הוצאת ילדים =איוש פנימיות בילדי עניים ומצוקה

3 בינואר 2010 neliron
תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

http://www.youtube.com/profile?user=israsocial#p/u/0/8SDn9FaIlNM

מודעות פרסומת

Entry Filed under: Uncategorized

20 Comments Add your own

  • 4. neliron  |  4 בינואר 2010 ב- 15:22

    עמותה לזכויות ילדים והורים-ע.ל.י.ה. (ע"ר)
    Mail: yelladim100@gmail.comhttp://sites.google.com/site/yeladim100
    טל': 050-8846712, 052-3210440 • טלפקס': 03-7327557
    ת.ד. 932, גבעתיים 53108

    יום שני, 04 בינואר 2010
    לכבוד
    מר ראובן ריבלין, ח"כ על ידי פקס': 02-6496193
    יו"ר הכנסת
    כנסת ישראל rrivlin@knesset.gov.il

    כב' השר ריבלין שלום רב,

    הנדון: תמיכה והוקרה בפעילותה של ד"ר מרינה סולודקין ח"כ
    נגד הוצאת ילדים מביתם בכפיה ממשפחות נורמטיביות
    ע"י עובדים סוציאליים ממשרד הרווחה

    1. אני הח"מ, יו"ר עמותה לזכויות ילדים והורים – ע.ל.י.ה., מבקשת להביא לידיעתך את הערכתי האישית העמוקה ואת הוקרתה של עמותת ע.ל.י.ה, לפעילותה הפרלמנטרית והציבורית של ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ, בסוגיית הוצאת ילדים ממשפחותיהם והשמתם במוסדות.

    ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ, מייצגת עבורנו סמל לנציגת ציבור אמיצת לב, נחושה ומחויבת לקבוצות המוחלשות ביותר בחברה, עולים חדשים, משפחות חד הוריות ואחרות.

    ד"ר מרינה סולודקין, אינה נרתעת מלחצים ומנסיונות להשתקתה, דוגמת זו שמפעיל איגוד העובדים הסוציאליים, באמצעות מר יצחק פרי, יו"ר האיגוד, במכתב פנייתו אליך.

    ד"ר סולודקין, היא למיטב ידיעתנו, חברת הכנסת היחידה, המעזה להביע את ביקורתה החשובה על מדיניות משרד הרווחה בישראל, בכל הקשור ל"ילדים ונוער בסיכון", קרי: הוצאת ילדים מהבית והשמתם הכפויה במוסדות.

    2. מזה כ- 18 שנים, אני מעורבת במאבקיהם של הורים וילדים נגד הוצאת ילדיהם ממשמורתם והעברתם בכפיה למוסדות. מזה כשנה אני פעילה, ביחד עם חברותי וחברי בעמותת ע.ל.י.ה, למען שינוי מדיניות משרד הרווחה בנושא זה.

    טענתנו, הנשענת על מחקרים הולכים ומתרבים מהעולם ועל הידע שצברנו במהלך הליווי של הורים וילדים במאבקיהם, היא שלהוצאת "קטינים בסיכון" מביתם, בית ספרם וקהילתם, השלכות הרות אסון לא רק על הילדים עצמם, הנדחקים לשולי החברה במקרה הטוב ולעולם הפשע במקרה הפחות טוב, אלא על החברה כולה.

    3. ד"ר מרינה סולודקין, לא נרתעה במהלך שנות כהונתה בכנסת ישראל, מנסיונות חוזרים ונשנים לקעקע את אמינותה ואת חשיבות פעילותה בסוגיית "ילדים בסיכון". מן הידועות היא שתחום זה נוגע בגורלם של עשרות אלפי ילדים בישראל, ומאות אלפי בני משפחותיהם.

    ד"ר מרינה סולודקין, מגלה מחויבות חד משמעית ונחישות ללא כל מורא, שאין להם אח ורע בהתנהגות הפוליטית המצויה בישראל, לשינוי מדיניות הרווחה, המעניקה עוצמה כמעט ללא גבול לפקידוּת הסעד מול מאות אלפי משפחות במצוקה.

    4. אני, חברותי וחברי בעמותת ע.ל.י.ה, רואים בפנייתו של מר יצחק פרי, נסיון בוטה ולא לגיטימי להשתיק את פעילותה החשובה של ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ, אשר פועלת כמתחייב מהמנדט הציבורי שיש לה: לייצג את הציבור שבחר בה, ויותר מכך, לפעול נגד עוולות חברתיות כלפי האוכלוסיות המושתקות והמוחלשות בחברה.

    ד"ר מרינה סולודקין היתה להן לפה, כאשר יכולתן להגן על עצמן בפני החלטות הרשויות חסומות כמעט לחלוטין, אם בשל היעדר משאבים כלכליים (להשגת ייצוג משפטי ראוי), אם בשל העדר קשרים חברתיים – פוליטיים מועילים, אם בשל העוצמה המשולבת של רשויות שלטון (בתי משפט, משטרה וכיוצ"ב) המופעלת נגדם, ואם בשל חסימת אמצעי תקשורת המבקשים לעסוק בעניינם.

    5. פנייתו של מר יצחק פרי אליך, מהווה, בעינינו, איום סמוי על ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ, שהיא אך חוליה נוספת (וחמורה במיוחד) בהתנהלותם של מנגנוני הרווחה לחסימת כל שביב דיון וביקורת ציבוריים על מדיניות השמת קטינים במוסדות, בכפיה. אין כמו פניה זו כדי להוכיח את טענתנו באשר לחסימת דרכם של אלו שרואים עצמם נפגעים על ידי החלטות ומעשי פקידות הרווחה, למשכן הכנסת – בית הנבחרים של העם ולמענו (ולא של נבחרי מערכות השלטון למען מנגנוניו ופקידיו).

    6. יש בידינו חומר רב ומגוון, הכולל דוגמאות רבות מאוד, הסותרות את טענותיו של מר יצחק פרי.

    אנו טוענים, שאכן פקידי הסעד מנצלים את סמכויותיהם בשרירות לב, ולעיתים באופן בלתי חוקי ואף אלים, במהלך הוצאת ילדים ממשפחות, של עולים מרוסיה ושל אחרים; מדיניות ההשמה במוסדות היא המדיניות המרכזית (והמתוקצבת בנדיבות קיצונית) בכל השור ל"ילדים ונוער בסיכון" והיא אינה "אלטרנטיבה אחרונה".

    לפי עדויות רבות שבידינו, הוצאת ילדים (ולעיתים קרובות ילדים בגיל הרך), היא אופציה מיידית של העברתם בצו למרכזי חרום; הוצאת קטינים בצו בית משפט מופעלת נגד קבוצות מוחלשות בחברה ולא נגד קבוצות בעלות אמצעים וקשרים; לתמיכת בית המשפט בהמלצות פקידות הסעד, אין, לדאבון הלב, קשר לצדק של הילדים והוריהם והיא משמשת במרבית המקרים כ"חותמת גומי" על המלצות והתנהלות פקידי הסעד.

    7. מר יצחק פרי, כדרכם של פקידי הרווחה, הנוהגים להשתיק ביקורת באמצעות דה-לגיטימציה של מי שמעז לבטא אותה, מבקש לערער על אמינותה של ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ.

    אנו רואים בחומרה רבה את נסיונו לזלזל בד"ר מרינה סולודקין ("המתקשה" כדבריו, "מסיבותיה שלה, לקבל הסברים…").

    מר יצחק פרי, מזלזל גם בעולים מרוסיה, אשר לטענתו, נרתעים מלפנות לשרותי הרווחה מפני שד"ר מרינה סולודקין "מפחידה" אותם.

    אנו טוענים שמי שמפחיד את העולים, הם פקידי הסעד, הנוקטים באיומים ומפעילים אמצעי פיקוח והתערבות הרסניים בחייהם ובחיי ילדיהם.

    8. מר יצחק פרי מתלונן על כך שד"ר מרינה סולודקין, משתמשת בכלים הפרלמנטריים "תוך ניגוח העובדים הסוציאליים… בעוד נציגי המשרד והעובדים הסוציאליים אינם יכולים להציג את התמונה במלואה, מפאת חובתם לשמירת סודיות ופרטיות לקוחותיהם". זוהי הצגה ביורוקרטית טיפוסית, המשמשת את פקידות הרווחה דרך קבע כדי "לסתום פיות" ולמנוע כל ערעור על החלטות שרירותיות וחד צדדיות.

    9. במקום לעודד דיון ציבורי ולאפשר ביקורת ציבורית חיצונית, שאינה תלויה בפקידוּת הסעד, מבקש מר פרי להשתיק את הדיון ולחסום ביקורת. פנייתו מהווה, בעינינו, פגיעה במהות הדמוקרטית של הכנסת, באשר היא מבקשת למנוע מאזרחי המדינה לממש את זכותם הבסיסית למחות באופן חוקי ולהביע את עמדותיהם במשכן הכנסת – סמל הדמוקרטיה.

    10. אנו מקווים שאתה, כמי שפועל באופן עקבי למען יוקרתה של הכנסת, כמוסד המייצג את העם ולא את הפקידוּת, תאפשר ותעודד דיון ופעילות פרלמנטריים מהסוג שמקדמת ד"ר מרינה סולודקין, חברת כנסת במדינת ישראל.

    בברכה ובכבוד רב,

    פרופ' אסתר הרצוג

    יו"ר

    עמותה לזכויות ילדים והורים – ע.ל.י.ה.

    העתק:

    1. ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ – msolodkin@knesset.gov.il – פקס': 02-6408905

    2. גב' ציפי לבני, ח"כ – יו"ר סיעת קדימה – zlivni@knesset.gov.il – פקס': 02-6753792

    3. מר חיים כץ, ח"כ – יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – hkatz@knesset.gov.il – פקס':

    4. מר דני דנון, ח"כ – יו"ר הועדה לזכויות הילד – ddanon@knesset.gov.il – פקס': 02-6496044

    5. מר יואל חסון, ח"כ – יו"ר הועדה לעניני ביקורת המדינה – yhasson@knesset.gov.il – פקס': 02-6496106.

    6. מר אורי מקלב, ח"כ – יו"ר הועדה לפניות הציבור – umaklev@knesset.gov.il – פקס': 02-649

  • 5. neliron  |  4 בינואר 2010 ב- 18:39

  • 6. neliron  |  6 בינואר 2010 ב- 19:28

  • 7. neliron  |  7 בינואר 2010 ב- 07:04

    http://www.youtube.com/profile?user=RonitEmerald#g/u

  • 9. neliron  |  9 בינואר 2010 ב- 23:50

  • 10. neliron  |  10 בינואר 2010 ב- 09:57

    http://myfamilythoughts.wordpress.com/hokhanoar/

  • 11. neliron  |  13 בינואר 2010 ב- 12:51

  • 12. neliron  |  24 בינואר 2010 ב- 06:57

    23. ארץ אוכלת ילדיה

    (16.07.09):

    מדינת ישראל עושה משהו אחד ממש טוב – הורסת את הילדים שגדלים בתוכה.
    – מערכת חינוך שמטרתה להכשיל ולא לחזק!!!
    – אוזלת יד בטיפול בנוער בעייתי ובהורים!!!!
    – התעלמות ממצוקות
    – חוסר בפתרון נורמלי ואנושי עבור ילדים עם בעיות – רק מוסדות מוכי צחנה המדרדרים עוד יותר….

    ואת הכסף – ימשיכו לתת לפרזיטים שלא תורמים בכלום למדינה….
    בעוד עשרים שנה – כולנו נסבול מהתוצאות, כי הילדים האלה יהיו מבוגרים

    תגובה חדשה

    הגיבו לתגובה
    המלץ:

    0

    22. שירותי הרווחה?

    שרון

    ,

    רמת השרון

    (16.07.09):

    יש בארץ מוסד שנקרא רווחה- מכל הסיפורים הרי העבודה של אותו משרד חוזרת על עצמה- יושבות להן עובדות סוציאליות שבקלות מאוד רבה מוציאות ילד מהבית אבל אז איכשהו הן מסירות את האחריות מעליהן ומסיימות תהליכים.
    כל כך הרבה מקרים בארץ שעובדי הרווחה פותחים תיק וכאשר הם מגיעים למצב של להטיל את האחריות על גורם אחר הן מיד מנטרלות את עצמם. איפה הן בתמונה? הרי אם הן הוציאו ילד מהבית למה הן לא יודעות מה קורה איתו למה אין טיפול תמידי איתו הילד מאוד צעיר !!! מטומטמות- לפעמים עדיף שילד יגדל בבית הרוס מאשר יגדל בחוץ- מה עוד שבמקרה של הילד הזה הוא בכלא!! תתביישו לכם עובדי הרווחה אני יכולה לפתוח מאגר שלם של סגנון העבודה שלכם ויש מקרה מאוד קרוב אלי שיום אחד אחרי שאני אעבור על כל פרט פרט כל הארץ תשמע עליו- כי מה שעשיתם לשכנים שלי- יום אחד יפורסם בתקשרות כמו שצריך!!! כל העבודה שלכן מבוססת על אי לקיחת אחריות !

    תגובה חדשה

    הגיבו לתגובה
    המלץ:

    0

    לא לבוא בטענות לעובדות הסוציאליות אלא למערכת כולה

    בעל של

    (16.07.09):

    שמוזנחת לחלוטין ע"י המדינה. אין לה תקציב – לכל עובדת סוציאלית יש פי 10 תיקים ממה שהיא יכולה להתמודד איתו. נותנים לה משכורת רעב שממנה היא הופכת למקרה סעד בעצמה. יש שם מנהלים שלא מתאימים לתפקידם והם מינויים פוליטיים של כל מיני שמור לי ואשמור לך.
    זו אחריות של המדינה – וכל האשם הוא על הממשלות לדורותיהן שפשוט שמים פס על העזרה לחלשים. חלק מהבהמיות של הדור שלנו.
    זו צרות עין ופרימיטיביות להאשים את הש"ג ולא את מפקד הבסיס.

    תגובה חדשה

    הגיבו לתגובה
    המלץ:

    0

    להפריט – רק להפריט את לשכות הרווחה! (לת)

    אחות של עובדת סוציאל

    (25.07.09)

    תגובה חדשה

    הגיבו לת

  • 13. neliron  |  24 בינואר 2010 ב- 06:57

    תגובה חדשה

    הגיבו לתגובה
    המלץ:

    0

    45. הזנחה של כולם ואיפה העובדת הסוציאלית

    שרה שמעוני

    ,

    נתניה

    (16.07.09):

    מידי יום שומעים אנו על מקרים איומים של הזנחת ילדים, מגיל צעיר הם משוטטים, אין להם מסגרת ראויה, ולא מטפלים בדבר החשוב ביותר שזה עזרה והכוונה להורים.טפול אינטנסיבי ייצור פחות בעיות לחברה שלנו ועתיד יותר ראוי לילדנו השקעה בחינוך ומשאבים רציניים מצד שרינו שיושבים בממשלה ורק חושבים איך עוד להוסיף למשכורותיהם האדירות גם-כך. תתרמו קצת ותורידו את משכורות השרים ואז יהיה כסף להשקיע בחינוך יותר (גננת לשעבר)

  • 14. neliron  |  24 בינואר 2010 ב- 06:58

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3747239,00.html

  • 15. neliron  |  24 בינואר 2010 ב- 08:03

    http://www.viddler.com/explore/israsocial/videos/4/

  • 16. neliron  |  25 בינואר 2010 ב- 21:00

    English עברית

    מועדון "מיוחדים!"
    מוצאים עבודה
    מטיילים..
    ששש…קוראים!
    מוצאים אהבה
    ייעוץ משפטי
    גלריית אמנים
    פורומים
    שימושון

    חוק ומשפט
    זכויות ומידע למשפחה
    מאמרים ומחקרים
    כתבות
    לימודים
    מילוני מונחים
    התנדבויות
    צור קשר
    אודות הפורטל

    חירשות וטורט ב"האח הגדול"
    הגיע הזמן שנראה ב TV אנשים עם מגבלות
    זו התיחסות לא רצינית לנושא חשוב
    לא נוח לי עם זה
    נראה לי טבעי לגמרי

    זכויות ומידע למשפחה > חובות וזכויות האפוטרופוס >
    כיצד להתמנות לאפוטרופוס?

    א. מדוע חשוב למנות אפוטרופוס? | ב. מי זקוק למינוי אפוטרופוס? | ג. נוהל הגשת הבקשה | ד. פטור מתשלום אגרה | ה. שלבי הטיפול בבקשה | ו. הכנת תסקיר על ידי פקיד הסעד לסדרי דין? | ז. מינוי אפוטרופוס, שאינו הורה או בן משפחה | ח. נקודות חשובות למקבלי המנוי

    א. מדוע חשוב למנות אפוטרופוס?

    קטין, עד להגיעו לגיל 18, נמצא באחריות הוריו – שהנם האפוטרופוסים הטבעיים שלו. הצורך במינוי אפוטרופוס לבוגר, מעל לגיל 18, הנו על פי חוק הנקרא "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות", חוק הבא לשמור ולהגן על טובתו, רווחתו וזכויותיו של מי שמגודר על פי החוק כמי שזקוק לאפוטרופוס.

    הורים, משמשים כאפוטרופוסים טבעיים לילדם עד שהגיע לגיל 18 – אולם, אינם יכולים לשמש על פי החוק בתפקיד זה משהגיע ילדם לגיל 18 – ולכן יש צורך על פי החוק למנות עבור ילדם אפוטרופוס בצו של בית המשפט. כאשר ידיעה זו מגיעה להורים, הם עשויים לחוש תחושה של עלבון או כעס, במיוחד הורים המתמודדים בגידול של ילד עם פיגור שכלי במשך 18 שנה ולפתע הם אמורים לקבל הכרה מצד המדינה. יש להדגיש שתגובה כזו היא טבעית ואופיינית למירב ההורים. על ההורים להבין שכאשר ילדם הגיע לגיל 18 הוא הופך על פי החוק לבעל ישות משפטית לכל דבר והוא יכול לחתום על חוזים, לבצע קניות, לחתום על אישור לניתוח, לעמוד לדין, לחתום על תצהירים, למנוע גישה לחומר רפואי או פלילי מכל אדם, כולל הוריו. הוריו של בן 18 אינם יכולים להחליפו והם מנועים מלתת הסכמה לניתוח במהלך טיפול שנייים, למשל, או מנועים מלבצע במקומו כל תהליך, כולל תהליכים משפטיים, אלא אם ימונו בצו על ידי בית משפט, צו אשר יתיר להם לקבל החלטות במקום ילדם, ולעשות כל פעולה אשר תשמור ותגן על זכויותיו.

    ב. מי זקוק למינוי אפוטרופוס?

    אדם בוגר, מעל גיל 18 שאינו יכול לדאוג לענייניו או לחלק מהם. תנאים נוספים:

    כאשר קיימת החלטת וועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), המאשרת את הצורך למינוי אפוטרופוס עבורו.
    כאשר קיימת תעודת רופא המאשרת את הצורך למינוי אפוטרופוס עבורו. כאשר מינוי אפוטרופוס הוא לצורך ניהול נכסי החסוי וענייניו האישיים, ואין צורך להוכיח פסלות משפטית מבחינה נפשית או שכלית (דהיינו להוכיח שהוא פסול-דין), אזי מספיק להוכיח כי החסוי אינו יכול לדאוג לענייניו מכל סיבה שהיא.
    ג. נוהל הגשת הבקשה

    על בני משפחה המעונינים להתמנות כאפוטרופוס (הורים, אחים) לפנות למזכיר בית המשפט לענייני משפחה במקום המגורים של המועמד לרבות הוסטל, מוסד, ולמלא את הטפסים המתאימים (אין צורך בדו"ח סוציאלי).

    בקשה לתסקיר בעניין מינוי אפוטרופוס, יכולה להגיע מבית המשפט לענייני משפחה, מבא כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד העבודה והרווחה, מוועדת אבחון – האגף לטיפול באדם המפגר, מרופאים, מעובדים סוציאליים או מבני משפחה.

    הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרת בית המשפט בסך 461 ש"ח. ראה פרק הבא.

    ד. פטור מתשלום אגרה

    הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרת בית המשפט בסך 461 ש"ח.
    הורים אשר הכנסתם נמוכה והיא בגובה שכר המינימום והמעונינים לקבל הנחה יכולים לפנות:

    למזכיר בית המשפט לענייני משפחה ולבקש הנחה בתשלום האגרה, יש להצטייד באישורי הכנסה ולמלא טפסים מתאימים לגבי מינוי אפוטרופוס. אלו ההנחיות של משרד המשפטים, אבל ראה את הפיסקה המובאת בהמשך.
    לעובד הסוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים, או לעובד הסוציאלי במסגרת בה נמצא ילדם ולבקש להעביר לפקיד הסעד לחוק הסעד סדרי דין בקשה למינוי אפוטרופוס.
    בפסק דין תמש 0124591/06, בית המשפט לענייני משפחה קבע, באופן תקדימי, ליתן לאדם עם מוגבלות שכלית (לעניות דעתי פסק הדין נכון גם חסוי עם נכות התפתחותית) פטור מתשלום אגרה בעת הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס על ידי הוריו, וזאת ללא בדיקת הכנסות הוריו או בני משפחתו ובתנאי שאין לו כל רכוש, מלבד קצבאות המוסד לבטוח לאומי אשר משמשות למחייתו. ראה דף מידע בעניין פטור מאגרה על הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס.

    ה. שלבי הטיפול בבקשה

    בקשת ההורים המופנית לבית המשפט או לפקיד הסעד – מועברת ליועץ המשפטי במשרד הרווחה (בא כוח היועץ המשפטי לממשלה).
    היועץ המשפטי לממשלה מורה לפקיד הסעד לחוק סדרי דין על הגשת תסקיר.
    פקיד הסעד לחוק סדרי דין הנו עובד סוציאלי אשר סיים קורס הכשרה ומונה ע"י שר הרווחה. תפקידו ומטרתו של פקיד הסעד לעניין זה: "הגנה על זכויות חסויים ע"י מינוי אפוטרופוס או ע"י נקיטת אמצעים אחרים".
    האחריות על עריכת התסקיר הינה על ידי פקיד הסעד, המעביר את התסקיר ליועץ המשפטי.
    היועץ המשפטי מעביר את התסקיר לבית המשפט יחד עם תגובתו.
    בית המשפט דן בבקשה. במקרים בהם אין כל קושי – ההחלטה תינתן על ידי שופט בית המשפט לענייני משפחה. ישנם מקרים בהם המבקשים עשויים להיות מוזמנים לבית המשפט על מנת להביע את דעתם, כן יוזמן גם בא כוח היועץ המשפטי ולעיתים אף פקיד הסעד.
    ו. הכנת תסקיר על ידי פקיד הסעד לסדרי דין?

    הכנת התסקיר על ידי פקיד הסעד לסדרי דין כוללת:

    פגישה או מספר פגישות להכרות עם הנזקק לאפוטרופוס במקום שהותו, במידה והוא יכול להביע דעתו בעניין המינוי (בכפוף לחוות הדעת הרפואית) לשמוע את דעתו ולקבל את הסכמתו בכתב.
    פגישה עם כל בני המשפחה הנוגעים לעניין להכרות.
    בדיקת המניעים של המבקשים להתמנות כאפוטרופוס/ים.
    החתמת המבקשים להתמנות כאפוטרופוסים על טופס הסכמה.
    איסוף נתונים משירותים שונים וביניהם: מטפלים ומוסדות עימם נמצאים בני המשפחה והמועמד להתמנות כאפוטרופוס בקשר וכן לרכז מידע מגורמים רלוונטיים.
    התייעצויות עם פקיד הסעד המחוזי לענייני אפוטרופסות ו/או עם בא כוח היועץ המשפטי כאשר ישנה בעיה או דילמה.
    התסקיר כולל את התרשמויותיו והמלצותיו של פקיד הסעד. פקיד הסעד חייב להסביר למבקשים להתמנות כאפוטרופוסים את המלצותיו והנימוקים להמלצותיו.
    פקיד הסעד מעביר ליועץ המשפטי את התסקיר לבדיקת היועץ המשפטי והוספת תגובתו של היועץ (הסכמתו למינוי או הסתייגותו) ולהעברת התסקיר על ידי היועץ המשפטי לבית המשפט לענייני משפחה. לתסקיר מצורפים מסמכים רלוונטיים:
    דו"ח סוציאלי – של העובד הסוציאלי המטפל, דו"ח אשר נותן תמונה כללית, מתייחס לתפקודי האדם, ולמערכות הקשרים במשפחה.
    תעודה רפואית (תעודת עובד ציבור חתומה ע"י רופא – והעולה בקנה אחד עם המלצות ועדת האבחון). כאשר מינוי אפוטרופוס הוא לצורך ניהול נכסי החסוי וענייניו האישיים, ואין צורך להוכיח פסלות משפטית מבחינה נפשית או שכלית (דהיינו להוכיח שהוא פסול-דין), אזי מספיק להוכיח כי החסוי אינו יכול לדאוג לענייניו מכל סיבה שהיא.
    דו"ח ועדת אבחון או צו מינוי קודם
    הסכמת המבקש להתמנות כאפוטרופוס חתומה בפני פקיד הסעד לחוק סדרי דין.
    הסכמה בכתב של החסוי – באם הוא מסוגל להביע את דעתו בעניין המנוי – חתומה בפני פקיד סעד (ההחלטה באם החסוי מסוגל להביע את דעתו הינה אחריות רפואית והעניין יירשם בתעודה על ידי הרופא, פקיד הסעד ינהג על פי חוות הדעת הרפואית).
    הסכמה בכתב של בני המשפחה למינוי בן משפחה , עמותה או קרן וכן הסכמה בכתב של אפוטרופוס מטעם קרן או עמותה.
    ז. מינוי אפוטרופוס, שאינו הורה או בן משפחה

    ישנם מקרים בהם הורה אינו יכול לשמש כאפוטרופוס – במקרה כזה תיבדק התאמת קרוב משפחה אחר.
    במקרים בהם אין קרוב משפחה היכול לשמש כאפוטרופוס תיבדק האפשרות למינוי אפוטרופוס – ע"י אדם פרטי או על ידי עמותה – לדוגמת אפוטרופסות אקי"ם, הקרן לטיפול בחסויים, עמותת מט"ב – שפר , אנוש אפוטרופסות.

    ח. נקודות חשובות למקבלי המנוי

    מומלץ שצו המינוי של בית המשפט יהיה זמין בכל עת, זאת לצורך רפואי, דיון בבית משפט, חקירת משטרה וכדומה.
    מומלץ למקבל המנוי לעיין בתפקידיו וחובותיו של האפוטרופוס (ראה תפקידיו של האפוטרופוס באתר זה).
    מקבל המנוי חייב להגיש דוח פרטה שנתי לאפוטרופסות הכללי וכל דוח אחר שיתבקש על ידי גוף זה.
    במקרה של התפטרות מהתפקיד, חובה עליו לדווח על כך לאפוטרופסות הכללי.
    מאמרים נוספים
    אפוטרופסות – מונחי יסוד
    תפקידי האפוטרופוס
    כיצד להתמנות לאפוטרופוס?
    הנחיות לאפוטרופוס לעניינים אישיים ולרכושו של חסוי במוסד
    הנחיות לאפוטרופוס לעניינים אישיים של חסוי במוסד
    הנחיות לאפוטרופוס לרכושו של חסוי במוסד
    הנחיות לאפוטרופוס לעניינים אישיים ולרכושו של חסוי בקהילה
    הנחיות לאפוטרופוס לעניינים אישיים של חסוי בקהילה
    הנחיות לאפוטרופוס לרכושו של חסוי בקהילה

  • 17. neliron  |  26 בינואר 2010 ב- 07:00

    ינואר 26, 2010 ב: 6:59 am
    החזירו את הילד למשפחה , פרסמו והמליצו על העצומה למען ילדי ישראל הורים ומשפחה http://www.atzuma.co.il/petitionronitg1/0/4/
    http://www.atzuma.co.il/petition/israsocial/1/

    להגיב

  • 18. neliron  |  31 בינואר 2010 ב- 05:57

  • 19. neliron  |  2 בפברואר 2010 ב- 19:58

    שם הספר: "סול"

    כתבה: אורלי גרוסמן

    שמי אורלי אבל כשנולדתי בשנת 1970 בבית החולים בנהריה, קראו לי האחיות בשם סול על שם אמי שנפטרה בלידתי. גדלתי בשלוש שנים הראשונות לחיי במוסד "בית שבתאי לוי" בחיפה. בגיל שלוש נמסרתי למשפחה אומנת חשוכת ילדים שלאחר שנה אימצה אותי כחוק.לאחר האימוץ נולדו להורי שני ילדים וכך גדלנו שלושה ילדים כשאני הבכורה.
    ילדותי עברה עלי בשכונת צהלה בצפון תל אביב, עם המון חברים וסביבה אוהבת, במסלול הרגיל של גן, בי"ס יסודי ותיכון. סיימתי 12 שנות לימוד במגמת עיצוב טקסטיל בתיכון אורט עירוני ד' בתל אביב. התגייסתי לצבא בתפקיד אשת צב"ה בטייסת קרב. השתחררתי בדרגת סמלת. אחרי הצבא טיילתי קצת ועבדתי בעבודות מזדמנות, עד שיום בהיר אחד התגלגל לידיי עיתון הנשים "את" ובעקבות כתבה שפורסמה בו מצאתי את המשפחה הביולוגית שלי. ללא כל הודעה מוקדמת, בגיל ההתבגרות ההפכפך, נכנסו לחיי האחים הביולוגים שלא ידעתי על קיומם, ערערו את יציבותי והפכו את כל עולמי. אותה שנה הפכפכת וקשה והרקע לה, הם הנושא לספרי "סול" שיצא בימים אלה לאור. כתבתי את הספר כ"גלולת מרפא", כסיפור חיים וכמנת עידוד ותמיכה לאנשים צעירים שימצאו עצמים במצבים דומים."

  • 20. neliron  |  18 בפברואר 2010 ב- 13:22

    http://myfamilythoughts.wordpress.com/


להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

Trackback this post  |  Subscribe to comments via RSS Feed

עמודים

קטגוריות

לוח שנה

ינואר 2010
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

Most Recent Posts

 
%d בלוגרים אהבו את זה: