ע.ל.י.ה

16 בנובמבר 2009 neliron
תגים: , , , , , , , , , ,

http://cafe.themarker.http://sites.google.com/site/yeladim100/
/view.php?u=323433

מודעות פרסומת

Entry Filed under: Uncategorized

30 Comments Add your own

  • 1. neliron  |  16 בנובמבר 2009 ב- 04:59

    http://sites.google.com/site/yeladim100/

  • 2. neliron  |  16 בנובמבר 2009 ב- 06:26

    לורי http://www.flix.co.il/tapuz/myPage.asp?Id=3162767

  • 3. neliron  |  17 בנובמבר 2009 ב- 19:25

    http://www.viddler.com/explore/familythoughts/videos/7/

  • 4. neliron  |  18 בנובמבר 2009 ב- 18:45

    http://answers.polldaddy.com/poll/2044913/?view=results

  • 5. neliron  |  18 בנובמבר 2009 ב- 18:49

    http://answers.polldaddy.com/poll/20
    /44913/?view=results

  • 6. neliron  |  24 בנובמבר 2009 ב- 18:12

    שי » חדשות » חברה
    דעה: תפסיקו להוציא את הילדים מהבית
    ישראל היא המדינה מספר 1 בהוצאת ילדים מביתם. למה? כי משרד הרווחה צריך למלא מכסות במוסדות, כדי שלא להפסיד תקציבים. אבסורד

    רוני אלוני סדובניק | 6/11/2009 13:43
    על פי הנתונים שפרסמה לאחרונה השדולה למען הילד בכנסת, עולה כי ישראל מובילה במקום הראשון בעולם בהוצאת ילדים מהבית. מסתבר כי 5% מהילדים בישראל מוצאים מבתיהם ומחיק משפחתם, זאת לעומת 0.5% במדינות המערב.

    תלמידים צילום: פלאש 90

    נכון, ישנם מקרים בהם אין מנוס אלא להרחיק מיד את ההורים הפוגעים מהילדים, אבל מקרי קיצון אלו הם בודדים, ובמרבית המקרים ניתן היה לשקם את הילדים בתוך המשפחה ולתמוך בתא המשפחתי כולו, אם על ידי ליווי מקצועי, ואם על ידי תמיכה כלכלית וקהילתית.

    סיפורם הטראגי של ילדי תימן ממחיש את הקלות ההיסטורית הבלתי נסבלת בה הממסד בישראל קורע זאטוטים מחיק משפחתם מתוך גישה פטרונית, מתנשאת, היודעת טוב יותר מהילדים או מאמהותיהם, מה טוב עבורם.

    בשעה שרשויות רווחה במדינות המערב השכילו מזמן לבחון כל מקרה לגופו, תוך תובנה בסיסית כי המקום הטוב ביותר לכל ילד הוא בזרועות אימו, אצלנו עדיין נוהגת השיטה הקומוניסטית הבוחנת את כל המקרים באמת מידה זהה ותוך רמיסה ברגל גסה של כל ניסיון לגמישות ולאבחון פרטני יותר בין מקרה למקרה.
    מכסות קבועות להוצאת ילדים מהבית
    בישראל חיים כרגע 75,000 ילדים שהוצאו מביתם וחיים בכ-500 מוסדות של משרד הרווחה. מערכת מפלצתית זו לוגמת לקרבה כל שנה 5 מיליארד שקלים למימון השוטף של עובדי הפנימיות, אומנות ומוסדות שונים ומשונים, זאת בשעה שהיה ניתן להפנות לפחות חלק מהסכום לשיקום מקצועי של הילדים בחיק משפחתם.

    תקציב אדיר זה המוגדר ומיועד במיוחד למימון הוצאת ילדים ושהייתם במוסדות, הינו סעיף מרכזי וקבוע בתקציב השנתי הכולל של משרד הרווחה. כלל ברזל הוא במשרד האוצר,
    לפיו משרד ממשלתי שאינו עושה שימוש במלוא הסכום שאושר לו בשנה מסויימת, לא זו בלבד שלא יגדילו את תקציבו בשנה הבאה אלא אף יקצצו את אותם הסכומים שלא נעשה בהם שימוש.

    מצב אבסורדי זה גורם לכך, שמשרד הרווחה הזקוק כל כך לכסף אינו יכול להרשות לעצמו להפחית את מספר הילדים המוצאים מביתם שכן עליו לעמוד במכסות קבועות המגיעות עד אלפי ילדים המוצאים בשיטתיות בכל שנה מביתם, וכשהמולך דורש את ליטרת הבשר, נרתמת כל המערכת כדי לספק את תאבונו.
    מרחיקים את הילד במקום את הגורם הפוגעני
    שופטי בתי המשפט לענייני משפחה או נוער מהווים למעשה רק חותמת גומי להמלצות של עובדי הרווחה ומאשרים כמעט כל בקשה להוצאת ילד מהבית המוגשת להם. גם עובדי הרווחה אינם אשמים בשיטה, ההנחיות והקריטריונים מונחתים על ראשם מלמעלה, וכידוע הסיבה לכל מדיניות נעוצה בסופו של יום בהיבט התקציבי.

    ילדה צילום: חן גלילי

    ישראל, כהרגלה, מפגרת אחרי מדינות מפותחות אחרות, בהן כבר הוטמעה התובנה כי הדרך הבריאה ביותר לשיקום 99% מהילדים היא דווקא בתוך הבית פנימה, במסגרת שיקום כלל משפחתי. נכון, ישנם מקרים קיצוניים בהם טובת הילד מחייבת הרחקתו מבן משפחה פוגעני, ואולם מדוע לקרוע דווקא את הילד מהבית ולא להרחיק לתמיד את הגורם הפוגע?

    נתונים סטטיסטים מלמדים אותנו שוב ושוב כי אחוז הילדים המוצאים מהבית מקרב שכבות העוני והנזקקות הכלכלית הוא גבוה בצורה משמעותית. האם לא הגיעה אם כן העת לשקם משפחות נזקקות אלו, לסייע להן לצאת ממעגל המצוקה וזאת בהפניית התקציב למימון הוצאת הילד מביתו, והקצאתו למשימה הרציונאלית יותר?

    בשונה מממשלות עבר כושלות, נקרתה למשרד הרווחה שעת כושר גורלית, משום שבראשו עומד היום שר רווחה בעל נפש יתרה וחשיבה יצירתית, שר שדעתו נחשבת מאד בעיני ראש הממשלה, שר המשפטים ושר האוצר. טוב יעשו אלו ביחד, אם ינתקו אחת ולתמיד את הקשר המעוות בין גודל התקציב של משרד הרווחה ובין מכסת הילדים המוצאים מביתם. המדד להגדלת התקציבים לרווחה צריך להמדד רק על ידי הצלחות בשיקום ילדים בביתם, ולא על פי היקף הוצאתם מהבית.

    הכותבת היא עורכת דין, מתמחה בהליכי חקיקה וממשל, פעילת זכויות אדם.
    עדכוני חדשות לסלולרי שלך

  • 7. neliron  |  25 בנובמבר 2009 ב- 21:21

    .
    .
    דנה גולדנברג, יועצת בית הספר אלון בגבעתיים מסבירה להורה על אופן התנהלות מערכות החינוך והרווחה בגבעתיים, בהליך פירוק המשפחה ל"טובת הילד" כביכול:
    "אני כפופה לפקידת הסעד, אני מבחינת חוק, כל מה שפקידת הסעד מבקשת ממני לעשות, אני צריכה להגיד כן ולעשות אותו, לכן אני לא יכולה לבוא עכשיו ולדבר איתך, … אני לא עונה לך, … אם את צריכה תשובות לגבי זה, זה דרך פקידת הסעד, … אני אצטרך לדווח לפקידת הסעד".

  • 8. neliron  |  27 בנובמבר 2009 ב- 05:46

  • 9. neliron  |  27 בנובמבר 2009 ב- 06:00

  • 10. neliron  |  27 בנובמבר 2009 ב- 06:03

  • 11. neliron  |  27 בנובמבר 2009 ב- 06:03

  • 12. neliron  |  27 בנובמבר 2009 ב- 16:10

    http://cafe.themarker.com/view.php?u=323468

  • 13. neliron  |  30 בנובמבר 2009 ב- 05:57

  • 14. neliron  |  6 בדצמבר 2009 ב- 19:28

  • 15. neliron  |  13 בדצמבר 2009 ב- 14:15

    עמותה לזכויות ילדים והורים – ע.ל.י.ה.

    תעשיית סחר הילדים בישראל= למי זה משתלם? כמה זה עולה? מי קובע את מכסות היצוא? מי מפסיד בעיסקה?
    מעריב- מאמר קצר המבהיר, כיצד מתנהלת תעשיית יצוא הילדים בישראל. עיסקת "ילדי תימן", גירסת 2010, כיצד שוכללו המודלים המסחריים, מי קיבע את הגידול במכסות השנתיות ליצוא הילדים, כמה נתונים על שרשרת תעשיתית משומנת שכולנו מפסידים ממנה.

    קיצור דרך אל: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/963/400.html
    רוני אלוני סדובניק | 6/11/2009 13:43
    על פי הנתונים שפרסמה לאחרונה השדולה למען הילד בכנסת, עולה כי ישראל מובילה במקום הראשון בעולם בהוצאת ילדים מהבית. מסתבר כי 5% מהילדים בישראל מוצאים מבתיהם ומחיק משפחתם, זאת לעומת 0.5% במדינות המערב.

    תלמידים צילום: פלאש 90

    נכון, ישנם מקרים בהם אין מנוס אלא להרחיק מיד את ההורים הפוגעים מהילדים, אבל מקרי קיצון אלו הם בודדים, ובמרבית המקרים ניתן היה לשקם את הילדים בתוך המשפחה ולתמוך בתא המשפחתי כולו, אם על ידי ליווי מקצועי, ואם על ידי תמיכה כלכלית וקהילתית.

    סיפורם הטראגי של ילדי תימן ממחיש את הקלות ההיסטורית הבלתי נסבלת בה הממסד בישראל קורע זאטוטים מחיק משפחתם מתוך גישה פטרונית, מתנשאת, היודעת טוב יותר מהילדים או מאמהותיהם, מה טוב עבורם.

    בשעה שרשויות רווחה במדינות המערב השכילו מזמן לבחון כל מקרה לגופו, תוך תובנה בסיסית כי המקום הטוב ביותר לכל ילד הוא בזרועות אימו, אצלנו עדיין נוהגת השיטה הקומוניסטית הבוחנת את כל המקרים באמת מידה זהה ותוך רמיסה ברגל גסה של כל ניסיון לגמישות ולאבחון פרטני יותר בין מקרה למקרה.
    מכסות קבועות להוצאת ילדים מהבית
    בישראל חיים כרגע 75,000 ילדים שהוצאו מביתם וחיים בכ-500 מוסדות של משרד הרווחה. מערכת מפלצתית זו לוגמת לקרבה כל שנה 5 מיליארד שקלים למימון השוטף של עובדי הפנימיות, אומנות ומוסדות שונים ומשונים, זאת בשעה שהיה ניתן להפנות לפחות חלק מהסכום לשיקום מקצועי של הילדים בחיק משפחתם.

    תקציב אדיר זה המוגדר ומיועד במיוחד למימון הוצאת ילדים ושהייתם במוסדות, הינו סעיף מרכזי וקבוע בתקציב השנתי הכולל של משרד הרווחה. כלל ברזל הוא במשרד האוצר,
    לפיו משרד ממשלתי שאינו עושה שימוש במלוא הסכום שאושר לו בשנה מסויימת, לא זו בלבד שלא יגדילו את תקציבו בשנה הבאה אלא אף יקצצו את אותם הסכומים שלא נעשה בהם שימוש.

    מצב אבסורדי זה גורם לכך, שמשרד הרווחה הזקוק כל כך לכסף אינו יכול להרשות לעצמו להפחית את מספר הילדים המוצאים מביתם שכן עליו לעמוד במכסות קבועות המגיעות עד אלפי ילדים המוצאים בשיטתיות בכל שנה מביתם, וכשהמולך דורש את ליטרת הבשר, נרתמת כל המערכת כדי לספק את תאבונו.

    מרחיקים את הילד במקום את הגורם הפוגעני
    שופטי בתי המשפט לענייני משפחה או נוער מהווים למעשה רק חותמת גומי להמלצות של עובדי הרווחה ומאשרים כמעט כל בקשה להוצאת ילד מהבית המוגשת להם. גם עובדי הרווחה אינם אשמים בשיטה, ההנחיות והקריטריונים מונחתים על ראשם מלמעלה, וכידוע הסיבה לכל מדיניות נעוצה בסופו של יום בהיבט התקציבי.

    ילדה צילום: חן גלילי

    ישראל, כהרגלה, מפגרת אחרי מדינות מפותחות אחרות, בהן כבר הוטמעה התובנה כי הדרך הבריאה ביותר לשיקום 99% מהילדים היא דווקא בתוך הבית פנימה, במסגרת שיקום כלל משפחתי. נכון, ישנם מקרים קיצוניים בהם טובת הילד מחייבת הרחקתו מבן משפחה פוגעני, ואולם מדוע לקרוע דווקא את הילד מהבית ולא להרחיק לתמיד את הגורם הפוגע?

    נתונים סטטיסטים מלמדים אותנו שוב ושוב כי אחוז הילדים המוצאים מהבית מקרב שכבות העוני והנזקקות הכלכלית הוא גבוה בצורה משמעותית. האם לא הגיעה אם כן העת לשקם משפחות נזקקות אלו, לסייע להן לצאת ממעגל המצוקה וזאת בהפניית התקציב למימון הוצאת הילד מביתו, והקצאתו למשימה הרציונאלית יותר?

    בשונה מממשלות עבר כושלות, נקרתה למשרד הרווחה שעת כושר גורלית, משום שבראשו עומד היום שר רווחה בעל נפש יתרה וחשיבה יצירתית, שר שדעתו נחשבת מאד בעיני ראש הממשלה, שר המשפטים ושר האוצר. טוב יעשו אלו ביחד, אם ינתקו אחת ולתמיד את הקשר המעוות בין גודל התקציב של משרד הרווחה ובין מכסת הילדים המוצאים מביתם. המדד להגדלת התקציבים לרווחה צריך להמדד רק על ידי הצלחות בשיקום ילדים בביתם, ולא על פי היקף הוצאתם מהבית.

    הכותבת היא עורכת דין, מתמחה בהליכי חקיקה וממשל, פעילת זכויות אדם.

  • 16. neliron  |  13 בדצמבר 2009 ב- 14:43

    ##########################################################################

    הידעת ? 75,000 ילדים חיים מחוץ לבית.
    רובם הוצאו בכפיה ע"י משרד הרווחה. ילדים רבים מנותקים ממשפחותיהם רק משום היותן משפחות עניות ומעוטות יכולת.

    בזבוז של 5 מיליארד ש"ח מכספי משלם המיסים
    5 מיליארד ש"ח !!!

    להקמת גוף בקורת חיצוני ובלתי תלוי שיפקח על פעילות משרד הרווחה.

    אנא חיתמו על העצומה
    כל הפרטים… כאן בעצומה
    http://www.atzuma.co.il/petition/ronitg/1/

  • 18. neliron  |  15 בדצמבר 2009 ב- 12:17

    http://www.youtube.com/watch?v=XP9XJJknQYsאמא שיר בשבילך

  • 19. neliron  |  15 בדצמבר 2009 ב- 12:20

  • 20. neliron  |  16 בדצמבר 2009 ב- 20:45

  • 21. neliron  |  18 בדצמבר 2009 ב- 16:22

  • 22. neliron  |  20 בדצמבר 2009 ב- 04:38

  • 23. neliron  |  23 בדצמבר 2009 ב- 04:52

    עו"ד רז משגב, אתן רעיונות חדשים שאמורים לסייע במניעת הוצאת ילדים בכפיה מביתם. פקידי סעד מפעילים טרור מערכתי ממסדי נגד משפחות שיוצאות נגדם. למערכת הרווחה יש שיטה שכל מי שמתנגד לה, הם מתייגים אותו כעבריין או כפסיכי, ורצוי לתייג גם וגם. כך קרה במקרה של לורי שם טוב.

    כל מי שהעז לקום ולהראות שיש לו קצת עוצמה וכח, פקידות הסעד, הגישו נגדו עשרות תלונות שווא במשטרה. מדובר בשיטה.

    כשמדובר בשיטה של הגשת תלונות שווא על ידי פקידת סעד, צריך לטפל בזה כעבריינות בחסות החוק.

    הפתרונות המוצעים:

    1. דוח ועד גילת משנת 2004, קבע כי צריך לתרגם את הדוח לחקיקה, ולהטמיע את המלצות הדוח בחוק הכשרות האפוטרופוסות או חוק הנוער.

    2. דבר נוסף, להכניס בהצעות החוק סעיף שיקבע מפורשות שכל משפחה שפקידי סעד רוצים לקחת לה את הילדים, חובה על המדינה למנות למשפחה סיוע משפטי.

    3. הפתרון השלישי המוצע שהוא רדיקאלי, הוא לבצע שינוי מבני בנושא המשפחה. לקחת את כל הגופים: מחלקת אלמ"ב במשטרת ישראל, יחידת הסיוע בבית המשפט, עובדים סוציאליים ולאחד את כולם ולהגדירם: טיפול במשפחה.

  • 24. neliron  |  23 בדצמבר 2009 ב- 04:53

    עמותה לזכויות ילדים והורים – ע.ל.י.ה. (ע"ר)

    בראשות פרופ' אסתר הרצוג

    סיכום מפגש מיום 22.12.09 בכנסת ישראל
    "שדולה למניעת הוצאת ילדים בכפיה מביתם"
    בחסות ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ
    בשילוב עמותה לזכויות ילדים והורים – ע.ל.י.ה.

    באמצעות דוברת העמותה: גב' איילה שטגמן – אשת חינוך, יועצת אסטרטגית
    ודוברת בכנסת ישראל

    חברי כנסת שהשתתפו במפגש:

    ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ – קדימה

    גב' ציפי לבני, ח"כ – קדימה

    מר אברהם מיכאלי, ח"כ – תנועת ש"ס
    ועוד.

    במפגש נוסף בכנסת ישראל מיום 22.12.09, אותו ארגנה גב' איילה שטגמן, פעילה בליכוד, דוברת עמותת ע.ל.י.ה. בכנסת ישראל, למניעת הוצאת ילדים בכפיה מביתם ממשפחות נורמטיביות, השתתפו חברי כנסת מכל התנועות החברתיות, ופעילים חברתיים מעמותות שונות: עמותת ע.ל.י.ה. בראשות פרופ' אסתר הרצוג, עמותת מגן לזכויות אנוש, התנועה למען עתיד ילדינו ועוד.
    ד"ר מרינה סולודקין, מסרה, כי לאחרונה הינה עמוסה בריבוי מקרים בהם הורים נורמטיביים מאבדים ילדיהם כתוצאה מהתערבות בוטה וחדירת פקידי סעד למשפחות באמצעים אלימים ממש של רשויות הרווחה.
    ד"ר מרינה סולודקין הוסיפה ואמרה כי התחילה את הלובי למען מניעת הוצאת ילדים בכפיה מהוריהם יחד עם חברותיה, פרופ' אסתר הרצוג וגב' איילה שטגמן פעילה מהליכוד.

    ד"ר מרינה סולודקין הראתה חבילה אדירה של מכתבים ופניות בנושא הוצאת ילדים בכפיה מהבית. מסרה, כי בישיבה הראשונה בשדולה למניעת הוצאת ילדים בכפיה, היתה הצלחה גדולה בשל התערבות תקשורת רוסית, שסייעו לאוכלוסיה במגזר זה.

    עוד הוסיפה מרינה, כי לצערה הרב, רבו הפניות של המגזר האתיופי והמגזר הישראלי. היא רואה עליה רבה בהוצאת ילדים בכפיה מביתם מ- 3 מגזרים עיקריים: עולים חדשים מחבר העמים, חרדים וילדי מזרחים.
    ד"ר מרינה סולודקין מסרה שכשהיא הסבירה לחברי כנסת בסיעת קדימה, כי ילדים מוצאים מביתם בשל עוני המשפחות. חלק מחברי הכנסת לא האמינו שיהודים הורסים, חומסים וגוזלים זכויות של ילדים והורים.

    ח"כ ציפי לבני, הוזמנתי על ידי מרינה סולודקין לשדולה למניעת הוצאת ילדים בכפיה ממשפחות נורמטיביות. אני חייבת לציין, שאינני מעורה בנושא, אולם הדבר מזעזע ואני אשתדל לפעול למניעת הוצאת ילדים מביתם בכפיה, ואשתף פעולה ואסייע ביחד עם מרינה, למניעת הוצאת ילדים מהוריהם הנורמטיביים.

    לורי שם טוב, מזכירה ומייסדת בעמותת ע.ל.י.ה. סיפרה על הוצאת ילדיה בכפיה על ידי אתי דור פקידת סעד לחוק נוער מלשכת רווחה גבעתיים, ומסרה כי מעל 8 חודשים הינה מנותקת לחלוטין בכפיה מילדיה, כשאיננה רואה אותם, איננה יודעת מה מצבם, חרף העובדה כי כל תלונות השווא שהגישה נגדה אתי דור פקידת הסעד לחוק הנוער נסגרו מחוסר אשמה פלילית במעשיה.
    אתי דור פקידת הסעד לחוק הנוער איתנה בדעתה, כי יש להמשיך ולנתק את הילדים מהאמא בכפיה, שכן האמא "נלחמת ברשויות הרווחה".
    השופט נפתלי שילה מבית משפט לעניני משפחה ר"ג, משמש כמריונטה של פקידות הסעד, ואמר בדיון ביום 15.12.09, כי דברי פקידת הסעד מקובלים עליו, ועד שפקידת הסעד לא תאמר אחרת, האמא לא תראה את ילדיה עד הגיעם לגיל 18 שנים.
    האמא ביקשה את התערבות חברי כנסת להשבת ילדיה אליה, שכן האמא, הינה נורמטיבית, עובדת מאז ומתמיד בעבודה קבועה סדירה עם שכר הולם, ויש לה יכולת כלכלית מעולה, כפי שהיתה לה מאז ומתמיד לגדל ילדיה.

