יותר מ-40 אלף עמותות רשומות כיום בישראל. כשליש מהן, 15 אלף, הן עמותות פעילות, המהוות את חלק הארי במה שמוגדר "המגזר השלישי" – להבדילו מן המגזר העסקי והמגזר הציבורי. על פי נתוני המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון, בשנת 2002 נאמד סך ההוצאות השוטפות של המגזר השלישי ב-65 מיליארד שקל, סכום שווה ערך ליותר מ-13 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי. על פי המרכז, 26 אחוז מהעמותות עוסקות בתחומי דת, 16 אחוז ברווחה ובריאות, 16 אחוז בתרבות ופנאי, 15 אחוז בחינוך ומחקר, 12 אחוז בפילנתרופיה והשאר בשינוי חברתי, שיכון ופיתוח ועוד.
האזרח נתקל בפעילותם של הארגונים הללו כמעט בכל מקום: בעיתונים הוא קורא דו"חות של עמותות שהופצו לתקשורת, למשל על הפרת זכויות אדם. בקניות בסופרמרקט הוא מתבקש לתרום מזון באמצעות עמותות המסייעות לנזקקים ועל דלת ביתו מתדפקים צעירים המבקשים תרומה לגוף המסייע, למשל, לילדים שלא שפר עליהם גורלם.
כ-3,000 עמותות מקבלות מהממשלה מדי שנה הקצבות ותמיכה של מיליארדי שקלים. לעמותות שאינן מקבלות כספים במסגרת התקציב של משרדי הממשלה קיים מנגנון תמיכות ממשלתי, המעביר אליהן מדי שנה 1.6-1.8 מיליארד שקל (רוב הכסף הזה מופנה לעמותות חרדיות).
המשבר הכלכלי השפיע כמובן בצורה קשה על העמותות, שחלק ניכר מתקציבן ממומן מתרומות. על פי מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון, ב-2008 דיווחו 81 אחוז מהעמותות על קשיים כלכליים; אחד מכל שבעה ארגונים נמצא ב"סיכון פיננסי חמור" עד כדי הפסקת פעילות ואחד מכל חמישה ארגונים דיווח על מצוקה כספית חמורה.
במצב זה עלתה לדיון באופן מתבקש שאלת שכרם של מנהלי העמותות. כיום אין הגבלה חוקית על שכר זה, ובהנחיות רשם העמותות נקבע רק כי "עמותה אינה רשאית לשלם לעובדיה שכר העולה על הסביר". חברת הכנסת רונית תירוש (קדימה) הגישה הצעת חוק שלפיה לא יעלה שכר מנהל בעמותה ציבורית (כזאת המקבלת תקציב מהמדינה) על ארבע פעמים השכר הממוצע במשק (31,248 שקל ברוטו בחודש, על פי השכר הממוצע של אוקטובר 2009). למרות טענות כי זוהי הצעה פופוליסטית, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה להמשיך בהליכי החקיקה.
שכר המנהלים אמנם אינו מוגבל, אבל יש הגבלה על "הוצאות ההנהלה" (הכוללות מלבד שכר המנהלים גם עמלות גיוס תרומות, שירותים מקצועיים, צורכי משרד, אש"ל, כיבודים, נסיעות, החזקת כלי רכב, שכירות וכדומה). הגבלה זו נגזרת ממחזור הכספים של העמותה: לדוגמה, בעמותה שהמחזור השנתי שלה קטן מעשרה מיליון שקל מותרת הקצאה של עד 25 אחוז מהמחזור על הוצאות הנהלה. עמותה שהמחזור שלה נע בין 50 ל-100 מיליון שקל, רשאית להקצות עד 5 אחוזים מהכספים על הוצאות הנהלה ואילו עמותה שהמחזור שלה גבוה מ-100 מיליון שקל רשאית להקצות עד 2.5 אחוזים מהכספים להוצאות ההנהלה.
מוסף "הארץ" בחן את הדיווחים שמסרו לרשם העמותות 32 עמותות מוכרות בישראל, בעלות מחזורי כספים שנעים בין מאות אלפי שקלים בשנה ליותר מ-100 מיליון שקל. מן הבדיקה מתברר כי כמעט תמיד, ככל שהפעילות הכספית של העמותה גדולה יותר, כך קטן החלק היחסי של הוצאות ההנהלה. לעומת זאת, נמצאו פערים גדולים בשכר הבכירים, גם בין עמותות בעלות תקציב דומה בגודלו.
שכר המנהלים בעמותות שנדגמו נע בין אפס שקלים (למשל עמותת אנונימוס, שאינה משלמת שכר למנהליה) לבין 555 אלף שקל – שכרו השנתי של מנכ"ל עמותת וראייטי-ירושלים ב-2008 (46 אלף שקל בחודש). מן הבדיקה מתברר גם שאין צורך לרחם על מנהלים בעמותות מוכרות הפועלות למען נזקקים, דוגמת ידיד או ניצן, או למשל על מנהלי האגודה למען החייל, ששכרם ברוטו נע סביב 400 אלף שקל בשנה.
לא כל העמותות עמדו בדרישות החוק, לדווח על חמש המשכורות הגבוהות שהן משלמות. הרוב דיווחו על השכר ברוטו, אחרות הוסיפו גם את עלות השכר למעביד (הגבוהה בערך בשליש מהשכר ברוטו), ואחרות הסתפקו בעלות השכר.
כמה מן העמותות התבקשו להסביר מדוע הן משלמות שכר כה גבוה למנהליהן. רובן הצדיקו את תשלום השכר הגבוה בנימוקים דומים: זהו השכר המקובל למנהלים במגזר הציבורי, זה המחיר של ניהול מקצועי הנדרש כדי לממש את מטרות העמותה,
השכר נקבע ואושר בצורה נאותה על ידי מוסדות העמותה.
בצלם
מטרות העמותה: לתעד ולהביא לידיעת קובעי המדיניות והציבור הרחב את הפרת זכויות האדם בשטחים.
שנת הקמה: 1989
מחזור פעילות ב-2008: 8.7 מיליון שקל
תרומות ב-2008: 8.7 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 880 אלף שקל, 10% מהמחזור
משכורת גבוהה: ג'סיקה מונטל, מנכ"לית – 236 אלף שקל בשנת 2008
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 180 אלף שקל בשנה
ידיד
מטרות העמותה: הקמה והפעלה של מרכזים קהילתיים לסיוע הדדי, עזרה לנזקקים, יעוץ, קידום פעילויות חברתיות קהילתיות והתנדבותיות בנושאים שונים, לרבות תרבות ואמנות.
