לבין הקיבוץ), מפורטות חובותיו וזכויותיו לגבי עניינים מוניציפליים וקהילתיים, ונשללות זכויותיו בנכסי הקיבוץ (בדרך כלל למעט הזכות, לעת שיוך, להיות מופנה למִנהל לקבלת זכויות במגרש מגורים עליו הוא בונה את ביתו). כך גם נקבעים נושאים בהם אינו זכאי להשתתף בקבלת החלטות באסיפה הכללית, ועוד.

    יש קיבוצים שבהם חברות בעצמאות כלכלית מקנה חברות מלאה באגודה השיתופית, את זכות ההצבעה באסיפת החברים, ולצדה גם את הזכות להיבחר למוסדות האגודה. החבר בעצמאות כלכלית משלם, כיתר החברים, "סכום קבוע" חודשי (המכונה בקיבוצים שונים "מס קהילה", "אגרת שירותים"), ועוד היטל מסוים לקרן עזרה הדדית, אך פטור מתשלום "מס איזון" או "פרוגרסיבי", המוטל על חברי הקיבוץ האחרים לצורך קיום הערבות ההדדית שהאחרים חייבים בה, ובהתאם נקבעת "מידת הערבות ההדדית" שהוא זכאי לה.

    מתכונת של חבר בעצמאות קיבלה ביטוי גם באחד התקנונים של קיבוץ, שהוא מתחדש בתחום "השיוך", אך שיתופי בתחום אורחות החיים (שכר ותקציב), שיצר מעמד של "חבר קהילתי", מכוחו מתקבלים חברים לקיבוץ ובונים בו את ביתם במימונם המלא, תוך יצירת מערכת הסדרים מיוחדת בינם לבין הקיבוץ, בדומה ל"חבר בעצמאות".

    קודם סיום, נכון להעיר שמבין אלה העוסקים בכך, יש האומרים שהתסבוכת שקיבוצים הכניסו עצמם אליה בתחום ההרחבות, היא כאין וכאפס לעומת מה שעוד מחכה להם עם "חברים בעצמאות כלכלית". המשך, כנראה, יבוא.


להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

Trackback this post  |  Subscribe to comments via RSS Feed

עמודים

קטגוריות

לוח שנה

נובמבר 2009
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

Most Recent Posts

 
%d בלוגרים אהבו את זה: