ארכיון עבור אוגוסט 29th, 2009




חינוך פרטי

>> "זו הנאה אמיתית ללמד אותך ולפגוש אותך מדי יום בכיתה. טוב לבך והאכפתיות שאתה מגלה כלפי חבריך ראויים להערצה. אתה מתייחס לסביבתך בדרך רגישה ומכבדת והופך את הכיתה למקום נעים יותר. תודה!" כך, פחות או יותר, נראתה כל התעודה של אביב כהן אהרונוב, שסיים בשנה שעברה כיתה ג' בבית ספר קסם בקיבוץ מעלה החמישה. בבית הספר, הדוגל בקשר שבין אדם לסביבה ולא מאמין בציונים ובמבחנים, התעודה הזו היא לא דבר חריג. ככה זה כשהתלמידים אוהבים לבוא ללמוד. נשמע מפתה? גם ילדיכם יוכלו ללמוד בבית הספר תמורת 1,500 שקל בחודש.

זהו לא בית הספר היחיד בישראל שמציע, בתמורה לתשלום חודשי גבוה, חלופה אטרקטיווית למערכת החינוך הציבורית המדולדלת. בזמן שרוב התלמידים בישראל ייכנסו ביום שלישי הקרוב בשערי בתי הספר הממלכתיים, עשרות אלפי תלמידים אחרים יתחילו את שנת הלימודים באווירה אינטימית וחמה יותר ויזכו לשבת בכיתות מאובזרות יותר.

בהערכה זהירה קיימים כיום לפחות כ-150 בתי ספר המוגדרים "ייחודיים" ובהם גם בתי ספר דמוקרטיים ובתי ספר לטבע ולאמנויות. לרוב, בתי ספר ייחודיים מתנים את השתתפות הילדים במיונים, ועדות קבלה ושכר לימוד שלעתים גבוה יותר משכר לימוד באוניברסיטאות או במכללות הפרטיות, ונע בין 10,000 שקל לשנה בבתי הספר היסודיים ועד לכ-35 אלף שקל בכיתות הגבוהות.

הציבור משלם על החינוך "הפרטי"

שכר הלימוד בבתי הספר האלה הוא אולי גבוה, אבל המימון שלהם לא מגיע רק מכיסם של ההורים, אלא מכיסם של כלל משלמי המסים. בתי הספר האלה זוכים לתקצוב של עד 75% מהתקציב שמקבל בית ספר ממלכתי רגיל והם מחויבים לעד 75% מתוכנית הליבה של משרד החינוך. התקצוב שמקבלים בתי הספר האלה תלוי ברמה הסוציו-אקונומית שלהם ובעמידה בנהלים שונים – למשל, אם יש מבחני קבלה ומיונים (מוסדות החינוך החרדיים, המכונים מוסדות הפטור, מחויבים למינימום 55% תוכנית ליבה ומקבלים עד 55% תקציב).

■ סער: דווקא במגזר החילוני יש זליגה מהחינוך הממלכתי – דבר שרק מעמיק את הפערים. לראיון עם שר החינוך גדעון סער ל"הארץ"

בקרב הציבור מכונים בתי הספר האלה "פרטיים", אך הגדרתם הפורמלית היא "מוכרים שאינם רשמיים" ולמעשה רק 23 מתוך 150 בתי ספר כאלה הם בבעלות פרטית מלאה ושבעה נוספים בהליכי רישוי, והיתר הם בבעלות ציבורית. "רוב בתי הספר האלה הם בבעלות ציבורית ושייכים לרשויות המקומיות, למדינה ולעתים לעמותות. רובם הגדול ממומן באופן מכריע על ידי המדינה. הציבור מממן אותם והם לא יכולים להתקיים במשך דקה אחת ללא תמיכה ציבורית", אומר פרופ' דני גבתון, ראש החוג למדיניות ומינהל בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, שהיה חבר בוועדת דברת.

למרות המימון הציבורי, הכניסה לבתי הספר האלה מוגבלת למעטים – או בשל מבחני הקבלה, או בשל שכר הלימוד הגבוה. כך, למשל, בית הספר לטבע ובית הספר לאמנויות הייחודיים, שפועלים תחת חסותה של עיריית תל אביב, גובים שכר לימוד של כ-11,500 שקל בשנה, לעומת תשלום חובה של 32 שקל בשנה בבתי הספר הממלכתיים של משרד החינוך ותשלומים נוספים המוגדרים כרשות ומסתכמים בעד 570 שקל בשנה לכיתות א' ועד 1,363 שקל לשנה לתלמידי י"ב.