שנת הקמה: 1997
מחזור פעילות ב-2007: 10.6 מיליון שקל
תרומות והקצבות ב-2007: 2.3 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 1.2 מיליון שקל, 11% מהמחזור
משכורת גבוהה: שרי רבקין, מנכ"לית – 462 אלף שקל בשנת 2007
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 294 אלף בשנה
———————————
רן מלמד, סמנכ"ל ידיד, מסר בתגובה: "שאיפה למצוינות ומקצוענות מצדיקה שכר הולם. שכרה החודשי של מנכ"לית עמותת ידיד 25 אלף שקל ברוטו. זהו שכר ריאלי למנהלת עמותה המעסיקה כמאה עובדים ופועלת ב-21 ערים ברחבי הארץ. במשך שלוש השנים האחרונות עברה עמותת 'ידיד' ביקורות של החשב הכללי באוצר, רשם העמותות ומס הכנסה. באף אחת מהן לא עלתה שאלת שכר המנכ"ל על הפרק כדבר שאינו תקין. חשוב לציין כי עלויות השכר בעמותות גבוהות מאשר במגזר הפרטי או הממשלתי, באשר אנו משלמים מס-שכר של 8.5 אחוזים ועד 2007 (כולל) גם 4 אחוזים מס מעסיקים. מאז שנת 2008 קוצץ שכר הבכירים בעמותה ב-10 אחוז וכן הופסקו ההפרשות לקרנות ההשתלמות, וזאת כדי להתמודד עם ירידת ערך הדולר והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה".
סינגור קהילתי
מטרות העמותה: לקדם את מודעות התושב בישראל לזכויותיו בכלל ולזכויותיו הסוציאליות בפרט, לקדם זכויות אלה ולסייע במימושן כלפי הביורוקרטיה; הדגשת הפעולה המשפטית בדרך הפעולה הקהילתית.
שנת הקמה: 1993
מחזור פעילות ב-2008: 4.1 מיליון שקל
תרומות והקצבות ב-2008: 2.4 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 409 אלף שקל, 10% מהמחזור
משכורת גבוהה: ברברה אפשטיין, מנכ"ל – 146 אלף שקל בשנת 2008
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 101 אלף שקל
רופאים לזכויות אדם – ישראל
מטרות העמותה: לקדם את זכותו של כל אדם בישראל לבריאות ולסעד רפואי, לכבוד ולשלמות בגוף וברוח. את תפקידיה תמלא העמותה בשטח מדינת ישראל, בשטחים הכבושים ובשטחים שבשליטת ישראל. העמותה תפעל הן במישור העקרוני והן באופן של מתן סיוע פרטני, בין השאר באמצעות העלאת הנושא לתודעה ציבורית, לובי: איסוף מידע והפצתו; פעילות משפטית; הקמת מרפאות ומתן שירותי רפואה; וסיוע במימוש זכויות. העמותה תשאף לקיים פעילות משותפת עם ארגוני בריאות וזכויות אדם ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים.
שנת הקמה: 1988
מחזור פעילות ב-2007: 7.9 מיליון שקל
תרומות ב-2007: 4.6 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 728 אלף שקל, 9% מהמחזור
משכורת גבוהה: הדס זיו, מנכ"לית – 259 אלף שקל בשנת 2007
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 178 אלף שקל בשנה
עדאלה
מטרות העמותה: קידום נושא זכויות המיעוט הערבי בישראל באמצעות התדיינות בפני הערכאות השיפוטיות השונות וכן במישור החינוכי והציבורי.
שנת הקמה: 1997
מחזור פעילות ב-2007: 5.3 מיליון שקל
תרומות ב-2007: 4.8 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 692 אלף שקל, 13% מהמחזור
משכורת גבוהה: חסן ג'ברין, מנכ"ל – 225 אלף שקל בשנת 2007
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 156 אלף שקל בשנה
עמותה לניהול מרכז וראייטי
מטרות העמותה: לנהל ולתחזק את המרכז לאבחון ושיקום הילד בירושלים ולטפל בכל הקשור לילדים מוגבלים והוריהם
שנת הקמה: 1984
מחזור פעילות ב-2008: 9.3 מיליון שקל
תרומות ב-2008: 718 אלף שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: מיליון שקל, 10.7% מהמחזור
משכורת גבוהה: אריה רוגל, מנכ"ל – 555 אלף שקל בשנת 2008
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 222 אלף שקל בשנה
לתת
מטרות העמותה: קידום השכלה וחינוך בקרב ילדים ממשפחות עניות, פעילות חברתית וחינוך לגיל הרך.
שנת הקמה: 2002
מחזור פעילות ב-2008: 42 מיליון שקל
תרומות ב-2008: 42 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 1.8 מיליון שקל, 4.3% מהמחזור
משכורת גבוהה: ערן וינטרוב, מנכ"ל – 375 אלף שקל ב-2008
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 230 אלף שקל בשנה
אגודת יד שרה
מטרות העמותה: להשאיל מכשור וציוד רפואי ללא תמורה. להעניק לנצרכים מעוטי יכולת כסף ו/או מכשירים לריפוי וסיוע.
שנת הקמה: 1983
מחזור פעילות ב-2008: 113 מיליון שקל
תרומות והקצבות ב-2008: 51 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 6.9 מיליון שקל, 6% מהמחזור
משכורת גבוהה: מנהל אגף הכספים (שמו לא מצוין) – 207 אלף שקל בשנת 2008
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 192 אלף שקל בשנה
נשים מזרחיות (אחותי)
מטרות העמותה: לעורר מודעות בקרב נשים מזרחיות והחברה הישראלית לגבי מצבן המושתק, מודחק ומדוכא של ציבור הנשים. לקדם זכויותיהן הכלכליות, תרבותיות, תעסוקתיות והשכלתיות של נשים מזרחיות בפרט ושל ציבור הנשים בכלל.
שנת הקמה: 2000
מחזור פעילות ב-2007: 727 אלף שקל
תרומות והקצבות ב-2007: 178 אלף שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 135 אלף שקל, 18% מהמחזור
משכורת גבוהה: שולה קשת, מנהלת – 123 אלף שקל בשנת 2007
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 59 אלף שקל בשנה
אילן (איגוד ידידים לנוער נחשל)
מטרות העמותה: הקניית יהדות לנוער הנמצא במוסדות סוציאליים או מחוצה להם. שיקום וקימום בני נוער כנ"ל, לאחר שחרורם או יציאתם ממוסדות.
שנת הקמה: 2004
מחזור פעילות ב-2008: 79 מיליון שקל
תרומות והקצבות ב-2008: 63 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 2.9 מיליון שקל, 3.6% מהמחזור
משכורת גבוהה: שמעון צוריאלי, מנכ"ל – 393 אלף שקל בשנת 2008 (עלות מעביד:537 אלף שקל)
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 310 אלף שקל בשנה (עלות מעביד: 387 אלף שקל)
—————————
אמנון ישראלי, מנהל הכספים של אילן, מסר בתגובה: "שכר מנכ"ל אילן זהה לשכר מנכ"לים בשירות המדינה ומנכ"ל חברה ממשלתית בסדר גודל דומה. השכר, כמו יתר הוצאות המינהל של העמותה, עברו ביקורת של החשב הכללי באוצר וביקורת רשם העמותות ובידינו אישור ביקורת עומק של החשב הכללי כי השכר המשולם באילן הנו בהתאם לכללים המקובלים ואינו חריג. עלות השכר למעביד כוללת: הפרשות לגמל, לפיצויים, תשלום מעסיק לביטוח לאומי, מס-שכר שמוטל על מלכ"רים בלבד ואינו חל ואינו כלול בעלויות שכר בחברות עסקיות, חברות ממשלתיות ועובדי מדינה. מנכ"ל אילן הגיע לאילן עם שכר דומה וקיבל הצעות עבודה מהשירות הציבורי בסדר גודל דומה והעדיף לשרת את עמותת אילן על כל מורכבותה".
שדולת הנשים בישראל
מטרות העמותה: לפעול להעמקת מודעות הציבור בישראל בדבר הצורך להגיע לשוויון בין המינים. לפעול נגד תופעות של אפליה על בסיס מין.
שנת הקמה: 1985
מחזור פעילות ב-2007: 3.3 מיליון שקל
תרומות ב-2007: 3.7 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 335 אלף שקל, 10% מהמחזור
משכורת גבוהה: שרון קליימן, רכזת ארצית – 172 אלף שקל (עלות שכר) בשנת 2007
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 147 אלף שקל בשנה (עלות שכר)
אדם טבע ודין
מטרות העמותה: לקדם את שמירת הסביבה במישור המשפטי, חינוכי, חקיקתי וציבורי. להכין חומר חינוכי בנושא שמירת איכות הסביבה בארץ ומחוצה לה, לעודד מחקר לשמירת משאבים טבעיים, מערכות אקולוגיות וניטור זיהום.
שנת הקמה: 1990
מחזור פעילות ב-2008: 5.7 מיליון שקל
תרומות ב-2008: 1.6 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 851 אלף שקל, 15% מהמחזור
משכורת גבוהה: איציק איסר, מנכ"ל – 264 אלף שקל בשנת 2008
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 192 אלף שקל בשנה
עצרת בית הנשיא לשלום הילד (המועצה הלאומית לשלום הילד)
מטרות העמותה: איתור וזיהוי נושאים ובעיות הנוגעים לילדים ונוער, ריכוז והפצת מידע על צרכיהם, קביעת סדרי עדיפויות לקידום נושאים, תוך ניסיון להשפיע על דעת הקהל ועל קביעת תוכניות ומדיניות.
שנת הקמה: 1981
מחזור פעילות ב-2007: 3.6 מיליון שקל
תרומות והקצבות ב-2007: 920 אלף שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 680 אלף שקל, 19% מהמחזור
משכורת גבוהה: יצחק קדמן, מנכ"ל – 351 אלף שקל בשנת 2007 (עלות שכר)
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 167 אלף שקל בשנה (עלות שכר)
אמנסטי אינטרנשיונל – סניף ישראל
מטרות העמותה: להבטיח את השמירה על סעיפי "ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם" שלפיהם לכל אדם מוקנית הזכות החופשית להביע את דעתו ולדבוק בה.
שנת הקמה: 1998
מחזור פעילות ב-2008: 1.8 מיליון שקל
תרומות והקצבות ב-2008: 1.4 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 693 אלף שקל, 38% מהמחזור
משכורת גבוהה: אילן לונאי – 132 אלף שקל בשנת 2008 (עלות שכר)
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 119 אלף שקל בשנה (עלות שכר)
—————————
דנה צימרמן מאמנסטי אינטרנשיונל מסבירה את החלק הגדול יחסית של הוצאות ההנהלה מתוך המחזור: "הסעיף האמור כולל אמנם את שכר המנהל ואת הוצאות המשרד – אך גם את עלות הניהול הישיר של מערכות ציבוריות לזכויות אדם, תוכניות חינוך לזכויות אדם, וכיוצא בזה. הסעיף כולל את עלות שכרם של מנהלי פרויקטים ומנהלי תוכניות, כלומר מדובר בהוצאות ישירות לטובת פעילות הסניף בתחום זכויות האדם".
מצעד הנשים הגדול (משפחה חדשה)
מטרות העמותה: לקדם כל פעילות חברתית ושילוב נשים, בכלל זה בתחום הדת, התרבות, החינוך, המדע, הסעד, המשפחה והבריאות. לפעול למען זכויות האדם וזכויות נשים בפרט.
שנת הקמה: 1998
מחזור פעילות ב-2008: 2.2 מיליון שקל
תרומות והקצבות ב-2008: 2.2 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 372 אלף שקל, 17% מהמחזור
משכורת גבוהה: אירית רוזנבלום, מנכ"לית – 239 אלף שקל בשנת 2008
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 118 אלף שקל בשנה
המכון ללימודי מחקר ובניין המקדש
מטרות העמותה: קיום מצוות עשה האמורה בתורה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". כל יום תעשה העמותה לכך שהמצווה תקוים מוקדם ככל האפשר.
שנת הקמה: 1984
מחזור פעילות ב-2008: 3.9 מיליון שקל
תרומות והקצבות ב-2008: 2.55 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 821 אלף שקל, 21% מהמחזור
משכורת גבוהה: יהודה גליק, מנכ"ל – 190 אלף שקל בשנת 2008
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 139 אלף שקל בשנה
המכון הישראלי לדמוקרטיה
מטרות העמותה: לעקוב אחרי אופני התפתחות הדמוקרטיה הישראלית, לחקור את מוסדותיה וערכיה, לפתח המלצות למדיניות בנושאים הקשורים בדמוקרטיה הישראלית ולהשפיע אצל מקבלי ההחלטות על ביצוען.
שנת הקמה: 1991
מחזור פעילות ב-2008: 28 מיליון שקל
תרומות ב-2008: 28 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 7.8 מיליון שקל, 27.8% מהמחזור
משכורת גבוהה: אריה כרמון – 1.5 מיליון שקל בשנת 2008 (עלות שכר)
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 1 מיליון שקל בשנה (עלות שכר)
—————————
איתי ליטמן, דובר המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסר בתגובה: "המכון אינו ממומן מכספי המדינה, אלא מתרומות פרטיות. התקציב עומד בכל כללי הביקורת, המינהל התקין ורשם העמותות ומאושר על ידי הוועד המנהל".
אפרת
מטרות העמותה: לפעול למען עידוד הילודה בעם היהודי בישראל ובתפוצות, לפעול למען מניעת הפלות.
שנת הקמה: 1982
מחזור פעילות ב-2007: 9.2 מיליון שקל
תרומות ב-2007: 11 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 884 אלף שקל, 9.5% מהמחזור
משכורת גבוהה: רות תדהר, עובדת סוציאלית – 151 אלף שקל בשנת 2007
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 106 אלף שקל בשנה
פורום נשים דתיות (קולך)
מטרות העמותה: קידום מעמד האשה בחברה היהודית דתית ובחברה הישראלית. קידום יוזמות לפתרונות הלכתיים ומשפטיים לבעיות נשים במשבר משפחתי. עידוד השכלה תורנית לנשים. ייזום מערכות סיוע והכוונה לנשים.
שנת הקמה: 1998
מחזור פעילות ב-2007: 885 אלף שקל
תרומות והקצבות ב-2007: 556 אלף שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 189 אלף שקל, 21% מהמחזור
משכורת גבוהה: חנה פסטרנק – 220 אלף שקל בשנת 2007
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 74 אלף שקל בשנה
המועצה לארץ ישראל יפה
מטרות העמותה: להשריש את היחס לנוף ולשמירתו, להגן על יופיה הטבעי של ישראל ולשמור על אתריה ההיסטוריים.
שנת הקמה: 1984
מחזור פעילות ב-2007: 10.4 מיליון שקל
תרומות והקצבות ב-2007: 4.6 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 1.35 מיליון שקל, 13% מהמחזור
משכורת גבוהה: אשר סגל, מנכ"ל – 364 אלף שקל בשנת 2007
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 211 אלף שקל בשנה
הל"ה
מטרות העמותה: לפעול למען החינוך בשכונות ובעיירות הפיתוח, סיוע בידי הורים להתארגן ולרכוש כלים ומיומנות לשם הפיכת בתי הספר למוסדות מתקדמים. קיום פעילות לביטול אי השוויון הקיים במערכת החינוך. מאבק להצבת ילדים מאזורים שונים על מסלולי למידה וקידום שווים.
שנת הקמה: 1987
מחזור פעילות ב-2007: 479 אלף שקל
תרומות ב-2007: 463 אלף שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 70 אלף שקל, 14% מהמחזור
משכורת גבוהה: תקוה לוי – 126 אלף שקל בשנת 2007
ממוצע חמש משכורות גבוהות: רק שלושה עובדים בשכר; השניים הנוספים משתכרים שכר נמוך
האגודה למלחמה בסרטן
מטרות העמותה: לקדם, להעמיק ולהרחיב את הידע בכל הקשור במחלת הסרטן ובתופעות הלוואי שלה וכן לאסוף, לרכז, לערוך ולהפיץ מידע הקשור במחלת הסרטן, מניעתה, ריסונה, ריפויה והמלחמה בה ובתופעות הלוואי שלה.
שנת הקמה: 1983
מחזור פעילות ב-2008: 78 מיליון שקל
תרומות ב-2008: 69 מיליון שקל (כולל מבצעי התרמה ושירותים המתקבלים ללא תמורה)
הוצאות הנהלה וכלליות: 5 מיליון שקל, 6.4% מהמחזור
משכורת גבוהה: מירי זיו, מנכ"לית – 439 אלף שקל בשנת 2008
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 313 אלף שקל בשנה
—————————
דוברת האגודה למלחמה בסרטן, רבקה פרייליך, מסרה בתגובה: "ניהול ארגון וולונטרי הפועל ברמה הארצית, בהיקף של האגודה למלחמה בסרטן, דורש כישורים מקצועיים וניהוליים ברמה הגבוהה ביותר, תוך השקעת משאבים נפשיים ואנושיים עצומים. לאגודה למעלה מ-70 סניפים של מתנדבים הפרוסים ברחבי הארץ, במחזור כספי של קרוב ל-100 מיליון שקל לשנה. באחריות הוועד המנהל, הפועל בהתנדבות, לדאוג שהאגודה תנוהל במקצועיות וביעילות מרבית. המנכ"ל מירי זיו, על בסיס כישוריה, ניסיונה ומסירותה, הביאה לקידום המחקר, לקידום המודעות לדרכי המניעה, ייזום ויישום פרויקטים לאומיים באבחון מוקדם, שיפור דרכי הטיפול והשיקום ועוד. משרתה כוללת שעות עבודה רבות, הרבה מעבר למשרה רגילה (עד 16 שעות ביום ולעתים אף יותר). שכרה ברוטו מגיע ל-29,451 שקל בחודש וכולל את חלקה בכל ההפרשות, כגון קופות גמל לפנסיה ופיצויים, הוצאות רכב (עבודתה כרוכה בנסיעות רבות ברחבי הארץ), הוצאות טלפון וכל התשלומים הנוספים. שכרה מדווח בכל שנה לרשם העמותות. שכר זה נמוך משמעותית משכר מנכ"ל משרד ממשלתי".
אנונימוס
מטרות העמותה: לפעול לביסוס יחסם של בני אדם לבעלי חיים אחרים; להגברת המודעות הציבורית לסבלם של בעלי החיים ולחינוך ליחס מוסרי כלפיהם ולסייע כלכלית וארגונית לקבוצות שמטרה זו לנגד עיניהן.
שנת הקמה: 1984
מחזור פעילות ב-2007: 326 אלף שקל
תרומות והקצבות ב-2007: 300 אלף שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 53 אלף שקל, 16% מהמחזור
משכורת גבוהה: נטע טייכר, גייסת כספים – 15 אלף שקל ב-2007
עלות שכר כוללת לשנת 2007: 30 אלף שקל
א.ל.ע.ד – אל עיר דוד
מטרות העמותה: חיזוק הקשר היהודי לירושלים לדורותיה על ידי סיורים, הדרכה, אכלוס והוצאת חומר הסברה.
שנת הקמה: 1986
מחזור פעילות ב-2007: 45 מיליון שקל
תרומות ב-2007: 35 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 5 מיליון שקל, 11% מהמחזור
משכורת גבוהה: אין נתונים בדו"ח
ממוצע חמש משכורות גבוהות: אין נתונים בדו"ח
יסודות שלום (ממר"י)
מטרות העמותה: הנחלת ערכי השלום, משמעותם ויישומם באמצעות מערכות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.
שנת הקמה: 1997
מחזור פעילות ב-2007: 8 מיליון שקל
תרומות ב-2007: 7.8 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 1.2 מיליון שקל, 15% מהמחזור
משכורת גבוהה: יגאל כרמון – 379 אלף שקל בשנת 2007
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 245 אלף שקל בשנה
בטרם
מטרות העמותה: קידום הבריאות והבטיחות של ציבור הילדים במדינת ישראל.
שנת הקמה: 1995
מחזור פעילות ב-2008: 11 מיליון שקל
תרומות והקצבות ב-2008: 10 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 1.4 מיליון שקל, 12.7% מהמחזור
משכורת גבוהה: מיכל חמו-לוטם, מנכ"לית – 520 אלף שקל בשנת 2008 (עלות שכר)
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 259 אלף שקל בשנה (עלות שכר)
—————————
דרורה נבון, דוברת בטרם, מסרה בתגובה: "ד"ר מיכל חמו-לוטם שימשה במשך 14 שנה מנכ"ל הארגון, עד לפרישתה ביום 31.12.08. שכרה החודשי ברוטו היה 30,108 שקל. הסכומים שמעבר לכך, כוללים הוצאות סוציאליות, פדיון חופשה וכן תשלומים חד פעמיים בגין הפרישה. ד"ר מיכל חמו-לוטם ייסדה את ארגון בטרם, שהעלה את בעיית היפגעות הילדים על סדר היום הציבורי, וזכתה להערכה ציבורית על פעילותה ותרומתה הייחודית לקידום בטיחות ילדים בישראל, ועל כך קיבלה אות הוקרה מטעם ראש הממשלה".
האגודה לזכות הציבור לדעת
מטרות העמותה: לעקוב אחר אמצעי התקשורת בישראל, העיתונות, הרדיו והטלוויזיה. לערוך מחקרים הנוגעים לאמצעי תקשורת אלה. לדווח על ממצאי המחקרים ולפרסמם.
שנת הקמה: 1995
מחזור פעילות ב-2008: 384 אלף שקל
תרומות ב-2008: 374 אלף שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 48 אלף שקל, 12.5% מהמחזור
משכורת גבוהה: אין נתונים בדו"ח
ממוצע חמש משכורות גבוהות: אין נתונים בדו"ח
לשובע
מטרות העמותה: מתן סעד וסיוע לנזקקים. הקמה וניהול של בית תמחוי לנזקקים
שנת הקמה: 1990
מחזור פעילות ב-2007: 9 מיליון שקל
תרומות ותקציבים ב-2007: 9 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 491 אלף שקל, 5.5% מהמחזור
משכורת גבוהה: אבישי בן דוד, מנהל אדמיניסטרטיבי – 252 אלף שקל בשנת 2007 (עלות שכר)
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 142 אלף שקל בשנה (עלות שכר)
החברה להגנת הטבע
מטרות העמותה: לקחת חלק בכל פעולה הדרושה כדי לשמור על ערכי הטבע והנוף של הארץ; לטפח את הזיקה לארץ ישראל, אהבתה והכרתה.
שנת הקמה: 1983
מחזור פעילות ב-2007: 140 מיליון שקל
תרומות והקצבות ב-2007: 44 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 9 מיליון שקל, 6.4% מהמחזור
משכורת גבוהה: מרדכי ליברמן, סמנכ"ל חינוך – 346 אלף שקל בשנת 2007
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 294 אלף שקל בשנה
צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש
מטרות העמותה: לקיים פעולות חינוכיות, תורניות, לימוד תורה ומצוות ברוח ישראל סבא.
שנת הקמה: 1983
מחזור פעילות ב-2008: 38.6 מיליון שקל
תרומות והקצבות ב-2008: 33 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 3.9 מיליון שקל, 10% מהמחזור
משכורת גבוהה: מרדכי אריה הלפרין, סמנכ"ל מינהל ומשאבי אנוש – 269 אלף שקל בשנת 2006
ממוצע חמש משכורות גבוהות (2006): 188 אלף שקל בשנה
ניצן
מטרות העמותה: לקידום ילדים ליקויי למידה והסתגלות, לשמש איגוד ארצי מרכזי למתן עזרה לילדים נפגעים הסובלים מליקויים מזעריים בתפקודי המוח.
שנת הקמה: 1983
מחזור פעילות ב-2008: 21 מיליון שקל
תרומות, הקצבות ותמיכות ב-2008: 11 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 1 מיליון שקל, 4.7% מהמחזור
משכורת גבוהה: מלי דנינו, מנכ"ל – 544 אלף שקל בשנת 2008 (עלות שכר)
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 343 אלף שקל בשנה (עלות שכר)
—————————
פנינה שלו, דוברת האגודה, מסרה בתגובה:"בשנת 2008 השכר ברוטו של המנכ"לית מלי דנינו היה: 368 אלף שקל. יש לציין כי עלות השכר למעביד כוללת רכיבים כגון: ביטוח לאומי, מס שכר, הפרשה לפיצויים, ימי חופשה והבראה, קרנות השתלמות ועוד. בפועל, השכר נטו למנכ"לית אגודת ניצן היה ב-2008 כ-15 אלף שקל לחודש. הוצאות ההנהלה והכלליות של אגודת ניצן נמוכות בהרבה מהרף שמגדיר רשם העמותות למינהל תקין. אגודת ניצן עושה מאמצים, ותמשיך לעשות כך גם בעתיד, כדי להמשיך להעסיק את מלי דנינו כמנכ"לית. לדנינו ניסיון רב ועשיר מהשטח ומהאקדמיה. בתחום לקויות הלמידה, היא מבוקשת מאוד על ידי גופים ומוסדות מקצועיים רבים בישראל. לפני שהגיעה לאגודת ניצן, שימשה בתפקיד בכיר במשרד החינוך – שם הקימה את גף לקויות הלמידה. גם בימים אלו היא מרצה באופן מצומצם באקדמיה. יש להניח כי אילו תעשה בעתיד שינוי בקריירה, תוכל להשתכר, מן הסתם, שכר גבוה יותר. זאת ועוד, בשנת 2008 פירסמה דנינו את הספר: 'ההורה כמאמן', שנמכר בהצלחה רבה וכל תמלוגיו הועברו לאגודת ניצן (אף שיכלה לבחור אחרת).
"כללית, תפקיד מנכ"ל באגודת ניצן אינו קל. כמנכ"לית, דנינו עובדת סביב השעון. חלק מזמנה מוקדש לפגישות ולניהול אגודת ניצן ממשרדי ההנהלה בתל אביב, חלק אחר לפגישות, לסיורים ולביקורים ב-35 סניפי האגודה מנהריה וטבריה שבצפון ועד אילת שבדרום, וחלק אחר למפגשים עם הורים, גם בערבים בשעות לא שגרתיות ובסופי שבוע".
האגודה למען החייל
מטרות העמותה: לקדם את ענייני החייל בשטחי התרבות, הרווחה והחיים החברתיים.
שנת הקמה: 1982
מחזור פעילות ב-2007: 471 מיליון שקל
תרומות ב-2007: 69 מיליון שקל
הוצאות הנהלה וכלליות: 14 מיליון שקל, 3% מהמחזור
משכורת גבוהה: ציון ספיר, מנכ"ל האגודה – 530 אלף שקל בשנת 2007
ממוצע חמש משכורות גבוהות: 386 אלף שקל בשנה
תגובת האגודה למען החייל: "האגודה משקיעה מדי שנה כ-200 מיליון דולר בחיילי צה"ל ואינה נתמכת בהקצבות מדינה. בשנת 2009 הפחיתה האגודה ביוזמתה את שכר כלל עובדיה בכ-10 אחוז. משכורות עובדי האגודה מאושרות על ידי ועד מנהל וצמודות לשכר במגזר הציבורי".* |
1. neliron | 27 במרץ 2010 ב- 20:30
ראשי » כלכלה » בארץ » כלכלה בארץ
מהדקים את הפיקוח על העמותות
לוועד המנהל אין מושג איך המנכ"ל עובד, והתורמים לא יודעים לאן הולכים עשרות מיליארדי השקלים – אף אחד לא באמת יודע מה קורה בעמותות. עכשיו הפיקוח מגיע גם אליהן: ארגונים חדשים יבדקו את התנהלותן ויעשו סדר בענף
רותם סלע | 19/2/2010 8:02
הרבה כסף מתגלגל בעמותות ובאלכ"רים (ארגונים ללא מטרות רווח) בישראל. הרבה כסף וגם הרבה חלומות, להט ורצון – אבל לטענת רבים, לא מספיק ניהול ולא מספיק בקרה. תהליך הבדיקה של ארגון מידות, הבודק ומדרג את התנהלותן של העמותות בישראל, כולל בין השאר יום מרוכז שבו יושבים האנליסטים החברתיים עם הנהלת העמותה הנבדקת ומלבנים סוגיות שונות.
"אחת המטרות היא להבין את טיב היחסים בתוך העמותה בין הוועד המנהל למנכ"ל. הרבה פעמים אנחנו מגלים שהוועד, הכולל אישי ציבור, לא ממש יודע מה קורה בעמותה", אומרים במידות.
כך, במהלך אחד הימים הללו שקיימה מידות לעמותה בינונית, הציפו האנליסטים בעיה: כ-50% מתקציב העמותה הופנה למטרה שאינה קשורה למטרותיו המוצהרות של הארגון. "מה זה צריך להיות?", שאל יו"ר הוועד המנהל את המנכ"ל בהמשך לחשיפת הממצאים, והלז ענה לו: "אישרנו את זה בישיבת התקציב שבה לא היית נוכח. שלחתי לך את המסקנות במייל". היו"ר, שהבין כי הוא לא מצוי בפרטים הבסיסיים הנוגעים לארגון שבו הוא עובד, התפטר בו במקום. דובי ארבל, מנכ"ל מידות, מציין כי בדרך כלל התגובות – וגם הממצאים – קיצוניים פחות.
בשנים האחרונות עבר "המגזר השלישי" בישראל רעידת אדמה. המגזר כולל כ-27 אלף ארגונים, שקיומם איננו למטרות רווח והם אינם בבעלות המדינה. נכללים בו בין השאר – וזו רשימה חלקית ביותר – תיאטראות, בתי חולים, מכינות קדם-צבאיות, מכוני מחקר, ישיבות, עמותות חסד ובתי תמחוי.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הארגונים המשתייכים למגזר גלגלו מחזור של כ-93 מיליארד שקל ב-2008; לפי הערכת ארגון מידות, בשנת 2009 הסכום עלה על 100 מיליארד שקל. כך או כך, מדובר בסכום משמעותי מאוד, הנובע בין השאר מתרומות של אנשים פרטיים, מהעברות של המדינה וממכירת שירותיים שונים.
כדי לסייע לארגונים הללו להתנהל בצורה טובה יותר – וכדי לעזור לתורמים להבין איך ולאן מנותב כספם – הוקמו בשנים האחרונות שורה של ארגונים שמטרתם לסייע למגזר השלישי להתנהל ביתר יעילות. "לעשות טוב – טוב יותר", חוזר ארבל על הסיסמה של מידות.
"ניהול אינו מילה גסה"
כאשר חברה מבקשת לגייס חוב מהציבור בבורסה, היא עשויה להשתמש בשירותיה של חברת דירוג אשראי, המעניקה ציון לחוב שלה. לפי החזון של מידות, עמותה המבקשת לגייס כספים מהציבור תצטרך גם היא לעמוד בפני שורה של בדיקות. "מטרתנו איננה לבדוק אם גונבים את הכסף", מדגיש ארבל, "אלא לוודא כי השימוש בו אפקטיבי.
יש ארגונים שחולשים על תקציב ניכר, פועלים במרץ, נהנים מהוצאות מינהלה וממשכורות צנועות – אבל פשוט לא מודדים את עצמם ולא מצליחים להשפיע. ניהול לפי מדדים, בקרה ואפקטיביות, חוזר ארבל על המנטרה, יהיה "לעשות טוב – טוב יותר".
במסגרת תהליך האנליזה של מידות, צוות אנליסטים "מתלבש" על העמותה, בודק ומדרג שורה ארוכה של משתנים. האנליסטים החברתיים של מידות, שרובם הוכשרו במחלקות הכספים של ענף ההיי־טק דווקא, עוברים על הדוחות הכספיים של הארגונים, מנהלים שיחות עם אנשי המפתח בו ומשיגים מידע נוסף משורה של גורמים חיצוניים המקיימים איתו מגע.
בסופו של התהליך מדורגים החזון הארגוני והאסטרטגיה שלפיה פועל הארגון, יכולת הביצוע והמיקוד שלו במטרותיו המוצהרות, יכולת המדידה והלמידה שלו (שהיא למעשה מדידת האפקטיביות, שלפי תפיסתו של ארבל היא השאלה המרכזית בארגונים רציניים), ההתנהלות הכספית, האתיקה הארגונית וגם המנהיגות – שנמדדת לפי כושרם הניהולי של ראשי הארגון ויכולתם להוביל שינוי.
אוריאל לדרברג, מנכ"ל עמותת "פעמונים", שעברה אנליזה של מידות, רואה בתהליך כלי העומד לרשותו: "מבחינתי, מדובר בכלי שמסייע בכך שהוא משקף בפניי את מצב הארגון. התהליך שעברנו סייע לי לארגן מחדש את פעמונים מבחינה מבנית". לדרברג מציין כי הוא מבין עמותות שחוששות מאנליזה כזו. "ארגונים מורכבים מבני אדם – ובני אדם חוששים משינוי", הוא אומר, "הארגונים מתחרים על כספי התורמים, והרבה ארגונים שנהנים כיום ממחלקה חזקה של גיוס כספים חוששים מהמציאות החדשה, שמשנה למעשה את כללי המשחק".
לדרברג מוסיף כי "מידות וארגוני סיוע מקצועיים אחרים משנים את איכות הניהול והשירות וכן את אופי הפעולה של הארגונים במגזר השלישי. מדובר בתהליך שאנו מצויים רק בתחילתו, והציבור הרחב צפוי
ליהנות ממנו הודות לשירותי רווחה, ספורט, חינוך ובריאות טובים יותר. הרבה אנשים לא מודעים לכך, אבל בסופו של דבר המגזר השלישי מגיע לכל בית בישראל".
ארגון פעמונים מסייע לאנשים שנקלעו לקשיים כלכליים בעקבות בעיות בניהול משק הבית. צוות המדריכים של פעמונים מלמד את המשפחות לנהל תזרים מזומנים, לקצץ בהוצאות ולהתנהל מול ספקים ונותני שירותים, כדי שיוכלו להתאזן ולהתנהל בצורה עצמאית ויעילה. "זה לא דומה למידות", טוען לדרברג, "הם עושים שיקוף של המצב, אבל אצלנו התהליך מול המשפחות רק מתחיל משיקוף".
הוא צודק – אבל יש מי שעושה גם את זה. יהודית אינטרקט, ששימשה במשך שנים רבות כמנכ"ל עמותת "יד שרה", מייחסת גם היא חשיבות רבה לשיפור הניהול במגזר הציבורי. בימים אלה היא עוסקת בהקמת עמותה חדשה הנושאת את השם הזמני "המיזם לחיזוק תשתיות פיננסיות ניהוליות בעמותות", שמטרתה לסייע בשיפור הניהול הארגוני של העמותות, במיוחד בתחום הפיננסי.
"יש חשיבות רבה לניהול נכון של ההיבטים הפיננסיים בעמותות, בין אם מדובר בתקציב, בתזרים מזומנים או בדוחות פיננסיים. פעמים רבות העמותות נקלעות לקשיי שרידות וקיימות. בעזרת בהירות ושיקוף המצב הפיננסי ניתן להתחיל בתהליכי חיסכון והתייעלות, שיכולים לסייע לגופים לעשות יותר בפחות".
הפעילות שאינטרקט מקדמת היא יוזמה של כמה קרנות פילנתרופיות גדולות הפועלות בישראל, אשר מעוניינות לחזק את התשתית הארגונית במגזר השלישי. "אנחנו ארגון שעוסק בבניית יכולות על־ידי הכשרה והדרכה של ארגונים, המלווים בעבודה של רואי חשבון, כלכלנים, יועצים עסקיים ומומחים לפיתוח משאבים".
"מדובר במגמה עולמית שבה קרנות פילנתרופיות, תורמים ועמותות מבינים בעת ובעונה אחת כי ניהול טוב יותר יכול לסייע למקסם את התועלת החברתית", משתמשת אינטרקט בטרמינולוגיה עסקית שאולי זרה לעולם העמותות, "ניהול חברתי הוא שילוב בין המוח ללב – ובסופו של דבר צריכים את שניהם. מצד אחד יש צורך בהתלהבות, בחזון, ברצון, באהבה ובתשוקה לשנות ולהיטיב; ומצד שני יש צורך בקור רוח, בחשיבה מושכלת ובהתנהלות אפקטיבית ומדודה. בשום מקום ניהול הוא לא מילה גסה".
"הולכים ברע"
עד היום נהגו במידות, הקיימת כבר כ-3 שנים, לדרג את העמותות באותיות לטיניות, בדומה לחברות הדירוג. כך קיבלה, לדוגמה, עמותת "אתגרים", העוסקת בהעצמת נוער הסובל ממוגבלויות פיזיות, את הציון -A; "בית לוחמי הגטאות" זכה לציון B בלבד; ו"מפעלות החינוך" של הפועל תל אביב קיבלה את הציון A, הגבוה ביותר.
הדבר צרם לכמה אנשים – וכעת מתכוונים במידות לעבור לדירוג מילולי, בתקווה שהוא יעורר פחות אנטגוניזם. "אף אחד לא אוהב שנותנים לו ציונים, בטח שלא אנשים המקדישים את חייהם למטרה מסוימת ומקבלים לפתע ציון המסמן אותם", מודה ארבל – ומציין כי מידות יישמה את הביקורת שקיבלה.
זה רק אחד הלקחים שמפנימים במידות, אשר משנה בימים אלה את פניה. לארגון, שהוקם בשנת 2008 על ידי היזם החברתי צביקה ארן, אבנר סטפק מבית ההשקעות מיטב והג'וינט, הצטרף לאחרונה איש הון הסיכון יעקב בורק, המשמש כיום כראש הוועד המנהל של מידות. בוועד חברים בין השאר צבי זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, איש העסקים מאיר שני, רעיה שטראוס ועו"ד דוידה לחמן-מסר, שכיהנה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
הוועד המנהל החדש שינה את דפוסי הפעולה של הארגון במטרה להגיע למספר גדול יותר של ארגונים ולהפוך את הדוח של מידות לסטנדרט. עד כה פנה הארגון לעמותות והציע להן לעבור את הליך הבקרה, שתומחר בכ-20 אלף שקל. "הארגונים שהסכימו היו הארגונים הטובים יותר, שלא היו צריכים לחשוש", מציין ארבל, "היו ארגונים שסירבו, בין השאר על רקע הטענה כי המחיר נראה להם גבוה מדי".
במתכונת החדשה מתכוונת מידות לפנות לתורמים ולהסביר להם את היתרונות שבפעילות הארגון, כדי שהם עצמם ידרשו את הדוח של מידות כתנאי לתרומה. שיטת הפעולה החדשה הזאת מעוררת אנטגוניזם בקרב גורמים רבים במגזר השלישי, הרואים בה שיטה כוחנית להשלטת המדדים הללו בשוק. "אם עד עכשיו ניסו במידות ללכת בטוב – הרי שעכשיו, אחרי שלא הצליחו, הם הולכים ברע", אומר בכיר במגזר השלישי.
אחרי הכל, הרבה יותר קל לדחות את בקשתה של מידות להעביר עמותה מסוימת תהליך שיקוף, מאשר לדחות את בקשתו של פילנתרופ. דרך הפעולה החדשה עשויה לגבות מחיר מהעמותות שיסרבו לשתף פעולה עם מידות, שכן תשובה שלילית נושאת סיכון של אי-קבלת כסף.
"אין לי משהו עקרוני נגד מה שמעוניינים לעשות במידות, אך בסופו של דבר הם מייצרים דרישות עודפות שמקשות על ארגונים להתקיים ולהתנהל", אומר קרלוס שטיגליץ, סמנכ"ל ארגון שתי"ל המספק ייעוץ לעמותות ומשמש כשלעצמו כארגון המסייע ביצירת תשתית ניהולית לעמותות.
"כבר היום רודפים אחרי העמותות בדרישה שיקטינו את הוצאות ההנהלה ויקצצו בבירוקרטיה. תעשיית הדוחות של מידות למעשה יוצרת עוד בירוקרטיה ויוצרת לעמותות עבודה מיותרת", הוא אומר, "מכניסים אנשי כספים ודוחות לנעליים של אנשי מקצוע – והטרנספורמציה הזאת לא יכולה להיות חלקה. אנשי מידות יכולים להעניק ציון גבוה לארגון שמבחינת התנהלותו כביכול מצליח – אבל ברמה המקצועית, שאותה אין להם כלים לאמוד, הוא כושל".
הכתבה המלאה מתפרסמת במוסף עסקים שישי
2. neliron | 27 במרץ 2010 ב- 20:32
תקציב חלוקת המזון לנזקקים קוצץ בחצי
בפסח הקודם שילש נתניהו את תקציבן של עמותות צדקה אך השנה קוצץ תקציבן בחצי. לשכת רה"מ: הגדלנו את קצבאות השכבות החלשות
יובל גורן | 26/3/2010 7:38
בעוד שהתורים במרכזים לחלוקת מזון לנזקקים הולכים ומתארכים לקראת החג, התקציב הממשלתי לטובת המטרה החשובה דווקא קטן: בשנה שעברה החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להוסיף שישה מיליון שקלים לטובת המבצע "קמחה דפסחא", אולם השנה התבשרו משרד הרווחה ועמותות הצדקה כי התוספת לא תינתן השנה והם ייאלצו להסתפק בפחות ממחצית הסכום שעמד לרשותם בשנה החולפת.
מרכז חלוקת מזון לנזקקים צילום ארכיון: מקס ילינסון
מדי שנה נוהג משרד האוצר, באישור ראש הממשלה, להעביר בין שלושה לארבעה מיליון שקלים לטובת המבצע. בשנה שעברה, בשל המשבר הכלכלי שהביא לעלייה במספר העניים, הודיע נתניהו במהלך ישיבת הממשלה הראשונה כי הוא הורה להעביר שישה מיליון שקלים נוספים לטובת המבצע בחג הפסח, ובסך הכל הוקצו לטובת המבצע כתשעה מיליון שקלים.
מלבד זאת, נתניהו הבטיח למצוא פתרון קבע למצוקת הרעב של הנזקקים. "אנו נותנים היום עזרה ראשונה למשפחות נזקקות ערב חג הפסח, ובהמשך אפעל עם שר הרווחה ושר האוצר כדי למצוא פתרון לבעיית הביטחון התזונתי", אמר אז נתניהו.
אולם בימים אלו, בעוד התורים לחלוקות המזון לחג הולכים וגדלים, ראש הממשלה ושר האוצר הקצו 4.4 מיליון שקלים בלבד לטובת הפרויקט, כמחצית מהתקציב בפסח בשנה שעברה, אף שלא נרשמה ירידה במספר העניים בישראל. מצבם הכלכלי של מפוטרים רבים הורע, וכמיליון אזרחים עדיין מוגדרים מתחת לקו העוני.
"זורים חול בעיניים של הציבור"
במשרד הרווחה אמרו אתמול כי אמנם מדובר בסכום נמוך ביחס לשנה שעברה, אז הספיק לסל מזון בשווי 40 שקלים לנזקקים. "כשקיבלנו את ההודעה על תקצוב הפרויקט ב-4.4 מיליון שקל הבנו שזה סכום הכסף שעומד לרשותנו השנה, ולא נקבל יותר", אמרה אתמול נילי דרור, הממונה על ריכוז המשאבים ויו"ר וועדת התמיכות במשרד הרווחה.
לדבריה, "כמובן שאם הייתה מגיעה תוספת זה היה משפר את המצב ומאפשר לנו להעניק את הסיוע ליותר משפחות ויחידים שאין באפשרותם לקיים את ארוחת החג". דרור עמדה בראש ועדת התמיכה שמינה שר הרווחה יצחק הרצוג, אשר תקצבה את הסכום שהועבר ממשרד האוצר לרווחה וחולק ל-61 עמותות הסיוע שעמדו בקריטריונים לקבלתו.
לדברי ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון "לתת", המשמש כארגון גג לכ-150 עמותות לחלוקת מזון לנזקקים, "ראש הממשלה ושר האוצר
זורים חול בעיניים של הציבור. מסתבר שההחלטה להקצות תשעה מיליון שקל עבור חג הפסח בשנה שעברה הייתה רק פופוליזם זול עקב המשבר הכלכלי, ולא תולדה של הבנה שהמצב בשטח חמור ומחייב מעורבות ממשלתית".
עוד אמר: "מספר העניים והאנשים הסובלים מאי ביטחון תזונתי לא הצמצם ב-50 אחוז לעומת השנה שעברה. הוא לא הצטמצם כלל. יתרה מכך, הצורך בסיוע רק הולך וגובר בשל הוואקום ואי הטיפול הממשלתי, וגם בחג הפסח הזה אנחנו, הארגונים והמתנדבים, נשארנו לבד".
לפני למעלה משלוש שנים עתר ארגון "לתת" לבג"ץ בדרישה למעורבות ממשלתית בתחום הביטחון התזונתי של אזרחי המדינה. בעקבות העתירה מינה הרצוג ועדה בראשות מנכ"ל משרדו נחום איצקוביץ' לבחינת הנושא, ובין היתר המליצה הוועדה על הסדרת נושא העמותות והגדלת התמיכה הממשלתית בהן.
אין התחייבות של האוצר
לדברי וינטרוב, יותר משלוש שנים חלפו מאז הוגשה העתירה ויותר משנה מאז פרסום מסקנות ועדת איצקוביץ', ועדיין אין התחייבות של האוצר לתקצוב נושא הביטחון התזונתי וללוח זמנים ליישום. "המשק נמצא אולי בצמיחה מחודשת", הוא אומר, "אבל העניים נשארו מאחור והמצב של הילדים, המשפחות וניצולי השואה הנזקקים רק הולך ומידרדר".
"בשנה שעברה עמדנו בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, כאשר ערב הפסח חל בשבוע הראשון לכהונת הממשלה", נמסר ממשרד ראש הממשלה, "לכן החליט ראש הממשלה על הענקת 'עזרה ראשונה' ומידית לעמותות המזון. בינתיים גיבשה הממשלה צעדים ארוכי טווח כדי לסייע ולהגדיל את הכנסותיהן של השכבות החלשות. המדינה הוסיפה לקצבאות הזקנה מיליארד שקלים ולקצבאות הילדים 1.5 מיליארד שקלים בפריסה לשלוש שנים.
לדוגמה, קצבת זקנה (לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה) הוגדלה ב-2010 בכ-1,550 שקל בממוצע ליחיד ו-2,060 שקל בממוצע לזוג. התוספת לקצבת הזקנה תגיע ב-2011 לכ-3,200 שקלים לזוג ולכ-2,200 ליחיד.
קצבאות הילדים גדלו אף הן: ב-2010 תינתן תוספת של 432 שקל לילד השני ו-396 שקל לילד השלישי וב-2011 תינתן תוספת של 684 שקל לילד השני במשפחה. במקביל פועלים משרדי ראש הממשלה, הרווחה והאוצר לגיבוש ויישום פתרון מערכתי של ביטחון תזונתי. הממשלה בראשות בנימין נתניהו תמשיך לפעול לחיזוק ולסיוע לשכבות החלשות, ובמקביל להאיץ את הצמיחה במשק במטרה להעלות את רמת החיים של כלל אזרחי המדינה".
3. neliron | 30 באפריל 2010 ב- 05:00
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-193895-00.html?tag=13-50-19
4. neliron | 12 ביוני 2010 ב- 20:22
http://www.yadezer.org.il/?cat=24#