    פרופ' אסתר הרצוג, יו"ר עמותת ע.ל.י.ה. אמרה: אני מכירה ממקור ראשון את המקרה של לורי שם טוב. אדם חלש חסר משאבים – אבוד לו! שיתוף פעולה בין מערכת בתי המשפט שווה למערכת הרווחה. בית המשפט מתעלם מהורים חלשים ומאמין לגרסאות המסופקות לו בדיווחים מ"טעם" משרד הרווחה.

    נקודה נוספת חשובה במקרה של לורי, ניסינו לפנות לאישיות בכירה בעירית גבעתיים, והבנו שהמערכת בנויה בצורה כזו שמערכת הרווחה גוברת על כל בכירי העיריה, כמו גם חברי כנסת.

    הפוליטיקאים כפופים באופן ישיר לפקידי סעד ולמעשה הפקידות בארץ חזקה באופן דורסני ואלים ממש. פקידי הסעד הינם כוחניים בעלי עוצמה חסרת רסן, ולפקידים הללו יש יכולת מזעזעת לחסל משפחות בצורה אימתנית, ולבטל את קיומם של ההורים כבני אנוש וכהורים בפרט לילדיהם.
    עו"ד טלי תמרי, מטעם הקונגרס היהודי הרוסי, כפי שאמרה חברת הכנסת ד"ר מרינה סולודקין, אנו לקחנו על עצמנו פרויקט מיוחד בנושא הוצאת ילדים בכפיה ממשפחות נומרטיביות מהקהילה הרוסית.

    עברנו את השלב של "הניתוח" בנושא הוצאת ילדים בכפיה ממשפחות הנורמטיביות, ואנו רואים בהוצאת ילדים מהוריהם, הרס עתידם של הילדים!
    אנו הוצאנו חוברת עם הצעות לשינוי חקיקה. בחוברת יש הצעה לחוקק חוק יסוד של כבוד המשפחה. היחידה זה פרט. לפקידי סעד אין שום כבוד ליחידה. פקידי הסד אינם שומרים על זכויות הילדים.
    משה שלם, עיתונאי ומייסד בעמותת ע.ל.י.ה. מדינת ישראל חתמה לפני 18 שנים על אמנת זכויות הילד. על פי חוק חובה על חברי הכנסת שחתמו על האמנה, לחוקק חוקים על יסוד ותשתית האמנה עליה חתמו. באופן תמוה ובלתי מתקבל על הדעת לא חוקק חוק על פי אמנת זכויות הילד. אם כך, יש לבטל את האמנה לאלתר ו/או לחוקק חוק בנושא.

    עו"ד טלי תמרי, הוסיפה, כי בחוברת שהוציאה, יש לחייב פקידי סעד אשר מטפלים בכל מהלכים טרום משפחתיים כולל פקידי סעד לסדרי דין ופקידי סעד לחוק נוער, להביא כל הטענות במסגרת דין פרוצדורלי, כבעלי דין לכל דבר וענין.

    בחוברת מטעמנו, יש 14 נקודות לשינוי בחקיקה.

    מר יעקב בן יששכר יו"ר התנועה למען עתיד ילדינו, פקידי סעד קוראים לי "אימת העובדים הסוציאליים". הפעלתי מטעם התנועה עובדים סמויים בתוך פנימיות של משרד הרווחה, וחשפתי שם מעשי אונס. כתבה בנושא זה פורסמה מתוך פנימית נרדים בערד. הכתבת התחקירנית מירב בטיטו מעורבת בנושא.

    רכבי נפרץ על ידי חבלן ממשטרת ישראל, ללא סמכות.
    אני מבקש מחברי הכנסת לבטל את נושא ועדות החלטה במשרד הרווחה, ולהקים ועדות ערר.

    ד"ר מרינה סולודקין, כעת נעבור לדיון כללי.

    קודם כל אני מרוסיה. אז אני לא מקבלת את המילה "לא" ואין דבר שהוא בלתי אפשרי. אני רוצה באמצעות הלובי הפרלמנטרי להביא למודעות נושא הוצאת ילדים בכפיה, ומתחייבת לפעול למען השבת ילדים להוריהם הנורמטיביים.
    פרופ' אסתר הרצוג, יו"ר עמותת ע.ל.י.ה., אלימות של המדינה נגד ילדים בנושא אשפוז פסיכיאטרי כפוי הינו אכזרי ובלתי נתפס.

    בשנת 1977 כשהתחלף השלטון ועלו אנשי ימין לראשות הכנסת, זה קרה בעיקר בכות הקבוצות החלשות שנפגעו מפקידי סעד, והפעילים המזרחים, שהיו קבוצה גדולה מאוד.

    קיימת גם כיום אפשרות שתתעורר פה תסיסה, מהפך שחייב לבוא במדיניות.

    הצטרפות ח"כ ציפי ליבני, כאן, הינה חשובה מאוד.

    יש הכרה במאבק שלנו נגד הוצאת ילדים בכפיה מהוריהם הנורמטיביים.
    אני סבורה שהלחץ הציבורי הגדול חשוב מאוד. לחוק אין ערך, כשאין מאחוריו כח ציבורי. הסיכוי הגדול שלנו לסגור את מוסדות הרווחה, הינה להביא למדיניות אחרת בטיפול בילדים בתוך הקהילה במסגרת פנימית בביתם.

    עו"ד ברומברג ורוניקה, כולכם מכירים אותי מהדיון בפעם הקודמת, ועד היום המקרים של הוצאת ילדים בכפיה, רק התרבו.

    אני רוצה להדגיש, כי מי שנלקחו ילדיו ממנו בכפיה, וחווה זאת על בשרו, לא יכול להתאושש מהטראומה הקשה. יש לבצע שינוי מהפכני באמצעות חקיקה ולהביא לידי כך שילדים ייוצגו ע"י עורכי דין בבית המשפט.

    גב' אילה שטגמן, יועצת אסטרטגית ומייסדת בעמותת ע.ל.י.ה. ודוברת בכנסת ישראל, מוסרת כי היא מתרגשת כשהיא רואה בכנסת את ערוץ 1. הדבר מעיד כי יש לתקשורת הבנה ורצון לשנות בנושא הוצאת ילדים בכפיה מביתם.

    עו"ד רז משגב, אתן רעיונות חדשים שאמורים לסייע במניעת הוצאת ילדים בכפיה מביתם. פקידי סעד מפעילים טרור מערכתי ממסדי נגד משפחות שיוצאות נגדם. למערכת הרווחה יש שיטה שכל מי שמתנגד לה, הם מתייגים אותו כעבריין או כפסיכי, ורצוי לתייג גם וגם. כך קרה במקרה של לורי שם טוב.

    כל מי שהעז לקום ולהראות שיש לו קצת עוצמה וכח, פקידות הסעד, הגישו נגדו עשרות תלונות שווא במשטרה. מדובר בשיטה.

    כשמדובר בשיטה של הגשת תלונות שווא על ידי פקידת סעד, צריך לטפל בזה כעבריינות בחסות החוק.
    הפתרונות המוצעים:
    דוח ועד גילת משנת 2004, קבע כי צריך לתרגם את הדוח לחקיקה, ולהטמיע את המלצות הדוח בחוק הכשרות האפוטרופוסות או חוק הנוער.

    דבר נוסף, להכניס בהצעות החוק סעיף שיקבע מפורשות שכל משפחה שפקידי סעד רוצים לקחת לה את הילדים, חובה על המדינה למנות למשפחה סיוע משפטי.

    הפתרון השלישי המוצע שהוא רדיקאלי, הוא לבצע שינוי מבני בנושא המשפחה. לקחת את כל הגופים: מחלקת אלמ"ב במשטרת ישראל, יחידת הסיוע בבית המשפט, עובדים סוציאליים ולאחד את כולם ולהגדירם: טיפול במשפחה.

    הבחורה קארין מלכה, בת 20 שנים, שניצלה מאשפוז בכפיה על ידי משרד הרווחה, העידה כי הינה נפגעת עובדים סוציאליים מזה כ- 15 שנים !

    קארין סיפרה, כי מגיל 5 הוצאה מביתה ונשלחה לפנימיות, כולל פנימיות פסיכיאטריות, בהם עברה אבחונים ונאלצה לקבל בעל כורחה סמים פסיכיאטרים ללא הפוגה, כולל קשירות והולדינג שביצעו בה מדריכים בפנימיות, מעשי אונס והתעללות קשה בבית חולים פסיכיאטרי בנס ציונה.
    כיום, קארין מלכה מתכוונת לתבוע תביעת נזיקין נגד העובדים הסוציאליים שרמסו זכויותיה ברגל גסה, וניסו להרוס את עתידה.

    ח"כ אברהם מיכאלי, אנחנו בתנועת ש"ס נגד קבעון מחשבתי של פקידי סעד, שסבורים שהם יודעים יותר טוב מההורים כיצד על ההורים לגדל את ילדיהם. מי שסובל כיום הם ההורים שנותרים חסרי ישע מול כח אדיר שמחליט וקובע בשבילם מי יגדל את ילדיהם וכיצד יגדלו את ילדיהם. יש תעשיית אבחונים שלמה לילדים, ואנו נמזער את יכולת פקידי הסעד להמשיך לפעול במתכונת הנוכחית.
    ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ, יש לנו אהדה ותמיכה מש"ס, יהדות התורה ועוד מפלגות רבות. אני מאמינה שאנו נצליח לשנות את החקיקה.

    גב' נחמה דיכנה, מנכ"ל עמותת ע.ל.י.ה., שמעתי את חבר הכנסת הנכבד מר אברהם מיכאלי. אני נתקלת בלי סוף במשפט: "לא מוציאים סתם ילדים מהבית…".
    יש כאן שיטה. הסיפור של נטע שלי, הילדה שהצלתי מאשפוז בכפיה, הינו זהה אחד לאחד לסיפור של הבחורה קארין מלכה. אני שומעת את דברי הבחורה קארין מלכה, וכולי דומעת. לבי בוכה, לנוכח העוולה והפשע שנגרם לילדים האלו. צריך טיפול שורש יסודי להפסקת פעולות האיבה של משרד הרווחה כלפי קטינים חסרי ישע.
    להוציא את שם הועדה מוועדת גילת – לא יושם פסיק, מהמלצות הוועדה.

    אני בעד להגיש תביעה יצוגית בבג"ץ נגד הוצאת ילדים בכפיה מביתם. אני מאמינה שהגשת תביעה ייצוגית בבג"ץ, תעורר הדים ורעש אדיר של התקשורת כנגד קורבנות משרד הרווחה.

    מר יהודה קורן, מנכ"ל עמותת מגן לזכויות אנוש, אני מטפל מידי יום ביומו, במקרים של הורים שילדיהם הוצאו ממשמורתם והושמו בפנימיות של משרד הרווחה, שם מקבלים הילדים, כדורים פסיכיאטריים, באין מפריע, בכמויות אדירות, ואיש אינו פוצה פה.

    אני מקווה כי השדולה למען הילד, תסייע למניעת הוצאת ילדים בכפיה מביתם, ותגרום לשינוי חוקתי במניעת כדורים לילדים בכפיה.

    גב' איילה שטגמן, יועצת אסטרטגית ומייסדת בעמותת ע.ל.י.ה. ודוברת בכנסת ישראל, אני מודה מעומק לבי לחברי הכנסת, ולד"ר מרינה סולודקין על הענותה ורצונה לסייע למניעת הוצאת ילדים בכפיה ממשפחות נורמטיביות.
    אני מודה גם לגב' נטשה ולרעיסה העוזרות הפרלמנטריות של ד"ר סולודקין על סיוען וארגון כנס זה.

    תהיו אופטימיים, חדורי תקוה ואנחנו נהיה לכם לעזר.
    ה' יתן עוז לעמו.

    שינוי חקיקה, טיפול במשפחות נזקקות בתוך הקהילה, הקצאת משאבים למשפחות עניות, ויצירת שרותי קהילה חברתיים שיסייעו לילדים בביתם, שזה סכום זניח להבדיל מהסכום האדיר שמשולם למשרד הרווחה על כל ילד שמוצא מביתו בכפיה.
    מי שמפסיד מהתערבות משרד הרווחה במשפחה, הם הילדים וההורים.
    אני קוראת לבטל ועדות החלטה, לבטל את צווי החרום שזו המצאה של משרד הרווחה, ולחוקק חוק אומנה. ברגע שאין חוק אומנה, אין פיקוח משפטי על הוצאת ילדים בכפיה מביתם.

    אני מאחלת לכולנו התקדמות ורק ברכות.

    פרופ' אסתר הרצוג, יו"ר עמותת ע.ל.י.ה. – המאמין ינצח !

    הישיבה נסגרה.

    כתבה: לורי שם טוב

    מזכירה אדמיניסטרטיבית

    עמותה לזכויות ילדים והורים – ע.ל.י.ה. (ע"ר)

    בראשות פרופ' אסתר הרצוג

    050-8846712

  • 26. neliron  |  25 בדצמבר 2009 ב- 19:51

    לסגירת כל התגובות
    7.
    כמה שזה נכון וחבל שכך (ל"ת)
    מוטי, 23/11/09 23:12
    הגב לתגובה זו
    6.
    אתם חיים בסרט
    יעלה, 17/11/09 23:02
    מהיכן הנתונים ההזויים האלו?!
    איך הגעת למספר הזה? חוץ מזה
    רוב המכריע של הילדים יוצאים ע"פ בקשת ההורים עצמם !
    והעקר מאיפה הרעיון של המכסות?המכסות זהו המספר המקסימלי של הילדים שאפשר להוציא ותמיד זה לא מספיק!תמיד יש עוד ילדים שזקוקים.ואי אפשר להוציאם.
    הגב לתגובה זו
    יעלה, למה הם בדיוק זקוקים??
    מסעודה, 23/11/09 21:41
    זה הויכוח כאן.
    האם הם זקוקים לתמיכה ולהדרכה,
    או שמא להוצאה מהבית?
    את טוענת שהמכסות הינן מספר מקסימלי,
    וטוענת מצד שני שהן אינן מספיקות.
    השאלה היא, האם ניתן לפתור מקרים אלו
    בדרך שאיננה הוצאת הילדים מהבית (שזה
    לכשעצמו גורם להם נ ז ק !)
    וכיצד?
    המחברת טוענת שכן (וזה העיקר כאן, ולא אם יש או אין מכסות),ושזה יושם בהצלחה בארצות המערב.
    יש לך הוכחה שילדים שמוצאים מביתם- אכן
    גורלם משתפר?
    האם מישהו ניסה לעזור להם בדרך אחרת?
    אני אינני מחזיקה בנתונים אלו,
    אך משום מה, יש לי הרגשה שהמחברת צודקת,
    שישנם לא מעט מקרים שמשפחות אומנות לקחו ילד
    שלא על מנת להעניק לו חום ואהבה,
    וישנם לא מעט משפחות במצוקה שהיו צריכות עזרה, ובמקום עזרה לקחו מהם את הילדים!
    הגב לתגובה זו
    5.
    יישר כוח מכל הלב למגיבים !
    ברכת, 11/11/09 12:27
    מי ייתן ויהיה לכם הכוח לשנות .
    הגב לתגובה זו
    4.
    מודל עיסקי של עמותות
    משה, 09/11/09 23:31
    מדובר במודל עיסקי של עמותות הרוצות לעשות כסף קל. לעמותות אלו קשרים טובים עם פקידי רווחה, מחוקקים, ופקידי סעד.
    נוצר מצב מופקר שבו פקיד עירייה (פקיד סעד), מחליט על קריעת ילד ממשפחתו וביתו ללא צורך בראיות או הוכחות כלשהן. לילד ומשפחתו אין זכויות. הילד נשלח בד"כ למסגרות השמה חוץ ביתית והוא ומשפחתו עוברים מסכת השפלות והכפשות של עובדים סוציאליים "מומחים" למיניהם.
    אם הילד מתנגד או אינו משתף פעולה הוא גם יטופל בסמים פסיכיאטריים קטלניים.
    שופטי משפחה ונוער הם חותמת גומי.
    השחיתות וההפקרות בהתגלמותן.
    הגב לתגובה זו
    3.
    האבסורד הוא שהילדים שמוצאים מביתם
    לורי שם טוב, 09/11/09 19:03
    ברוב המקרים הינם ילדים מטופלים ומטופחים להפליא. במתקני החרום / במוסדות / בפנימיות הרווחה, ההידרדרות של הילדים מזעזעת ומחרידה.