אמנם בחלק מבתי הספר הייחודיים נקבע כי חלק ממכסת התלמידים השנתית תיועד לתלמידים בעלי יכולת כלכלית נמוכה ובחלק מהמקרים ניתנות להם מלגות, ועדיין – לא כל ילד נכלל בהגדרה זו.

"מאוד פשוט להקים בית ספר"

את הקמתם של בתי הספר הייחודיים יזמו הורים שחיפשו חלופות למערכת החינוך הציבורית והחלו להקים מסגרות חינוכיות שבהן המורים אינם מועסקים דרך משרד החינוך, אלא נשכרים על ידם ועל ידי בתי הספר.

"מה שהביא להקמת בתי הספר הפרטיים הוא מחדל מצטבר של חקיקה ופרשנות רחבה של בתי המשפט שאיפשרה את זה", אומר יו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ זבולון אורלב. "כיום, למשרד החינוך כמעט ואין סמכות למנוע פתיחת בתי ספר פרטיים. הליך הפתיחה שלהם פשוט וכרוך בכמה פרטים טכניים". ממשרד החינוך נמסר כי על מבקש הרישיון להציג אישורים בריאותיים ופגדגוגיים ושל יועץ בטיחות והוועדה האזורית לתכנון ובנייה. הרישיון הוא זמני ולפיכך הבעלות על המוסד מחויבת לחדשו אחת לשנה.

עם זאת, עשרות בתי ספר פרטיים נוספים פועלים כיום ללא רישיון ונמצאים בהליכי רישוי מול משרד החינוך ולא כלולים במניין 150 בתי הספר הייחודיים המוכרים למשרד. ממשרד החינוך נמסר כי במקרים מסוימים בתי ספר פועלים ללא רישוי עד לסיום הבדיקה בעניין, ואם נמצא שאינם רשאים לכך המשרד מוציא להם צו סגירה.

למרות שהתופעה קיימת מאז שנות ה-80, רק בשנים האחרונות החל משרד החינוך למפות את בתי הספר הייחודיים ונראה כי גם הוא לא תמיד מודע למציאות בשטח. ב-2002 ניסתה ועדה בראשות גנית וינשטיין, יו"ר הוועדה לבתי הספר הייחודיים העל-אזוריים במשרד החינוך, למפות את בתי הספר הייחודיים בישראל, אבל לא הגיעה לתוצאות חד משמעיות. בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2003 נכתב כי "למערכת החינוך אין כלים ברורים להתמודד עם תופעת בתי הספר הייחודיים".

וינשטיין אומרת כי באחרונה הושלם מיפוי בתי הספר הייחודיים וכי "הוועדה בראשותה בוחנת את בתי הספר הייחודיים ומכשירה אותם לשמש כבתי ספר ייחודיים על-אזוריים, בהם יכולים ללמוד תלמידים מכל אזור. זאת, בתנאי שבתי הספר יעמדו בקריטריונים של שהציב המשרד, ובהם הפסקת תהליכי המיון והפחתת תשלומי ההורים באופן ניכר". עם זאת, וינשטיין מודה כי מתוך 150 בתי הספר הייחודיים, רובם עדיין לא קיבל אישור מהוועדה.

פרופ' דני גבתון, ראש החוג למדיניות ומינהל בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, אומר כי "כוונתיו של משרד החינוך טובות, אבל כוחו דל. הוא מתמודד עם לחצים של קבוצות הורים ומדיניות לא עקבית שלו גרמה לכך שבתי הספר הייחודיים התרבו. עם זאת, הפעילות שלו בתחום מבורכת".

"שודדים את המערכת"

"ככל שהחינוך הציבורי מוכה ונחלש, מעמדם של המורים והמשכורות שלהם מידרדרים, כך מתחזק החינוך הפרטי לאנשים עם יכולות, שלא מוכנים לוותר על איכות החינוך של ילדיהם, וזו התוצאה", אומר אורלב. "זו תוצאה של גישה כלכלית ניאו-ליברלית שמפריטה כל דבר פה, בלי שנקבעה מדיניות. אנחנו עומדים בפני מציאות מאוד קשה ונמצאים על פרשת דרכים. ההליך הזה יכול להסתיים במהלך חברתי מאוד מסוכן לאחדותה של החברה האזרחית".

רשימת התיכונים שתלמידיהם השיגו ממוצע של יותר מ-90 בבחינות הבגרות, שפירסם באחרונה משרד החינוך, מוכיחה שהטענה של אורלב נכונה. מהנתונים עולה כי רוב בתי הספר הנמצאים ברשימת 15 המצטיינים הם מוסדות פרטיים או ייחודיים, ששכר הלימוד אצל רובם גבוה מזו שבמערכת החינוך הרגילה, וחלקם עורכים מבחני קבלה לתלמידים. לעומתם, בתי ספר ממערכת החינוך הרגילה כמעט ואינם מיוצגים ברשימה.

"שלמה דברת נהג לומר שיש מתאם גבוה בין הכישרון המוסיקלי של התלמידים לבין גודל רכב השטח של ההורים שלהם", אומר גבתון. "המערכת הייחודית הזאת היא מסווה לתהליך ההפרדה מחדש של המעמד הגבוה משאר החברה".

גבתון אומר כי ההשפעה של בתי הספר הייחודיים לא גבוהה במיוחד, בעיקר לעומת בתי הספר המוכרים לא רשמיים בעלי האופי הדתי: "הם עושים הרבה רעש, אבל חשוב לדעת שההשפעה שלהם על המערכת היא עדיין שולית מאוד". עם זאת, הוא מסביר שהם "מפירים את האיזון" במערכת, כי כאשר התלמידים "החזקים" עוזבים בית ספר הוא נותר עם התלמידים החלשים יותר. "המערכת שודדת את המערכת הציבורית שלנו לאט לאט". מנגד, טוענת עו"ד קרן רז מורג, ממשרד עוה"ד כבירי נבו קידר, שבין היתר מייצגת עמותות המנהלות בתי ספר מוכרים ולא רשמיים מול משרד החינוך, כי "הניסיון בישראל מוכיח כי בכל עיר שבה החלו הורים 'להצביע ברגליים' והקימו מוסדות פרטיים, השתבחה המערכת הממלכתית".

דוגמה לחוזקם של בתי הספר הייחודיים אפשר לראות ברשימה מדגמית של הורי התלמידים בבתי הספר לאמנויות ולטבע בתל אביב הכוללת, בין היתר, את שרי אריסון, נתן דטנר, עפרה שטראוס ודן להט, מיקי חיימוביץ', ששון גבאי, גיא זוהר, רונאל פישר ואף שר החינוך גדעון סער (ראו מסגרת).

בקרב ההורים שילדיהם לומדים במערכת החינוך הציבורית הרגילה יש מרמור כלפי המערכת הייחודית. "השנה היו בשכונה שלנו מאבקי אימים בין ועד ההורים של בית הספר הרגיל לבין ועד בית הספר הייחודי", מספרת אמא משכונה אמידה באזור המרכז. "שני הצדדים יצאו בקמפיינים בעד המוסד שאותו הם מייצגים, והנציגים של בית הספר הרגיל טענו שיש בריחת מוחות של ילדי השכונה לשכונה הסמוכה וצריך לעצור את זה".

רונית, אם לשניים מאותה שכונה, דווקא שולחת את ילדיה לחינוך הרגיל: "אני לא מסכימה עם הרעיון של להוציא את הילד מהקהילה שבה הוא נמצא ולשים אותו בבית ספר מרוחק. בנוסף, במרבית בתי הספר האלה הלימודים נמשכים עד 15:30 וזה יותר מדי שעות לילד קטן".

להפוך את המערכת לאטרקטיווית

"כהורה אני יכול להבין מדוע הורים מעוניינים לברוח מהמערכת הציבורית. בסופו של יום כל אחד דואג קודם כל לילדיו", אומר פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר מדיניות החברתית בישראל וכלכלן באוניברסיטת תל אביב. "ברמה הלאומית יש כאן בעיה. ישראל היא מדינה שכבר יש בה את הפערים הכלכליים הגבוהים בעולם המערבי, והם גדלים בהתמדה כבר שלושה עשורים ברציפות. במקביל, קצב הצמיחה הבת קיימא נמוך באופן יחסי מהמדינות המובילות במערב. זה סיפור שייגמר מאוד רע אם הוא יימשך 30 שנה נוספות".

אחד הגורמים לפערים, מסביר בן דוד, היא מערכת החינוך בישראל. "רמת ההישגים של הילדים בה היא מהנמוכות בעולם המערבי, מה שמבטיח שלא נצליח לצמוח מהר גם בעתיד". בנוסף, אומר בן דוד: "הפערים החינוכיים בקרב ילדי ישראל הם הגבוהים בעולם המערבי. אם כל אחד יכול לפתוח מערכת חינוך משל עצמו, זה לא בדיוק מה שיסגור את הפערים וזה לא יעלה את פוטנציאל ההשתכרות של ילדים שיקבלו חינוך רע. צריך להפוך את המערכת הציבורית ליותר אטרקטיווית. אז אנשים יבחרו אותה בעצמם".

********

סייע בהכנת הכתבה: אור קשתי

***********

משפחת גלסמן: בית ספר לטבע, סביבה וחברה בתל אביב

"המורים בבית הספר נבחרו בקפידה"

המשפחה: הדס (37), עורכת דין ודייוויד (47), עקר בית

התלמיד: נעם (7.5)

מספר תלמידים בכיתה: 40

מתי מסתיימים הלימודים: בית הספר עד 13:20, מועדונית עד 15:00

שכר לימוד חודשי: כ-800 שקל לבית הספר ועוד כ-600 שקל למועדונית

מבחני קבלה: "יש. בודקים עצמאות בחשיבה, מוכנות לכיתה א' ועצמאות בהתנהגות. בנוסף, הילדים מוזמנים ליום אבחון תצפיות שבו הם מחולקים לקבוצות, מקריאים סיפור, שואלים שאלות".

הלימודים: "רוב הכיתות מחולקת לשתי קבוצות ויש מורה אחת לכל 20 ילדים. מעבר לשיעורים הרגילים, ההתמקדות היא בשיעורי הטבע. בבית הספר יש מעבדות מאוד מתקדמות, הילדים יוצאים לסיורי טבע ולשמורות וחוקרים את החיות בהן".

למה פרטי? "בעיקרון אנחנו חושבים שבית ספר אזורי עדיף כי הילד לומד בשכונה שלו, אבל בית הספר האזורי אצלנו מאוד בעייתי, עם סיפורים על אלימות וניהול לא טוב. הגענו למסקנה שבית הספר לטבע מתאים מאוד לילד שלנו ונרשמנו".

על מערכת החינוך הציבורית: "קשה לחוות דעה. אני מרגישה שגם אני שייכת למערכת החינוך הרגילה, אבל ברמה הכי גבוהה שאני יכולה לקבל מבחינת רמת הלימודים ועם מורים שנבחרו בקפידה".

משפחת מידן: בית ספר עם מסלול אנתרופוסופי בנס ציונה

"במערכת הרגילה הילדים שונאים את ביה"ס"

המשפחה: מירב (36), דוקטורנטית ועינב (41), עוסק במכירות, אבישג (שנה וחצי)

התלמיד: אוריה (8.5)

מספר תלמידים בכיתה: 25

מתי מסתיימים הלימודים: 13:30

שכר לימוד חודשי: 750 שקל

מבחני קבלה: "המטרה של המבחנים היא ליצור כיתה מאוזנת. אבל קשה להגדירם כמבחנים, כי אי אפשר לא לעבור אותם".

הלימודים: "הילדים סורגים, לומדים שפות (ערבית ואנגלית) – לא בהכרח קרוא וכתוב אבל לומדים אותיות, מנגנים בחלילית, עושים התעמלות בוקר. בכל תקופה לומדים דברים אחרים: צורות, חשבון, קריאה, כתיבה. כל יום הם יוצאים לחצר ובימי שישי מטיילים".

למה פרטי? "חיפשתי בית ספר לא רגיל והכרתי את החינוך האנתרופוסופי. הכסף לא היה שיקול. חלק גדול מהשכר שלנו הולך לחינוך וזה שווה את זה ואין לי התלבטות. כל רגע שאני שולחת ילד בשמחה לבית ספר שווה כל שקל. המורה מתבוננת על הילד בתור בודד. חיפשתי מערכת שרואה את הילד כמכלול, שלא תשים עליו סטיגמה והוא יסווג כחלש/חזק או טוב/לא טוב.

על מערכת החינוך הציבורית: "במערכת הרגילה הילדים שונאים את בית הספר. המערכת הזו היא בלתי אפשרית לילדים, גוזלת מהם את העניין ואת הסקרנות שבלימודים והם מבלים שעות בלשמוע איך צועקים על ילדים אחרים או עליהם".

משפחת רומשטיין: בית הספר הפתוח בכפר הירוק

"הלמידה היא לא משהו שמתחיל ונגמר בצלצול"

המשפחה: אורית (41), בעלת עסק למתנות אורגניות אקולוגיות בתל אביב

התלמידה: יקו רומשטיין (5)

מספר תלמידים בכיתה: 30 בכל בית הספר, בגילאי 5-8. לרוב יש קבוצות של שמונה תלמידים לחונך

מתי מסתיימים הלימודים: 13:30

מבחני קבלה: אין

שכר לימוד חודשי: 1,700 שקל

הלימודים: "בכל רגע נתון מתקיימות שלוש פעילויות במקביל והילד בוחר באיזו מהן להשתתף – שיעור, פעילות עם החונך (גינה, טיול) או פעילות חופשית כלשהי. ערכי הליבה הם של משרד החינוך, אבל עם תוספות כמו שיעור להכנת סבונים או שיעור ליצירת קומפוסט – לבקשת הילדים ובהנחיית ההורים. בכלל, ההורים מאוד מעורבים בחינוך ובבית הספר".

על מערכת החינוך הציבורית: "רמת הלמידה בבתי הספר הרגילים היא ממוצעת ולא גבוהה, מאחר שקשה למצוא מכנה משותף בין כל הילדים בכיתה".

למה פרטי? "כי הלמידה לא מתקיימת רק בין ארבעה קירות, גיר ולוח. רוב הלמידה שאנחנו מכירים מתרחשת תוך כדי עבודה, תחושה בגוף, בידיים, אינטראקציה עם אחרים.גם כשילדה זורקת פלסטלינה לאש והיא נמסה היא לומדת פיסיקה ומבינה מה קורה מבחינה כימית. הלמידה אצלנו היא לא משהו שמתחיל ונגמר בצלצול. בראייה שלנו מדובר ברצף".

משפחת וינדזברג ששון: בית ספר קסם במעלה החמישה

"איש החינוך הוא ההבדל"

המשפחה: רונית (34), יועצת חינוכית ומדריכה פדגוגית ואורי (35), עורך דין

התלמידות: יעל (5), נועה (7)

מספר תלמידים בכיתה: עד 28 ילדים

מתי מסתיימים הלימודים: 14:00. הילדים הקטנים אוכלים ארוחת צהריים

שכר לימוד חודשי: גן – 1,400 שקל, כיתה ב' – 1,500 שקל

מבחני קבלה: אין. כל הקודם זוכה.

הלימודים: "יש שיעורי חובה ובנוסף שיעורי בחירה בתחומי האמנות (אוריגמי, ארכיאולוגיה, חרוזים, חימר) או שיעורי בחירה כמו מוסיקה, תנועה וחשיבה חשבונית. תהליך הבחירה נעשה עם הילדים. מוקצבות שעות לשיחות אישיות של המורים עם הילדים. השיחות יכולות להיעשות סביב משחק או טיול.

למה פרטי? "חיפשנו המשך טבעי לגן הילדים. רצינו שהילדות יקבלו מסגרת קטנה ושהמורים יוכלו לראות אותן, להיות עמן בדיאלוג. בחרנו בבית הספר הזה בעיקר בגלל גישתו של החינוך הזורם, שגם מקבל את הרצונות של האינדיווידואל וגם מבקש לראות את הסביבה והאחר. איש החינוך הוא ההבדל – הוא מנהל דיאלוג פתוח, כן ואמיתי עם הילדים בשטח".

על מערכת החינוך הציבורית: "אין לי שום דבר נגד המערכת הרגילה, אבל בחרתי בייחודי בגלל הדברים שהוא מציע".

משפחת שמואלי: בית הספר נטעים ברמת גן

"בבתי ספר הרגילים הילדים רק שורדים"

המשפחה: זוהר (45), בעלת חברת קייטרינג ורן (46), שף

התלמידה: גילי (6)

מספר תלמידים בכיתה: 34

מתי מסתיימים הלימודים: 15:30, כולל ארוחת צהריים וחוגים

שכר לימוד חודשי: 900 שקל

מבחני קבלה: "תצפיות. צופים על התפקוד שלהם. זה אמנם סוג של סינון, אבל זה סינון של מבחני יכולת ריכוז, לא מבחני אינטיליגנציה. זה מה שהם אומרים, אבל אני לא יכולה להגיד שאני חותמת על זה", אומרת שמואלי.

הלימודים: "מתפצלים לשתי קבוצות בכל שעה נתונה ולומדים כל הזמן שיעורים במקביל, כמו בכל בית ספר רגיל. בנוסף, לומדים מקצועות שקשורים לטבע, ומקיימים 7 טיולים בשנה בדגש על טבע".

למה פרטי? "חיפשנו בית ספר עם אג'נדה אחרת. היה לנו חשוב שהילדה תגדל במקום פלורליסטי, ולא בשכונה ההומוגנית שבה אנחנו גרים. בחרנו בבית הספר לטבע כי יש שם לימודי סביבה, הילדים נמצאים כל שבועיים בספארי ולומדים לטפל בחיות ואת המסרים החינוכיים מעבירים דרך הטיפול בחיות. בהתחלה גילי לא ממש רצתה ללכת לבית הספר הזה, כי היא רצתה ללכת עם רוב הילדים מהגן שהיא כבר מכירה, אבל דיברנו איתה והסברנו לה מה הולך להיות שם, ונראה שהיא התחברה".

על מערכת החינוך הציבורית: "אנחנו הורים יחסית מבוגרים ומרבית החברים שלנו כבר עם ילדים חיילים, אז יצא לנו לשמוע הרבה סיפורים על מערכת החינוך. שמענו הרבה ביקורת. הילדים איכשהו שרדו את זה, אבל זה הסתכם בזה שהם שרדו. אף פעם לא שמענו את החברים שלנו אומרים משפטים כמו 'לבן שלנו יש מחנכת מדהימה' או ש'בית הספר בא עם מסר חברתי מרגש'".

משפחת שירי: בית הספר הדמוקרטי קהילה בתל אביב

"היה לנו ברור שבית ספר רגיל יגביל את הילדה"

המשפחה: איריס (42), בעלת משרד תיווך ואילן (47), בעל חברה לתחזוק ושיפוץ בניינים, זואי (18)

התלמידה: מאי (8)

מספר תלמידים בכיתה: 14 ילדים לחונך

מתי מסתיימים הלימודים: 13:30 ואז מועדונית

שכר לימוד חודשי: 1,300 שקל. מועדונית – 700 שקל

מבחני קבלה: "הילד עובר יום עיון בבית הספר, שבו בודקים איך הוא מסתגל למקום ומתקיים ראיון עם ההורים כדי לבדוק שהם מבינים את מהות הדמוקרטיה. המטרה היא שיותר ויותר והורים יגיעו מהעניין הדמוקרטי", אומרת שירי.

הלימודים: "בכל רגע נתון הילד יכול לבחור בין ארבעה שיעורים שונים, כמו מחשבים, מדע או רוקנרול. יש להורים אפשרות להיכנס ולהשתלב בשיעורים".

למה פרטי? "מאי היא ילדה מאוד אמנותית, אוהבת חיות ובעלת עולם נפשי עמוק, ומראש ידענו שלא בא בחשבון בית ספר רגיל, כי הוא יסרס אותה. בהתחלה חשבנו על בית הספר לטבע כי היא קשורה לחיות, אבל לא התקבלנו. אנחנו מאמינים בלהעצים את הביטחון העצמי של הילד ואז הלימודים יבואו לבד. בית הספר הוקם על ידי קבוצת הורים שלא מאמינים בחינוך הפורמלי הרגיל. בבית הספר הדמוקרטי יש תוכנית ליבה של לימודים שמחויבים לה, שהיא 65% מתוכנית האם, כך שיוצא שהילד לא מחויב ללמוד שיעורים שלומדים מערכת החינוך הרגילה, כמו תנ"ך".

מערכת החינוך הציבורית: "בבית הספר הרגיל העירייה קובעת את הכללים יחד עם המנהל, וההורים רק שולחים את הילדים. בבית הספר הדמוקרטי יש להורים את הזכות לקבוע את הכללים של בית הספר. כל דבר קטן שנעשה בבית הספר עובר ועדות. יש מליאה שבה קוראים לכל ההורים לבוא ובה נבחרות ועדות שמורכבות מהורים, והן קובעות את הכללים של ניהול בית הספר".

כתבות נוספות
מצב החינוך בארץ לא מותיר ברירה: לפנות לחינוך פרטי
הסכנה הטמונה בחינוך הפרטי
letters@themarker.com

4 תגובות 29 באוגוסט 2009

אתר הצופה

ראשי > מדורים > עמדות
הרצוג האיש הנכון בתפקיד הנכון
25/02/2007

כניסתו של השר יצחק הרצוג למשרד הרווחה הרימה השבוע הרבה גבות. אדם שנולד עם כפית כסף (אולי זהב), בפה, ולא ידע מחסור מימיו, הוא זה שיוכל לקדם מתוך הזדהות עמוקה את האינטרסים של השכבות החלשות? ההיגיון מחייב מינוי של אישיות שצמחה בעוני ומכירה אותו מקרוב. למשל עמיר פרץ, שבטח יילחם בלהט יותר גדול מהרצוג לתקן עוולות חברתיות. או סילבן שלום שילדותו עברה עליו בבאר-שבע.
אבל המציאות מוכיחה שהיגיון לחוד, ועובדות בשטח לחוד: אנשים מרקע של מצוקה, מעדיפים בדרך כלל להתבשם בניחוחות הצלחתם במקום לפתוח את שערי ההצלחה גם ליתר בני קהילתם. אנשים מסוג סילבן שלום, המובא כאן רק כדוגמא, ואפילו ראש הממשלה אהוד אולמרט (שמתכחש היום לעברו הבית"רי), שצמחו ברקע הנמוך ממעמדם הנוכחי, כאילו שכחו מאין הם באו. התופעה מוכרת גם במגזר הציוני-דתי: צעירים חובשי כיפה סרוגה, שהצליחו מאוד בתקשורת, בעסקים או באקדמיה, מנכסים לעצמם בדרך את השקפת עולמו של השמאל המתון, בשאיפה להשיג כרטיס קבלה לעשירון העליון התרבותי והכלכלי, ומפנים עורף לעולם ילדותם, או לאנשי יש"ע שהיו ערש גידולם.
וזה מחזיר אותי למינוי של הרצוג: בהחלט מינוי מוצלח. בתחומי רווחה עדיף למנות איש חזק שלא טעם עוני מימיו. אדם שיוכל להישיר מבט למציאות הקשה בלי שיהיה רדוף על ידי שדים מעברו. אדם כזה יוכל להתגייס לשיקום שליש מהחברה הישראלית.
יצחק הרצוג מקושר עסקית וכלכלית לעשירים שבאזרחי ישראל, ולכן יוכל לדחוף לרפורמות מרחיקות לכת בלי שיקומם עליו את המגזר העסקי, או לפחות תוך כדי משא ומתן איתם. החשדנות שהיה נתקל בה שר רווחה מ"ישראל השנייה", תהפוך להקשבה במקרה של הרצוג, כיוון שפעילותו לא תיתפס אפריורי כלחימה במגזר העסקי. לו יאמינו יותר.
אולם, כדי ששר העבודה והרווחה החדש אכן יצליח בתפקידו, הפעילים בתחום חייבים להתגייס לעזרתו. אסור לגורמים כמו הקשת המזרחית הדמוקרטית ואחרים לטעות ולראות בו את נציג ההון והקפיטליזם, ולשים לו מקלות בגלגלים.
למרבה האבסורד, הקושי הגדול של יצחק הרצוג עלול להתגלות לא בקרב בעלי ההון אלא בקרב פעילי זכויות אדם, שגיבשו בעשור האחרון השקפת עולם אנטי ממסדית ורואים בשלטון עצמו את מקור העוולות. בהשקפת עולמם של פעילים כאלה, למשטר יש אינטרס לשמר את אזרחי המדינה כעניים, כדי שיהוו כוח עבודה זול עבור ברוני המשק. גישה זו הפכה אצל רבים מהם מעין דת שנייה, והיא מכתיבה יחס עוין לשר הרצוג. אחרת לא יצליחו להוכיח את אמיתות התזה שלהם. קיים אפוא חשש ממשי שבמקום לסייע לשר הרווחה שנחשב לאיש ביצוע מעולה, עלולים להכשילו ואז לטעון שוב שהממשל מסייע רק לחזקים.
על יצחק הרצוג להיזהר גם מגורמי ימין המעוניינים בכישלונו מסיבות פוליטיות. הרי האיש תומך בנסיגה מיש"ע, והצלחה שלו תחזק את מחנה השלום הדוחף להמשך הנסיגות. שוב מתגלה שלשם אמת אידיאולוגית יש המוכנים להקריב שליש מהחברה בישראל, השליש העני. הקנאים לאמונתם יעדיפו שילדים רבים יעברו ניצול מיני או רעב ממשי, העיקר שנמשיך להחזיק בגבעות ובמאחזים.
חלילה לי להוציא את דיבת הציבור כולו רעה. יש בינינו רבים הפועלים למען הנזקקים והנדכאים, ודבריי יזעזעו אותם. אז אני מציע להם מבחן שיוכיח את כנות כוונותיהם: שתפו פעולה עם יריב אידיאולוגי, למען מטרה משותפת חשובה כמו מיגור העוני בישראל. נכון ששילוב כוחות כזה עלול לחזק את מעמד מפלגת העבודה, אולם מדובר בקרבן קטן ביחס לרווח שתרוויח כלל החברה בישראל.
עלינו להכיר בעובדה שחולשתה הכלכלית-חברתית של מדינת ישראל היא סכנה קיומית לא פחות מאשר נסיגה נוספת ביש"ע. עלינו להסתכל בנכוחה בייאוש שגורם לרבים מאוד לחשוב על ירידה ולחפש דרכים להשגת דרכונים זרים (אפילו של פולין או רומניה!). אנחנו מדברים כאן על החלשת כוחנו הפיזי, שלא לדבר על הדרדור המוסרי שקיים כיום בארץ עקב הפערים הכלכליים הגדולים. מכל זה יוצא שעלינו להתפלל להצלחת שר הרווחה וגם ולפעול להצלחתו בכל דרך שקיימת בידנו. כן, אולי נחזק יריב אידיאולוגי מר, אבל גם נציל את החברה הישראלית מפרוק והרס נוספים.

הוספת תגובה
גירסא להדפסה
שלח לחבר

רשימת התגובות
תוכן התגובה
27/02/2007
יהודי
אנשים משום מה שכחו את מעלליו של האיש
בכל מדינה נורמלית סביר להניח שהוא היה יושב במקום אחר ולא בכורסה של שר, אבל במדינה הזו מי שהתקשורת לא טורחת לחזור וספר על מעלליו (בניגוד לטרטמן למשל שאסור לה לעבוד הרבה שעות…) אז הוא פתאום זוכה לתואר האיש ההגון בכנס שדרות לפני כשנה וחצי
אפשר לקרוא קצת על האיש (ושתיקתו לאחר מכן בחקירות) באתר של מבקר המדינה:
http://www.mevaker.gov.il/serve/contentTree.asp?bookid=167&id=94&contentid=&parentcid=undefined&sw=800&hw=530
בלי להיכנס לתיאורים יותר מפורטים שבאו מכיוונים פוליטיים
26/02/2007
מאמר מגוחך ואינטרסנטי
הכותב מניח שהרצוג יהיה "בעתיד" שר טוב
על סמך הנחות מופרכות ולא עניניות, כמו למשל מוצאו החברתי של הרצוג וכו`. מה הקשר בין כישורים ובין מוצא חברתי? המאמר אפוף באדי התיאוריה, אבל מתבהר לקראת סופו, כאשר הכותב משנה כיוון ותומך תמיכה ללא סייג באדם שעדיין לא הוכיח את עצמו. הוא מוכן, לכאורה, להקריב את רעיון ארץ ישראל השלמה לטובת אדם שלא הוכיח עד כה כלום. מעניין ! הכותב גולש להתלהמות ושם על כף המאזניים הוירטואלית מצד אחד את רווחת העניים, ומצד שני את יש"ע וארץ ישראל השלמה. מה הקשר. אולי נשאל למה הרצוג לא הפנה אותם מליונים שהתרים באופן לא חוקי למפלגת העבודה לטובת העניים. ולמה לא יעשה הכותב הנכבד חשבון כמה מיליארדים עלה לנו הסכם אוסלו הנורא, וכל ספיחיו כמו ההתנתקות, כסף שיכול היה לפתור את בעיות העניים לעשרות שנים. הרצוג, כזכור לנו, הוא אחד מאנשי אוסלו, ההתנתקות ושאר ירקות. מאמר לא מוצלח, בלשון המעטה. ואני מתפלא על מערכת הצופה שמדפיסה מאמר זה, שמקומו יכירנו בעלון השומר הצעיר. אפילו הארץ לא היה נותן ידו לניתוח חובבני וחנפני כזה.
26/02/2007
א
כפית של זהב.
נוכחנו כבר איך שר, שנולד וגדל עם כמה כפיות זהב בפה, התייחס לשכבות החלשות ולא מתוך אידאולוגיה. אמנם לא שר רווחה אך גם שר אוצר היה צריך לגלות קצת התחשבות בשכבות החלשות ולא לקצץ מלחמם הדל לטובת העשירים.

Add a comment 29 באוגוסט 2009

עמודים

קטגוריות

קישורים

כלים

לוח שנה

אוגוסט 2009
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

Posts by Month

Posts by Category