אור שלום-אומנה במרכז שואלים את האח הרוצה לעזור לאחיניתו ל. מנחת האומנה שאלה את האח אם תצטרך לבחור בין ילדייך לבין אחיניתך במי תבחר איום והפחדה כדי למנוע ממשפחה לקבל את ל. כל שאר המשפחה לא נבדקה מעולם .
להלן קטעים מחוות דעת של אור שלום שוחחנו על תפקידן של משפחות אומנה , דרישות התפקיד , הציפיות שלנו ממשפחת אומנה כמו כן דובר על ל. קשייה צרכייה וכוחותיה (וברור שתפקידה של אור שלום להעצים את קשיה כדי למנוע מצב של. תישאר במשפחה
[דברי האפוטרופוסית על הילדה "מתנהגת בצורה מנומסת חברותית ומתקשרת יפה "
קשיים שהערימה אור שלום על האח
קליטתה של ל. תצריך שינוי מהותי בסדר היום והשקעה רבה של משאבים
תמיכה ריגשית , עזרה בשיעורי בית לדאוג שתקבל את המענים כפי שיוסכם בתוכנית טיפולית .
אור שלום היש נביא בעירנו .
נראה לי כי לא יוכלו לעמוד במשימה זו בהצלחה והשינוי יוביל להיווצרותן של בעיות וקשיים שעלולים להוביל למשבר
[טלי לין מנחת אומנה אור שלום הסבירה לזוג שהילדה ילדה קשה ואין להם יכולת לגדלה .]
בני הזוג הבינו את הדרישות המתבקשות ואולצו מהם ומבינים שבשלב בו הם נמצאים בחיייהם לא יוכלו למלא תפקידם כמשפחה אומנת כראוי
בני המשפחה מביעים את דאגתם לגורל ל. ומביעים רצון לסייע לה בכל אשר ניתן בכל מסגרת שבה תשהה .
בברכה טלי לין -עוו"ס מנחת אומנה
אור שלום
העתק :דינה רייף – מפקחת אומנה מחוזית
שירלי סרוסי- רכזת השמות ,אור שלום
פרוייקט הבוגרים
מסגרת דירת הבוגרים באור שלום מיועדת לנערים ונערות בני 18 ומעלה, אשר יוצאים לחיים עצמאיים עם סיום השהות במסגרות של אור שלום.
נסיון העבר מראה כי לאדם הצעיר שעוזב את המסגרת החוץ ביתית, לווי, הכוונה ומשענת חשובים מאין כמותם ועוזרים בהתמודדות עם היציאה לחיים העצמאיים. עם זאת, לחלק מהבוגרים של אור שלום אין כל מבוגר תומך בעולם, מה שמקשה מאוד על השתלבותם העצמאית בעולם.
במרץ 2003 ביצעו פרופ' בנבינישתי וד"ר מרים שיף מביה"ס לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית, מחקר הבודק את מצבם של בוגרי אור שלום. מהמחקר עולה כי הקשיים העיקריים עימם מתמודדים בוגרי אור שלום עם עזיבת המסגרת הם בדידות, העדר תמיכה חברתית , קשיים כלכליים ונפשיים עקב הפרידה מהמסגרת והמעבר לחיים עצמאיים. ההמלצות שהתקבלו בעקבות המחקר ואשר עשויות לסייע לבוגרים בדרכם העצמאית היו שמירה על קשר עם הבוגר לאורך זמן, וכן עזרה בתיווך עם עולם המבוגרים וליווי הבוגרים בדרכם העצמאית. דירת הבוגרים נותנת את המענה לצרכים אלו.
בכנס שנערך באוניברסיטה העברית ועסק במחקרם של ד"ר בנבנישתי וציוותו הוצגה דירת הבוגרים של אור שלום כדוגמא טובה לפתרון בעל הצלחה מוכחת המצליחה להקטין את הטראומה של השינוי ולספק לבוגרים המתקשים בעזיבה כלים ישומיים וסיוע הדרגתי להשתלבות כאזרחים בוגרים ועצמאיים בחברה
בדירת הבוגרים הממוקמת בגבעתיים, חיים שבעה בוגרי אור שלום, חלקם חיילים, והאחרים לומדים ועובדים. את הבוגרים מלווים מדריכים שחיים עימם בדירה, עובדת סוציאלית ומנהלת אחראית.
הילדים המוצאים מהבית לחממת אור שלום לא מצליחים בהתמודדות עם החיים בחוץ
אנו מספרים לכם את זאת כי אנו הורים
דור ראשון לפנימיות אבא למד בעירון חדרה ולא עם חבריו בקיבוץ משמר השרון
האם הוצאה על ידי יועצת ביה"ס בן צבי בפתח תקווה ולמדה בפנימיה בירושלים .
ואם אינם מצליחים לנהל חיים לפי עקרונות הסביבה כנראה שמשרד החינוך לא הצליח בדרכו היום ילדינו עוברים שואת ילדי ישראל לא לשמור על גידולם של ילדינו במשפחתנו הלקויה והחמה
אלה להוציא את ילדינו לפנימיות עניות קרות ומנוכרות ,שלא נותנים לילדים יכולת אמיתית להתמודד עם החיים באמת ויוצרים דור חלש נוסף
כדי ליצור אוכלוסית מנקי שירותים במדינה , רוב אוכלוסית הילדים בפנימיות הם ילדי עולים רוסים אתיופים חרדים בעלי משכורות נמוכות ילדי הורים גרושים הורים חלשים כלכלית כי כל ילד בפנימיה שווה סכום -45000-12000ש"ח לשנה בפועל ההשקעה נמוכה בהרבה והילד מקבל מעט מאוד .
הילדיםלא מקבלים טיפולים פסיכולגים
וגם מעט מאוד חוגים בפנימיה בה שהיתי לא היה חוגים פרט לריקודי עם
לא קיבלנו שיעורי עזר ומעולם לא קיבלתי דמי כיס לעומת ילדים אחרים שקיבלו נסיעות לא ניקנו בגדים ולא היה כסף לאוכל .
השקרים בשיחותי הראשונות ביתי התלוננה על שאין חוגים בפנימיה מאז הפירסום השתנו כדי שהילדה תתירצה להמשיך להישאר בפנימיה אך ביתי רוצה לחזור הביתה ופקידת הסעד החליטו לטשטש את רצונותיה ורגשותיה לאמא על ידי מתן תרופות כי הבת הגיע למצב דיכאוני המתואר על ידי האפוטרופוסית קטי ברדה במסמך שנמצא בתיק לפני 3 חודשים ונכתב לפני שנה " נימצאת היא (ילדה בת 10 שנה ו8 חודשים מנותקת מהוריה ואחיה בערד נרדים )ב כלוב , ורוצה יותר מכל לחזור לחדרה בבית הוריה .
איפה שהלב שם הבית מאז הביקור קטי ברדה לא נפגשה עם הקטינה ל. שנה וחודשים והילדה נותקה ממשפחתה למשך שנה וחודש ורק אחרי החתימה לא לפנות לעיתונאים נפגשו 4 פגישות מאז הפגישות כחודשים שוב נותקה הקטינה על ידי פקידות הסעד זיוה דיאמנט רינה טל מיכל בוקובסקי מילילשטיין
וגלית גרופר רות בן חנוך .
כל שרצונו להחזיר את הקטינה לביתה להוריה ו3 אחיה האיום להוצאת ילדינו ללא סיבה על ידי פקידות הסעד הנקמניות בועדת החלטה על שקרים והמצאות פרי עטן של פקידות סעד שלוחות רסן .כי אין להן חוק ואין דיןוהן סגניות אלקים אנו נמשיך להילחם על ילדינו ונחשוף את פישעיהן
למען ילדינו הכלואים בפנימיות רווחה וחינוך בישראל ואין להם פה
איך לילדה טוב אצל הדוד ובפנימיה היא לא שולטת על צרכיה בורח לה כשאנשים זרים מגיעים , האם הילדה עברה התעללות כלשהי בפנימיה ומדוע יש שמירה 24 שעות על אלכס , למה המשטרה לא חוקרת ,אולי בגלל שמתי רוז מלקק למשטרה ,מסכנות הילדות שלא שולטות כנראה עברו התעללות מינית בפנימיה
אדמסו. "בגלל רצח אושרנקו יגידו שכל הרוסים רוצחים?" צילום: שמואל אדמסו
מבזקים
מחפשים פתרונות
לחדר המגורים?
עצירת
התקרחות
ההוראה הגזענית: "שואה מילולית לאתיופים"
הידיעה על הוראת משרד החינוך למנוע מתלמידים יוצאי אתיופיה לעבור בתחנה המרכזית בת"א, לא הפתיעה את בני העדה. "שישאלו את עצמם למה יש אלימות, במקום להפלות בגלל צבע העור", מוחים מדריכי נוער מהקהילה
יהלי מורן זליקוביץ'
פורסם: 23.11.09, 23:46
ריבוי המקרים בעת האחרונה שבהם מתגלה כי דווקא מערכת החינוך היא זו שמפלה לרעה תלמידים יוצאי אתיופיה, לא מפתיע את העולים הוותיקים. הם מזכירים כי זמן רב הם סובלים מיחס משפיל על רקע גזעני. רק שלשום נחשפה ב-ynet הוראת האחראי על המפקחים בפנימיות שלא לאפשר לתלמידים ממוצא אתיופי לעבור בתחנה המרכזית של תל אביב בדרכם הביתה, חודשיים בלבד לאחר שבבתי ספר בפתח תקווה סירבו לקבל תלמידים בני העדה.
מתוך 25 אלף תלמידי פנימיות ברחבי הארץ, 3,600 הם יוצאי אתיופיה.
גזענות בכל מקום
אין כניסה לאקדמאי ערבי, חרדי או אתיופי / דוד רגב
83% מהמעסיקים במשרדי פרסום, עו"ד ובנקים מודים כי הם נרתעים מהעסקת ערבים. עובד בחברת פרסום: "החרדי, הערבי והאתיופי צריכים עוד הרבה דברים כדי להיות כמו אשכנזי נורמלי"
לכתבה המלאה
הם פזורים ב-80 מוסדות: אולפנות, ישיבות תיכוניות, פנימיות, כפרי-נוער דתיים, חילוניים וקיבוצים. העובדה כי מספרם של יוצאי אתיופיה בפנימיות נמוך יחסית, לא הפריעה למשרד החינוך לשלוח כאמור את ההוראה שלפיה יש לדאוג שהתלמידים יסעו בדרכים חלופיות, בטענה כי "יוצאי אתיופיה 'עושים צרות' בתל-אביב".
דני אדמסו, יוצא אתיופיה, למד בפנימיית "ימין אורט" כילד. לאחר מכן הדריך בפנימיות נוער וזה שנים רבות הוא עובד עם נוער בסיכון. מזועזע הוא קרא את הוראת משרד החינוך. "מה שמדאיג אותי זה איזה הנחות יסוד יש לכותבי המכתב", הוא אומר. "בפנימיות לומדים גם עולים ממקומות אחרים וגם בני משפחות 'צבריות'. אני לא מסכים ולא מקבל עמדה שלפיה לכל הילדים האתיופים התנהגות זהה, אלימה ומשחיתה כפי שמשרד החינוך הגדיר אותה".
אמדסו תולה את הסיבה ליחס לעולי אתיופיה בצבע עורם. "למה לבודד קבוצה שלמה ולא להתייחס אלינו אחד אחד? הפשע היחיד של אותם נערים הוא חוסר היכולת להסוות עצמם בגלל צבע העור. גזענות קיימת, אבל איש ממסד, בוס של מפקחים – מוציא הנחייה שהיא פשוט מעוררת חלחלה", הוא אומר ומדגיש: "צריך לטפל בבעיות האלימות ולא בצבע העור. זה כמו שבגלל רצח משפחת אושרנקו יגידו שכל הרוסים רוצחים".
גם ברקו סמואל, מנחה קבוצת הורים יוצאי אתיופיה ולשעבר מקשר בין ההורים, צוות הפנימייה והתלמידי במשרד החינוך, לא ממש הופתע. "זה ממש לא מפליא אותי, אני מכיר מקרוב את יחס משרד החינוך כלפי תלמידי פנימיות", הוא אומר. לדבריו, "במקום למנוע מתלמידים אלימים לעבור בתל אביב, אותו מפקח צריך לשאול את עצמו מדוע יש אלימות בפנימיות בקרב התלמידים. במקום לטפל לתת מענה ולעסוק במניעה מפלים עדה שלמה. זה מכסה על הכשלונות של משרד החינוך, שקל לו להאשים את האתיופים בהכל במקום להתמודד".
לאשכנזים זה לא היה קורה
אברהם מולו, בן 18 הלומד בתיכון "'ברנר" בפתח תקווה, מספר כי מאז עלה לארץ – השתנו דעותיו על החברה הישראלית באופן קיצוני. "זה פשוט בלתי נסבל. זה כבר יותר מדי. עליתי לפני שש שנים, ומאז אני לא מפסיק לשמוע על דברים כאלה", הוא אומר.
לדבריו, "כמדריך צעיר הייתי אתיופי יחיד. ככה גם בקבוצת 'מנהיגות צעירה'. תמיד כולם התייחסו אלי כאל ישראלי, אבל אם אנחנו בקבוצה יותר משלושה ילדים מתייחסים אלי לפי המוצא ולא כאדם בפני עצמי".
מולו, שרק לאחרונה שב ממסע למחנות ההשמדה בפולין, מתקשה – בצער רב – שלא לעשות את ההקבלה בין היחס ליהודים באותה התקופה לבין היחס בישראל לבני עדתו. "מנצלים את זה שאנחנו עדה שקטה. אם היו עושים את זה לאשכנזים האחראי במשרד החינוך היה מתפטר. הקול שלנו לא שווה כלום. במערכת חינוך שממנה יוצא מכתב כזה, מדובר בשואה מילולית לכל דבר, כפי שעשו ליהודים במזרח אירופה בהתחלה".
הוא מתקשה לגלות סלחנות כלפי החברה הישראלית, שלדבריו אינה מקבלת את השונה. "הורסים את הילדות שלנו", אומר מולו. "ילד בן שש כבר יודע מה זה גזענות ומהן אפליות. האנשים שעושים את זה הם לא אנשים, הם היטלר, ואני לא מגזים בדיבור שלי. אנשים שלא יודעים להיות בני אדם ולקבל את השונה – מקומם לא בארץ ובטח שלא במשרד החינוך".
ח"כ מולה. "סטיגמות על אוכלוסיה שלמה" צילום: עופר עמרם
מחפשים פתרונות
לחדר המגורים?
עצירת
התקרחות
מכתב משרד החינוך על האתיופים – לדיון בכנסת
בעקבות הצעה לסדר שהגיש ח"כ שלמה מולה, החליטה הכנסת פה אחד כי ועדת החינוך תדון במכתב שנחשף ב-ynet, שבו דורש המפקח על הפנימיות למנוע מתלמידים יוצאי אתיופיה לעבור בתחנה המרכזית בגלל "התנהגותם"
יהלי מורן זליקוביץ'
פורסם: 26.11.09, 01:33
גילוי הגזענות נגד אתיופים במשרד החינוך – לדיון בכנסת. העקבות המכתב שנחשף השבוע ב-ynet, שבו דורש מפקד במשרד החינוך ממנהלי פנימיות לא לאפשר לתלמידים אתיופים לעבור בתחנה המרכזית, הגיש אתמול (ד') ח"כ שלמה מולה הצעה לסדר היום בנושא המכתב הגזעני. מליאת הכנסת דנה בנושא, והחליטה פה אחד להעביר את הדיון לוועדת החינוך של הכנסת.
תגובות
"שואה מילולית" / יהלי מורן זליקוביץ'
הידיעה על הוראת משרד החינוך לא הפתיעה את בני העדה. "שישאלו את עצמם למה יש אלימות, במקום להפלות בגלל צבע העור", מוחים מדריכי נוער מהקהילה
לכתבה המלאה
על המכתב המדובר היה חתום המפקח על הפנימיות הדתיות במשרד החינוך, שמואל דוקוב. הוא נשלח לכל מנהלי הפנימיות הדתיות בארץ, לכל המפקחים על הפנימיות ולכל מוסדות החינוך הקולטים תלמידים יוצאי אתיופיה, שבוע בלבד לפני חגיגות הסיגד של העדה בישראל. וכך נכתב בו: "אנו מקבלים דיווחים קשים על בעיות התנהגות של תלמידים יוצאי אתיופיה המגיעים לתחנה המרכזית בתל-אביב, בדרך מהפנימייה או אליה. אנו חוזרים ומבקשים לעשות כל מאמץ ארגוני והסברתי על מנת שהתלמידים יוצאי אתיופיה יגיעו לבתיהם ולפנימייה בדרכים חלופיות".
ח"כ מולה הגיב בזעם על המכתב: "בקשתו של המפקח על הפנימיות היא מכלילה ומייצרת סטיגמות על אוכלוסיה שלמה.
אולי כדאי שמשרד החינוך בעצמו יבחן דרכים חלופיות לשילוב תלמידי הקהילה במערכת".
סגן שר החינוך, ח"כ מאיר פרוש, השיב מטעם הממשלה על ההצעה להעלות את הנושא לסדר היום: "התקבלו תלונות רבות אצל המפקח ואצל מנהלי הפנימיות כי תלמידים, שבשובם הביתה עוברים דרך התחנה המרכזית, מתפרעים ומפרים את הסדר. לכן, מנהלי הפנימיות התבקשו למצוא את הדרכים להביאם ישירות לביתם, מבלי לעצור בתחנה המרכזית".
1. neliron | 11 ביולי 2009 ב- 19:03
אור שלום-אומנה במרכז שואלים את האח הרוצה לעזור לאחיניתו ל. מנחת האומנה שאלה את האח אם תצטרך לבחור בין ילדייך לבין אחיניתך במי תבחר איום והפחדה כדי למנוע ממשפחה לקבל את ל. כל שאר המשפחה לא נבדקה מעולם .
להלן קטעים מחוות דעת של אור שלום שוחחנו על תפקידן של משפחות אומנה , דרישות התפקיד , הציפיות שלנו ממשפחת אומנה כמו כן דובר על ל. קשייה צרכייה וכוחותיה (וברור שתפקידה של אור שלום להעצים את קשיה כדי למנוע מצב של. תישאר במשפחה
[דברי האפוטרופוסית על הילדה "מתנהגת בצורה מנומסת חברותית ומתקשרת יפה "
קשיים שהערימה אור שלום על האח
קליטתה של ל. תצריך שינוי מהותי בסדר היום והשקעה רבה של משאבים
תמיכה ריגשית , עזרה בשיעורי בית לדאוג שתקבל את המענים כפי שיוסכם בתוכנית טיפולית .
אור שלום היש נביא בעירנו .
נראה לי כי לא יוכלו לעמוד במשימה זו בהצלחה והשינוי יוביל להיווצרותן של בעיות וקשיים שעלולים להוביל למשבר
[טלי לין מנחת אומנה אור שלום הסבירה לזוג שהילדה ילדה קשה ואין להם יכולת לגדלה .]
בני הזוג הבינו את הדרישות המתבקשות ואולצו מהם ומבינים שבשלב בו הם נמצאים בחיייהם לא יוכלו למלא תפקידם כמשפחה אומנת כראוי
בני המשפחה מביעים את דאגתם לגורל ל. ומביעים רצון לסייע לה בכל אשר ניתן בכל מסגרת שבה תשהה .
בברכה טלי לין -עוו"ס מנחת אומנה
אור שלום
העתק :דינה רייף – מפקחת אומנה מחוזית
שירלי סרוסי- רכזת השמות ,אור שלום
2. neliron | 11 ביולי 2009 ב- 19:12
פרוייקט הבוגרים
מסגרת דירת הבוגרים באור שלום מיועדת לנערים ונערות בני 18 ומעלה, אשר יוצאים לחיים עצמאיים עם סיום השהות במסגרות של אור שלום.
נסיון העבר מראה כי לאדם הצעיר שעוזב את המסגרת החוץ ביתית, לווי, הכוונה ומשענת חשובים מאין כמותם ועוזרים בהתמודדות עם היציאה לחיים העצמאיים. עם זאת, לחלק מהבוגרים של אור שלום אין כל מבוגר תומך בעולם, מה שמקשה מאוד על השתלבותם העצמאית בעולם.
במרץ 2003 ביצעו פרופ' בנבינישתי וד"ר מרים שיף מביה"ס לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית, מחקר הבודק את מצבם של בוגרי אור שלום. מהמחקר עולה כי הקשיים העיקריים עימם מתמודדים בוגרי אור שלום עם עזיבת המסגרת הם בדידות, העדר תמיכה חברתית , קשיים כלכליים ונפשיים עקב הפרידה מהמסגרת והמעבר לחיים עצמאיים. ההמלצות שהתקבלו בעקבות המחקר ואשר עשויות לסייע לבוגרים בדרכם העצמאית היו שמירה על קשר עם הבוגר לאורך זמן, וכן עזרה בתיווך עם עולם המבוגרים וליווי הבוגרים בדרכם העצמאית. דירת הבוגרים נותנת את המענה לצרכים אלו.
בכנס שנערך באוניברסיטה העברית ועסק במחקרם של ד"ר בנבנישתי וציוותו הוצגה דירת הבוגרים של אור שלום כדוגמא טובה לפתרון בעל הצלחה מוכחת המצליחה להקטין את הטראומה של השינוי ולספק לבוגרים המתקשים בעזיבה כלים ישומיים וסיוע הדרגתי להשתלבות כאזרחים בוגרים ועצמאיים בחברה
בדירת הבוגרים הממוקמת בגבעתיים, חיים שבעה בוגרי אור שלום, חלקם חיילים, והאחרים לומדים ועובדים. את הבוגרים מלווים מדריכים שחיים עימם בדירה, עובדת סוציאלית ומנהלת אחראית.
פרויקט הבוגרים ממומן במלואו מכספי תרומות.
3. neliron | 11 ביולי 2009 ב- 19:44
הילדים המוצאים מהבית לחממת אור שלום לא מצליחים בהתמודדות עם החיים בחוץ
אנו מספרים לכם את זאת כי אנו הורים
דור ראשון לפנימיות אבא למד בעירון חדרה ולא עם חבריו בקיבוץ משמר השרון
האם הוצאה על ידי יועצת ביה"ס בן צבי בפתח תקווה ולמדה בפנימיה בירושלים .
ואם אינם מצליחים לנהל חיים לפי עקרונות הסביבה כנראה שמשרד החינוך לא הצליח בדרכו היום ילדינו עוברים שואת ילדי ישראל לא לשמור על גידולם של ילדינו במשפחתנו הלקויה והחמה
אלה להוציא את ילדינו לפנימיות עניות קרות ומנוכרות ,שלא נותנים לילדים יכולת אמיתית להתמודד עם החיים באמת ויוצרים דור חלש נוסף
כדי ליצור אוכלוסית מנקי שירותים במדינה , רוב אוכלוסית הילדים בפנימיות הם ילדי עולים רוסים אתיופים חרדים בעלי משכורות נמוכות ילדי הורים גרושים הורים חלשים כלכלית כי כל ילד בפנימיה שווה סכום -45000-12000ש"ח לשנה בפועל ההשקעה נמוכה בהרבה והילד מקבל מעט מאוד .
הילדיםלא מקבלים טיפולים פסיכולגים
וגם מעט מאוד חוגים בפנימיה בה שהיתי לא היה חוגים פרט לריקודי עם
לא קיבלנו שיעורי עזר ומעולם לא קיבלתי דמי כיס לעומת ילדים אחרים שקיבלו נסיעות לא ניקנו בגדים ולא היה כסף לאוכל .
השקרים בשיחותי הראשונות ביתי התלוננה על שאין חוגים בפנימיה מאז הפירסום השתנו כדי שהילדה תתירצה להמשיך להישאר בפנימיה אך ביתי רוצה לחזור הביתה ופקידת הסעד החליטו לטשטש את רצונותיה ורגשותיה לאמא על ידי מתן תרופות כי הבת הגיע למצב דיכאוני המתואר על ידי האפוטרופוסית קטי ברדה במסמך שנמצא בתיק לפני 3 חודשים ונכתב לפני שנה " נימצאת היא (ילדה בת 10 שנה ו8 חודשים מנותקת מהוריה ואחיה בערד נרדים )ב כלוב , ורוצה יותר מכל לחזור לחדרה בבית הוריה .
איפה שהלב שם הבית מאז הביקור קטי ברדה לא נפגשה עם הקטינה ל. שנה וחודשים והילדה נותקה ממשפחתה למשך שנה וחודש ורק אחרי החתימה לא לפנות לעיתונאים נפגשו 4 פגישות מאז הפגישות כחודשים שוב נותקה הקטינה על ידי פקידות הסעד זיוה דיאמנט רינה טל מיכל בוקובסקי מילילשטיין
וגלית גרופר רות בן חנוך .
כל שרצונו להחזיר את הקטינה לביתה להוריה ו3 אחיה האיום להוצאת ילדינו ללא סיבה על ידי פקידות הסעד הנקמניות בועדת החלטה על שקרים והמצאות פרי עטן של פקידות סעד שלוחות רסן .כי אין להן חוק ואין דיןוהן סגניות אלקים אנו נמשיך להילחם על ילדינו ונחשוף את פישעיהן
למען ילדינו הכלואים בפנימיות רווחה וחינוך בישראל ואין להם פה
4. neliron | 11 באוגוסט 2009 ב- 08:02
איך לילדה טוב אצל הדוד ובפנימיה היא לא שולטת על צרכיה בורח לה כשאנשים זרים מגיעים , האם הילדה עברה התעללות כלשהי בפנימיה ומדוע יש שמירה 24 שעות על אלכס , למה המשטרה לא חוקרת ,אולי בגלל שמתי רוז מלקק למשטרה ,מסכנות הילדות שלא שולטות כנראה עברו התעללות מינית בפנימיה
5. neliron | 11 באוגוסט 2009 ב- 08:06
ילדי פנימיות יש חיים קשים וילדיהם יהיו דור לאפליה
6. neliron | 18 בנובמבר 2009 ב- 05:37
http://www.youtube.com/user/MsChiuaua#p/f/1/V-1RdMODjR8
7. neliron | 27 בנובמבר 2009 ב- 05:55
8. neliron | 27 בנובמבר 2009 ב- 05:56
9. neliron | 29 בנובמבר 2009 ב- 16:17
כללי ▪ משפט ופלילים ▪ חינוך ובריאות
זעקת העולים
"מפלים עדה שלמה". ברקו סמואל צילום: אבי מספין
אדמסו. "בגלל רצח אושרנקו יגידו שכל הרוסים רוצחים?" צילום: שמואל אדמסו
מבזקים
מחפשים פתרונות
לחדר המגורים?
עצירת
התקרחות
ההוראה הגזענית: "שואה מילולית לאתיופים"
הידיעה על הוראת משרד החינוך למנוע מתלמידים יוצאי אתיופיה לעבור בתחנה המרכזית בת"א, לא הפתיעה את בני העדה. "שישאלו את עצמם למה יש אלימות, במקום להפלות בגלל צבע העור", מוחים מדריכי נוער מהקהילה
יהלי מורן זליקוביץ'
פורסם: 23.11.09, 23:46
ריבוי המקרים בעת האחרונה שבהם מתגלה כי דווקא מערכת החינוך היא זו שמפלה לרעה תלמידים יוצאי אתיופיה, לא מפתיע את העולים הוותיקים. הם מזכירים כי זמן רב הם סובלים מיחס משפיל על רקע גזעני. רק שלשום נחשפה ב-ynet הוראת האחראי על המפקחים בפנימיות שלא לאפשר לתלמידים ממוצא אתיופי לעבור בתחנה המרכזית של תל אביב בדרכם הביתה, חודשיים בלבד לאחר שבבתי ספר בפתח תקווה סירבו לקבל תלמידים בני העדה.
מתוך 25 אלף תלמידי פנימיות ברחבי הארץ, 3,600 הם יוצאי אתיופיה.
גזענות בכל מקום
אין כניסה לאקדמאי ערבי, חרדי או אתיופי / דוד רגב
83% מהמעסיקים במשרדי פרסום, עו"ד ובנקים מודים כי הם נרתעים מהעסקת ערבים. עובד בחברת פרסום: "החרדי, הערבי והאתיופי צריכים עוד הרבה דברים כדי להיות כמו אשכנזי נורמלי"
לכתבה המלאה
הם פזורים ב-80 מוסדות: אולפנות, ישיבות תיכוניות, פנימיות, כפרי-נוער דתיים, חילוניים וקיבוצים. העובדה כי מספרם של יוצאי אתיופיה בפנימיות נמוך יחסית, לא הפריעה למשרד החינוך לשלוח כאמור את ההוראה שלפיה יש לדאוג שהתלמידים יסעו בדרכים חלופיות, בטענה כי "יוצאי אתיופיה 'עושים צרות' בתל-אביב".
דני אדמסו, יוצא אתיופיה, למד בפנימיית "ימין אורט" כילד. לאחר מכן הדריך בפנימיות נוער וזה שנים רבות הוא עובד עם נוער בסיכון. מזועזע הוא קרא את הוראת משרד החינוך. "מה שמדאיג אותי זה איזה הנחות יסוד יש לכותבי המכתב", הוא אומר. "בפנימיות לומדים גם עולים ממקומות אחרים וגם בני משפחות 'צבריות'. אני לא מסכים ולא מקבל עמדה שלפיה לכל הילדים האתיופים התנהגות זהה, אלימה ומשחיתה כפי שמשרד החינוך הגדיר אותה".
אמדסו תולה את הסיבה ליחס לעולי אתיופיה בצבע עורם. "למה לבודד קבוצה שלמה ולא להתייחס אלינו אחד אחד? הפשע היחיד של אותם נערים הוא חוסר היכולת להסוות עצמם בגלל צבע העור. גזענות קיימת, אבל איש ממסד, בוס של מפקחים – מוציא הנחייה שהיא פשוט מעוררת חלחלה", הוא אומר ומדגיש: "צריך לטפל בבעיות האלימות ולא בצבע העור. זה כמו שבגלל רצח משפחת אושרנקו יגידו שכל הרוסים רוצחים".
גם ברקו סמואל, מנחה קבוצת הורים יוצאי אתיופיה ולשעבר מקשר בין ההורים, צוות הפנימייה והתלמידי במשרד החינוך, לא ממש הופתע. "זה ממש לא מפליא אותי, אני מכיר מקרוב את יחס משרד החינוך כלפי תלמידי פנימיות", הוא אומר. לדבריו, "במקום למנוע מתלמידים אלימים לעבור בתל אביב, אותו מפקח צריך לשאול את עצמו מדוע יש אלימות בפנימיות בקרב התלמידים. במקום לטפל לתת מענה ולעסוק במניעה מפלים עדה שלמה. זה מכסה על הכשלונות של משרד החינוך, שקל לו להאשים את האתיופים בהכל במקום להתמודד".
לאשכנזים זה לא היה קורה
אברהם מולו, בן 18 הלומד בתיכון "'ברנר" בפתח תקווה, מספר כי מאז עלה לארץ – השתנו דעותיו על החברה הישראלית באופן קיצוני. "זה פשוט בלתי נסבל. זה כבר יותר מדי. עליתי לפני שש שנים, ומאז אני לא מפסיק לשמוע על דברים כאלה", הוא אומר.
לדבריו, "כמדריך צעיר הייתי אתיופי יחיד. ככה גם בקבוצת 'מנהיגות צעירה'. תמיד כולם התייחסו אלי כאל ישראלי, אבל אם אנחנו בקבוצה יותר משלושה ילדים מתייחסים אלי לפי המוצא ולא כאדם בפני עצמי".
מולו, שרק לאחרונה שב ממסע למחנות ההשמדה בפולין, מתקשה – בצער רב – שלא לעשות את ההקבלה בין היחס ליהודים באותה התקופה לבין היחס בישראל לבני עדתו. "מנצלים את זה שאנחנו עדה שקטה. אם היו עושים את זה לאשכנזים האחראי במשרד החינוך היה מתפטר. הקול שלנו לא שווה כלום. במערכת חינוך שממנה יוצא מכתב כזה, מדובר בשואה מילולית לכל דבר, כפי שעשו ליהודים במזרח אירופה בהתחלה".
הוא מתקשה לגלות סלחנות כלפי החברה הישראלית, שלדבריו אינה מקבלת את השונה. "הורסים את הילדות שלנו", אומר מולו. "ילד בן שש כבר יודע מה זה גזענות ומהן אפליות. האנשים שעושים את זה הם לא אנשים, הם היטלר, ואני לא מגזים בדיבור שלי. אנשים שלא יודעים להיות בני אדם ולקבל את השונה – מקומם לא בארץ ובטח שלא במשרד החינוך".
10. neliron | 29 בנובמבר 2009 ב- 16:18
חינוך ובריאות
לא עוברים בשתיקה
ח"כ מולה. "סטיגמות על אוכלוסיה שלמה" צילום: עופר עמרם
מחפשים פתרונות
לחדר המגורים?
עצירת
התקרחות
מכתב משרד החינוך על האתיופים – לדיון בכנסת
בעקבות הצעה לסדר שהגיש ח"כ שלמה מולה, החליטה הכנסת פה אחד כי ועדת החינוך תדון במכתב שנחשף ב-ynet, שבו דורש המפקח על הפנימיות למנוע מתלמידים יוצאי אתיופיה לעבור בתחנה המרכזית בגלל "התנהגותם"
יהלי מורן זליקוביץ'
פורסם: 26.11.09, 01:33
גילוי הגזענות נגד אתיופים במשרד החינוך – לדיון בכנסת. העקבות המכתב שנחשף השבוע ב-ynet, שבו דורש מפקד במשרד החינוך ממנהלי פנימיות לא לאפשר לתלמידים אתיופים לעבור בתחנה המרכזית, הגיש אתמול (ד') ח"כ שלמה מולה הצעה לסדר היום בנושא המכתב הגזעני. מליאת הכנסת דנה בנושא, והחליטה פה אחד להעביר את הדיון לוועדת החינוך של הכנסת.
תגובות
"שואה מילולית" / יהלי מורן זליקוביץ'
הידיעה על הוראת משרד החינוך לא הפתיעה את בני העדה. "שישאלו את עצמם למה יש אלימות, במקום להפלות בגלל צבע העור", מוחים מדריכי נוער מהקהילה
לכתבה המלאה
על המכתב המדובר היה חתום המפקח על הפנימיות הדתיות במשרד החינוך, שמואל דוקוב. הוא נשלח לכל מנהלי הפנימיות הדתיות בארץ, לכל המפקחים על הפנימיות ולכל מוסדות החינוך הקולטים תלמידים יוצאי אתיופיה, שבוע בלבד לפני חגיגות הסיגד של העדה בישראל. וכך נכתב בו: "אנו מקבלים דיווחים קשים על בעיות התנהגות של תלמידים יוצאי אתיופיה המגיעים לתחנה המרכזית בתל-אביב, בדרך מהפנימייה או אליה. אנו חוזרים ומבקשים לעשות כל מאמץ ארגוני והסברתי על מנת שהתלמידים יוצאי אתיופיה יגיעו לבתיהם ולפנימייה בדרכים חלופיות".
ח"כ מולה הגיב בזעם על המכתב: "בקשתו של המפקח על הפנימיות היא מכלילה ומייצרת סטיגמות על אוכלוסיה שלמה.
אולי כדאי שמשרד החינוך בעצמו יבחן דרכים חלופיות לשילוב תלמידי הקהילה במערכת".
סגן שר החינוך, ח"כ מאיר פרוש, השיב מטעם הממשלה על ההצעה להעלות את הנושא לסדר היום: "התקבלו תלונות רבות אצל המפקח ואצל מנהלי הפנימיות כי תלמידים, שבשובם הביתה עוברים דרך התחנה המרכזית, מתפרעים ומפרים את הסדר. לכן, מנהלי הפנימיות התבקשו למצוא את הדרכים להביאם ישירות לביתם, מבלי לעצור בתחנה המרכזית".
11. neliron | 3 בינואר 2010 ב- 21:24
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3828964,00.html