    שימת לב הקוראים, כי רוב עבריינות הנוער הינה של ילדי פנימיות, שגדלים ללא מוסריות, ללא חינוך ערכי, כשכל ילד יודע שהוא צריך לדאוג לעצמו.

    לפקידי סעד כח אדיר בלתי מוגבל, והינם שולטים במערכות החינוך, במשטרת ישראל ובפרקליטות.

    חובה על כל הורה שפקיד סעד נקלע בדרכו, להקליט את פקיד הסעד, זה ישמש כראיה ועלול להציל את חיי משפחתו.

    לורי שם טוב
    עמותה לזכויות ילדים והורים – ע.ל.י.ה. בראשות פרופ' אסתר הרצוג
    הגב לתגובה זו
    2.
    למי בכלל איכפת מהילדים? צריך מניעה וצריך שיקום
    רינה יצחקי, 09/11/09 02:22
    אינני בטוחה בדבר הקונספיראציה הכלכלית. בוודאי יש משהו בעניין התקציבים אך חסרים שני דברים מהותיים:
    התערבות מונעת במשפחה….הדרכה להורות, סיוע, תנאי חיים סבירים הקשורים כמובן ברמת חיים. עדיין נמשך הדיון בשאלה מהי רמת חיים שפוגעת בכבוד האדם…כלומר, כמה נמוך אפשר לרדת במשכורות ובתנאי הדיור … ומעבר לפגיעה בכבוד האדם אפשר בקלות להוסיף את הפגיעה בהתפתחות הילד. אפשר לדעת שרמת חיים נמוכה מביאה את האימהות לחוסר תפקוד מחמת המתח והתסכול.
    המדינה מתוקף מחויבות לאמנת זכויות הילד – צריכה להתערב להבטחת התפתחותו התקינה של כל ילד.
    עניין נוסף: שיקום: משמתגלה מקרה ש"רוצים להוציא ילד מהבית – אנא, עצרו! נסו כל דבר אחר לפני הוצאה מהבית. הכניסו יועצת למשפחה לוו את המשפחה והדריכו אותה בניהול נכון של חייהם.
    רינה יצחקי
    הגב לתגובה זו
    חומר למחשבה
    רות בר, 10/11/09 00:04
    השראה לקונספירציה: " המשולש הרומנטי בין מערכת החינוך הפסיכיאטריה ומשרד הרווחה.
    בשנים האחרונות עולה וגובר מכסת הילדים המזוהים "כהיפרים ""או הפרעות קשב" או אבחנות אחרות – מי מסמן את ילדינו- מערכת החינוך לאן שולחים את ילדינו? לפסיכיאטרים.,שמוכרים לנו סמים עבור ילדינו ומשכנעים אותנו שאין לנו ברירה רטלין ,קונצרטות למינהן תעשייה שמגלגלת מילארדים בתי הספר אינו ראשי להכריח אותך אך פקידת הסעד כן יכולה.
    סביר להניח שמתגלגל פה כסף גדול!
    אז, למי אכפת מהילדים שלנו? הם קלינטים טובים לגחמותיהם של תאבי הבצע

    והללויה.
    הגב לתגובה זו
    1.
    הרצוג הוא פוליטיקאי כמו כל שרי הרווחה למעט בניזרי
    אסתר הרצוג, 07/11/09 15:27
    יישר כוח לרוני על כתיבת המאמר ועל הניתוח. יש טעות אחת מהותית בניתוח: יצחק הרצוג הוא פוליטיקאי, כמו כל שרי הרווחה לפניו, שיודע היטב על איזה צד מרוחה החמאה ובמי הוא תלוי לבחירתו מחדש. כל שרי הרווחה, למעט שלמה בניזרי, הבינו שאם הם רוצים עתיד בפוליטיקה עליהם להימנע מלהרגיז את ביורוקרטיית הרווחה שכוחה הוא בלתי נתפש, במונחים של תקציבים כוח אדם, חיבורים אישיים וארגוניים וכיוב'. בניגוד לבניזרי שגילה אומץ לב חברתי וציבורי נדיר, הרצוג הוא פוליטיקאי מהזן המצוי, הדואג להישרדותו הפוליטית ולכן אין סיכוי שהוא ישנה משהו בשיטה אלא אם הוא יבין שהוא עשוי להרויח מכך פוליטית. ודבר זה לא יקרה כל עוד המשפחות הרבות מהן נלקחים ילדים הן אוכולוסיה מוחלשת ללא ייצוג פוליטי.
    הגב לתגובה זו

  • 27. neliron  |  30 בדצמבר 2009 ב- 20:42

  • 30. neliron  |  24 בינואר 2010 ב- 08:00

    http://www.viddler.com/explore/israsocial/videos/6/


להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

Trackback this post  |  Subscribe to comments via RSS Feed

עמודים

קטגוריות

לוח שנה

נובמבר 2009
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

Most Recent Posts

 
%d בלוגרים אהבו את זה: