Posts tagged ‘בוקובסקי ‘




ילדים חטופים ללא זכויות

מודעות פרסומת

21 תגובות 15 באפריל 2010

ילד פקידת סעד אימוץ הורים

בית משפט לעניני משפחה בראשל"צ
בתאריך: 19/03/2008

בפני:
1. כב' השופט/ת שמואל בוקובסקי – סגן נשיא
מבקשים:
1. הקטין פלוני (שם ביולוגי)
2. היועץ המשפטי לממשלה
– נגד –
משיבים:
1. אלמונית
ב"כ מבקשים:
1. עו"ד ענת בר אילן
ב"כ משיבים:
1. עו"ד מיכל אופיר
פסק-דין

מבוא

1. בפני בקשת היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות ב"כ היועץ המשפטי במשרד הרווחה (להלן: "היועמ"ש") למתן צו מניעה בהתאם לתקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקסד"א") כנגד המשיבה, האוסר עליה ליצור קשר מכל סוג שהוא עם הקטין פלוני (שמו הביולוגי של הקטין), הגדל במשפחה מאמצת.

ב. במסגרת בקשת היועמ"ש נדונה אף בקשת המשיבה להרחבת הקשר בינה לבין הקטין על דרך של מפגשים פרונטאליים.

הרקע העובדתי

2. א. המשיבה (להלן:"המשיבה" או "האם"), הינה אמו הביולוגית של הקטין פלוני,

יליד … (להלן: "הקטין").

ב. ביום 21.1.02 הוכרז הקטין בר אימוץ כלפי הוריו, לאחר שקבעתי כי התמלאו כלפי הוריו תנאי סעיף 13(7) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק האימוץ"); הקטין היה אותה עת כבן שבע שנים (תיק אימוץ 18/01).

ג. בהתייחס לסוגיית צמצום תוצאות האימוץ קבעתי בפסק הדין על סמך חוות דעתה של הפסיכולוגית, גב' רעיה שפירא, כי:

"לאחר ששקלתי את הנושא החלטתי לאמץ באופן עקרוני את עמדת גב' שפירא בנושא צמצום תוצאות האימוץ על דרך חליפת מכתבים מפני שכפי שזה נראה היום הדבר משרת את טובתו של הקטין במקרה הנדון".

(עמ' 62 בפסק הדין, שורות 3 – 5).

ד. יחד עם זאת, ולאור המלצת היועמ"ש ולפיה אין לקבוע מסמרות בעניין זה עד שייבדקו כלל הגורמים הרלוונטיים לעניין האימוץ הפתוח (כגון: אופן קליטת הקטין במשפחה המאמצת והתקשרותו למשפחה, עמדת המשפחה המאמצת לקשר של אימוץ פתוח, יכולת המשיבה להשלים עם מסירת הקטין לאימוץ וכיו"ב) קבעתי, כי:

" מצבו הקשה של הקטין והקושי שלו להיקלט במשפחה מחד גיסא, ומאידך העובדה שיהיה קשה למצוא לקטין משפחה לאור גילו ובעיותיו המיוחדות מובילים אותי למסקנה כי אכן מן הראוי לבדוק את נושא "האימוץ הפתוח" וחליפת המכתבים לאחר קליטתו של הקטין במשפחה ותוך כדי השתלבותו במשפחתו החדשה".

(שם, שורות 24-27).

ה. הוריתי, אפוא, כי נושא זה יידון וייקבע בשלב השני, דהיינו: במסגרת הדיון למתן צו האימוץ.

ו. ביום 22.5.02 קיבלו ההורים המאמצים את הקטין לביתם למטרת אימוץ.

ביום 19/2/03 עתרו ההורים המאמצים למתן צו אמוץ.

(תיק אמוץ 10/03).

ז. במקביל, בתאריך 30/6/03, הגיש היועץ המשפטי בקשה לדון בשאלת צמצום תוצאות האימוץ כמתחייב מפסק הדין (ר' סעיף ד' לעיל).

תיק זה נפתח על מנת לאפשר לאם לטעון טענותיה ובמטרה לשמור על חיסיון וזהות ההורים המאמצים מחד גיסא, ומאידך על זהות האם (תיק אמוץ 39/03).

ביום 5.11.03 ניתן פסק דין, בהסכמת היועץ המשפטי והמשיבה, המורה על צמצום תוצאות האימוץ על דרך חליפת מכתבים בין הקטין למשיבה פעמיים בשנה.

ח. בתסקיר האימוץ מיום 2.12.03 (ר' תיק אימוץ 10/03) מציינת פקידת הסעד לחוק האימוץ, גב' …., כי:

" הקטין הגיע לבית המשפחה המאמצת במצב נפשי וריגשי מורכב ביותר. מצד אחד עשה מאמצים רבים להיקלט בתוך המסגרת המשפחתית, מאידך היה מוצף בחרדות רבות. המצב הרגשי הקשה התבטא באי שקט רב אשר הפריע לו לתפקד בבית ספר בלימודים ובקשרים חברתיים. כדי לעזור לו להתגבר על הקשיים הוא התחיל בטיפול פסיכולוגי ובטיפול תרופתי. המבקשים [ההורים המאמצים- ש.ב.] ערים ורגישים מאוד לקשייו של הקטין. הם מקדישים לו הרבה תשומת לב מלווים אותו לחוגים כמו רכיבת סוסים ותופים. הקטין אהוב מאוד על המבקשים. הוא יצר קשרים קרובים וחמים גם בתוך המשפחה המורחבת, דודה ובנותיה רואות בו את בן דודתן. יש לו קשר גם עם משפחתו של המבקש, וחלומו הגדול הוא לנסוע עם המבקשים לחו"ל ולבקר את בנו של המבקש ואת ילדיו. המבקשים מודעים שיהיה קשר של חליפת מכתבים הדדית פעמיים בשנה בין הקטין לאמו. הם היו שותפים לקבלת המכתב שהאם כתבה לקטין, ואחר שהמבקשת הקריאה אותו לקטין הוא ביקש ממנה לשמור עליו. הקטין נקלט היטב בבית המבקשים. הוא אהוב על ידם והוא רואה בהם את הוריו לכל דבר. הוא מודע לנסיבות חייו ורוצה כי יאמצוהו כחוק. לאור האמור לעיל אני ממליצה לאשר את מתן הצו כמבוקש ולציין שיישמר קשר של שני מכתבים בשנה בין הקטין לאמו הביולוגית".

(עמ' 1-2 לתסקיר).

ט. ביום 21.1.04 קיימתי דיון בנוכחות ההורים המאמצים והקטין. הקטין ציין בפני כי טוב לו בבית הוריו המאמצים, והביע בפני את רצונו להישאר בביתם, וכי יאמצוהו כחוק: " …אני רוצה להישאר אצלם. טוב לי אצלם, אני מרוצה אצלם. אני רוצה שהם יהיו אבא ואמא שלי. אני אהיה שמח אם תיתן צו שהם יהיו אבא ואמא שלי" (עמ' 1 בפרוטוקול).

י. בסיום הדיון ניתן צו אימוץ לקטין אצל הוריו המאמצים. במסגרת צו האימוץ קבעתי, כי:

" צו האימוץ יצומצם באופן שיישמר קשר בין הקטין לאימו הביולוגית [המשיבה- ש.ב.] בדרך של חליפת מכתבים הדדית פעמיים בשנה, סמוך ליום הולדתו ובחופש הגדול".

יא. ביום 10.3.05 הגישה המשיבה בקשה למינוי פסיכולוג אשר ישוחח עם הקטין, ויבחן סירובו להשיב למכתביה באופן ישיר (תיק אמוץ 39/03). מבקשתה נסתבר, כי הקטין מסרב להשיב למכתביה, והאם המאמצת היא העונה למכתבים.

פקה"ס ציינה בתסקיר בתגובה לבקשה, כי הקטין מסרב להשיב למכתבי האם, וכי לאור העובדה שמדובר בילד עם צרכים מיוחדים רבים, וקושי רב להתמודד עם המטלה של כתיבת מכתב לאם אין להפעיל עליו לחץ בעניין זה, מפני שהדבר עלול לגרום לו לזעזוע ורגרסיה במצבו ובהתנהגותו.

כמו כן צויין בתסקיר, כי על אף העובדה שחל שפור במצבו של הקטין מאז שהוא נמצא במסגרת המשפחה המאמצת, הוא מתקשה לשתף פעולה בקבלת טיפול פסיכולוגי, ואינו מעוניין בשלב זה של חייו לדבר על עברו.

בנוסף צויין בתסקיר לאמור:

"הרגיעה והתיפקוד של הקטין הושגו הודות למאמצים מרובים של המשפחה להכיל את הקטין, לקבלו כמות שהוא, לעודדו מבחינה לימודית וחברתית וכיום יש התחלה של "קצירת הפירות". אני מתרשמת כי התערבות של פסיכולוג שישוחח עם הקטין עלול להעלות אצלו את רמות החרדה ובעטיין עלולות להיות לכך השלכות על התנהגותו ומצבו הריגשי".

(ר' תסקיר מיום 29/3/05).

זאת ועוד, במהלך הדיון שהתקיים בתאריך 4/5/05 מסרה פקה"ס כי הקטין היה בטיפול פסיכולוגי אך הוא הופסק ע"י הפסיכולוגית שטיפלה בו מפני שהקטין סירב לדבר על עברו ולא שיתף פעולה ולכן הטיפול היה לא יעיל.

בנסיבות הנ"ל הודיעה המשיבה, כי היא חוזרת בה מבקשתה שהקטין ייבדק ע"י פסיכולוג.

(עמ' 8 בפרוטוקול בתיק אמוץ 39/03).

יב. ביום 22.3.06 עתרה המשיבה להרחבת תנאי האימוץ הפתוח (בש"א 11/06), כך שתוכל להיפגש עם הקטין בתנאים ובנסיבות שייקבע בית המשפט. היועמ"ש התנגד לבקשה, בטענה כי אין לפגוע באוטונומיית המשפחה המאמצת, וכן היות והדבר אינו עולה בקנה אחד עם טובת הקטין.

יג. לאחר שקיימתי דיון במעמד הצדדים, בו שמעתי את הצדדים ואת פקידת הסעד, גב' …. (להלן: "פקידת הסעד"), דחיתי ביום 26.6.06 את הבקשה, וקבעתי, כי הינני מקבל את עמדת היועמ"ש בעניין זה.

3. א ביום 4.7.07 הוגשה הבקשה בנדון.

ב. בבקשה נטען, כי במהלך חודש מאי 2007 פנתה המשיבה לפקידת הסעד, ודיווחה לה כי איתרה את הקטין באמצעות אתר לחיפוש קרובים ברשת האינטרנט, לאחר שהקטין עצמו פרסם את פרטיו שם, וכי מאז היא מקיימת עימו קשר רציף.

ג. עוד צויין בבקשה, כי המשפחה המאמצת דיווחה, שהקשר בין הקטין למשיבה פוגע בקטין, אשר מוצא עצמו מבולבל, נתון במצב של קונפליקט נאמנויות, ומתקשה לצאת מהמערבולת הרגשית בה הוא שרוי. כן צויין, כי פקידת הסעד הבהירה למשיבה, כי לא זו בלבד שקיום קשר עם הקטין ללא אישור בית המשפט הינו בלתי חוקי, אלא שהדבר משליך קשות על התנהגותו ומצבו הרגשי של הקטין, אולם על אף בקשתה מהמשיבה להפסיק את הקשר הטלפוני ובאינטרנט משתפת המשיבה פעולה באופן חלקי בלבד. המשיבה הביעה רצונה בפני פקידת הסעד לקיום מפגשים עם הקטין 3-4 פעמים בשנה באופן מבוקר ומפוקח, ולחדול מכל קשר אחר עם הקטין.

ד. היועמ"ש הוסיף וציין, כי המשפחה המאמצת מבינה כיום, כי מבחינת טובת הקטין עדיף שהקשר בינו לבין המשיבה יהיה גלוי ומבוקר, אך היא מתקשה בשלב זה להחליט על תדירות הקשר. לסיום צויין, כי פקידת הסעד סבורה, כי יש לבחון את טובתו ויכולתו של הקטין כמו גם את יכולתה של המשפחה המאמצת לעמוד במתכונת של ביקורים כאמור, וכי בכוונת היועמ"ש לפנות בבקשה להסרת חיסיון האימוץ, ולקבוע את אופי הקשר שיישמר בין הקטין והמשיבה ותדירותו. יחד עם זאת, כך נאמר, עד לגיבוש המלצות גורמי הרווחה בסוגיה זו, יש לאסור על המשיבה קיום קשר עם הקטין.

ה. עוד באותו היום נתתי צו מניעה זמני עד למועד הדיון.

לקריאת המשך המסמך יש להזדהות כמנוי או לרוכשו
לרכישה תמורת 25.00

Add a comment 19 בדצמבר 2008

עמודים

קטגוריות

קישורים

כלים

לוח שנה

ספטמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« מאי    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

Posts by Month

Posts by Category