מחשבות על המשפחה שלי ועל משפחות בכלל, ועל החברה שאנחנו חיים בה.
יצירת קשר פרוייקטים קצת על עצמי תנאי שימוש
"האב המטפל" – תפיסות של אבהות בחקיקת הרווחה הישראלית בהקשר של עבודת הטיפול
נדב
(תקציר עבודת התיזה שלי. לקובץ המלא – האב המטפל (182) – זהירות, PDF של 120 עמוד)
עבודה זו עוסקת באופן שבו מובנים גברים כאבות במדינת הרווחה בישראל. היא מתמקדת באופן שבו מודלים תרבותיים מגדריים הכלולים בשיחים המעצבים את המדיניות החברתית מעצבים את המשמעות של גבריות כאבהות. באופן ספציפי יותר, עבודה שואלת מה הן המשמעויות המשתנות של אבהות ובאיזו מידה אבהות מקושרת לעבודת הטיפול, ומה הן ההשפעות של משמעויות משתנות אלו על תהליך החקיקה ועיצוב המדיניות החברתית.
לצורך כך בוחנת עבודה זו את הדיונים שסבבו את חוק עבודת נשים על תיקוניו השונים בין השנים 1952-2005. בניתוח הדיונים האלו התמקדתי בהופעה ובהיעדרות של הסימנים אבהות וטיפול, במשמעויות המקושרות לכל אחד מהסימנים האלו, וליחסים ביניהם ובין סימנים אחרים.
ההנחה העומדת מאחורי ניתוח זה היא כי בבואם לנהל משא ומתן על מדיניות חברתית, מחוקקים וקובעי מדיניות מונחים על ידי שיזור של סימנים הכלולים בשיחים הממסגרים את המדיניות החברתית. הנחה נוספת היא ששינוי המשמעות של סימנים, וכן של אופני השיזור ביניהם הוא פרי של מאבקים חברתיים סביב מדיניות חברתית ויעדיה של מדינת הרווחה. הסימנים הרלוונטיים במחקר זה הם ייצוגים של מה שנחשב כנשי וכגברי. מערכת היחסים בין הסימנים מארגנת את היחסים בין יחידים וקבוצות. יתרה מזו, מערכת יחסים זו מכוננת את הסובייקטים של המדיניות החברתית ומכתיבה אילו צרכים וכן אילו סוגים של אנשים ייחשבו כסובייקטים ראויים לתמיכה מדינתית.
בישראל חלה משנות השבעים של המאה העשרים עליה בהשתתפות נשים בכוח העבודה ועם זאת, שימור של חלוקת העבודה המסורתית במשק הבית. שימור חלוקת העבודה המגדרית במסגרת משק הבית נתפסת כאחד המחסומים העומדים בפני השוויון המגדרי בכלל, ושותפות שוויונית של נשים בשוק העבודה בפרט. חוקרי מדינת הרווחה הצביעו על שני תחומים, שבהם הופעלו תוכניות רווחה, כדי להקל על עול הטיפול ולאפשר לנשים להשתתף בשוק העבודה: ברוב התוכניות שהופעלו מסייעת המדינה בכך שהיא חולקת עם האישה את עבודת הטיפול. תחום אחר, אשר זוכה לתשומת לב בשנים האחרונות והוא מקיף פחות, הן תוכניות חברתיות המעודדות גברים לשותפות בטיפול, על מנת לאזן את החלוקה הבלתי שוויונית של עבודת הטיפול.
עבודה זו נשענת ואף מרחיבה את הביקורת המגדרית על מדינת הרווחה. אמנם ביקורת זו נשענה על הקטגוריה של מגדר, שהיא קטגוריה יחסותית, אולם היא התמקדה רק באופן שבו משפיעות תוכניות חברתיות על נשים. מחקר זה, בוחן, את האופן שבו מעצבת מדינת הרווחה בישראל גברים כאבות, וכן, האופן שבו היא מציבה אותם בתחום שהוא לכאורה זר להם, זירת הטיפול.
בעבודה זו אני גורס כי על מנת להבין את הכינון של גברים כאבות, חשוב להתייחס לאופן שבו מובנית עבודת הטיפול כזירה במהלך תהליך החקיקה וקביעת המדיניות החברתית. לשם כך, אני מציע פרמטרים שבאמצעותם ניתן להבין את האופן שבו נבנית עבודת הטיפול כזירה.
הניתוח הפרשני של הדיונים מראה כי בתקופה הראשונה של חקיקת חוק עבודת נשים – משנות ה-50 עד שנות ה-70 של המאה העשרים – הייתה התייחסות של המחוקקים לעבודת הטיפול מפורטת. המחוקקים הכירו בהבדלים בין צרכים שונים של מקבלי הטיפול, ובמגוון של סובייקטים פוטנציאליים היכולים לבצע מטלות טיפול. במקביל, תפסו המחוקקים את הטיפול בצורה חיובית-רומנטית. לקראת שנות ה-80 וביתר שאת שנות ה-90 ותחילת המילניום החדש, מוסט הדגש מעבודת הטיפול כזירה, אל עבר זירות אחרות, ובעיקר אל עבר העבודה השכירה. זירת הטיפול הופכת למופשטת, הצרכים של המטופלים נתפסו באופן חד מימדי והטיפול נתפס כמטלתה של אמו של המטופל ורק שלה. עבודת הטיפול נתפסה כשלילית או כנטל על האשה. עבודת הטיפול הפכה לנלווית לעבודה השכירה. במקביל, בראשית התקופה תפסו המחוקקים את הטיפול כזירה מרכזית שבה מתנהלות נשים תוך הכפפת כל יתר תפקידיהן לצרכים ולפעולות של זירה זו. בסופה של התקופה הנחקרת, ולאחר תהליך מתמשך של שינוי, זירת הטיפול פסקה מלהיות מוקד החקיקה, וכתוצאה גם זירה שבה המחוקק תופס את פעולותיהן וצרכיהן של נשים עובדות, והעבודה השכירה הופכת לזירה מרכזית. ברם, טיפול עדיין הוא סימן המגדיר מהי נשיות. צמצום הדיון בזירת הטיפול ובה בעת השיזור המובן מאליו בין נשיות לבין טיפול לא הותיר לטענתי מרחב לדיונים משמעותיים שתכליתם לפתח תוכניות חברתיות לשם שינוי חלוקת העבודה הלא שוויונית במשק הבית.
כינון גברים כאבות קשור לטענתי, קשר הדוק לאופן הבניית זירת הטיפול ולשינויים שחלו בהבניה זו. בשנות ה-50 נעדרים גברים כאבות כמעט לחלוטין מהדיונים שנסקרו, זאת מתוך הנחה מוצקה היא כי תפקידם כאבות מתמצה בהיותם מפרנסים. זוהי תקופת ה"אבות הנפקדים". אולם במהלך השנים, ובעיקר החל משנות ה-80 של המאה ה-20 מתחילים גברים להיות מזוהים כאבות באורח משמעותי יותר. זהו שלב ה"אבות האוטופיים." תהליך זה מגיע לשיאו עם חקיקת התיקון לחוק עבודת שנים, המאפשר לגברים לקחת חופשת לידה ולחלוק אותה עם בנות זוגן, זהו שלב "האבהות השוויונית לכאורה."
הניתוח של הדיונים השונים סביב חוק עבודת נשים מצביע על כך שצמצום ההתייחסות אל עבודת הטיפול כזירה לא אפשר להשלים את הכינון של גברים כאבות, וכתוצאה מכך, השגת שוויון מגדרי בשוק העבודה, וחלוקה שוויונית של נטל הטיפול במסגרת משק הבית לא הגיעו למיצוי.
מיצוי זה יתאפשר רק כאשר הטיפול האבהי ייתפס לא רק ככלי במאבקן של נשים לשוויון, אלא גם ובעיקר- כאינטרס גברי. על מנת לבנות אינטרס זה, על המחוקקים להתייחס לאבות כאל סובייקטים פעילים בזירת הטיפול. כדי להשיג זאת, נדרשות התייחסויות ספציפיות ומפורטות לאופיו המיוחד של טיפול גברי, לצרכים הספציפיים העולים מאופי זה, ולחסמים העומדים בפני גברים בבואם לטפל. רק חקיקה הרואה בגברים סובייקטים ממשיים וקונקרטיים, וכתוצאה מכך מתחשבת בסוגיות שלעיל, תוכל להביא בצורה אפקטיבית לשילובם של גברים בעבודת הטיפול.
תגיות:אבהות, טיפול, מגדר, מדינת-רווחה
פוסטים קשורים
תהא סוכתנו סוכת שוויון? (7)
שוויון מגדרי או רב תרבותיות? (2)
מדינה, רווחה, גבר, אשה (12)
החזר מס על מטפלת (ב) – תשובה לוולווט (9)
החזר מס על מטפלת (א) – שלוש נקודות בעייתיות (38)
15 תגובות »
נדב ב19/01/2008 21:00 תחת אבות ומשפחות, החיים שלי, חברה בישראל
רסיסי תגובות | כתובת טרקבק
מידע נגיש
מידע חיוני – חובה לדעת
חדשות העמותה
תיירות בארץ ובעולם
תחבורה נגישה וחניות נכים
עזרים וטכנולוגיה
תעסוקה לאנשים עם מוגבלות
עובדים זרים סיעודיים
מקל בגלגלים
קישורים
נגישות לאנשי מקצוע
ועידת נגישות לישראל
חדשות
מחפש יועץ מורשה נגישות?
אות נגישות ישראל
נגישות מבנים תשתיות וסביבה
נגישות השירות
חומר מקצועי מעניין
חוקים ותקנות נגישות
פעילות גולשים
מדור תלונות נגישות
טורים אישיים
ציפור הנפש – מידע לנפגעי נפש
המלצות גולשים על מקומות נגישים
תמונות של עבריני חניות נכים
פורומים
שלח גלויה
סרטים ותמונות
ספורט נכים
חדשות
מאמרים
גלריית תמונות
בריאות, כושר, מיניות ונגישות
קישורי ספורט לאנשים עם מוגבלות
מפת האתר
דואר אלקטרוני:
סיסמא:
מידע נגיש > תיירות בארץ ובעולם > לטייל בעולם > מטיילים מספרים על טיולים
התחבורה הציבורית ביפן / הסבירסקים
30/11/09
בהמשך לכתבה על הנסיעה ליפן, מצאנו לנכון להקדיש כתבה נפרדת לתחבורה ביפן. כפי שיובן בהמשך, התחבורה הציבורית היא ברמה שעולה על כל מדינות המערב שיצא לנו להכיר.
רמת החדשנות והנגישות של התחבורה הציבורית ביפן היוותה את אחד הרשמים העזים ביותר מביקורנו. התחנה הראשונה הבולטת בנגישותה היא שדה התעופה: העברת הנוסעים בעזרת רכבת קלה, מדרגות נעות ההופכות למשטח נגיש לכ"ג, דלפק שירות מונמך בעמדת החתמת הדרכונים ותאי שירותים ברמת שיכלול שקשה לתארה.
הרכבת התחתית ביפן משוכללת ונגישה ביותר ושימשה
אותנו במעברים בתוך הערים קיוטו, אוסקה וטוקיו. בכל המעליות מערכות שמע (ביפנית בלבד בדרך כלל), פסי מישוש צהובים (על הרצפה) מגיעים לכל נקודה משמעותית בתחנה, השילוט – מאיר עיניים (ולפעמים דו-לשוני) הן בתחנה והן בקרון. עמדת רכישת הכרטיסים נגישה ומסומנת בכתב ברייל. בעמדת ביקורת הכרטיסים קיים מעבר רחב לכ"ג, ליד פתח הרכבת עמדה מסומנת
לסימון הכניסה ובתוך הקרון – איזור עדיפות לבעלי מוגבלות בסימון בשתי השפות. המדהים מכל – נגישות השירות; סיוע פעיל עד הגזמה של עובדי התחנה לכל צורך ולאחר כל שאלה, כאשר תמיד הם נושאים איתם רמפה ניידת, קלה ומתקפלת למעבר אל הרכבת עצמה מהרציף. הרמפה הייתה מיותרת עבור מי שמסוגל "להקפיץ" את הגלגלים הקדמיים של כיסא הגלגלים. הפרש הגובה והמרחק בין הרציף לקרון לא עולים על סנטימטרים ספורים בדרך כלל. במקרה קיצוני אחד, כאשר מעלית "העזה" לעבור שיפוץ צצו בחטף ארבעה עובדי רכבת משובצי-מדים וסחבו אותנו ביעילות מפחידה…
17. הרב מקרים של כשלון ורשלנות יש בשרותי הרווחה שלא הגיעו לבימ"ש
אב גרוש
(29.11.09):
נתקלתי בכמה עובדות "רווחה" שלא איכפת להן מהילדים, ממש לא איכפת. כל עוד אין סמים או זנות שניתן להוכיח, או סימני דם(ממש דם, זו ההגדרה) – כלום לא איכפת להן. את חלקן לא ניתן למצוא במשרד מרבית הזמן, גם בערים שאינן עם שכבות מצוקה, שקרים והתנשאות הם מאפיין בולט בהתנהותן. חבל ועצוב להורים ולילדים. כמה הורים יכולים לממן תביעות וללכת עד העליון (זה מצטבר ליותר ממאה אלף ש"ח !!!)
הילדים ואמם. "הבן רוצה לישון ולא להתעורר" צילום: דנה קופל
נטוויז'ן מציגה
100MB לשנה מתנה
לחץ לחופשת הסקי
המשתלמת ביותר >>
האב השבדי מחכה לילדיו: 'הבן לא רוצה להתעורר'
מ', בן זוגה לשעבר של הישראלית שחטפה את ילדיהם לארץ, עדיין מסרב להבין כיצד התגלגלו הדברים עד לכדי מאבק משפטי על גבם של הילדים. בשיחה עם ynet הוא הביע תקווה כי גם האם תשוב להתגורר בשבדיה. "הילדים צריכים אמא ואבא", הוא אמר
אולגה גורצקי
פורסם: 04.12.09, 10:18
מחכה לחזרת הילדים: החלטת בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, שקבע כי זוג ילדיהם של אם ישראלית ואב שבדי נחטפו בידי אמם וישובו להתגורר עם אביהם, גרמה לו לאנחת רווחה. למרות המאבק המשפטי המכוער בין בני הזוג על עתידם של ילדיהם, ממשיך האב מ' לקוות כי בת זוגו תחליט לשוב גם כן לשבדיה – בעוד שזו כבר נערכת להגשת ערעור על ההחלטה בבית המשפט העליון. בשיחה עם ynet מספר היום (ו') על השתלשלות העניינים.
למרות שההכרעה עד כה בפרשה הייתה לטובתו, מסרב מ' להבין כיצד ביום בהיר אחד השתנה עולמו מן הקצה אל הקצה. "ראיתי את הילדים לאחרונה לפני שבועיים, כשהייתי בישראל. המעשים של בת הזוג שלי לשעבר נוראיים, ואני עד עכשיו לא מצליח להבין איך היא הייתה יכולה להתנהג ככה. עד עכשיו קשה לתפוס שהיא תכננה את הכל במשך שלוש שנים והפעילה עורכי דין שהיו לה בישראל", הוא תוהה.
מלבד עורכת דינו הישראלית, ורדה אפרת מלשכת הסיוע המשפטי בתל אביב של משרד המשפטים, אין ל-מ' איש שיתמוך בו בארץ במאבקו על ילדיו. מאז שעזב את ישראל חזרה למולדתו הוא פגש את ילדיו רק פעמים ספורות. "לפני שבועיים פגשתי אותם ותכננתי לבלות איתם לבד סוף סוף, אבל אמה של בת זוגי לשעבר נשארה 'להשגיח'. לא רציתי לדבר איתם על הנושאים האלה אז לקחתי אותם לגן משחקים", הוא אומר.
מצבם של שני הילדים מדיר שינה מעיניו של מ', שאומר כי הוא מודע לתנאים הקשים שעמם הם נאלצים להתמודד. "אני מרגיש נורא כי אני יודע שמצבם הנפשי לא טוב. אני יודע זאת מגורמי הרווחה של ישראל", הוא אומר בכאב ומוסיף: "אמא שלהם עושה להם שטיפת מוח. אני שומע את זה בקול של הבן שלי, שאמר לשירותי הרווחה שהוא רוצה ללכת לישון ולא להתעורר יותר בגלל המצב הזה. הדבר האחרון שהילדים שלי צריכים עכשיו זה את ההמולה התקשורתית סביבם".
ביהמ"ש: להחזיר הילדים מאמם בישראל לשבדיה
2 הילדים הקטנים גדלו בשבדיה, ובשנה שעברה נלקחו לישראל ע"י אמם, ששבה ארצה אחרי 20 שנה. ביהמ"ש קיבל את גרסת האב השבדי, ושלח את הילדים חזרה. משפחת האם: "לא ייאמן שילדים יהודים מגורשים, וילדי זרים נשארים בארץ". והילדים עצמם? הם מעדיפים שיחליטו בשבילם – רק שזה ייגמר כבר
ורד לוביץ'
עדכון אחרון: 03.12.09, 00:43
עוד מקרה מצער של תא משפחתי שהתפרק, הופך לקרב משפטי מכוער וחוצה מדינות. בית המשפט המחוזי בפתח תקווה הורה השבוע להחזיר לשבדיה את שני ילדיה של אשה ישראלית שהתגוררה שם שנים ארוכות, ושבה באחרונה לארץ יחד עם הילדים, בן שבע וחצי ובת חמש וחצי. בית המשפט קיבל במלואה את גרסתו של אביהם השבדי של הילדים, וקבע כי האם חטפה את ילדיה לארץ ושיקרה בגרסה שמסרה לבית המשפט. את ההחלטה קיבל בהתאם להוראות חוק אמנת האג הבינלאומית להחזרת ילדים חטופים.
למרות ההחלטה החד-משמעית, בני משפחתה אינם מתכוונים לוותר, ובכוונתם לערער לבית המשפט העליון. הם קיבלו את ההחלטה באופן קשה ביותר: "היא לא חטפה את הילדים, אלא בן זוגה התחרט על העלייה לישראל. זה לא ייאמן שילדים יהודים מגורשים מישראל. אפילו ילדים של עובדים זרים נשארים בארץ, ואותם מגרשים".
אהבה של אמא (צילום: דנה קופל)
בקיץ האחרון
האם חטפה את הילד, האב הצרפתי בחלום בלהות / אחיה ראב"ד
דניאל בן השבע נחטף לישראל ע"י אמו. בית המשפט העליון הפריך את טענותיה כי האב מתעלל בו וקבע שהאב והילד צריכים לחזור לצרפת. אלא שהאמא, קיבוצניקית שחזרה בתשובה, נעלמה עם בנה
לכתבה המלאה
האשה שעומדת במרכז הסיפור, בת 40, חיה בשבדיה ב-20 השנים האחרונות, מאז סיום שירותה בצה"ל. בשנים האחרונות אף קיבלה אזרחות שבדית. לפני מספר שנים הכירה את בן זוגה, ולשניים נולדו שני ילדים. מערכת היחסים בין השניים ידעה עליות ומורדות, והם למעשה נפרדו, אך המשיכו להתגורר עם הילדים בשבדיה.
באוגוסט 2008, הגיעה האשה לישראל כתושבת חוזרת, יחד עם שני ילדיה. מספר שבועות לאחר מכן הצטרף גם בן הזוג. כחצי שנה לאחר מכן חזר לשבדיה, ואילו האשה נשארה בארץ עם הילדים, שהשתלבו במערכת החינוך בעירם.
הגרסה שלו, הגרסה שלה
עד לנקודה זו, מסכימים שני הצדדים על העובדות, פחות או יותר. אלא שמכאן החל המאבק המשפטי – שבמהלכו צוירו שני ציורים שונים לחלוטין של העובדות. לאחר עזיבת בן זוגה, פנתה האשה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לעכב את יציאתם של הילדים מהארץ בעקבותיו. היא נענתה מיד בתביעה נגדית של האב, שטען כי הילדים נחטפו על ידה, ודרש להשיבם אליו.
בכתב התביעה טען האב כי על פי ההבנות שהיו בינו לבין האם, המשפחה מעולם לא התכוונה לעבור לישראל, אלא רק לשהות בה במסגרת חופשה. הוא עצמו, לטענתו, ניצל לשם הגעתו לארץ "חופשה הורית" לה הוא זכאי ממקום עבודתו, כאב לילדים, בהתאם לחוקי הרווחה הנדיבים של שבדיה. לדבריו, הוא שב לשבדיה בגפו לאחר שנעתר לבקשת האם להאריך את שהותם של הילדים בארץ עד לסיום שנת הלימודים. אולם כל אותה עת, טען, פעלה האם מאחורי גבו כדי להשתקע בישראל עם הילדים – בלעדיו. לדבריו, רק לאחר שובו לשבדיה, שינתה האם את גרסתה ודרשה להשאיר את הילדים בישראל לצמיתות, אך הוא סירב. למרות זאת, החליטה להישאר עם הילדים בארץ – ובכך, למעשה, חטפה אותם.
האשה, מנגד, טענה בבית המשפט כי המשפחה כולה עברה משבדיה לישראל למטרות השתקעות ומגורים. היא וילדיה נקלטו בארץ – הילדים השתלבו במוסדות חינוך, והיא עצמה מצאה עבודה כגננת. לטענתה, רק במאי 2009, כמעט שנה לאחר המעבר, חזר בו האב מהסכמתו, ודרש את החזרת הילדים לשבדיה לאחר שלא הצליח להשתלב בארץ. היא הוסיפה כי הופתעה לשמוע ממנו כי הוא אינו מתכוון לחיות בישראל.
האלבומים והמשחקים הושארו בשבדיה
פסק הדין הראשוני, בבית משפט לענייני משפחה, קיבל באופן מלא את גרסת האב, והורה להשיב את הילדים לשבדיה. בין היתר, הסתמך בית המשפט על בקיעים שנפלו בטענותיה של האם. למשל, התברר במשפט כי היא לא עידכנה איש בשבדיה על כוונתה, כפי שהיא טוענת, להשתקע בישראל: היא לא הודיעה למקום עבודתה שהיא עוזבת, ולא הודיעה על הגירה. זאת ועוד – בבית המשפט הוצג מכתב שכתבה האשה מישראל לבעל הדירה שבה התגורר הזוג בשבדיה, ממנו עולה כי הם מתכוונים לחזור. הם אף השאירו בדירה חפצים אישיים רבים, בהם, בין היתר, אלבומי תמונות ומשחקי ילדים. הילדה אף הייתה רשומה לשנת הלימודים בגן ילדים בשבדיה, לתקופה שלאחר השהות המתוכננת בישראל.
עוד התברר, כי במהלך השהות בארץ, ערכה האם את כל הסידורים לקבלת זכויות מהמדינה רק עבורה ועבור ילדיה, תוך שהיא מציינת שהיא רווקה ולא מזכירה את בן זוגה – חיזוק משמעותי לטענת האב כי פעלה מאחורי גבו.
בפסק הדין, הורה בית המשפט להחזיר את הילדים לשבדיה, על פי הוראות אמנת האג, משום שנחטפו לישראל על ידי אמם. האמנה, שעליה חתומה ישראל, מגדירה כי יש להשיב ילדים לארץ שבה הם מורגלים לחיות. בית המשפט קבע כי עבור שני הילדים, ארץ זו היא שבדיה. לא הועילו טענת האם, כי הילדים כבר התרגלו בינתיים לישראל, לאחר שהות של יותר משנה. הילדה הקטנה, טענה האם, כבר שכחה את השפה השבדית.
"הפכו אשת חינוך למפלצת"
האם ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי – אך זה, כאמור, אישר השבוע את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה. במהלך הליך הערעור הורה בית המשפט לשלוח את הילדים לבדיקה אצל שירותי הרווחה, בניסיון לברר היכן היו מעדיפים לחיות. אך אלו התקשו לגבש דעה בנושא, משו שהילדים עצמם לא נקטו עמדה. העובדות הסוציאליות דיווחו כי הילדים מדברים על ה"מלחמה" המתנהלת בין הוריהם, והיו שמחים אם מישהו היה מחליט בעניין מבלי לערב אותם.
גם בית המשפט המחוזי קיבל בסופו של דבר את גרסת האב, וקבע כי השניים הגיעו לישראל לתקופה קצובה לאחר שנולדו בשבדיה והתגוררו בה, ולכן זהו מקום מגוריהם הקבוע. בית המשפט הורה לאם לחזור עם ילדיה לשבדיה, בתוך שבועיים.
בני משפחתה של האם, כאמור, זועמים על החלטת בית המשפט ומתכוונים להגיש ערעור לבית המשפט העליון. לטענתם, בית המשפט קיבל במלואה את עלילת השקרים שנרקמה נגד האם: "הפכו אשת חינוך, גננת במקצועה, למפלצת חוטפת ילדים. עשו לה רצח אופי סיסטמתי. בית המשפט לא האמין לה והם, לא נתנו לעובדות ולאמת לצאת. לצערנו כל החלטת בית המשפט מבוססת על שקר". כעת, הם מוסיפים, האם חוששת לחזור לשבדיה כפי שהורה לה בית המשפט, משום שהיא מפחדת מבן הזוג.
העליון: הילדים שנחטפו יוחזרו לאביהם בשבדיה
האם הישראלית שחטפה את שני ילדיה הקטנים ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי שהורה לה להשיב את הילדים לאביהם בשבדיה. שופטי העליון דחו את ערעורה וקבעו כי הילדים ישובו עם האב לשבדיה בתוך שבוע
אביעד גליקמן
פורסם: 15.12.09, 15:26
הילדים ישובו לאבא: בית המשפט העליון קבע היום (ג') כי הילדים שנחטפו על ידי אמם הישראלית מידי אביהם השבדי ישובו עמו לשבדיה תוך שבוע. בכך דחו השופטים את ערעורה של האם על החלטת בית המשפט המחוזי בפתח תקווה. בית המשפט העליון אישר לאב להיעזר במשטרה לצורך השבת הילדים ויפרסם את נימוקי החלטתו במועד מאוחר יותר.
האם, אזרחית ישראל, היגרה לשבדיה לפני כ-20 שנה ושבה ארצה לפני כמה שנים.
האבא מדבר
"הבן לא רוצה להתעורר" / אולגה גורצקי
מ', בן זוגה לשעבר של הישראלית שחטפה את ילדיהם לארץ, עדיין מסרב להבין כיצד התגלגלו הדברים עד לכדי מאבק משפטי על גבם של הילדים. בשיחה עם ynet הוא הביע תקווה כי גם האם תשוב להתגורר בשבדיה. "הילדים צריכים אמא ואבא", הוא אמר
לכתבה המלאה
לפני כ-8 שנים הכירה את אבי הילדים ומאז חיו ביחד בלא שנישאו. שני הילדים נולדו בשבדיה, שם גדלו והתחנכו.
בשנה האחרונה שהו בני הזוג עם הילדים בישראל. האב שב למולדתו בחודש אפריל 2009, כמתוכנן, וזאת עם תום חופשתו ממקום עבודתו בשבדיה. ההורים סיכמו ביניהם כי עם סיום שנת הלימודים של הילדים, בן 7 ובת 5, ישובו האם והילדים לשבדיה, אך במועד הקבוע הודיעה האם כי אין בכוונתה לעשות זאת.
האם, גננת במקצועה, טענה כי תכננה יחד עם בן זוגה לעקור משבדיה לישראל, אך בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דחה כליל את גרסתה וקבע כי היה מדובר בחופשה בלבד, בסיומה הם היו אמורים לשוב עם הילדים לשבדיה. האם ערערה לבית המשפט המחוזי בפ"ת אך גם אז נדחה ערעורה. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי כתוצאה מקונפליקט נאמנות בין ההורים הילדים, ובמיוחד הבן, נמצאים במצב נפשי קשה.
מהחלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ עולה כי האם ערכה את כל הסידורים לקבלת זכויות בישראל עבור עצמה ועבור הילדים בלבד, תוך ציון העובדה שהיא רווקה ומבלי להזכיר את בן זוגה כלל.
היא לא הודיעה למקום עבודתה בשבדיה שהיא עוזבת, ולא הודיעה לממשלת שבדיה על הגירה. האם אף כתבה לבעל הדירה שבה התגוררו בשבדיה, כי בכוונתם לחזור, והם אף השאירו בדירה את כל חפציהם, לרבות אלבומי תמונות ומסמכים. לפני כשנה הגיעה האם לארץ עם הילדים ושלוש מזוודות בלבד. עוד קבע ביהמ"ש, כי האם ביקרה בישראל עוד בשנת 2006, ובמהלך ביקורה התייעצה עם עורך דינה המתמחה ואף חיפשה לעצמה מקום עבודה בישראל.
בכך מגיע לסיומו מאבק משפטי מכוער שהתנהל בשנה האחרונה בין בני הזוג על גבם של הילדים. אביהם של הילדים, שיוצג על ידי עו"ד ורדה אפרת מלשכת הסיוע המשפטי בת"א, אמר ל-ynet לפני פסיקת בית המשפט העליון כי הוא מקווה שגם האם תחזור עם הילדים. "אני רק רוצה שהחיים יימשכו כפי שהיו לפני. אני מקווה שאמא שלהם גם תחזור. זה יהיה טוב בשבילם. הם לא זקוקים למריבות, הם זקוקים להורים, גם לאמא וגם לאבא".
נושא התגובה שם הכותב שעה תאריך
1 כבוד מעלת שר הרווחה יהוידע 27/11/09 09:13
מה שאמרת, זו תחילתה של הסתה פרועה נגד ההתנחלויות והמתנחלים. מאידך זו הצהרה לגיטימית בדיוק כמו הלגיטימיות שבהצהרתה של השרה לבנת לגבי הממשל בארה"ב שכל כך התקוממתה נגדה.
כתוב תגובה ל- יהוידע
2 בוזי ביזבוזי,אתה לא שווה ביזבו אליהו חיים 27/11/09 09:39
חשבתי שאתה צריך לשמור על זכות השתיקה כפי שלימדך סבך "אין אדם משים עצמו רשע" , מאז סבך הולכת ומידרדרת המשפחה, חיים בבזבזנות על חשבון המדינה באומות המאוחדות ובמשכן הכסיל ואתה עם כל חבילות החמאה על המצח מעז להטיף מוסר, מי שמך?
כתוב תגובה ל- אליהו חיים
3 חגיגת רצח האופי למתנחלים נחום שחף 27/11/09 09:57
עולה לשלב חדש.
ביבי נתניהו הבין את המסר, התקפלות בפני הפריץ וקיבינמאט המתישבים היהודים שנשלחו ע"י ממשלות ישראל לישב את שטחי יהודה ושומרון. בגידה היא שם המשחק. אתמול המתנחלים בעזה ביבי היה שם כדי לתמוך בגירוש (אח"כ חזר בו כשהיה כבר מאוחר), היום המתנחלים ביו"ש, מחר המתנחלים בירושלים.
מי הבא בתור?
אחד אחד ובאין רואה הם הולכים, בעודם בחיים.
תחילה וילנר מהמפלגה הקומוניסטית שקרא לשטחי מולדת שטחים כבושים, אח"כ הצטרפו אליו ביילין ופרס, אח"כ רבין, ושרון, והיום ביבי בוגי ובגין המתקפלים בפני הפריץ.
מי הבא בתור? מתי כבר יגיע תורי?
האם גם אני אמצא את עצמי יום אחד בתפקיד הזונה?
כתוב תגובה ל- נחום שחף
4 בוזי – בזיון וחילול לאביך יהודי מאירלנד 27/11/09 10:53
כתוב תגובה ל- יהודי מאירלנד
וולף News1.co.il
הבנייה היהודית הוקפאה
השר הרצוג: נכנסים לתקופת עימות עם קיצוניים
[צילום: פלאש 90]
נתמודד עם ציבור קיצוני. הרצוג [צילום: פלאש 90]
ברק פרסם את צו ההקפאה
איציק וולף
אלוף פיקוד המרכז יחתום על צו הקפאת הבנייה בישובים הישראלים ביהודה ובשומרון * אושרה בניית 28 מבני מוסדות חינוך
לרשימה המלאה
שר הרווחה מעריך שבקרוב יהיה עימות עם גורמים קיצוניים ביהודה ובשומרון המתנחלים: ניאבק בגזירות פרעה
▪ ▪ ▪
תגיות: יצחק הרצוג
שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג, מתריע כי בתקופה הקרובה צפויה החברה הישראלית להתמודד עם ציבור קיצוני ביהודה ובשומרון המתנגד להקפאת הבנייה.
זאת לאור החלטת הקבינט להקפאה למשך 10 חודשים של הבנייה ביישובים הישראלים ביהודה ובשומרון שיצאה אל הפועל אמש עם פרסום צו הקפאת הבנייה על-ידי אלוף פיקוד המרכז.
"אנו נכנסים כעת לתקופה של עימות עם ציבור קיצוני ביהודה ושומרון המתנגד להקפאת הבניה", אמר בקול ישראל. לדבריו, החלטת הקבינט על ההקפאה לא נבעה מלחץ אמריקני.
"ראש הממשלה נתניהו הבהיר לי שיזם את ההקפאה מתוך הבנה כי האינטרס הישראלי מחייב לקדם את חידוש המשא-ומתן עם הפלשתינים", אמר.
בישיבת חירום שערכו אמש פעילי ימין מיהודה ומהשומרון שהתאגדו במטה מאבק שזכה לשם 'מטה המאבק נגד גזירות פרעה של המתיישבים' הוחלט לקיים שורת פעולות מחאה ובהן הקמת משמרות מחאה סמוך לבתיהם של כל השרים שהצביעו בעד הקפאת הבנייה.
לדברי פעילי הימין, לגזירות החדשות אחראים מלבד ראש הממשלה ושר הביטחון גם שרי הימין האחרים – אביגדור ליברמן, משה יעלון, בני בגין, דניאל הרשקוביץ ועוד.
גם עובדי הציבור דוגמת פקחי המינהל האזרחי, שוטרים ואנשי הפרקליטות צפויים להרגיש את צעדי המחאה שמארגן מטה המאבק. כמו-כן הוחלט על הקמת מטה מאבק שישתף את הציבור החרדי בישראל בניסיון לעצור את ההקפאה.
רשימות נוספות: נתניהו מקפיא הבנייה
ברק פרסם את צו ההקפאה /
ממשלת ישראל עושה לנו האזרחים ובעיקר לתושבי אילת והערבה עוול עצום בכך שאינה מקימה גדר במיידית!!!!!!!!!!!!!!!!1 שני אסונות מיידים קיימים מכך: 1. מחבלים חוצים את הגבול ללא בעיה 2. הגירה המונית מאפריקה לתוך אילת וישראל. המונית! עובדה קיימת – 15% מכלל האוכלוסיה באילת היא פליטים! מדובר בקרוב ל- 10,000 פליטים המסתובבים ברחובות. איפה יחידת עוז? איפה המשטרה? איפה הממשלה? איפה התקשורת? אגיד לכם – אף אחד לא רוצה להתעסק עם "תפוח האדמה הלוהט" הזה… פליטים החוצה!
1. neliron | 22 באוקטובר 2009 ב- 04:28
הרהורים של אבא
מחשבות על המשפחה שלי ועל משפחות בכלל, ועל החברה שאנחנו חיים בה.
יצירת קשר פרוייקטים קצת על עצמי תנאי שימוש
"האב המטפל" – תפיסות של אבהות בחקיקת הרווחה הישראלית בהקשר של עבודת הטיפול
נדב
(תקציר עבודת התיזה שלי. לקובץ המלא – האב המטפל (182) – זהירות, PDF של 120 עמוד)
עבודה זו עוסקת באופן שבו מובנים גברים כאבות במדינת הרווחה בישראל. היא מתמקדת באופן שבו מודלים תרבותיים מגדריים הכלולים בשיחים המעצבים את המדיניות החברתית מעצבים את המשמעות של גבריות כאבהות. באופן ספציפי יותר, עבודה שואלת מה הן המשמעויות המשתנות של אבהות ובאיזו מידה אבהות מקושרת לעבודת הטיפול, ומה הן ההשפעות של משמעויות משתנות אלו על תהליך החקיקה ועיצוב המדיניות החברתית.
לצורך כך בוחנת עבודה זו את הדיונים שסבבו את חוק עבודת נשים על תיקוניו השונים בין השנים 1952-2005. בניתוח הדיונים האלו התמקדתי בהופעה ובהיעדרות של הסימנים אבהות וטיפול, במשמעויות המקושרות לכל אחד מהסימנים האלו, וליחסים ביניהם ובין סימנים אחרים.
ההנחה העומדת מאחורי ניתוח זה היא כי בבואם לנהל משא ומתן על מדיניות חברתית, מחוקקים וקובעי מדיניות מונחים על ידי שיזור של סימנים הכלולים בשיחים הממסגרים את המדיניות החברתית. הנחה נוספת היא ששינוי המשמעות של סימנים, וכן של אופני השיזור ביניהם הוא פרי של מאבקים חברתיים סביב מדיניות חברתית ויעדיה של מדינת הרווחה. הסימנים הרלוונטיים במחקר זה הם ייצוגים של מה שנחשב כנשי וכגברי. מערכת היחסים בין הסימנים מארגנת את היחסים בין יחידים וקבוצות. יתרה מזו, מערכת יחסים זו מכוננת את הסובייקטים של המדיניות החברתית ומכתיבה אילו צרכים וכן אילו סוגים של אנשים ייחשבו כסובייקטים ראויים לתמיכה מדינתית.
בישראל חלה משנות השבעים של המאה העשרים עליה בהשתתפות נשים בכוח העבודה ועם זאת, שימור של חלוקת העבודה המסורתית במשק הבית. שימור חלוקת העבודה המגדרית במסגרת משק הבית נתפסת כאחד המחסומים העומדים בפני השוויון המגדרי בכלל, ושותפות שוויונית של נשים בשוק העבודה בפרט. חוקרי מדינת הרווחה הצביעו על שני תחומים, שבהם הופעלו תוכניות רווחה, כדי להקל על עול הטיפול ולאפשר לנשים להשתתף בשוק העבודה: ברוב התוכניות שהופעלו מסייעת המדינה בכך שהיא חולקת עם האישה את עבודת הטיפול. תחום אחר, אשר זוכה לתשומת לב בשנים האחרונות והוא מקיף פחות, הן תוכניות חברתיות המעודדות גברים לשותפות בטיפול, על מנת לאזן את החלוקה הבלתי שוויונית של עבודת הטיפול.
עבודה זו נשענת ואף מרחיבה את הביקורת המגדרית על מדינת הרווחה. אמנם ביקורת זו נשענה על הקטגוריה של מגדר, שהיא קטגוריה יחסותית, אולם היא התמקדה רק באופן שבו משפיעות תוכניות חברתיות על נשים. מחקר זה, בוחן, את האופן שבו מעצבת מדינת הרווחה בישראל גברים כאבות, וכן, האופן שבו היא מציבה אותם בתחום שהוא לכאורה זר להם, זירת הטיפול.
בעבודה זו אני גורס כי על מנת להבין את הכינון של גברים כאבות, חשוב להתייחס לאופן שבו מובנית עבודת הטיפול כזירה במהלך תהליך החקיקה וקביעת המדיניות החברתית. לשם כך, אני מציע פרמטרים שבאמצעותם ניתן להבין את האופן שבו נבנית עבודת הטיפול כזירה.
הניתוח הפרשני של הדיונים מראה כי בתקופה הראשונה של חקיקת חוק עבודת נשים – משנות ה-50 עד שנות ה-70 של המאה העשרים – הייתה התייחסות של המחוקקים לעבודת הטיפול מפורטת. המחוקקים הכירו בהבדלים בין צרכים שונים של מקבלי הטיפול, ובמגוון של סובייקטים פוטנציאליים היכולים לבצע מטלות טיפול. במקביל, תפסו המחוקקים את הטיפול בצורה חיובית-רומנטית. לקראת שנות ה-80 וביתר שאת שנות ה-90 ותחילת המילניום החדש, מוסט הדגש מעבודת הטיפול כזירה, אל עבר זירות אחרות, ובעיקר אל עבר העבודה השכירה. זירת הטיפול הופכת למופשטת, הצרכים של המטופלים נתפסו באופן חד מימדי והטיפול נתפס כמטלתה של אמו של המטופל ורק שלה. עבודת הטיפול נתפסה כשלילית או כנטל על האשה. עבודת הטיפול הפכה לנלווית לעבודה השכירה. במקביל, בראשית התקופה תפסו המחוקקים את הטיפול כזירה מרכזית שבה מתנהלות נשים תוך הכפפת כל יתר תפקידיהן לצרכים ולפעולות של זירה זו. בסופה של התקופה הנחקרת, ולאחר תהליך מתמשך של שינוי, זירת הטיפול פסקה מלהיות מוקד החקיקה, וכתוצאה גם זירה שבה המחוקק תופס את פעולותיהן וצרכיהן של נשים עובדות, והעבודה השכירה הופכת לזירה מרכזית. ברם, טיפול עדיין הוא סימן המגדיר מהי נשיות. צמצום הדיון בזירת הטיפול ובה בעת השיזור המובן מאליו בין נשיות לבין טיפול לא הותיר לטענתי מרחב לדיונים משמעותיים שתכליתם לפתח תוכניות חברתיות לשם שינוי חלוקת העבודה הלא שוויונית במשק הבית.
כינון גברים כאבות קשור לטענתי, קשר הדוק לאופן הבניית זירת הטיפול ולשינויים שחלו בהבניה זו. בשנות ה-50 נעדרים גברים כאבות כמעט לחלוטין מהדיונים שנסקרו, זאת מתוך הנחה מוצקה היא כי תפקידם כאבות מתמצה בהיותם מפרנסים. זוהי תקופת ה"אבות הנפקדים". אולם במהלך השנים, ובעיקר החל משנות ה-80 של המאה ה-20 מתחילים גברים להיות מזוהים כאבות באורח משמעותי יותר. זהו שלב ה"אבות האוטופיים." תהליך זה מגיע לשיאו עם חקיקת התיקון לחוק עבודת שנים, המאפשר לגברים לקחת חופשת לידה ולחלוק אותה עם בנות זוגן, זהו שלב "האבהות השוויונית לכאורה."
הניתוח של הדיונים השונים סביב חוק עבודת נשים מצביע על כך שצמצום ההתייחסות אל עבודת הטיפול כזירה לא אפשר להשלים את הכינון של גברים כאבות, וכתוצאה מכך, השגת שוויון מגדרי בשוק העבודה, וחלוקה שוויונית של נטל הטיפול במסגרת משק הבית לא הגיעו למיצוי.
מיצוי זה יתאפשר רק כאשר הטיפול האבהי ייתפס לא רק ככלי במאבקן של נשים לשוויון, אלא גם ובעיקר- כאינטרס גברי. על מנת לבנות אינטרס זה, על המחוקקים להתייחס לאבות כאל סובייקטים פעילים בזירת הטיפול. כדי להשיג זאת, נדרשות התייחסויות ספציפיות ומפורטות לאופיו המיוחד של טיפול גברי, לצרכים הספציפיים העולים מאופי זה, ולחסמים העומדים בפני גברים בבואם לטפל. רק חקיקה הרואה בגברים סובייקטים ממשיים וקונקרטיים, וכתוצאה מכך מתחשבת בסוגיות שלעיל, תוכל להביא בצורה אפקטיבית לשילובם של גברים בעבודת הטיפול.
תגיות:אבהות, טיפול, מגדר, מדינת-רווחה
פוסטים קשורים
תהא סוכתנו סוכת שוויון? (7)
שוויון מגדרי או רב תרבותיות? (2)
מדינה, רווחה, גבר, אשה (12)
החזר מס על מטפלת (ב) – תשובה לוולווט (9)
החזר מס על מטפלת (א) – שלוש נקודות בעייתיות (38)
15 תגובות »
נדב ב19/01/2008 21:00 תחת אבות ומשפחות, החיים שלי, חברה בישראל
רסיסי תגובות | כתובת טרקבק
2. neliron | 27 בנובמבר 2009 ב- 05:44
3. neliron | 1 בדצמבר 2009 ב- 16:32
מידע נגיש
מידע חיוני – חובה לדעת
חדשות העמותה
תיירות בארץ ובעולם
תחבורה נגישה וחניות נכים
עזרים וטכנולוגיה
תעסוקה לאנשים עם מוגבלות
עובדים זרים סיעודיים
מקל בגלגלים
קישורים
נגישות לאנשי מקצוע
ועידת נגישות לישראל
חדשות
מחפש יועץ מורשה נגישות?
אות נגישות ישראל
נגישות מבנים תשתיות וסביבה
נגישות השירות
חומר מקצועי מעניין
חוקים ותקנות נגישות
פעילות גולשים
מדור תלונות נגישות
טורים אישיים
ציפור הנפש – מידע לנפגעי נפש
המלצות גולשים על מקומות נגישים
תמונות של עבריני חניות נכים
פורומים
שלח גלויה
סרטים ותמונות
ספורט נכים
חדשות
מאמרים
גלריית תמונות
בריאות, כושר, מיניות ונגישות
קישורי ספורט לאנשים עם מוגבלות
מפת האתר
דואר אלקטרוני:
סיסמא:
מידע נגיש > תיירות בארץ ובעולם > לטייל בעולם > מטיילים מספרים על טיולים
התחבורה הציבורית ביפן / הסבירסקים
30/11/09
בהמשך לכתבה על הנסיעה ליפן, מצאנו לנכון להקדיש כתבה נפרדת לתחבורה ביפן. כפי שיובן בהמשך, התחבורה הציבורית היא ברמה שעולה על כל מדינות המערב שיצא לנו להכיר.
רמת החדשנות והנגישות של התחבורה הציבורית ביפן היוותה את אחד הרשמים העזים ביותר מביקורנו. התחנה הראשונה הבולטת בנגישותה היא שדה התעופה: העברת הנוסעים בעזרת רכבת קלה, מדרגות נעות ההופכות למשטח נגיש לכ"ג, דלפק שירות מונמך בעמדת החתמת הדרכונים ותאי שירותים ברמת שיכלול שקשה לתארה.
הרכבת התחתית ביפן משוכללת ונגישה ביותר ושימשה
אותנו במעברים בתוך הערים קיוטו, אוסקה וטוקיו. בכל המעליות מערכות שמע (ביפנית בלבד בדרך כלל), פסי מישוש צהובים (על הרצפה) מגיעים לכל נקודה משמעותית בתחנה, השילוט – מאיר עיניים (ולפעמים דו-לשוני) הן בתחנה והן בקרון. עמדת רכישת הכרטיסים נגישה ומסומנת בכתב ברייל. בעמדת ביקורת הכרטיסים קיים מעבר רחב לכ"ג, ליד פתח הרכבת עמדה מסומנת
לסימון הכניסה ובתוך הקרון – איזור עדיפות לבעלי מוגבלות בסימון בשתי השפות. המדהים מכל – נגישות השירות; סיוע פעיל עד הגזמה של עובדי התחנה לכל צורך ולאחר כל שאלה, כאשר תמיד הם נושאים איתם רמפה ניידת, קלה ומתקפלת למעבר אל הרכבת עצמה מהרציף. הרמפה הייתה מיותרת עבור מי שמסוגל "להקפיץ" את הגלגלים הקדמיים של כיסא הגלגלים. הפרש הגובה והמרחק בין הרציף לקרון לא עולים על סנטימטרים ספורים בדרך כלל. במקרה קיצוני אחד, כאשר מעלית "העזה" לעבור שיפוץ צצו בחטף ארבעה עובדי רכבת משובצי-מדים וסחבו אותנו ביעילות מפחידה…
4. neliron | 1 בדצמבר 2009 ב- 18:01
17. הרב מקרים של כשלון ורשלנות יש בשרותי הרווחה שלא הגיעו לבימ"ש
אב גרוש
(29.11.09):
נתקלתי בכמה עובדות "רווחה" שלא איכפת להן מהילדים, ממש לא איכפת. כל עוד אין סמים או זנות שניתן להוכיח, או סימני דם(ממש דם, זו ההגדרה) – כלום לא איכפת להן. את חלקן לא ניתן למצוא במשרד מרבית הזמן, גם בערים שאינן עם שכבות מצוקה, שקרים והתנשאות הם מאפיין בולט בהתנהותן. חבל ועצוב להורים ולילדים. כמה הורים יכולים לממן תביעות וללכת עד העליון (זה מצטבר ליותר ממאה אלף ש"ח !!!)
5. neliron | 4 בדצמבר 2009 ב- 15:43
כללי ▪ משפט ופלילים ▪ חינוך ובריאות
בשם האב
הילדים ואמם. "הבן רוצה לישון ולא להתעורר" צילום: דנה קופל
נטוויז'ן מציגה
100MB לשנה מתנה
לחץ לחופשת הסקי
המשתלמת ביותר >>
האב השבדי מחכה לילדיו: 'הבן לא רוצה להתעורר'
מ', בן זוגה לשעבר של הישראלית שחטפה את ילדיהם לארץ, עדיין מסרב להבין כיצד התגלגלו הדברים עד לכדי מאבק משפטי על גבם של הילדים. בשיחה עם ynet הוא הביע תקווה כי גם האם תשוב להתגורר בשבדיה. "הילדים צריכים אמא ואבא", הוא אמר
אולגה גורצקי
פורסם: 04.12.09, 10:18
מחכה לחזרת הילדים: החלטת בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, שקבע כי זוג ילדיהם של אם ישראלית ואב שבדי נחטפו בידי אמם וישובו להתגורר עם אביהם, גרמה לו לאנחת רווחה. למרות המאבק המשפטי המכוער בין בני הזוג על עתידם של ילדיהם, ממשיך האב מ' לקוות כי בת זוגו תחליט לשוב גם כן לשבדיה – בעוד שזו כבר נערכת להגשת ערעור על ההחלטה בבית המשפט העליון. בשיחה עם ynet מספר היום (ו') על השתלשלות העניינים.
למרות שההכרעה עד כה בפרשה הייתה לטובתו, מסרב מ' להבין כיצד ביום בהיר אחד השתנה עולמו מן הקצה אל הקצה. "ראיתי את הילדים לאחרונה לפני שבועיים, כשהייתי בישראל. המעשים של בת הזוג שלי לשעבר נוראיים, ואני עד עכשיו לא מצליח להבין איך היא הייתה יכולה להתנהג ככה. עד עכשיו קשה לתפוס שהיא תכננה את הכל במשך שלוש שנים והפעילה עורכי דין שהיו לה בישראל", הוא תוהה.
מלבד עורכת דינו הישראלית, ורדה אפרת מלשכת הסיוע המשפטי בתל אביב של משרד המשפטים, אין ל-מ' איש שיתמוך בו בארץ במאבקו על ילדיו. מאז שעזב את ישראל חזרה למולדתו הוא פגש את ילדיו רק פעמים ספורות. "לפני שבועיים פגשתי אותם ותכננתי לבלות איתם לבד סוף סוף, אבל אמה של בת זוגי לשעבר נשארה 'להשגיח'. לא רציתי לדבר איתם על הנושאים האלה אז לקחתי אותם לגן משחקים", הוא אומר.
מצבם של שני הילדים מדיר שינה מעיניו של מ', שאומר כי הוא מודע לתנאים הקשים שעמם הם נאלצים להתמודד. "אני מרגיש נורא כי אני יודע שמצבם הנפשי לא טוב. אני יודע זאת מגורמי הרווחה של ישראל", הוא אומר בכאב ומוסיף: "אמא שלהם עושה להם שטיפת מוח. אני שומע את זה בקול של הבן שלי, שאמר לשירותי הרווחה שהוא רוצה ללכת לישון ולא להתעורר יותר בגלל המצב הזה. הדבר האחרון שהילדים שלי צריכים עכשיו זה את ההמולה התקשורתית סביבם".
6. neliron | 4 בדצמבר 2009 ב- 15:44
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3815019,00.html
7. neliron | 7 בדצמבר 2009 ב- 19:29
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3815953,00.html
8. neliron | 8 בדצמבר 2009 ב- 16:20
אבא שלל….. מטפל בילדיו מבשל, מקלח
מכין איתם שיעורים שוטף כילים מסיע לחוגים מלמד לשחות לרכב על אופנים מחנך ואוהב
9. neliron | 9 בדצמבר 2009 ב- 06:02
http://www.yeladeinu.info/content/view/222/134/
10. neliron | 9 בדצמבר 2009 ב- 06:38
חדשות מיוחד
על גב הילדים
המשפחה נקרעת צילום: דנה קופל
לחץ כאן ובדוק את
קופת הגמל שלך!
שאלות בנושא גמל?
לחצו לייעוץ חינם
ביהמ"ש: להחזיר הילדים מאמם בישראל לשבדיה
2 הילדים הקטנים גדלו בשבדיה, ובשנה שעברה נלקחו לישראל ע"י אמם, ששבה ארצה אחרי 20 שנה. ביהמ"ש קיבל את גרסת האב השבדי, ושלח את הילדים חזרה. משפחת האם: "לא ייאמן שילדים יהודים מגורשים, וילדי זרים נשארים בארץ". והילדים עצמם? הם מעדיפים שיחליטו בשבילם – רק שזה ייגמר כבר
ורד לוביץ'
עדכון אחרון: 03.12.09, 00:43
עוד מקרה מצער של תא משפחתי שהתפרק, הופך לקרב משפטי מכוער וחוצה מדינות. בית המשפט המחוזי בפתח תקווה הורה השבוע להחזיר לשבדיה את שני ילדיה של אשה ישראלית שהתגוררה שם שנים ארוכות, ושבה באחרונה לארץ יחד עם הילדים, בן שבע וחצי ובת חמש וחצי. בית המשפט קיבל במלואה את גרסתו של אביהם השבדי של הילדים, וקבע כי האם חטפה את ילדיה לארץ ושיקרה בגרסה שמסרה לבית המשפט. את ההחלטה קיבל בהתאם להוראות חוק אמנת האג הבינלאומית להחזרת ילדים חטופים.
למרות ההחלטה החד-משמעית, בני משפחתה אינם מתכוונים לוותר, ובכוונתם לערער לבית המשפט העליון. הם קיבלו את ההחלטה באופן קשה ביותר: "היא לא חטפה את הילדים, אלא בן זוגה התחרט על העלייה לישראל. זה לא ייאמן שילדים יהודים מגורשים מישראל. אפילו ילדים של עובדים זרים נשארים בארץ, ואותם מגרשים".
אהבה של אמא (צילום: דנה קופל)
בקיץ האחרון
האם חטפה את הילד, האב הצרפתי בחלום בלהות / אחיה ראב"ד
דניאל בן השבע נחטף לישראל ע"י אמו. בית המשפט העליון הפריך את טענותיה כי האב מתעלל בו וקבע שהאב והילד צריכים לחזור לצרפת. אלא שהאמא, קיבוצניקית שחזרה בתשובה, נעלמה עם בנה
לכתבה המלאה
האשה שעומדת במרכז הסיפור, בת 40, חיה בשבדיה ב-20 השנים האחרונות, מאז סיום שירותה בצה"ל. בשנים האחרונות אף קיבלה אזרחות שבדית. לפני מספר שנים הכירה את בן זוגה, ולשניים נולדו שני ילדים. מערכת היחסים בין השניים ידעה עליות ומורדות, והם למעשה נפרדו, אך המשיכו להתגורר עם הילדים בשבדיה.
באוגוסט 2008, הגיעה האשה לישראל כתושבת חוזרת, יחד עם שני ילדיה. מספר שבועות לאחר מכן הצטרף גם בן הזוג. כחצי שנה לאחר מכן חזר לשבדיה, ואילו האשה נשארה בארץ עם הילדים, שהשתלבו במערכת החינוך בעירם.
הגרסה שלו, הגרסה שלה
עד לנקודה זו, מסכימים שני הצדדים על העובדות, פחות או יותר. אלא שמכאן החל המאבק המשפטי – שבמהלכו צוירו שני ציורים שונים לחלוטין של העובדות. לאחר עזיבת בן זוגה, פנתה האשה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לעכב את יציאתם של הילדים מהארץ בעקבותיו. היא נענתה מיד בתביעה נגדית של האב, שטען כי הילדים נחטפו על ידה, ודרש להשיבם אליו.
בכתב התביעה טען האב כי על פי ההבנות שהיו בינו לבין האם, המשפחה מעולם לא התכוונה לעבור לישראל, אלא רק לשהות בה במסגרת חופשה. הוא עצמו, לטענתו, ניצל לשם הגעתו לארץ "חופשה הורית" לה הוא זכאי ממקום עבודתו, כאב לילדים, בהתאם לחוקי הרווחה הנדיבים של שבדיה. לדבריו, הוא שב לשבדיה בגפו לאחר שנעתר לבקשת האם להאריך את שהותם של הילדים בארץ עד לסיום שנת הלימודים. אולם כל אותה עת, טען, פעלה האם מאחורי גבו כדי להשתקע בישראל עם הילדים – בלעדיו. לדבריו, רק לאחר שובו לשבדיה, שינתה האם את גרסתה ודרשה להשאיר את הילדים בישראל לצמיתות, אך הוא סירב. למרות זאת, החליטה להישאר עם הילדים בארץ – ובכך, למעשה, חטפה אותם.
האשה, מנגד, טענה בבית המשפט כי המשפחה כולה עברה משבדיה לישראל למטרות השתקעות ומגורים. היא וילדיה נקלטו בארץ – הילדים השתלבו במוסדות חינוך, והיא עצמה מצאה עבודה כגננת. לטענתה, רק במאי 2009, כמעט שנה לאחר המעבר, חזר בו האב מהסכמתו, ודרש את החזרת הילדים לשבדיה לאחר שלא הצליח להשתלב בארץ. היא הוסיפה כי הופתעה לשמוע ממנו כי הוא אינו מתכוון לחיות בישראל.
האלבומים והמשחקים הושארו בשבדיה
פסק הדין הראשוני, בבית משפט לענייני משפחה, קיבל באופן מלא את גרסת האב, והורה להשיב את הילדים לשבדיה. בין היתר, הסתמך בית המשפט על בקיעים שנפלו בטענותיה של האם. למשל, התברר במשפט כי היא לא עידכנה איש בשבדיה על כוונתה, כפי שהיא טוענת, להשתקע בישראל: היא לא הודיעה למקום עבודתה שהיא עוזבת, ולא הודיעה על הגירה. זאת ועוד – בבית המשפט הוצג מכתב שכתבה האשה מישראל לבעל הדירה שבה התגורר הזוג בשבדיה, ממנו עולה כי הם מתכוונים לחזור. הם אף השאירו בדירה חפצים אישיים רבים, בהם, בין היתר, אלבומי תמונות ומשחקי ילדים. הילדה אף הייתה רשומה לשנת הלימודים בגן ילדים בשבדיה, לתקופה שלאחר השהות המתוכננת בישראל.
עוד התברר, כי במהלך השהות בארץ, ערכה האם את כל הסידורים לקבלת זכויות מהמדינה רק עבורה ועבור ילדיה, תוך שהיא מציינת שהיא רווקה ולא מזכירה את בן זוגה – חיזוק משמעותי לטענת האב כי פעלה מאחורי גבו.
בפסק הדין, הורה בית המשפט להחזיר את הילדים לשבדיה, על פי הוראות אמנת האג, משום שנחטפו לישראל על ידי אמם. האמנה, שעליה חתומה ישראל, מגדירה כי יש להשיב ילדים לארץ שבה הם מורגלים לחיות. בית המשפט קבע כי עבור שני הילדים, ארץ זו היא שבדיה. לא הועילו טענת האם, כי הילדים כבר התרגלו בינתיים לישראל, לאחר שהות של יותר משנה. הילדה הקטנה, טענה האם, כבר שכחה את השפה השבדית.
"הפכו אשת חינוך למפלצת"
האם ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי – אך זה, כאמור, אישר השבוע את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה. במהלך הליך הערעור הורה בית המשפט לשלוח את הילדים לבדיקה אצל שירותי הרווחה, בניסיון לברר היכן היו מעדיפים לחיות. אך אלו התקשו לגבש דעה בנושא, משו שהילדים עצמם לא נקטו עמדה. העובדות הסוציאליות דיווחו כי הילדים מדברים על ה"מלחמה" המתנהלת בין הוריהם, והיו שמחים אם מישהו היה מחליט בעניין מבלי לערב אותם.
גם בית המשפט המחוזי קיבל בסופו של דבר את גרסת האב, וקבע כי השניים הגיעו לישראל לתקופה קצובה לאחר שנולדו בשבדיה והתגוררו בה, ולכן זהו מקום מגוריהם הקבוע. בית המשפט הורה לאם לחזור עם ילדיה לשבדיה, בתוך שבועיים.
בני משפחתה של האם, כאמור, זועמים על החלטת בית המשפט ומתכוונים להגיש ערעור לבית המשפט העליון. לטענתם, בית המשפט קיבל במלואה את עלילת השקרים שנרקמה נגד האם: "הפכו אשת חינוך, גננת במקצועה, למפלצת חוטפת ילדים. עשו לה רצח אופי סיסטמתי. בית המשפט לא האמין לה והם, לא נתנו לעובדות ולאמת לצאת. לצערנו כל החלטת בית המשפט מבוססת על שקר". כעת, הם מוסיפים, האם חוששת לחזור לשבדיה כפי שהורה לה בית המשפט, משום שהיא מפחדת מבן הזוג.
11. neliron | 15 בדצמבר 2009 ב- 19:33
כללי ▪ משפט ופלילים ▪ חינוך ובריאות
סוף פסוק
האם ושני הילדים צילום: דנה קופל
נטוויז'ן מציגה
100MB לשנה מתנה
העליון: הילדים שנחטפו יוחזרו לאביהם בשבדיה
האם הישראלית שחטפה את שני ילדיה הקטנים ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי שהורה לה להשיב את הילדים לאביהם בשבדיה. שופטי העליון דחו את ערעורה וקבעו כי הילדים ישובו עם האב לשבדיה בתוך שבוע
אביעד גליקמן
פורסם: 15.12.09, 15:26
הילדים ישובו לאבא: בית המשפט העליון קבע היום (ג') כי הילדים שנחטפו על ידי אמם הישראלית מידי אביהם השבדי ישובו עמו לשבדיה תוך שבוע. בכך דחו השופטים את ערעורה של האם על החלטת בית המשפט המחוזי בפתח תקווה. בית המשפט העליון אישר לאב להיעזר במשטרה לצורך השבת הילדים ויפרסם את נימוקי החלטתו במועד מאוחר יותר.
האם, אזרחית ישראל, היגרה לשבדיה לפני כ-20 שנה ושבה ארצה לפני כמה שנים.
האבא מדבר
"הבן לא רוצה להתעורר" / אולגה גורצקי
מ', בן זוגה לשעבר של הישראלית שחטפה את ילדיהם לארץ, עדיין מסרב להבין כיצד התגלגלו הדברים עד לכדי מאבק משפטי על גבם של הילדים. בשיחה עם ynet הוא הביע תקווה כי גם האם תשוב להתגורר בשבדיה. "הילדים צריכים אמא ואבא", הוא אמר
לכתבה המלאה
לפני כ-8 שנים הכירה את אבי הילדים ומאז חיו ביחד בלא שנישאו. שני הילדים נולדו בשבדיה, שם גדלו והתחנכו.
בשנה האחרונה שהו בני הזוג עם הילדים בישראל. האב שב למולדתו בחודש אפריל 2009, כמתוכנן, וזאת עם תום חופשתו ממקום עבודתו בשבדיה. ההורים סיכמו ביניהם כי עם סיום שנת הלימודים של הילדים, בן 7 ובת 5, ישובו האם והילדים לשבדיה, אך במועד הקבוע הודיעה האם כי אין בכוונתה לעשות זאת.
האם, גננת במקצועה, טענה כי תכננה יחד עם בן זוגה לעקור משבדיה לישראל, אך בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דחה כליל את גרסתה וקבע כי היה מדובר בחופשה בלבד, בסיומה הם היו אמורים לשוב עם הילדים לשבדיה. האם ערערה לבית המשפט המחוזי בפ"ת אך גם אז נדחה ערעורה. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי כתוצאה מקונפליקט נאמנות בין ההורים הילדים, ובמיוחד הבן, נמצאים במצב נפשי קשה.
מהחלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ עולה כי האם ערכה את כל הסידורים לקבלת זכויות בישראל עבור עצמה ועבור הילדים בלבד, תוך ציון העובדה שהיא רווקה ומבלי להזכיר את בן זוגה כלל.
היא לא הודיעה למקום עבודתה בשבדיה שהיא עוזבת, ולא הודיעה לממשלת שבדיה על הגירה. האם אף כתבה לבעל הדירה שבה התגוררו בשבדיה, כי בכוונתם לחזור, והם אף השאירו בדירה את כל חפציהם, לרבות אלבומי תמונות ומסמכים. לפני כשנה הגיעה האם לארץ עם הילדים ושלוש מזוודות בלבד. עוד קבע ביהמ"ש, כי האם ביקרה בישראל עוד בשנת 2006, ובמהלך ביקורה התייעצה עם עורך דינה המתמחה ואף חיפשה לעצמה מקום עבודה בישראל.
בכך מגיע לסיומו מאבק משפטי מכוער שהתנהל בשנה האחרונה בין בני הזוג על גבם של הילדים. אביהם של הילדים, שיוצג על ידי עו"ד ורדה אפרת מלשכת הסיוע המשפטי בת"א, אמר ל-ynet לפני פסיקת בית המשפט העליון כי הוא מקווה שגם האם תחזור עם הילדים. "אני רק רוצה שהחיים יימשכו כפי שהיו לפני. אני מקווה שאמא שלהם גם תחזור. זה יהיה טוב בשבילם. הם לא זקוקים למריבות, הם זקוקים להורים, גם לאמא וגם לאבא".
תגובה לכתבה
12. neliron | 15 בדצמבר 2009 ב- 19:34
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3820311,00.html
13. neliron | 16 בדצמבר 2009 ב- 12:48
נושא התגובה שם הכותב שעה תאריך
1 כבוד מעלת שר הרווחה יהוידע 27/11/09 09:13
מה שאמרת, זו תחילתה של הסתה פרועה נגד ההתנחלויות והמתנחלים. מאידך זו הצהרה לגיטימית בדיוק כמו הלגיטימיות שבהצהרתה של השרה לבנת לגבי הממשל בארה"ב שכל כך התקוממתה נגדה.
כתוב תגובה ל- יהוידע
2 בוזי ביזבוזי,אתה לא שווה ביזבו אליהו חיים 27/11/09 09:39
חשבתי שאתה צריך לשמור על זכות השתיקה כפי שלימדך סבך "אין אדם משים עצמו רשע" , מאז סבך הולכת ומידרדרת המשפחה, חיים בבזבזנות על חשבון המדינה באומות המאוחדות ובמשכן הכסיל ואתה עם כל חבילות החמאה על המצח מעז להטיף מוסר, מי שמך?
כתוב תגובה ל- אליהו חיים
3 חגיגת רצח האופי למתנחלים נחום שחף 27/11/09 09:57
עולה לשלב חדש.
ביבי נתניהו הבין את המסר, התקפלות בפני הפריץ וקיבינמאט המתישבים היהודים שנשלחו ע"י ממשלות ישראל לישב את שטחי יהודה ושומרון. בגידה היא שם המשחק. אתמול המתנחלים בעזה ביבי היה שם כדי לתמוך בגירוש (אח"כ חזר בו כשהיה כבר מאוחר), היום המתנחלים ביו"ש, מחר המתנחלים בירושלים.
מי הבא בתור?
אחד אחד ובאין רואה הם הולכים, בעודם בחיים.
תחילה וילנר מהמפלגה הקומוניסטית שקרא לשטחי מולדת שטחים כבושים, אח"כ הצטרפו אליו ביילין ופרס, אח"כ רבין, ושרון, והיום ביבי בוגי ובגין המתקפלים בפני הפריץ.
מי הבא בתור? מתי כבר יגיע תורי?
האם גם אני אמצא את עצמי יום אחד בתפקיד הזונה?
כתוב תגובה ל- נחום שחף
4 בוזי – בזיון וחילול לאביך יהודי מאירלנד 27/11/09 10:53
כתוב תגובה ל- יהודי מאירלנד
14. neliron | 16 בדצמבר 2009 ב- 12:49
וולף News1.co.il
הבנייה היהודית הוקפאה
השר הרצוג: נכנסים לתקופת עימות עם קיצוניים
[צילום: פלאש 90]
נתמודד עם ציבור קיצוני. הרצוג [צילום: פלאש 90]
ברק פרסם את צו ההקפאה
איציק וולף
אלוף פיקוד המרכז יחתום על צו הקפאת הבנייה בישובים הישראלים ביהודה ובשומרון * אושרה בניית 28 מבני מוסדות חינוך
לרשימה המלאה
שר הרווחה מעריך שבקרוב יהיה עימות עם גורמים קיצוניים ביהודה ובשומרון המתנחלים: ניאבק בגזירות פרעה
▪ ▪ ▪
תגיות: יצחק הרצוג
שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג, מתריע כי בתקופה הקרובה צפויה החברה הישראלית להתמודד עם ציבור קיצוני ביהודה ובשומרון המתנגד להקפאת הבנייה.
זאת לאור החלטת הקבינט להקפאה למשך 10 חודשים של הבנייה ביישובים הישראלים ביהודה ובשומרון שיצאה אל הפועל אמש עם פרסום צו הקפאת הבנייה על-ידי אלוף פיקוד המרכז.
"אנו נכנסים כעת לתקופה של עימות עם ציבור קיצוני ביהודה ושומרון המתנגד להקפאת הבניה", אמר בקול ישראל. לדבריו, החלטת הקבינט על ההקפאה לא נבעה מלחץ אמריקני.
"ראש הממשלה נתניהו הבהיר לי שיזם את ההקפאה מתוך הבנה כי האינטרס הישראלי מחייב לקדם את חידוש המשא-ומתן עם הפלשתינים", אמר.
בישיבת חירום שערכו אמש פעילי ימין מיהודה ומהשומרון שהתאגדו במטה מאבק שזכה לשם 'מטה המאבק נגד גזירות פרעה של המתיישבים' הוחלט לקיים שורת פעולות מחאה ובהן הקמת משמרות מחאה סמוך לבתיהם של כל השרים שהצביעו בעד הקפאת הבנייה.
לדברי פעילי הימין, לגזירות החדשות אחראים מלבד ראש הממשלה ושר הביטחון גם שרי הימין האחרים – אביגדור ליברמן, משה יעלון, בני בגין, דניאל הרשקוביץ ועוד.
גם עובדי הציבור דוגמת פקחי המינהל האזרחי, שוטרים ואנשי הפרקליטות צפויים להרגיש את צעדי המחאה שמארגן מטה המאבק. כמו-כן הוחלט על הקמת מטה מאבק שישתף את הציבור החרדי בישראל בניסיון לעצור את ההקפאה.
רשימות נוספות: נתניהו מקפיא הבנייה
ברק פרסם את צו ההקפאה /
15. neliron | 16 בדצמבר 2009 ב- 12:50
16. neliron | 16 בדצמבר 2009 ב- 12:52
ממשלת ישראל עושה לנו האזרחים ובעיקר לתושבי אילת והערבה עוול עצום בכך שאינה מקימה גדר במיידית!!!!!!!!!!!!!!!!1 שני אסונות מיידים קיימים מכך: 1. מחבלים חוצים את הגבול ללא בעיה 2. הגירה המונית מאפריקה לתוך אילת וישראל. המונית! עובדה קיימת – 15% מכלל האוכלוסיה באילת היא פליטים! מדובר בקרוב ל- 10,000 פליטים המסתובבים ברחובות. איפה יחידת עוז? איפה המשטרה? איפה הממשלה? איפה התקשורת? אגיד לכם – אף אחד לא רוצה להתעסק עם "תפוח האדמה הלוהט" הזה… פליטים החוצה!
17. neliron | 16 בדצמבר 2009 ב- 12:53
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-221529-00.html?tag=14-52-44